Otzarot-Article

תַּשְׁלוּם בִּמְזֻמָּן

"וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" (כד-א) בֵּאֵר מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל, בְּשֵׁם "יַלְקוּט הָראוּבֵנִי": כַּאֲשֶׁר אָדָם מְבַקֵּשׁ שֶׁפַע מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַבַּקָּשָׁה מִתְקַבֶּלֶת מִיָּד, אַךְ מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֶגֶת וְדוֹרֶשֶׁת לְעַכֵּב אֶת הַשֶּׁפַע עַד שֶׁיִּבָּדֵק אִם הָאָדָם רָאוּי לוֹ. בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה דָּן הַאִם לָתֵת אֶת הַשֶּׁפַע כֻּלּוֹ, חֵלֶק מִמֶּנּוּ, אוֹ לְעַכְּבוֹ לְגַמְרֵי.

אֲבָל אָדָם שֶׁנּוֹהֵג בְּמִדַּת הַחֶסֶד - מִדַּת הַדִּין אֵינָהּ שׁוֹלֶטֶת עָלָיו. וְלָכֵן, אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה עַמּוּד הַחֶסֶד, זָכָה לְכָךְ שֶׁה' בֵּרַךְ אוֹתוֹ בַּכֹּל - כְּלוֹמַר, גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְגַם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה הִסְכִּימוּ לְהַעֲנִיק לוֹ אֶת כָּל הַשֶּׁפַע בְּלִי עִכּוּב. כַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹהֵג בְּחֶסֶד אֲמִתִּי - הוּא אֵינוֹ מַשְׁפִּיעַ רַק עַל סְבִיבָתוֹ, הוּא פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים שֶׁל בְּרָכָה גַּם לְעַצְמוֹ, כְּפִי שֶׁמַּמְחִישׁ הַסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ:

עָבַר חֹדֶשׁ מֵאָז שֶׁהִתְחַתַּנּוּ. בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה, אִשְׁתִּי סִפְּרָה בְּהִתְלַהֲבוּת כַּמָּה הִיא אוֹהֶבֶת לְבַשֵּׁל וְכַמָּה הִיא מֻכְשֶׁרֶת בָּזֶה. אֲבָל עַכְשָׁו, עַל אַף שֶׁהָאַהֲבָה לְבִשּׁוּל עֲדַיִן בּוֹעֶרֶת בָּהּ - אֵין לָהּ דֶּרֶךְ לְבַטֵּא אוֹתָהּ. אֵין תַּקְצִיב, אֵין מִצְרָכִים.

הַשָּׁעָה כִּמְעַט שָׁלֹשׁ. אֲנִי מִתְאַרְגֵּן לְסֵדֶר אַחַר הַצָּהֳרַיִם, חוֹבֵשׁ כּוֹבַע וְלוֹבֵשׁ חֲלִיפָה. רוֹצֶה לוֹמַר לָהּ מִלָּה טוֹבָה לִפְנֵי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא, מַשֶּׁהוּ שֶׁיְּרַכֵּךְ אֶת הָאֲוִירָה, אֲבָל הַמִּלִּים נֶעֱלָמוֹת. אֵין לִי אֲפִלּוּ מִשְׁפָּט אֶחָד מַתְאִים.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁחֲמוֹתִי עֲסוּקָה מְאֹד, וְגַם מַצָּבָהּ הַכַּלְכָּלִי אֵינוֹ פָּשׁוּט. הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְבַשֵּׁל עֲבוּרֵנוּ כָּל יוֹם - וְזֶה לֹא הוֹגֵן לְצַפּוֹת מִמֶּנָּה. אֲנִי מְנַסֶּה לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמִי. עוֹמֵד בְּרַמְזוֹר אָדֹם וְחוֹשֵׁב: 'אָז מָה, לֶחֶם וּגְבִינָה זוֹ גַּם אֲרוּחַת צָהֳרַיִם'. הָרַמְזוֹר שׁוֹתֵק. 'וּבַבֹּקֶר נֹאכַל חֲבִיתָה', אֲנִי מַצִּיעַ לְעַצְמִי, 'זֶה גִּוּוּן'. וּמָה עִם אֲרוּחַת עֶרֶב? הָרַמְזוֹר מִתְחַלֵּף לְיָרֹק. 'מִי בִּכְלָל צָרִיךְ אֲרוּחַת עֶרֶב?' אֲנִי מְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמִי, 'אוֹמְרִים שֶׁלֹּא בָּרִיא לֶאֱכֹל לִפְנֵי הַשֵּׁנָה'.

הַשָּׁבוּעַ שֶׁל שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת עָבַר בְּאֹשֶׁר, אֲבָל הַמְּצִיאוּת הַתּוֹבְעָנִית תָּפְסָה אוֹתָנוּ מַהֵר מְאֹד. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְשַׁלֵּם שְׂכַר דִּירָה, חֶשְׁבּוֹנוֹת חַשְׁמַל, מַיִם, גַּז... הַשָּׂכָר מֵהַכּוֹלֵל וְהַמַּשְׂכֹּרֶת הַדַּלָּה שֶׁל אִשְׁתִּי, לֹא הִסְפִּיקוּ. אֲנַחְנוּ זוּג צָעִיר, יְלָדִים קְטַנִּים בְּעוֹלָם עֲנָק וְלֹא פָּשׁוּט. אִשְׁתִּי רוֹצֶה לְהָכִין אֲרוּחַת צָהֳרַיִם, אֲבָל הַמְּקָרֵר רֵיק. הִיא מְנַסָּה לְאַלְתֵּר, אֲבָל כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת כְּבָר מֻצּוּ. הִיא סוֹגֶרֶת אֶת הַמְּקָרֵר בְּיֵאוּשׁ וּמְבִיאָה אֲרוּחָה מֵאִמָּא שֶׁלָּהּ. אֲבָל מַה יִּהְיֶה מָחָר? מַה יִּהְיֶה בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא?

בְּעֶרֶב, כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר מֵהַכּוֹלֵל, מִתְקַשֵּׁר אֵלַי מֵאִיר אָחִי. הוּא הֶחָבֵר הַטּוֹב שֶׁלִּי, הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁקִּבַּלְתִּי בַּחַיִּים. מֵאָז יַלְדוּתִי, מֵאִיר הָיָה לִימִינִי, מוֹרֵה דֶּרֶךְ, אָח אוֹהֵב, מַאֲמִין, תּוֹמֵךְ. הוּא מֵעוֹלָם לֹא רָב אִתִּי, תָּמִיד הָיָה שָׁם בִּשְׁבִילִי.

מֵאִיר, אָחִי הַגָּדוֹל וְהַמֻּשְׁלָם, עֲדַיִן לֹא מָצָא אֶת זִוּוּגוֹ. זְמַן רַב חָלַף מֵאָז שֶׁנִּכְנַס לְעוֹלַם הַשִּׁדּוּכִים. הָיוּ הַצָּעוֹת מַבְטִיחוֹת, אֲבָל אַף אַחַת מֵהֶן לֹא הִתְקַדְּמָה. חֲבֵרִים שֶׁלִּי הֵחֵלּוּ לְהִתְאָרֵס. בַּתְּחִלָּה נִסִּיתִי לְהַסְתִּיר מִמֵּאִיר אֶת הַבְּשׂוֹרוֹת, אֲבָל הוּא לֹא הָיָה טִפֵּשׁ. הוּא הֵבִין אֶת הַמַּצָּב וְהֵגִיב בַּאֲצִילוּת: דִּבֵּר עִם הַהוֹרִים, בִּקֵּשׁ שֶׁיַּחְשְׁבוּ גַּם עָלַי וְעוֹדֵד אוֹתִי בְּעַצְמוֹ. הוּא הָיָה מָלֵא בְּבִטָּחוֹן וְהֶאֱמִין שֶׁכָּל אֶחָד מְקַבֵּל אֶת מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ בַּזְּמַן הַמַּתְאִים. בְּעִקְבוֹת הַתְּמִיכָה שֶׁלּוֹ, נִכְנַסְתִּי גַּם אֲנִי לְעוֹלַם הַשִּׁדּוּכִים. אַחֲרֵי שְׁבוּעַיִם הִתְאָרַסְתִּי עִם אִשְׁתִּי.

מֵאִיר גִּלָּה שִׂמְחָה אֲמִתִּית. הוּא הִתְרַגֵּשׁ כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בַּשִּׂמְחָה שֶׁלּוֹ, הִתְפַּלֵּל, תָּמַךְ וְהִתְמַסֵּר - כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ הֶחָתָן.

כָּעֵת, כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עָיַף בָּרְחוֹב וְשׁוֹמֵעַ דֶּרֶךְ הַפֶּלֶאפוֹן אֶת קוֹלוֹ מָלֵא הָרְגִישׁוּת, אֲנִי נִשְׁבָּר, וּבְצַעַד בִּלְתִּי צָפוּי מְסַפֵּר לוֹ הַכֹּל: עַל הַקֹּשִׁי, עַל הַמְּקָרֵר הָרֵיק, עַל הַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי. אוֹמֵר לוֹ שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לִבְכּוֹת - וּבוֹכֶה. מֵאִיר מַקְשִׁיב, כְּמוֹ שֶׁרַק הוּא יוֹדֵעַ, וְאַחֲרֵי הַשִּׂיחָה אֲנִי מַרְגִּישׁ פִּתְאֹם רָגוּעַ יוֹתֵר.

לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, מֵאִיר מִתְקַשֵּׁר וְשׁוֹאֵל אִם אֲנַחְנוּ בַּבַּיִת. אֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא, וְהוּא שׁוֹאֵל אִם אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס. אֲנִי מֵשִׁיב שֶׁיֵּשׁ מַפְתֵּחַ אֵצֶל הַשְּׁכֵנִים.

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים הַבַּיְתָה בַּצָּהֳרַיִם, אֵינֶנּוּ מַאֲמִינִים לְמַרְאֵה עֵינֵינוּ. הַבַּיִת מָלֵא בְּאֹכֶל. הַמְּקָרֵר עָמוּס מוּצְרֵי חָלָב, בְּשָׂרִים וּמַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים. עַל הַשֻּׁלְחָן נִצָּב סִדּוּר פֵּרוֹת יְפֵהפֶה, וּלְיָדוֹ מִכְתָּב שֶׁבּוֹ חִזּוּקִים בֶּאֱמוּנָה. אִשְׁתִּי פּוֹרֶצֶת בְּבֶכִי. בָּעֶרֶב הִיא מְסַפֶּרֶת שֶׁחֲבֵרָה טוֹבָה שֶׁלָּהּ מִתְחַתֶּנֶת, וְהִיא לֹא תִּכְנְנָה לָלֶכֶת כִּי מַצַּב הָרוּחַ בְּבַיִת הָיָה יָרוּד. "אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי כֵּן אֵלֵךְ!" הִיא אוֹמֶרֶת, וּכְבָר מְחַיֶּכֶת. לֹא בִּגְלַל הָאֹכֶל - בִּגְלַל הָאַהֲבָה, הַדְּאָגָה, הַתְּחוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁעוֹמֵד לְצִדֵּנוּ.

הִיא הוֹלֶכֶת לַחֲתֻנָּה. אַחֲרֵי הַחֻפָּה הִיא מִתְקַשֶּׁרֶת אֵלַי, נִרְגֶּשֶׁת. "אֲנִי רוֹאָה כָּאן בַּחוּרָה מְיֻחֶדֶת מְאֹד", הִיא מְסַפֶּרֶת. "הִיא מִתְנַהֶגֶת בַּאֲצִילוּת, מְדַבֶּרֶת בַּעֲדִינוּת, הִתְפַּלְּלָה בַּחֻפָּה בְּהִתְרַגְּשׁוּת. אֲנִי רוֹצָה לְהַצִּיעַ אוֹתָהּ לְמֵאִיר".

אֲנַחְנוּ יוֹצְרִים קֶשֶׁר עִם שַׁדְכָן. אַחֲרֵי שְׁבוּעַיִם - מֵאִיר מִתְאָרֵס עִם הַבַּחוּרָה הַמְיֻחֶדֶת הַזּוֹ. הוּא זָכָה לְהָקִים בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת אוֹתוֹ חֶסֶד, בִּזְכוּת אוֹתָהּ נְתִינָה. מֵאִיר נָתַן - וְקִבֵּל. עַל לֵב טוֹב וַעֲשִׂיַּת חֶסֶד, ה' מְשַׁלֵּם בִּמְזֻמָּן!

כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן מִכָּל הַלֵּב - הוּא מְקַבֵּל פִּי כַּמָּה וְכַמָּה. לִפְעָמִים אֲפִלּוּ בְּלִי לְחַכּוֹת, תַּשְׁלוּם בִּמְזֻמָּן. כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה מִישֶׁהוּ בְּצָרָה וּמִתְיַצֵּב לְסַיֵּעַ לוֹ בְּלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם, ה' רוֹאֶה הַכֹּל, וּבְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עוֹשֶׂה גַּם אִתּוֹ חֶסֶד. רֶגַע אֶחָד שֶׁל עֲשִׂיַּת חֶסֶד, יָכוֹל לְהוֹלִיד חַיִּים שְׁלֵמִים שֶׁל בְּרָכָה. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	ויצא תשפ"ו
	מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה מִמֶּנִּי כָּעֵת?
	תַּשְׁלוּם בִּמְזֻמָּן "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" (כד-א) בֵּאֵר מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל, בְּשֵׁם "יַלְקוּט הָראוּבֵנִי": כַּאֲשֶׁר אָדָם מְבַקֵּשׁ שֶׁפַע מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַבַּקָּשָׁה מִתְקַבֶּלֶת מִיָּד, אַךְ מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֶגֶת וְדוֹרֶשֶׁת לְעַכֵּב אֶת הַשֶּׁפַע עַד שֶׁיִּבָּדֵק אִם הָאָדָם רָאוּי לוֹ. בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה דָּן הַאִם לָתֵת אֶת הַשֶּׁפַע כֻּלּוֹ, חֵלֶק מִמֶּנּוּ, אוֹ לְעַכְּבוֹ לְגַמְרֵי. אֲבָל אָדָם שֶׁנּוֹהֵג בְּמִדַּת הַחֶסֶד - מִדַּת הַדִּין אֵינָהּ שׁוֹלֶטֶת עָלָיו. וְלָכֵן, אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה עַמּוּד הַחֶסֶד, זָכָה לְכָךְ שֶׁה' בֵּרַךְ אוֹתוֹ בַּכֹּל - כְּלוֹמַר, גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְגַם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה הִסְכִּימוּ לְהַעֲנִיק לוֹ אֶת כָּל הַשֶּׁפַע בְּלִי עִכּוּב. כַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹהֵג בְּחֶסֶד אֲמִתִּי - הוּא אֵינוֹ מַשְׁפִּיעַ רַק עַל סְבִיבָתוֹ, הוּא פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים שֶׁל בְּרָכָה גַּם לְעַצְמוֹ, כְּפִי שֶׁמַּמְחִישׁ הַסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ: עָבַר חֹדֶשׁ מֵאָז שֶׁהִתְחַתַּנּוּ. בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה, אִשְׁתִּי סִפְּרָה בְּהִתְלַהֲבוּת כַּמָּה הִיא אוֹהֶבֶת לְבַשֵּׁל וְכַמָּה הִיא מֻכְשֶׁרֶת בָּזֶה. אֲבָל עַכְשָׁו, עַל אַף שֶׁהָאַהֲבָה לְבִשּׁוּל עֲדַיִן בּוֹעֶרֶת בָּהּ - אֵין לָהּ דֶּרֶךְ לְבַטֵּא אוֹתָהּ. אֵין תַּקְצִיב, אֵין מִצְרָכִים. הַשָּׁעָה כִּמְעַט שָׁלֹשׁ. אֲנִי מִתְאַרְגֵּן לְסֵדֶר אַחַר הַצָּהֳרַיִם, חוֹבֵשׁ כּוֹבַע וְלוֹבֵשׁ חֲלִיפָה. רוֹצֶה לוֹמַר לָהּ מִלָּה טוֹבָה לִפְנֵי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא, מַשֶּׁהוּ שֶׁיְּרַכֵּךְ אֶת הָאֲוִירָה, אֲבָל הַמִּלִּים נֶעֱלָמוֹת. אֵין לִי אֲפִלּוּ מִשְׁפָּט אֶחָד מַתְאִים. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁחֲמוֹתִי עֲסוּקָה מְאֹד, וְגַם מַצָּבָהּ הַכַּלְכָּלִי אֵינוֹ פָּשׁוּט. הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְבַשֵּׁל עֲבוּרֵנוּ כָּל יוֹם - וְזֶה לֹא הוֹגֵן לְצַפּוֹת מִמֶּנָּה. אֲנִי מְנַסֶּה לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמִי. עוֹמֵד בְּרַמְזוֹר אָדֹם וְחוֹשֵׁב: 'אָז מָה, לֶחֶם וּגְבִינָה זוֹ גַּם אֲרוּחַת צָהֳרַיִם'. הָרַמְזוֹר שׁוֹתֵק. 'וּבַבֹּקֶר נֹאכַל חֲבִיתָה', אֲנִי מַצִּיעַ לְעַצְמִי, 'זֶה גִּוּוּן'. וּמָה עִם אֲרוּחַת עֶרֶב? הָרַמְזוֹר מִתְחַלֵּף לְיָרֹק. 'מִי בִּכְלָל צָרִיךְ אֲרוּחַת עֶרֶב?' אֲנִי מְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמִי, 'אוֹמְרִים שֶׁלֹּא בָּרִיא לֶאֱכֹל לִפְנֵי הַשֵּׁנָה'. הַשָּׁבוּעַ שֶׁל שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת עָבַר בְּאֹשֶׁר, אֲבָל הַמְּצִיאוּת הַתּוֹבְעָנִית תָּפְסָה אוֹתָנוּ מַהֵר מְאֹד. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְשַׁלֵּם שְׂכַר דִּירָה, חֶשְׁבּוֹנוֹת חַשְׁמַל, מַיִם, גַּז... הַשָּׂכָר מֵהַכּוֹלֵל וְהַמַּשְׂכֹּרֶת הַדַּלָּה שֶׁל אִשְׁתִּי, לֹא הִסְפִּיקוּ. אֲנַחְנוּ זוּג צָעִיר, יְלָדִים קְטַנִּים בְּעוֹלָם עֲנָק וְלֹא פָּשׁוּט. אִשְׁתִּי רוֹצֶה לְהָכִין אֲרוּחַת צָהֳרַיִם, אֲבָל הַמְּקָרֵר רֵיק. הִיא מְנַסָּה לְאַלְתֵּר, אֲבָל כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת כְּבָר מֻצּוּ. הִיא סוֹגֶרֶת אֶת הַמְּקָרֵר בְּיֵאוּשׁ וּמְבִיאָה אֲרוּחָה מֵאִמָּא שֶׁלָּהּ. אֲבָל מַה יִּהְיֶה מָחָר? מַה יִּהְיֶה בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא? בְּעֶרֶב, כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר מֵהַכּוֹלֵל, מִתְקַשֵּׁר אֵלַי מֵאִיר אָחִי. הוּא הֶחָבֵר הַטּוֹב שֶׁלִּי, הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁקִּבַּלְתִּי בַּחַיִּים. מֵאָז יַלְדוּתִי, מֵאִיר הָיָה לִימִינִי, מוֹרֵה דֶּרֶךְ, אָח אוֹהֵב, מַאֲמִין, תּוֹמֵךְ. הוּא מֵעוֹלָם לֹא רָב אִתִּי, תָּמִיד הָיָה שָׁם בִּשְׁבִילִי. מֵאִיר, אָחִי הַגָּדוֹל וְהַמֻּשְׁלָם, עֲדַיִן לֹא מָצָא אֶת זִוּוּגוֹ. זְמַן רַב חָלַף מֵאָז שֶׁנִּכְנַס לְעוֹלַם הַשִּׁדּוּכִים. הָיוּ הַצָּעוֹת מַבְטִיחוֹת, אֲבָל אַף אַחַת מֵהֶן לֹא הִתְקַדְּמָה. חֲבֵרִים שֶׁלִּי הֵחֵלּוּ לְהִתְאָרֵס. בַּתְּחִלָּה נִסִּיתִי לְהַסְתִּיר מִמֵּאִיר אֶת הַבְּשׂוֹרוֹת, אֲבָל הוּא לֹא הָיָה טִפֵּשׁ. הוּא הֵבִין אֶת הַמַּצָּב וְהֵגִיב בַּאֲצִילוּת: דִּבֵּר עִם הַהוֹרִים, בִּקֵּשׁ שֶׁיַּחְשְׁבוּ גַּם עָלַי וְעוֹדֵד אוֹתִי בְּעַצְמוֹ. הוּא הָיָה מָלֵא בְּבִטָּחוֹן וְהֶאֱמִין שֶׁכָּל אֶחָד מְקַבֵּל אֶת מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ בַּזְּמַן הַמַּתְאִים. בְּעִקְבוֹת הַתְּמִיכָה שֶׁלּוֹ, נִכְנַסְתִּי גַּם אֲנִי לְעוֹלַם הַשִּׁדּוּכִים. אַחֲרֵי שְׁבוּעַיִם הִתְאָרַסְתִּי עִם אִשְׁתִּי. מֵאִיר גִּלָּה שִׂמְחָה אֲמִתִּית. הוּא הִתְרַגֵּשׁ כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בַּשִּׂמְחָה שֶׁלּוֹ, הִתְפַּלֵּל, תָּמַךְ וְהִתְמַסֵּר - כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ הֶחָתָן. כָּעֵת, כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עָיַף בָּרְחוֹב וְשׁוֹמֵעַ דֶּרֶךְ הַפֶּלֶאפוֹן אֶת קוֹלוֹ מָלֵא הָרְגִישׁוּת, אֲנִי נִשְׁבָּר, וּבְצַעַד בִּלְתִּי צָפוּי מְסַפֵּר לוֹ הַכֹּל: עַל הַקֹּשִׁי, עַל הַמְּקָרֵר הָרֵיק, עַל הַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי. אוֹמֵר לוֹ שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לִבְכּוֹת - וּבוֹכֶה. מֵאִיר מַקְשִׁיב, כְּמוֹ שֶׁרַק הוּא יוֹדֵעַ, וְאַחֲרֵי הַשִּׂיחָה אֲנִי מַרְגִּישׁ פִּתְאֹם רָגוּעַ יוֹתֵר. לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, מֵאִיר מִתְקַשֵּׁר וְשׁוֹאֵל אִם אֲנַחְנוּ בַּבַּיִת. אֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא, וְהוּא שׁוֹאֵל אִם אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס. אֲנִי מֵשִׁיב שֶׁיֵּשׁ מַפְתֵּחַ אֵצֶל הַשְּׁכֵנִים. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים הַבַּיְתָה בַּצָּהֳרַיִם, אֵינֶנּוּ מַאֲמִינִים לְמַרְאֵה עֵינֵינוּ. הַבַּיִת מָלֵא בְּאֹכֶל. הַמְּקָרֵר עָמוּס מוּצְרֵי חָלָב, בְּשָׂרִים וּמַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים. עַל הַשֻּׁלְחָן נִצָּב סִדּוּר פֵּרוֹת יְפֵהפֶה, וּלְיָדוֹ מִכְתָּב שֶׁבּוֹ חִזּוּקִים בֶּאֱמוּנָה. אִשְׁתִּי פּוֹרֶצֶת בְּבֶכִי. בָּעֶרֶב הִיא מְסַפֶּרֶת שֶׁחֲבֵרָה טוֹבָה שֶׁלָּהּ מִתְחַתֶּנֶת, וְהִיא לֹא תִּכְנְנָה לָלֶכֶת כִּי מַצַּב הָרוּחַ בְּבַיִת הָיָה יָרוּד. "אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי כֵּן אֵלֵךְ!" הִיא אוֹמֶרֶת, וּכְבָר מְחַיֶּכֶת. לֹא בִּגְלַל הָאֹכֶל - בִּגְלַל הָאַהֲבָה, הַדְּאָגָה, הַתְּחוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁעוֹמֵד לְצִדֵּנוּ. הִיא הוֹלֶכֶת לַחֲתֻנָּה. אַחֲרֵי הַחֻפָּה הִיא מִתְקַשֶּׁרֶת אֵלַי, נִרְגֶּשֶׁת. "אֲנִי רוֹאָה כָּאן בַּחוּרָה מְיֻחֶדֶת מְאֹד", הִיא מְסַפֶּרֶת. "הִיא מִתְנַהֶגֶת בַּאֲצִילוּת, מְדַבֶּרֶת בַּעֲדִינוּת, הִתְפַּלְּלָה בַּחֻפָּה בְּהִתְרַגְּשׁוּת. אֲנִי רוֹצָה לְהַצִּיעַ אוֹתָהּ לְמֵאִיר". אֲנַחְנוּ יוֹצְרִים קֶשֶׁר עִם שַׁדְכָן. אַחֲרֵי שְׁבוּעַיִם - מֵאִיר מִתְאָרֵס עִם הַבַּחוּרָה הַמְיֻחֶדֶת הַזּוֹ. הוּא זָכָה לְהָקִים בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת אוֹתוֹ חֶסֶד, בִּזְכוּת אוֹתָהּ נְתִינָה. מֵאִיר נָתַן - וְקִבֵּל. עַל לֵב טוֹב וַעֲשִׂיַּת חֶסֶד, ה' מְשַׁלֵּם בִּמְזֻמָּן! כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן מִכָּל הַלֵּב - הוּא מְקַבֵּל פִּי כַּמָּה וְכַמָּה. לִפְעָמִים אֲפִלּוּ בְּלִי לְחַכּוֹת, תַּשְׁלוּם בִּמְזֻמָּן. כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה מִישֶׁהוּ בְּצָרָה וּמִתְיַצֵּב לְסַיֵּעַ לוֹ בְּלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם, ה' רוֹאֶה הַכֹּל, וּבְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עוֹשֶׂה גַּם אִתּוֹ חֶסֶד. רֶגַע אֶחָד שֶׁל עֲשִׂיַּת חֶסֶד, יָכוֹל לְהוֹלִיד חַיִּים שְׁלֵמִים שֶׁל בְּרָכָה. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)