Otzarot-Article

הַמֶּלֶךְ וְהַחוֹמוֹת

מְסֻפָּר עַל מֶלֶךְ גָּדוֹל שֶׁבָּנָה סְבִיב אַרְמוֹנוֹ שֶׁבַע חוֹמוֹת: חוֹמַת אֵשׁ, חוֹמַת מַיִם, חוֹמַת חֹשֶׁךְ, חוֹמַת רַעַשׁ, חוֹמַת נְחָשִׁים, חוֹמַת זָהָב וְחוֹמַת מַרְאוֹת מַבְהִילִים. כָּל חוֹמָה נִרְאֲתָה מַפְחִידָה יוֹתֵר מִקּוֹדַמְתָּהּ אוֹ מְפַתָּה יוֹתֵר.

הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ: "מִי שֶׁיַּעֲבֹר אֶת כָּל הַחוֹמוֹת וְיַגִּיעַ אֵלַי, אֶתֵּן לוֹ אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה וְאֶעֱשֶׂנּוּ לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ."

רַבִּים נִסּוּ. חֶלְקָם נִבְהֲלוּ מֵהַחוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה וְנָסוֹגוּ, אֲחֵרִים עָבְרוּ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ חוֹמוֹת, אֲבָל אָז נֶעֶצְרוּ מוּל אוֹצְרוֹת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף שֶׁפֻּזְּרוּ בֵּין הַחוֹמוֹת. הֵם שָׁכְחוּ שֶׁרָצוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ וְנִשְׁאֲרוּ שָׁם לֵהָנוֹת מֵהַתַּעֲנוּגוֹת.

אֲבָל הָיָה אָדָם אֶחָד, פָּשׁוּט, עָנִי וְלֹא חָכָם בִּמְיֻחָד, שֶׁכָּל רְצוֹנוֹ הָיָה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

הוּא לֹא עָצַר, לֹא נִבְהַל וְלֹא הִתְפַּתָּה. הוּא עָבַר אֶת כָּל הַחוֹמוֹת, אֶת כָּל הַפְּחָדִים וְאֶת כָּל הַפִּתּוּיִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַשַּׁעַר הָאַחֲרוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעַ - לְפֶתַּע הַכֹּל נֶעֱלַם, הַחוֹמוֹת הִתְפּוֹגְגוּ, הַנְּחָשִׁים נֶעֶלְמוּ וְהַמֶּלֶךְ עָמַד מוּלוֹ מְחַיֵּךְ. "כָּל זֶה הָיָה אֲחִיזַת עֵינַיִם", אָמַר הַמֶּלֶךְ. "רַק מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי בֶּאֱמֶת - רוֹאֶה אוֹתִי בֶּאֱמֶת וְיָכוֹל לְהַגִּיעַ אֵלַי."

הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ מָלֵא חוֹמוֹת - לֹא שֶׁל אֶבֶן, אֶלָּא שֶׁל תּוֹדָעָה: חוֹמַת הַיֵּאוּשׁ - "אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת", חוֹמַת הַפַּחַד - "מַה יַּחְשְׁבוּ עָלַי?", חוֹמַת הַפִּתּוּי - "לָמָּה לְהִתְאַמֵּץ אִם אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת?", חוֹמַת הַהֶרְגֵּל - "כָּכָה אֲנִי - כָּכָה נִשְׁאַרְתִּי", חוֹמַת הַצִּינִיּוּת - "עֲזֹב, זֶה לֹא בֶּאֱמֶת מְשַׁנֶּה", חוֹמַת הָאַשְׁמָה - "עָשִׂיתִי יוֹתֵר מִדַּי, אֵין לִי סִכּוּי."

אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לָנוּ: "עִבְרוּ אֶת הַחוֹמוֹת, אַל תַּעַצְרוּ בִּגְלַל הַקְּשָׁיִים וְהַפִּתּוּיִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ, בֹּאוּ אֵלַי!" הַחוֹמוֹת נִרְאוֹת אֲמִתִּיּוֹת - אֲבָל הֵן אֲחִיזַת עֵינַיִם. הַפְּחָדִים, הָעַצְלוּת, הַדַּחְיָנוּת - הֵם רַק מָסַכִּים. וּמִי שֶׁמּוּכָן לְהַאֲמִין, לְהִתְאַמֵּץ ולְהִתְקָרֵב - מְגַלֶּה פִּתְאֹם שֶׁהַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וְהַמֶּלֶךְ מְחַכֶּה לוֹ.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ לֹא רַק מְבַקְּשִׁים סְלִיחָה, אֲנַחְנוּ מַמְלִיכִים. אֵינֶנּוּ מַתְחִילִים בְּ"עַל חֵטְא" - אֶלָּא בִּ"מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ". לָמָּה? כִּי לִפְנֵי שֶׁמְּבַקְּשִׁים מְחִילָה, צָרִיךְ לִזְכֹּר מִי אֲנַחְנוּ. אֲנַחְנוּ לֹא רַק חוֹטְאִים, אֲנַחְנוּ בָּנִים אֲהוּבִים. הַמֶּלֶךְ מְחַכֶּה לָנוּ. הוּא אֵינוֹ מְחַפֵּשׂ אֶת הֶחָכָם בְּיוֹתֵר, אֶלָּא אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר, אֶת מִי שֶׁמּוּכָן לַעֲבֹר אֶת הַחוֹמוֹת, לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפַּחַד, לְהַנִּיחַ אֶת הַתֵּרוּצִים וְלִפְסֹעַ קָדִימָה. אֶת מִי שֶׁמּוּכָן לוֹמַר: "אֲנִי שֶׁלְּךָ גַּם אִם אֲנִי שָׁבוּר. גַּם אִם אֲנִי רָחוֹק אֲנִי בָּא."

וּבָרֶגַע הַזֶּה, כָּל הַחוֹמוֹת נוֹפְלוֹת וְכָל הַמָּסַכִּים נִקְרָעִים. הַמֶּלֶךְ פּוֹתֵחַ אֶת הַשַּׁעַר וְזוֹכִים לְהִתְקָרֵב. (יַהֲלוֹמֵי הַמּוֹעֵד)

	סוכות תשפ"ה
	סֻכָּה שֶׁל נֶפֶשׁ - אוֹר קָטָן בְּתוֹךְ חֹשֶׁךְ גָּדוֹל
	הַמֶּלֶךְ וְהַחוֹמוֹת מְסֻפָּר עַל מֶלֶךְ גָּדוֹל שֶׁבָּנָה סְבִיב אַרְמוֹנוֹ שֶׁבַע חוֹמוֹת: חוֹמַת אֵשׁ, חוֹמַת מַיִם, חוֹמַת חֹשֶׁךְ, חוֹמַת רַעַשׁ, חוֹמַת נְחָשִׁים, חוֹמַת זָהָב וְחוֹמַת מַרְאוֹת מַבְהִילִים. כָּל חוֹמָה נִרְאֲתָה מַפְחִידָה יוֹתֵר מִקּוֹדַמְתָּהּ אוֹ מְפַתָּה יוֹתֵר. הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ: "מִי שֶׁיַּעֲבֹר אֶת כָּל הַחוֹמוֹת וְיַגִּיעַ אֵלַי, אֶתֵּן לוֹ אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה וְאֶעֱשֶׂנּוּ לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ." רַבִּים נִסּוּ. חֶלְקָם נִבְהֲלוּ מֵהַחוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה וְנָסוֹגוּ, אֲחֵרִים עָבְרוּ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ חוֹמוֹת, אֲבָל אָז נֶעֶצְרוּ מוּל אוֹצְרוֹת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף שֶׁפֻּזְּרוּ בֵּין הַחוֹמוֹת. הֵם שָׁכְחוּ שֶׁרָצוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ וְנִשְׁאֲרוּ שָׁם לֵהָנוֹת מֵהַתַּעֲנוּגוֹת. אֲבָל הָיָה אָדָם אֶחָד, פָּשׁוּט, עָנִי וְלֹא חָכָם בִּמְיֻחָד, שֶׁכָּל רְצוֹנוֹ הָיָה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. הוּא לֹא עָצַר, לֹא נִבְהַל וְלֹא הִתְפַּתָּה. הוּא עָבַר אֶת כָּל הַחוֹמוֹת, אֶת כָּל הַפְּחָדִים וְאֶת כָּל הַפִּתּוּיִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַשַּׁעַר הָאַחֲרוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעַ - לְפֶתַּע הַכֹּל נֶעֱלַם, הַחוֹמוֹת הִתְפּוֹגְגוּ, הַנְּחָשִׁים נֶעֶלְמוּ וְהַמֶּלֶךְ עָמַד מוּלוֹ מְחַיֵּךְ. "כָּל זֶה הָיָה אֲחִיזַת עֵינַיִם", אָמַר הַמֶּלֶךְ. "רַק מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי בֶּאֱמֶת - רוֹאֶה אוֹתִי בֶּאֱמֶת וְיָכוֹל לְהַגִּיעַ אֵלַי." הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ מָלֵא חוֹמוֹת - לֹא שֶׁל אֶבֶן, אֶלָּא שֶׁל תּוֹדָעָה: חוֹמַת הַיֵּאוּשׁ - "אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת", חוֹמַת הַפַּחַד - "מַה יַּחְשְׁבוּ עָלַי?", חוֹמַת הַפִּתּוּי - "לָמָּה לְהִתְאַמֵּץ אִם אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת?", חוֹמַת הַהֶרְגֵּל - "כָּכָה אֲנִי - כָּכָה נִשְׁאַרְתִּי", חוֹמַת הַצִּינִיּוּת - "עֲזֹב, זֶה לֹא בֶּאֱמֶת מְשַׁנֶּה", חוֹמַת הָאַשְׁמָה - "עָשִׂיתִי יוֹתֵר מִדַּי, אֵין לִי סִכּוּי." אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לָנוּ: "עִבְרוּ אֶת הַחוֹמוֹת, אַל תַּעַצְרוּ בִּגְלַל הַקְּשָׁיִים וְהַפִּתּוּיִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ, בֹּאוּ אֵלַי!" הַחוֹמוֹת נִרְאוֹת אֲמִתִּיּוֹת - אֲבָל הֵן אֲחִיזַת עֵינַיִם. הַפְּחָדִים, הָעַצְלוּת, הַדַּחְיָנוּת - הֵם רַק מָסַכִּים. וּמִי שֶׁמּוּכָן לְהַאֲמִין, לְהִתְאַמֵּץ ולְהִתְקָרֵב - מְגַלֶּה פִּתְאֹם שֶׁהַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וְהַמֶּלֶךְ מְחַכֶּה לוֹ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ לֹא רַק מְבַקְּשִׁים סְלִיחָה, אֲנַחְנוּ מַמְלִיכִים. אֵינֶנּוּ מַתְחִילִים בְּ"עַל חֵטְא" - אֶלָּא בִּ"מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ". לָמָּה? כִּי לִפְנֵי שֶׁמְּבַקְּשִׁים מְחִילָה, צָרִיךְ לִזְכֹּר מִי אֲנַחְנוּ. אֲנַחְנוּ לֹא רַק חוֹטְאִים, אֲנַחְנוּ בָּנִים אֲהוּבִים. הַמֶּלֶךְ מְחַכֶּה לָנוּ. הוּא אֵינוֹ מְחַפֵּשׂ אֶת הֶחָכָם בְּיוֹתֵר, אֶלָּא אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר, אֶת מִי שֶׁמּוּכָן לַעֲבֹר אֶת הַחוֹמוֹת, לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפַּחַד, לְהַנִּיחַ אֶת הַתֵּרוּצִים וְלִפְסֹעַ קָדִימָה. אֶת מִי שֶׁמּוּכָן לוֹמַר: "אֲנִי שֶׁלְּךָ גַּם אִם אֲנִי שָׁבוּר. גַּם אִם אֲנִי רָחוֹק אֲנִי בָּא." וּבָרֶגַע הַזֶּה, כָּל הַחוֹמוֹת נוֹפְלוֹת וְכָל הַמָּסַכִּים נִקְרָעִים. הַמֶּלֶךְ פּוֹתֵחַ אֶת הַשַּׁעַר וְזוֹכִים לְהִתְקָרֵב. (יַהֲלוֹמֵי הַמּוֹעֵד)