Otzarot-Article

לֵהָנוֹת מֵהַפְּקָק

"הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (ב-ד) הַשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה וָרֶבַע בַּבֹּקֶר. הַיּוֹם רַק הִתְחִיל, אֲבָל נִדְמֶה שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד לְהִגָּמֵר בְּתוֹךְ שׁוּרַת הַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁנִּמְתַּחַת עַד הָאֹפֶק.

הָרַמְזוֹר מִתְחַלֵּף שׁוּב וָשׁוּב, וְאַף רֶכֶב אֵינוֹ זָז. נַיָּדוֹת עַצְבָּנִיּוֹת זוֹרְמוֹת בֵּין הַנְּתִיבִים, נֶהָגִים מְצִיצִים בַּשָּׁעוֹן, בְּתָכְנוֹת נִוּוּט, בַּתִּקְרָה... הַחֹם, הַלַּחַץ, הַהַמְתָּנָה... הַכֹּל צָף. נֶהָגִים מַתְחִילִים לַחְשֹׁב בַּחֲשָׁשׁ אֵיךְ יַסְבִּירוּ אֶת הָאִחוּר, וְהַאִם יַצְלִיחוּ לַעֲמֹד בַּזְּמַנִּים.

הַפְּקָק הַזֶּה - נִרְאֶה כְּמוֹ סֵמֶל שֶׁל תְּקִיעוּת. תִּסְכּוּל מוּחָשִׁי. אוּלַי אֲפִלּוּ תְּחוּשַׁת הַחְמָצָה.

וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע - תְּמוּנָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. בְּרֶכֶב קָטָן בְּצֶבַע לָבָן יוֹשֵׁב בָּחוּר צָעִיר, תָּוֵי פָּנָיו מְרֻכָּזִים, אֲבָל לֹא מְתוּחִים. כְּתֵפָיו זְקוּפוֹת, שְׁתֵּי יָדָיו עַל הַהֶגֶה בְּדִיּוּק בַּזָּוִית הַנְּכוֹנָה. הוּא אֵינוֹ בּוֹדֵק אֶת הַטֶּלֶפוֹן וְאֵינוֹ מַבִּיט בַּשָּׁעוֹן בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת. לְצִדּוֹ יוֹשֵׁב אָדָם מְבֻגָּר וּמַבִּיט בּוֹ.

תַּלְמִיד וּבוֹחֵן. זֶהוּ טֶסְט - מִבְחָן לְרִשְׁיוֹן נְהִיגָה.

בְּנִגּוּד לְכָל הַנֶּהָגִים בַּכְּבִישׁ, הַבָּחוּר מִתְפַּלֵּל בַּלֵּב שֶׁהַפְּקָק הַזֶּה לֹא יִגָּמֵר. כָּל שְׁנִיָּה נוֹסֶפֶת שֶׁבָּהּ הַתְּנוּעָה תְּקוּעָה - הִיא נְשִׁימָה נוֹסֶפֶת שֶׁל הֲקַלָּה. הֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁהַתְּנוּעָה אֵינָהּ זוֹרֶמֶת, אֵין צֹרֶךְ לְהַחְנוֹת, לִפְנוֹת שְׂמֹאלָה, לְהִשְׁתַּלֵּב, לִזְכֹּר לְאוֹתֵת, לֹא לַעֲצוֹר עַל קַו... דַּוְקָא עַכְשָׁו, בְּתוֹךְ הַבָּלָגָן הַכְּלָלִי, הוּא מְקַבֵּל בְּדִיּוּק אֶת מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ: שֶׁקֶט. פָּחוֹת מִבְחָנִים. פָּחוֹת סִכּוּנִים. הַפְּקָק, שֶׁלְּרַבִּים הוּא עֹנֶשׁ, עֲבוּרוֹ הוּא הֶשֵּׂג. הוּא עָשׂוּי לָצֵאת מֵהָרֶכֶב הַזֶּה כְּשֶׁבְּיָדוֹ רִשְׁיוֹן נְהִיגָה - לֹא לַמְרוֹת הַפְּקָק, אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ.

שְׁנֵי נֶהָגִים - שְׁנֵי עוֹלָמוֹת. הָאֶחָד רוֹאֶה בַּפְּקָק מֶרְחָב שֶׁל כָּאוֹס, הַשֵּׁנִי - חֶבֶל הַצָּלָה. וּכְמוֹ שֶׁזֶּה נָכוֹן עַל כְּבִישׁ גֵּהָה אוֹ אַיָּלוֹן - כָּךְ זֶה נָכוֹן גַּם בִּנְתִיבֵי הַחַיִּים.

בַּחַיִּים לֹא חֲסֵרִים "פְּקָקִים": בְּשִׁדּוּךְ שֶׁמִּתְעַכֵּב, בְּפַרְנָסָה שֶׁעֲדַיִן צוֹלַעַת, בִּבְרִיאוּת, בְּהַגְשָׁמָה אִישִׁית. וּלְעִתִּים נִדְמֶה שֶׁהַכֹּל עוֹמֵד בַּמָּקוֹם. אֲבָל בְּדִיּוּק שָׁם, בְּאוֹתָן עֲצִירוֹת, מִסְתַּתֶּרֶת הַזְמָנָה לַחְשֹׁב אַחֶרֶת. אוּלַי זוֹ לֹא תְּקִיעָה וְלֹא עִכּוּב, אֶלָּא הֲכָנָה, תַּהֲלִיךְ עָמֹק שֶׁמִּתְבַּשֵּׁל מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים שֶׁל הַחַיִּים. וּכְפִי שֶׁמַּזְכִּירָה לָנוּ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ:

"הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט; אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַהֵל אֶת הַדֶּרֶךְ בְּדִיּוּק אֵין סוֹפִי. גַּם אֶת הַפְּנִיּוֹת הַפִּתְאֹמִיּוֹת, גַּם אֶת הַתַּחֲנוֹת שֶׁלֹּא תֻּכְנְנוּ. הוּא זֶה שֶׁמְּכַוֵּן, וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בְּכָךְ - יָכוֹל לִמְצֹא מַשְׁמָעוּת גַּם בָּעֲצִירָה.

הָרִשְׁיוֹן שֶׁמְּקַבְּלִים בְּסוֹף הַמַּסָּע, אֵינוֹ רַק לִתְנוּעָה בַּכְּבִישׁ. זֶהוּ רִשְׁיוֹן פְּנִימִי לְהִתְקַדֵּם גַּם כְּשֶׁנִּדְמֶה שֶׁלֹּא זָזִים, וְלִחְיוֹת כָּל שָׁלָב בֶּאֱמוּנָה. כְּמוֹ נֶהָג צָעִיר בְּטֶסְט, הַיּוֹשֵׁב בְּשֶׁקֶט בְּלֵב פְּקַק תְּנוּעָה וּמֵבִין שֶׁכָּל רֶגַע שֶׁעוֹבֵר מְקָרֵב אוֹתוֹ לַהַצְלָחָה - כָּךְ גַּם הָאָדָם הַמַּאֲמִין מַבִּיט עַל רִגְעֵי הַהַשְׁהָיָה שֶׁבְּחַיָּיו. וּכְכָל שֶׁהָאָדָם מַפְנִים כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַלֵּךְ עִמּוֹ בְּכָל שְׁבִיל וּבְכָל עֲצִירָה - הוּא מַצְלִיחַ לִשְׂמֹחַ גַּם בַּ"פְּקָקִים".

הַבְּחִירָה בְּיָדֵנוּ: לְהִתְלוֹנֵן עַל הַפְּקָק, אוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. לְהֵאָבֵק בַּקֶּצֶב - אוֹ לְהִתְחַבֵּר לַבּוֹרֵא הַמְּסוֹבֵב כָּל מַהֲלָךְ. הָרֶגַע שֶׁבּוֹ נִלְמַד לְהוֹדוֹת גַּם עַל הַבִּלְתִּי מוּבָן, גַּם עַל הַמִּתְעַכֵּב - הוּא הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הָרִשְׁיוֹן הָאֲמִתִּי נִתָּן לָנוּ. לֹא לִנְהִיגָה, אֶלָּא לְחַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה וְשֶׁל שִׂמְחָה. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	וילך תשפ"ה
	תַּעְתּוּעֵי רְאִיָּה
	לֵהָנוֹת מֵהַפְּקָק "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (ב-ד) הַשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה וָרֶבַע בַּבֹּקֶר. הַיּוֹם רַק הִתְחִיל, אֲבָל נִדְמֶה שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד לְהִגָּמֵר בְּתוֹךְ שׁוּרַת הַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁנִּמְתַּחַת עַד הָאֹפֶק. הָרַמְזוֹר מִתְחַלֵּף שׁוּב וָשׁוּב, וְאַף רֶכֶב אֵינוֹ זָז. נַיָּדוֹת עַצְבָּנִיּוֹת זוֹרְמוֹת בֵּין הַנְּתִיבִים, נֶהָגִים מְצִיצִים בַּשָּׁעוֹן, בְּתָכְנוֹת נִוּוּט, בַּתִּקְרָה... הַחֹם, הַלַּחַץ, הַהַמְתָּנָה... הַכֹּל צָף. נֶהָגִים מַתְחִילִים לַחְשֹׁב בַּחֲשָׁשׁ אֵיךְ יַסְבִּירוּ אֶת הָאִחוּר, וְהַאִם יַצְלִיחוּ לַעֲמֹד בַּזְּמַנִּים. הַפְּקָק הַזֶּה - נִרְאֶה כְּמוֹ סֵמֶל שֶׁל תְּקִיעוּת. תִּסְכּוּל מוּחָשִׁי. אוּלַי אֲפִלּוּ תְּחוּשַׁת הַחְמָצָה. וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע - תְּמוּנָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. בְּרֶכֶב קָטָן בְּצֶבַע לָבָן יוֹשֵׁב בָּחוּר צָעִיר, תָּוֵי פָּנָיו מְרֻכָּזִים, אֲבָל לֹא מְתוּחִים. כְּתֵפָיו זְקוּפוֹת, שְׁתֵּי יָדָיו עַל הַהֶגֶה בְּדִיּוּק בַּזָּוִית הַנְּכוֹנָה. הוּא אֵינוֹ בּוֹדֵק אֶת הַטֶּלֶפוֹן וְאֵינוֹ מַבִּיט בַּשָּׁעוֹן בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת. לְצִדּוֹ יוֹשֵׁב אָדָם מְבֻגָּר וּמַבִּיט בּוֹ. תַּלְמִיד וּבוֹחֵן. זֶהוּ טֶסְט - מִבְחָן לְרִשְׁיוֹן נְהִיגָה. בְּנִגּוּד לְכָל הַנֶּהָגִים בַּכְּבִישׁ, הַבָּחוּר מִתְפַּלֵּל בַּלֵּב שֶׁהַפְּקָק הַזֶּה לֹא יִגָּמֵר. כָּל שְׁנִיָּה נוֹסֶפֶת שֶׁבָּהּ הַתְּנוּעָה תְּקוּעָה - הִיא נְשִׁימָה נוֹסֶפֶת שֶׁל הֲקַלָּה. הֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁהַתְּנוּעָה אֵינָהּ זוֹרֶמֶת, אֵין צֹרֶךְ לְהַחְנוֹת, לִפְנוֹת שְׂמֹאלָה, לְהִשְׁתַּלֵּב, לִזְכֹּר לְאוֹתֵת, לֹא לַעֲצוֹר עַל קַו... דַּוְקָא עַכְשָׁו, בְּתוֹךְ הַבָּלָגָן הַכְּלָלִי, הוּא מְקַבֵּל בְּדִיּוּק אֶת מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ: שֶׁקֶט. פָּחוֹת מִבְחָנִים. פָּחוֹת סִכּוּנִים. הַפְּקָק, שֶׁלְּרַבִּים הוּא עֹנֶשׁ, עֲבוּרוֹ הוּא הֶשֵּׂג. הוּא עָשׂוּי לָצֵאת מֵהָרֶכֶב הַזֶּה כְּשֶׁבְּיָדוֹ רִשְׁיוֹן נְהִיגָה - לֹא לַמְרוֹת הַפְּקָק, אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ. שְׁנֵי נֶהָגִים - שְׁנֵי עוֹלָמוֹת. הָאֶחָד רוֹאֶה בַּפְּקָק מֶרְחָב שֶׁל כָּאוֹס, הַשֵּׁנִי - חֶבֶל הַצָּלָה. וּכְמוֹ שֶׁזֶּה נָכוֹן עַל כְּבִישׁ גֵּהָה אוֹ אַיָּלוֹן - כָּךְ זֶה נָכוֹן גַּם בִּנְתִיבֵי הַחַיִּים. בַּחַיִּים לֹא חֲסֵרִים "פְּקָקִים": בְּשִׁדּוּךְ שֶׁמִּתְעַכֵּב, בְּפַרְנָסָה שֶׁעֲדַיִן צוֹלַעַת, בִּבְרִיאוּת, בְּהַגְשָׁמָה אִישִׁית. וּלְעִתִּים נִדְמֶה שֶׁהַכֹּל עוֹמֵד בַּמָּקוֹם. אֲבָל בְּדִיּוּק שָׁם, בְּאוֹתָן עֲצִירוֹת, מִסְתַּתֶּרֶת הַזְמָנָה לַחְשֹׁב אַחֶרֶת. אוּלַי זוֹ לֹא תְּקִיעָה וְלֹא עִכּוּב, אֶלָּא הֲכָנָה, תַּהֲלִיךְ עָמֹק שֶׁמִּתְבַּשֵּׁל מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים שֶׁל הַחַיִּים. וּכְפִי שֶׁמַּזְכִּירָה לָנוּ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט; אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַהֵל אֶת הַדֶּרֶךְ בְּדִיּוּק אֵין סוֹפִי. גַּם אֶת הַפְּנִיּוֹת הַפִּתְאֹמִיּוֹת, גַּם אֶת הַתַּחֲנוֹת שֶׁלֹּא תֻּכְנְנוּ. הוּא זֶה שֶׁמְּכַוֵּן, וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בְּכָךְ - יָכוֹל לִמְצֹא מַשְׁמָעוּת גַּם בָּעֲצִירָה. הָרִשְׁיוֹן שֶׁמְּקַבְּלִים בְּסוֹף הַמַּסָּע, אֵינוֹ רַק לִתְנוּעָה בַּכְּבִישׁ. זֶהוּ רִשְׁיוֹן פְּנִימִי לְהִתְקַדֵּם גַּם כְּשֶׁנִּדְמֶה שֶׁלֹּא זָזִים, וְלִחְיוֹת כָּל שָׁלָב בֶּאֱמוּנָה. כְּמוֹ נֶהָג צָעִיר בְּטֶסְט, הַיּוֹשֵׁב בְּשֶׁקֶט בְּלֵב פְּקַק תְּנוּעָה וּמֵבִין שֶׁכָּל רֶגַע שֶׁעוֹבֵר מְקָרֵב אוֹתוֹ לַהַצְלָחָה - כָּךְ גַּם הָאָדָם הַמַּאֲמִין מַבִּיט עַל רִגְעֵי הַהַשְׁהָיָה שֶׁבְּחַיָּיו. וּכְכָל שֶׁהָאָדָם מַפְנִים כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַלֵּךְ עִמּוֹ בְּכָל שְׁבִיל וּבְכָל עֲצִירָה - הוּא מַצְלִיחַ לִשְׂמֹחַ גַּם בַּ"פְּקָקִים". הַבְּחִירָה בְּיָדֵנוּ: לְהִתְלוֹנֵן עַל הַפְּקָק, אוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. לְהֵאָבֵק בַּקֶּצֶב - אוֹ לְהִתְחַבֵּר לַבּוֹרֵא הַמְּסוֹבֵב כָּל מַהֲלָךְ. הָרֶגַע שֶׁבּוֹ נִלְמַד לְהוֹדוֹת גַּם עַל הַבִּלְתִּי מוּבָן, גַּם עַל הַמִּתְעַכֵּב - הוּא הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הָרִשְׁיוֹן הָאֲמִתִּי נִתָּן לָנוּ. לֹא לִנְהִיגָה, אֶלָּא לְחַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה וְשֶׁל שִׂמְחָה. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)