Otzarot-Article

"וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה" (מח-ב) בַּסֵּפֶר "מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן" מָצִינוּ מַעֲשֶׂה נָאֶה הַשַּׁיָּךְ לְפָרָשָׁתֵנוּ, וְלִקְחוֹ בְּצִדּוֹ. שְׂרֵפָה פָּרְצָה בָּעֲיָרָה. כִּלְּתָה אֶת בָּתֶּיהָ וְתוֹשָׁבֶיהָ נוֹתְרוּ חַסְרֵי קוֹרַת גַּג. נֶחְלַץ רַב הַמָּקוֹם לְעֶזְרָה וְיָצָא לִנְדֹּד מֵעִיר לְעִיר, לְעוֹרֵר אֶת רַחֲמֵי הַיְּהוּדִים בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר, לַעֲזֹר לַאֲחֵיהֶם הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּלְשַׁקְּמָם. וְהָאֲנָשִׁים נַעֲנוּ, מִי פָּחוֹת וּמִי יוֹתֵר. כָּל סְכוּם שֶׁהִשִּׂיג, שָׁלַח לָעֲיָרָה, לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשׁוֹת הַתּוֹשָׁבִים וּלְהַתְחִיל בִּפְעֻלּוֹת הַבְּנִיָּה.

פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ לְעִיר אַחַת וְהָלַךְ מֵחֲנוּת לַחֲנוּת, עוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת וְהִתְרִים אֶת הַבְּעָלִים. נִכְנַס לְאַחַת הַחֲנֻיּוֹת, חֲנוּת תַּכְשִׁיטֵי זָהָב מְהֻדֶּרֶת וּבוֹהֶקֶת בִּשְׁלַל אֲבָנִים טוֹבוֹת, יַהֲלוֹמִים וְאַבְנֵי בָּרֶקֶת. אַךְ פָּתַח פִּיו וְסִפֵּר שֶׁהִגִּיעַ לְהַתְרִים, חִיֵּךְ הַבְּעָלִים חִיּוּךְ רָחָב וְנָתַן לוֹ "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" לְבָבִי:

"רוֹאִים שֶׁכְּבוֹדוֹ אֵינוֹ בֶּן הַמָּקוֹם...", אָמַר.

"כֵּיצַד רוֹאִים זֹאת?", תָּמַהּ הָרַב.

"מִשּׁוּם שֶׁאִם הָיָה כְּבוֹדוֹ בֶּן הַמָּקוֹם, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֵינִי נוֹתֵן מְאוּמָה לִצְדָקָה!", הֵשִׁיב הֶעָשִׁיר הַקַּמְצָן.

"אִם כָּךְ, הִתְחַלְּפוּ הַתַּפְקִידִים", הֵשִׁיב הָרַב, "בִּמְקוֹם שֶׁכְּבוֹדוֹ יְקַיֵּם מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים, אֲקַיֵּם אוֹתָהּ אֵפוֹא אֲנִי!".

"בַּמֶּה יְּקַיֵּם כְּבוֹדוֹ מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים?" - שָׁאַל הֶעָשִׁיר.

"בְּכָךְ שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם כָּאן מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים", הֵשִׁיב הָרַב, "וּבִקּוּר חוֹלִים הוּא מִכְּלַל מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים!".

תָּמַהּ הֶעָשִׁיר: "מִי חוֹלֶה כָּאן, שֶׁכְּבוֹדוֹ מְבַקְּרוֹ?"

עָנָה הָרַב: "כְּבוֹדוֹ הוּא הַחוֹלֶה!".

מָחָה הֶעָשִׁיר: "אֲנִי? בָּרִיא אֲנִי וְחָסֹן וְאֵין בִּי חֻלְשָׁה וְרִפְיוֹן כְּלָל".

אָמַר לוֹ הָרַב: "הֵן לֹא יַכְחִישׁ כְּבוֹדוֹ אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ", וְאִם חָנַן ה' אֶת כְּבוֹדוֹ בְּעֹשֶׁר, וּכְבוֹדוֹ מִתְפָּאֵר שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן מִכַּסְפּוֹ לְדַלִּים וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ צְדָקָה וְחֶסֶד, אֵין סָפֵק כִּי עָשְׁרוֹ שָׁמוּר לוֹ לְרָעָתוֹ, שֶׁכֵּן יִצְטָרֵךְ לִתֵּן בַּעֲתִיד דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מַדּוּעַ לֹא נִצְּלוֹ לְטוֹבָה! אִם כֵּן, הֲרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מֵעִיד בּוֹ, כִּי הוּא 'רָעָה חוֹלָה', וּבָאתִי אֵפוֹא לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים!...".

צָחַק הֶעָשִׁיר וְאָמַר: "אִם הָיָה רוֹצֶה כְּבוֹדוֹ לְקַיֵּם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים - הָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית הַחוֹלִים וּמוֹצֵא שָׁם עֶשְׂרוֹת חוֹלִים בֶּאֱמֶת, הַנֶּאֱנָקִים בְּמַכְאוֹבָם וּמְשַׁוְּעִים לִמְבַקְּרִים, וְלֹא הָיָה בָּא לְכָאן כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת מִצְוָה זוֹ, עַל פִּי דְּרוּשׁ וַהֲלָצָה".

אָמַר לוֹ הָרַב: "טַעַם כָּמוּס עִמָּדִי, מַדּוּעַ רְצוֹנִי לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ דַּוְקָא כָּאן, וְלֹא אֲגַלֵּהוּ אֶלָּא אִם תַּבְטִיחֵנִי לְהָרִים תְּרוּמָה לַמִּצְוָה שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בָּהּ עַתָּה".

אָמַר הֶעָשִׁיר: "מֻסְכָּם, הָבָה וְאֶשְׁמַע".

אָמַר הָרַב: "הֲלֹא יָדַעְתָּ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ חוֹלֶה אָנוּשׁ, וְרַק בְּבוֹא יוֹסֵף אֵלָיו לְבַקְּרוֹ כָּתוּב "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה". וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁהַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵחָלְיוֹ. וְזֶה רָמוּז בְּתֵבַת "הַמִּטָּה", שֶׁהִיא חֲמִשִּׁים וְתֵשַׁע בְּגִימַטְרִיָּא, הַיְנוּ שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד. לְפִיכָךְ, תָּבִין מַדּוּעַ מַעֲדִיף אֲנִי לְבַקֵּר חוֹלֶה כָּמוֹךָ, שֶׁהַמָּמוֹן הוּא מַחֲלָתְךָ, וְלִטֹּל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵחָלְיְךָ"...

נָאִים הַדְּבָרִים, אֲבָל כְּשֶׁחוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם אֵינָם כֹּה מְבַדְּחִים...

הָעֹשֶׁר הַשָּׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ, חָלִילָה, אֵינוֹ רַק בְּמָמוֹן. כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ 'עֹשֶׁר' מִשֶּׁלּוֹ: אֶחָד חֲנָנוֹ ה' בְּמָמוֹן, שֶׁיּוּכַל לַעֲזֹר בּוֹ לָעֲנִיִּים - וְעָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת הָרְעֵבוֹת לְלֶחֶם, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ; יֵשׁ מִי שֶׁחֲנָנוֹ ה' בְּכֹשֶׁר עַסְקָנוּת, יָכוֹל הוּא לְהוֹעִיל לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לַקְּהִלָּה וְלַחֶבְרָה, לְאַרְגֵּן שִׁעוּרֵי תּוֹרָה וּפְעִילוּת חֶסֶד עֲנֵפָה; יֵשׁ מִי שֶׁחֲנָנוֹ ה' בְּכֹשֶׁר הַסְבָּרָה וְיָכוֹל הוּא לִמְסֹר שִׁעוּרֵי תּוֹרָה.

הַכְּלָל הוּא, שֶׁהָאָדָם לֹא נוֹצַר לְעַצְמוֹ, אֶלָּא נִבְרָא כְּדֵי לְהוֹעִיל לַזּוּלַת, לִתְרֹם לַחֶבְרָה וּלְהַגְבִּיר כְּבוֹד שָׁמַיִם. אִישׁ-אִישׁ כְּבִרְכַּת ה' עָלָיו, כְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו וְכִיכָלְתּוֹ. אִישׁ-אִישׁ בִּתְחוּמוֹ! מָה רַב הַהֶבְדֵּל בֵּין הָרַב שֶׁיָּצָא לִנְדוּדִים מְפָרְכִים כְּדֵי לַעֲזֹר לְאֶחָיו, לְבֵין הֶעָשִׁיר שֶׁנָּקַט בְּגִישַׁת 'הָרָעָה הַחוֹלָה'!... וְאָנוּ, אֵין דּוֹרְשִׁים מֵאִתָּנוּ לִנְדֹּד. אַךְ נִשָּׂא עֵינֵינוּ סָבִיב, וְנִרְאֶה בַּמֶּה יְּכוֹלִים אָנוּ לַעֲזֹר, בְּאֵיזֶה שֶׁטַח נוּכַל לִתְרֹם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ראש השנה תשפ"ה
	הַמֶּלֶךְ וְהַחוֹמוֹת
	"וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" (מט-יב) בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ קַר, קַר מְאֹד, מְצַמְרֵר "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה" (מח-ב) בַּסֵּפֶר "מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן" מָצִינוּ מַעֲשֶׂה נָאֶה הַשַּׁיָּךְ לְפָרָשָׁתֵנוּ, וְלִקְחוֹ בְּצִדּוֹ. שְׂרֵפָה פָּרְצָה בָּעֲיָרָה. כִּלְּתָה אֶת בָּתֶּיהָ וְתוֹשָׁבֶיהָ נוֹתְרוּ חַסְרֵי קוֹרַת גַּג. נֶחְלַץ רַב הַמָּקוֹם לְעֶזְרָה וְיָצָא לִנְדֹּד מֵעִיר לְעִיר, לְעוֹרֵר אֶת רַחֲמֵי הַיְּהוּדִים בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר, לַעֲזֹר לַאֲחֵיהֶם הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּלְשַׁקְּמָם. וְהָאֲנָשִׁים נַעֲנוּ, מִי פָּחוֹת וּמִי יוֹתֵר. כָּל סְכוּם שֶׁהִשִּׂיג, שָׁלַח לָעֲיָרָה, לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשׁוֹת הַתּוֹשָׁבִים וּלְהַתְחִיל בִּפְעֻלּוֹת הַבְּנִיָּה. פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ לְעִיר אַחַת וְהָלַךְ מֵחֲנוּת לַחֲנוּת, עוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת וְהִתְרִים אֶת הַבְּעָלִים. נִכְנַס לְאַחַת הַחֲנֻיּוֹת, חֲנוּת תַּכְשִׁיטֵי זָהָב מְהֻדֶּרֶת וּבוֹהֶקֶת בִּשְׁלַל אֲבָנִים טוֹבוֹת, יַהֲלוֹמִים וְאַבְנֵי בָּרֶקֶת. אַךְ פָּתַח פִּיו וְסִפֵּר שֶׁהִגִּיעַ לְהַתְרִים, חִיֵּךְ הַבְּעָלִים חִיּוּךְ רָחָב וְנָתַן לוֹ "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" לְבָבִי: "רוֹאִים שֶׁכְּבוֹדוֹ אֵינוֹ בֶּן הַמָּקוֹם...", אָמַר. "כֵּיצַד רוֹאִים זֹאת?", תָּמַהּ הָרַב. "מִשּׁוּם שֶׁאִם הָיָה כְּבוֹדוֹ בֶּן הַמָּקוֹם, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֵינִי נוֹתֵן מְאוּמָה לִצְדָקָה!", הֵשִׁיב הֶעָשִׁיר הַקַּמְצָן. "אִם כָּךְ, הִתְחַלְּפוּ הַתַּפְקִידִים", הֵשִׁיב הָרַב, "בִּמְקוֹם שֶׁכְּבוֹדוֹ יְקַיֵּם מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים, אֲקַיֵּם אוֹתָהּ אֵפוֹא אֲנִי!". "בַּמֶּה יְּקַיֵּם כְּבוֹדוֹ מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים?" - שָׁאַל הֶעָשִׁיר. "בְּכָךְ שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם כָּאן מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים", הֵשִׁיב הָרַב, "וּבִקּוּר חוֹלִים הוּא מִכְּלַל מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים!". תָּמַהּ הֶעָשִׁיר: "מִי חוֹלֶה כָּאן, שֶׁכְּבוֹדוֹ מְבַקְּרוֹ?" עָנָה הָרַב: "כְּבוֹדוֹ הוּא הַחוֹלֶה!". מָחָה הֶעָשִׁיר: "אֲנִי? בָּרִיא אֲנִי וְחָסֹן וְאֵין בִּי חֻלְשָׁה וְרִפְיוֹן כְּלָל". אָמַר לוֹ הָרַב: "הֵן לֹא יַכְחִישׁ כְּבוֹדוֹ אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ", וְאִם חָנַן ה' אֶת כְּבוֹדוֹ בְּעֹשֶׁר, וּכְבוֹדוֹ מִתְפָּאֵר שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן מִכַּסְפּוֹ לְדַלִּים וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ צְדָקָה וְחֶסֶד, אֵין סָפֵק כִּי עָשְׁרוֹ שָׁמוּר לוֹ לְרָעָתוֹ, שֶׁכֵּן יִצְטָרֵךְ לִתֵּן בַּעֲתִיד דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מַדּוּעַ לֹא נִצְּלוֹ לְטוֹבָה! אִם כֵּן, הֲרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מֵעִיד בּוֹ, כִּי הוּא 'רָעָה חוֹלָה', וּבָאתִי אֵפוֹא לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים!...". צָחַק הֶעָשִׁיר וְאָמַר: "אִם הָיָה רוֹצֶה כְּבוֹדוֹ לְקַיֵּם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים - הָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית הַחוֹלִים וּמוֹצֵא שָׁם עֶשְׂרוֹת חוֹלִים בֶּאֱמֶת, הַנֶּאֱנָקִים בְּמַכְאוֹבָם וּמְשַׁוְּעִים לִמְבַקְּרִים, וְלֹא הָיָה בָּא לְכָאן כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת מִצְוָה זוֹ, עַל פִּי דְּרוּשׁ וַהֲלָצָה". אָמַר לוֹ הָרַב: "טַעַם כָּמוּס עִמָּדִי, מַדּוּעַ רְצוֹנִי לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ דַּוְקָא כָּאן, וְלֹא אֲגַלֵּהוּ אֶלָּא אִם תַּבְטִיחֵנִי לְהָרִים תְּרוּמָה לַמִּצְוָה שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בָּהּ עַתָּה". אָמַר הֶעָשִׁיר: "מֻסְכָּם, הָבָה וְאֶשְׁמַע". אָמַר הָרַב: "הֲלֹא יָדַעְתָּ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ חוֹלֶה אָנוּשׁ, וְרַק בְּבוֹא יוֹסֵף אֵלָיו לְבַקְּרוֹ כָּתוּב "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה". וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁהַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵחָלְיוֹ. וְזֶה רָמוּז בְּתֵבַת "הַמִּטָּה", שֶׁהִיא חֲמִשִּׁים וְתֵשַׁע בְּגִימַטְרִיָּא, הַיְנוּ שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד. לְפִיכָךְ, תָּבִין מַדּוּעַ מַעֲדִיף אֲנִי לְבַקֵּר חוֹלֶה כָּמוֹךָ, שֶׁהַמָּמוֹן הוּא מַחֲלָתְךָ, וְלִטֹּל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵחָלְיְךָ"... נָאִים הַדְּבָרִים, אֲבָל כְּשֶׁחוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם אֵינָם כֹּה מְבַדְּחִים... הָעֹשֶׁר הַשָּׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ, חָלִילָה, אֵינוֹ רַק בְּמָמוֹן. כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ 'עֹשֶׁר' מִשֶּׁלּוֹ: אֶחָד חֲנָנוֹ ה' בְּמָמוֹן, שֶׁיּוּכַל לַעֲזֹר בּוֹ לָעֲנִיִּים - וְעָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת הָרְעֵבוֹת לְלֶחֶם, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ; יֵשׁ מִי שֶׁחֲנָנוֹ ה' בְּכֹשֶׁר עַסְקָנוּת, יָכוֹל הוּא לְהוֹעִיל לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לַקְּהִלָּה וְלַחֶבְרָה, לְאַרְגֵּן שִׁעוּרֵי תּוֹרָה וּפְעִילוּת חֶסֶד עֲנֵפָה; יֵשׁ מִי שֶׁחֲנָנוֹ ה' בְּכֹשֶׁר הַסְבָּרָה וְיָכוֹל הוּא לִמְסֹר שִׁעוּרֵי תּוֹרָה. הַכְּלָל הוּא, שֶׁהָאָדָם לֹא נוֹצַר לְעַצְמוֹ, אֶלָּא נִבְרָא כְּדֵי לְהוֹעִיל לַזּוּלַת, לִתְרֹם לַחֶבְרָה וּלְהַגְבִּיר כְּבוֹד שָׁמַיִם. אִישׁ-אִישׁ כְּבִרְכַּת ה' עָלָיו, כְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו וְכִיכָלְתּוֹ. אִישׁ-אִישׁ בִּתְחוּמוֹ! מָה רַב הַהֶבְדֵּל בֵּין הָרַב שֶׁיָּצָא לִנְדוּדִים מְפָרְכִים כְּדֵי לַעֲזֹר לְאֶחָיו, לְבֵין הֶעָשִׁיר שֶׁנָּקַט בְּגִישַׁת 'הָרָעָה הַחוֹלָה'!... וְאָנוּ, אֵין דּוֹרְשִׁים מֵאִתָּנוּ לִנְדֹּד. אַךְ נִשָּׂא עֵינֵינוּ סָבִיב, וְנִרְאֶה בַּמֶּה יְּכוֹלִים אָנוּ לַעֲזֹר, בְּאֵיזֶה שֶׁטַח נוּכַל לִתְרֹם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)