Otzarot-Article

הַצְּבִיעוּת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א-א) אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַה טַּעַם פָּתַח בִּ"בְרֵאשִׁית?" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם" (תהלים קיא-ו) - שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: "לִיסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גּוֹיִם", הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: "כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא, הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו" (רש"י).

בְּסֵפֶר "הֶגְיוֹן לֵבָב", הִקְשָׁה: אִם הַגּוֹיִים מְעַרְעֲרִים עַל זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - מַה יּוֹעִיל הַפָּסוּק "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ"? הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹדִיעַ אֶת זֶה רַק לְעַמּוֹ, וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם!

וְתֵרֵץ: הַגּוֹיִים שֶׁאוֹמְרִים עַל יִשְׂרָאֵל "לִיסְטִים" - כָּל מַטָּרָתָם הִיא לְקַנְטֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם יוֹדְעִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹר לַגּוֹיִים. לָכֵן, הַפָּסוּק אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ תְּשׁוּבָה לַגּוֹיִים - אֶלָּא לִ"יפֵי הַנֶּפֶשׁ" שֶׁבְּתוֹכֵנוּ, שֶׁטַּעֲנוֹת הָאֻמּוֹת נִכְנְסוּ לְלִבָּם כְּאֶרֶס נָחָשׁ, וְהֵם שׁוֹאֲלִים: "אוּלַי בֶּאֱמֶת אֲנַחְנוּ כּוֹבְשִׁים?" לָכֵן פָּתְחָה הַתּוֹרָה בְּפָסוּק הַמֵּעִיד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, הוּא הַמַּחְלִיט לְמִי לָתֵת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא בָּחַר לְתִתָּהּ לְעַם יִשְׂרָאֵל!

וְאָמְנָם, עֵינֵינוּ רוֹאוֹת: כְּשֶׁחַיָּלֵינוּ הי"ו פּוֹגְעִים בִּשְׁגָגָה בְּיֶלֶד עֲרָבִי בְּמַהֲלַךְ לְחִימָה מְסֻבֶּכֶת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם הַמְּלֵאִים בְּחָמְרֵי נֶפֶץ - הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר וְזוֹעֵק "שׁוֹד וָשֶׁבֶר" בְּכָל כְּלֵי הַתִּקְשֹׁרֶת. וּכְשֶׁמְּחַבְּלִים עוֹרְכִים פִּגּוּעֵי תֹּפֶת בְּתוֹךְ קַנְיוֹנִים וְדָם יְהוּדִי נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם - אֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף. בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת יוֹרִים בְּלִי הַבְחָנָה בְּמַפְגִּינִים, וְהָעוֹלָם שׁוֹתֵק, אֲבָל אֶת הַיְּהוּדִים מַשְׁמִיצִים בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת. זוֹ צְבִיעוּת שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ!

וְעַל כָּךְ מָשָׁל נָאֶה: גּוּרֵי אַרְיֵה גָּדְלוּ וְיָצְאוּ לְטַיֵּל בַּיַּעַר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִקְצֵה הַיַּעַר, רָאוּ שַׁעַר עָנָק, וְעַל גַּבָּיו תַּבְנִית חֲרוּטָה - אָדָם מְשַׁסֵּעַ אַרְיֵה. נִבְהֲלוּ הַגּוּרִים וְרָצוּ לַאֲבִיהֶם לְסַפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר רָאוּ.

אָמַר לָהֶם הָאַרְיֵה: "הֵרָגְעוּ בָּנַי! אִם בְּנֵי אָדָם חָרְטוּ עַל שַׁעֲרֵיהֶם תְּמוּנָה כָּזוֹ - זֶה מוֹכִיחַ שֶׁדָּבָר זֶה נָדִיר הוּא, שֶׁבֶּן אָדָם יָכוֹל לִגְבֹּר עַל אַרְיֵה..." כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים?

כְּשֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְגַנִּים אוֹתָנוּ עַל פְּעֻלּוֹתֵינוּ הַבִּטְחוֹנִיּוֹת, שֶׁנַּעֲשׂות בִּסְבָךְ לְחִימָתִי מֻרְכָּב, בְּתוֹךְ אוּכְלוּסִיָּה עוֹיֶנֶת הַמַּחְבִּיאָה נֶשֶׁק וּמְחַבְּלִים - אֵין לָנוּ לְהִתְרַגֵּשׁ כְּלָל וּכְלָל! אַדְּרַבָּא - דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁאֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת חַיִּים הִיא עֵרֶךְ עֶלְיוֹן, גַּם הֲרִיגָה בִּשְׁגָגָה נִדּוֹנָה בִּרְצִינוּת וּמְקַבֶּלֶת סִקּוּר עוֹלָמִי...

מֵאַיִן בָּאָה הַשִּׂנְאָה הָעֲמֻקָּה שֶׁל הָעוֹלָם אֵלֵינוּ? מֵאָז מַעֲמַד הַר סִינַי, כְּשֶׁעָמַדְנוּ כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, נוֹלְדָה שִׂנְאַת הָאֻמּוֹת - כִּי בָּנוּ בָּחַר ה' מִכָּל הָעַמִּים לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה.

וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כב:) "הִזָּהֲרוּ מִן הַצְּבוּעִים!"

בְּיַעַר גָּדוֹל, חַי טַוָּס מַרְהִיב עַיִן. כָּל הַחַיּוֹת הִבִּיטוּ בְּהִתְפַּעֲלוּת בְּנוֹצוֹתָיו הַצִּבְעוֹנִיּוֹת וְהַהֲדוּרוֹת, וְהִסְתַּכְּלוּ בְּהַעֲרָצָה עַל הַהֲלִיכָה הָאֲצִילִית שֶׁלּוֹ. הַטַּוָּס דִּבֵּר תָּמִיד עַד כַּמָּה חָשׁוּב לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וְלִנְהֹג בַּעֲנָוָה. הוּא הִפְגִּין חָכְמָה, הִתְנַהֵג בַּאֲצִילוּת, וּפִרְסֵם בַּיַּעַר כִּי הוּא נִצָּב לְשֵׁרוּת הַכֹּל.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לַיַּעַר יָעֵן פָּשׁוּט. לֹא הָיוּ לוֹ נוֹצוֹת מְהֻדָּרוֹת וְהוא לֹא הִכְרִיז מִשְׁפָּטִים חֲכָמִים. בְּלִי לְדַבֵּר, הוּא פָּשׁוּט עָשָׂה: עָזַר לַחַיּוֹת וְתָמַךְ בַּחַלָּשִׁים. בַּהַתְחָלָה הֶעֱרִיכוּ הַחַיּוֹת אֶת הַטַּוָּס, אַךְ אַט אַט עֵינֵיהֶן נִפְקְחוּ וְהִתְגַּלְּתָה אֱמֶת שׁוֹנָה לַחֲלוּטִין: הַטַּוָּס זִלְזֵל בַּחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת, לָקַח מֵהֶן דְּבָרִים בְּלִי רְשׁוּת, וְהִסְתִּיר מַעֲשִׂים לֹא רְאוּיִים. הַכֹּל הָיָה מַרְאִית עַיִן.

כְּשֶׁהִבִּיטוּ בַּיָּעֵן, קָלְטוּ הַחַיּוֹת לְפֶתַע אֶת מִי הֵן מְהַלְּלוֹת וּמִי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְהַעֲרָכָה. הַטַּוָּס מְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ, וְהַיָּעֵן מְדַבֵּר בְּמַעֲשָׂיו...

לִפְעָמִים, אָנוּ פּוֹגְשִׁים אֲנָשִׁים שֶׁנִּרְאִים חִיצוֹנִית כְּמוֹ מוֹדֶל שֶׁל צִדְקוּת: לְבוּשָׁם חֲסִידִי, הֵם מְדַבְּרִים בַּעֲנָוָה וּמַבָּטָם נִרְאֶה תָּמִים, אֲבָל מִתַּחַת - יֵשׁ עַרְמוּמִיּוּת, גַּאֲוָה וְחֹסֶר מוּסָרִיּוּת.

הָעוֹלָם מְדַבֵּר עַל "זְכֻיּוֹת הָאָדָם", עַל "חֵרוּת", עַל "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט", אֲבָל כְּשֶׁזֶּה נוֹגֵעַ לְעַם יִשְׂרָאֵל - הַכֹּל נִשְׁכָּח, וְנוֹתֶרֶת רַק שִׂנְאָה עַתִּיקַת יוֹמִין, שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּמַעֲשֵׂינוּ, אֶלָּא בְּעֶצֶם מִי שֶׁאֲנַחְנוּ.

אַךְ עַל אַף כָּל זֹאת, לֹא נִירָא וְלֹא נֵחַת, כִּי אֲנַחְנוּ בְּצִדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו נד-יז): "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי..." אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאֵי דֶּגֶל הָאֱמֶת, הַצֶּדֶק וְהַחֶסֶד, וּבְכֹחַ זֶה נַעֲמֹד בִּגְבוּרָה גַּם נֶגֶד גַּלֵּי הַצְּבִיעוּת וְהַשֶּׁקֶר, כִּי בַּסּוֹף הָאֱמֶת תִּזְרַח! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	שופטים תשפ"ה
	אָדָם שֶׁמֵּת - יִדְאֲגוּ סוֹבְבָיו
	הַצְּבִיעוּת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א-א) אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַה טַּעַם פָּתַח בִּ"בְרֵאשִׁית?" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם" (תהלים קיא-ו) - שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: "לִיסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גּוֹיִם", הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: "כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא, הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו" (רש"י). בְּסֵפֶר "הֶגְיוֹן לֵבָב", הִקְשָׁה: אִם הַגּוֹיִים מְעַרְעֲרִים עַל זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - מַה יּוֹעִיל הַפָּסוּק "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ"? הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹדִיעַ אֶת זֶה רַק לְעַמּוֹ, וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם! וְתֵרֵץ: הַגּוֹיִים שֶׁאוֹמְרִים עַל יִשְׂרָאֵל "לִיסְטִים" - כָּל מַטָּרָתָם הִיא לְקַנְטֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם יוֹדְעִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹר לַגּוֹיִים. לָכֵן, הַפָּסוּק אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ תְּשׁוּבָה לַגּוֹיִים - אֶלָּא לִ"יפֵי הַנֶּפֶשׁ" שֶׁבְּתוֹכֵנוּ, שֶׁטַּעֲנוֹת הָאֻמּוֹת נִכְנְסוּ לְלִבָּם כְּאֶרֶס נָחָשׁ, וְהֵם שׁוֹאֲלִים: "אוּלַי בֶּאֱמֶת אֲנַחְנוּ כּוֹבְשִׁים?" לָכֵן פָּתְחָה הַתּוֹרָה בְּפָסוּק הַמֵּעִיד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, הוּא הַמַּחְלִיט לְמִי לָתֵת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא בָּחַר לְתִתָּהּ לְעַם יִשְׂרָאֵל! וְאָמְנָם, עֵינֵינוּ רוֹאוֹת: כְּשֶׁחַיָּלֵינוּ הי"ו פּוֹגְעִים בִּשְׁגָגָה בְּיֶלֶד עֲרָבִי בְּמַהֲלַךְ לְחִימָה מְסֻבֶּכֶת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם הַמְּלֵאִים בְּחָמְרֵי נֶפֶץ - הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר וְזוֹעֵק "שׁוֹד וָשֶׁבֶר" בְּכָל כְּלֵי הַתִּקְשֹׁרֶת. וּכְשֶׁמְּחַבְּלִים עוֹרְכִים פִּגּוּעֵי תֹּפֶת בְּתוֹךְ קַנְיוֹנִים וְדָם יְהוּדִי נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם - אֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף. בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת יוֹרִים בְּלִי הַבְחָנָה בְּמַפְגִּינִים, וְהָעוֹלָם שׁוֹתֵק, אֲבָל אֶת הַיְּהוּדִים מַשְׁמִיצִים בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת. זוֹ צְבִיעוּת שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ! וְעַל כָּךְ מָשָׁל נָאֶה: גּוּרֵי אַרְיֵה גָּדְלוּ וְיָצְאוּ לְטַיֵּל בַּיַּעַר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִקְצֵה הַיַּעַר, רָאוּ שַׁעַר עָנָק, וְעַל גַּבָּיו תַּבְנִית חֲרוּטָה - אָדָם מְשַׁסֵּעַ אַרְיֵה. נִבְהֲלוּ הַגּוּרִים וְרָצוּ לַאֲבִיהֶם לְסַפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר רָאוּ. אָמַר לָהֶם הָאַרְיֵה: "הֵרָגְעוּ בָּנַי! אִם בְּנֵי אָדָם חָרְטוּ עַל שַׁעֲרֵיהֶם תְּמוּנָה כָּזוֹ - זֶה מוֹכִיחַ שֶׁדָּבָר זֶה נָדִיר הוּא, שֶׁבֶּן אָדָם יָכוֹל לִגְבֹּר עַל אַרְיֵה..." כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְגַנִּים אוֹתָנוּ עַל פְּעֻלּוֹתֵינוּ הַבִּטְחוֹנִיּוֹת, שֶׁנַּעֲשׂות בִּסְבָךְ לְחִימָתִי מֻרְכָּב, בְּתוֹךְ אוּכְלוּסִיָּה עוֹיֶנֶת הַמַּחְבִּיאָה נֶשֶׁק וּמְחַבְּלִים - אֵין לָנוּ לְהִתְרַגֵּשׁ כְּלָל וּכְלָל! אַדְּרַבָּא - דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁאֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת חַיִּים הִיא עֵרֶךְ עֶלְיוֹן, גַּם הֲרִיגָה בִּשְׁגָגָה נִדּוֹנָה בִּרְצִינוּת וּמְקַבֶּלֶת סִקּוּר עוֹלָמִי... מֵאַיִן בָּאָה הַשִּׂנְאָה הָעֲמֻקָּה שֶׁל הָעוֹלָם אֵלֵינוּ? מֵאָז מַעֲמַד הַר סִינַי, כְּשֶׁעָמַדְנוּ כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, נוֹלְדָה שִׂנְאַת הָאֻמּוֹת - כִּי בָּנוּ בָּחַר ה' מִכָּל הָעַמִּים לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כב:) "הִזָּהֲרוּ מִן הַצְּבוּעִים!" בְּיַעַר גָּדוֹל, חַי טַוָּס מַרְהִיב עַיִן. כָּל הַחַיּוֹת הִבִּיטוּ בְּהִתְפַּעֲלוּת בְּנוֹצוֹתָיו הַצִּבְעוֹנִיּוֹת וְהַהֲדוּרוֹת, וְהִסְתַּכְּלוּ בְּהַעֲרָצָה עַל הַהֲלִיכָה הָאֲצִילִית שֶׁלּוֹ. הַטַּוָּס דִּבֵּר תָּמִיד עַד כַּמָּה חָשׁוּב לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וְלִנְהֹג בַּעֲנָוָה. הוּא הִפְגִּין חָכְמָה, הִתְנַהֵג בַּאֲצִילוּת, וּפִרְסֵם בַּיַּעַר כִּי הוּא נִצָּב לְשֵׁרוּת הַכֹּל. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לַיַּעַר יָעֵן פָּשׁוּט. לֹא הָיוּ לוֹ נוֹצוֹת מְהֻדָּרוֹת וְהוא לֹא הִכְרִיז מִשְׁפָּטִים חֲכָמִים. בְּלִי לְדַבֵּר, הוּא פָּשׁוּט עָשָׂה: עָזַר לַחַיּוֹת וְתָמַךְ בַּחַלָּשִׁים. בַּהַתְחָלָה הֶעֱרִיכוּ הַחַיּוֹת אֶת הַטַּוָּס, אַךְ אַט אַט עֵינֵיהֶן נִפְקְחוּ וְהִתְגַּלְּתָה אֱמֶת שׁוֹנָה לַחֲלוּטִין: הַטַּוָּס זִלְזֵל בַּחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת, לָקַח מֵהֶן דְּבָרִים בְּלִי רְשׁוּת, וְהִסְתִּיר מַעֲשִׂים לֹא רְאוּיִים. הַכֹּל הָיָה מַרְאִית עַיִן. כְּשֶׁהִבִּיטוּ בַּיָּעֵן, קָלְטוּ הַחַיּוֹת לְפֶתַע אֶת מִי הֵן מְהַלְּלוֹת וּמִי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְהַעֲרָכָה. הַטַּוָּס מְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ, וְהַיָּעֵן מְדַבֵּר בְּמַעֲשָׂיו... לִפְעָמִים, אָנוּ פּוֹגְשִׁים אֲנָשִׁים שֶׁנִּרְאִים חִיצוֹנִית כְּמוֹ מוֹדֶל שֶׁל צִדְקוּת: לְבוּשָׁם חֲסִידִי, הֵם מְדַבְּרִים בַּעֲנָוָה וּמַבָּטָם נִרְאֶה תָּמִים, אֲבָל מִתַּחַת - יֵשׁ עַרְמוּמִיּוּת, גַּאֲוָה וְחֹסֶר מוּסָרִיּוּת. הָעוֹלָם מְדַבֵּר עַל "זְכֻיּוֹת הָאָדָם", עַל "חֵרוּת", עַל "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט", אֲבָל כְּשֶׁזֶּה נוֹגֵעַ לְעַם יִשְׂרָאֵל - הַכֹּל נִשְׁכָּח, וְנוֹתֶרֶת רַק שִׂנְאָה עַתִּיקַת יוֹמִין, שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּמַעֲשֵׂינוּ, אֶלָּא בְּעֶצֶם מִי שֶׁאֲנַחְנוּ. אַךְ עַל אַף כָּל זֹאת, לֹא נִירָא וְלֹא נֵחַת, כִּי אֲנַחְנוּ בְּצִדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו נד-יז): "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי..." אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאֵי דֶּגֶל הָאֱמֶת, הַצֶּדֶק וְהַחֶסֶד, וּבְכֹחַ זֶה נַעֲמֹד בִּגְבוּרָה גַּם נֶגֶד גַּלֵּי הַצְּבִיעוּת וְהַשֶּׁקֶר, כִּי בַּסּוֹף הָאֱמֶת תִּזְרַח! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)