Otzarot-Article

הַצַּדִּיק מֵבִין לִפְנֵי מַעֲשֶׂה אֶת מַה שֶּׁהָאָדָם מֵבִין אַחֲרֵי מַעֲשֶׂה

"אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם" (יא-כז) בְּסֵפֶר "אָרְחוֹת צַדִּיקִים" (שער יג) כָּתוּב, שֶׁאָדָם הַמּוּכָן לְצַיֵּת לְעֵצָה וּלְהַדְרָכָה, נוֹשֵׂא חֵן וָחֶסֶד וְקָרוֹב לְדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה. וְזוֹ הוֹרָאַת הַמֻּשַּׂג "שְׁמִיעָה", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשֹׁמֵעַ (הַמְצַיֵּת) לְעֵצָה - חָכָם" (משלי יב-טו), וְכֵן נֶאֱמַר בְּמַתַּן תּוֹרָה: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ (תְּצַיְּתוּ) בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים". וְנֶאֱמַר כָּאן: "אֶת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם", וְנֶאֱמַר: "וְשֹׁמֵעַ (מְצַיֵּת) לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה" (משלי א-לג). הֱוֵי אוֹמֵר: כָּל הַבְּרָכוֹת, בָּאוֹת בִּזְכוּת הַנְּכוֹנוּת לְצִיּוּת!

פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמַהֲלַךְ חַיֵּינוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן עֲבוּרֵנוּ בְּרָכָה עֲנָקִית. לִפְנֵי כֵן, הוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ: אָנָּא מִכֶּם, אַל תַּחְמִיצוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת! הִתְרוֹמְמוּ! גַּלּוּ בְּתוֹכְכֶם עוֹד מְעַט תַּעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ! מְיֹעָד עֲבוּרְכֶם טוֹב גָּדוֹל וְעָצוּם! עוֹד עֲמִידָה קְטַנָּה בְּנִסָּיוֹן – וְאֵינְכֶם מְשַׁעֲרִים לְאָן תַּגִּיעוּ. כַּמָּה חֲבָל שֶׁיֵּשׁ שֶׁמְּבַזְבְּזִים אֶת הָעֹשֶׁר הַזֶּה עֲבוּר פְּרוּטוֹת.

סִפֵּר הָרַהַ"ג רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר צוּקֶר, מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער סוֹרוֹצְקִין:

לִישִׁיבָתוֹ שֶׁל הָרַב סוֹרוֹצְקִין הָיָה תּוֹרֵם אֶחָד, עָשִׁיר גָּדוֹל. אֲבָל הָרַב תָּמִיד צִפָּה מִמֶּנּוּ לִתְרוּמוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר. הוּא יָדַע כִּי הַתּוֹרֵם הַזֶּה זָקוּק לִשְׁתֵּי יְשׁוּעוֹת: הָאַחַת – לְהִפָּקֵד בִּילָדִים. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת לֹא זָכָה לְהִפָּקֵד. וְהַשְּׁנִיָּה – בְּעִנְיַן עֲסָקָיו. הָיָה לוֹ עֵסֶק גָּדוֹל שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ, וְהוּא רָצָה לְמָכְרוֹ. הֶחְלִיט רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער לִפְעֹל עֲבוּרוֹ.

הוּא נִגַּשׁ לְרַבִּי חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי זַצַ"ל, סִפֵּר עַל הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ פּוֹטֶנְצְיָאל לִהְיוֹת תּוֹרֵם גָּדוֹל וְלָתֵת תְּרוּמוֹת נִכְבָּדוֹת לְמוֹסְדוֹת "עֲטֶרֶת שְׁלֹמֹה", וּבִקֵּשׁ שֶׁהָרַב יְבָרֵךְ אוֹתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְיֶלֶד וְשֶׁיַּצְלִיחַ לִמְכֹּר אֶת הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ.

אָמַר רַבִּי חַיִּים: "אֲנִי מְבָרֵךְ". אַךְ רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער לֹא הִסְתַּפֵּק בִּבְרָכָה בְּעַל פֶּה, וּבִקֵּשׁ מֵרַבִּי חַיִּים לִכְתֹּב לוֹ מִכְתָּב.

כָּתַב רַבִּי חַיִּים מַה שֶּׁכָּתַב, וְהִגִּישׁ לוֹ. רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער לָקַח אֶת הַמִּכְתָּב – וְחָשְׁכוּ עֵינָיו. בַּמִּכְתָּב כָּתַב רַבִּי חַיִּים, שֶׁאִם אוֹתוֹ יְהוּדִי יִתְרֹם לַמּוֹסָדוֹת אַרְבָּעָה מִילְיוֹן דּוֹלָר, יִהְיֶה לוֹ יֶלֶד בְּקָרוֹב מַמָּשׁ וְהוּא יַצְלִיחַ לִמְכֹּר אֶת הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ.

'אַרְבָּעָה מִילְיוֹן - הֲלֹא זֶה סְכוּם מֻפְקָע!' הִרְהֵר רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער. הוּא עַצְמוֹ קִוָּה לְקַבֵּל מֵאוֹתוֹ יְהוּדִי מִילְיוֹן דּוֹלָר, וְגַם זֶה הָיָה מֻפְקָע בְּעֵינָיו, אַךְ אַרְבָּעָה מִילְיוֹן - בָּרוּר הָיָה לוֹ שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ לְקַבֵּל.

הוּא בִּקֵּשׁ מֵרַבִּי חַיִּים לְתַקֵּן אֶת הַמִּכְתָּב, אֶלָּא שֶׁרַבִּי חַיִּים סֵרַב, וְאָמַר: "כָּךְ הוֹבִילוּ מִשָּׁמַיִם אֶת יָדִי לִכְתֹּב, וְאֵין לְשַׁנּוֹת זֹאת".

מָה עוֹשִׂים?! הֶחְלִיט רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער לָלֶכֶת אֶל הָרַב שְׁטֵיְינְמַן, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְתַקֵּן אֶת הַמִּכְתָּב וּלְהַחְתִּים עַל הַמִּכְתָּב הֶחָדָשׁ אֶת רַבִּי חַיִּים. הָלַךְ וְסִפֵּר לְרַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ, אַךְ הוּא הִתְחַיֵּךְ וְאָמַר: "כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲנִי עוֹקֵב אַחֲרֵי רַבִּי חַיִּים, וּמַה שֶּׁמּוֹבִילִים אוֹתוֹ מִשָּׁמַיִם לַחְשֹׁב – מִתְקַיֵּם. אִם הוּא כָּתַב אַרְבָּעָה - לֹא אֲשַׁנֶּה אֶת הַמִּכְתָּב!"

בְּלֵית בְּרֵרָה, שָׁלַח רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער אֶת הַמִּכְתָּב כְּפִי שֶׁהוּא.

חָלְפָה תְּקוּפָה קְצָרָה, וְאֶל הַמּוֹסָדוֹת הִגִּיעָה תְּרוּמָה בְּסַךְ אַרְבָּעָה מִילְיוֹן דּוֹלָר. תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים וָחֵצִי לְאַחַר מִכֵּן, הוֹדִיעַ הַיְּהוּדִי כִּי הוּא חָבַק בֵּן. הַשִּׂמְחָה הָיְתָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה. רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער הִגִּיעַ, כַּמּוּבָן, אֶל הַבְּרִית, וְאָז אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: "הַבְּרָכָה לְגַבֵּי הַיֶּלֶד הִתְקַיְּמָה, אֲבָל אֶת הָעֵסֶק לֹא הִצְלַחְתִּי לִמְכֹּר".

חָזַר רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער אַרְצָה, וְנִגַּשׁ אֶל רַבִּי חַיִּים. סִפֵּר לוֹ כִּי הַתְּרוּמָה הִגִּיעָה, הַיֶּלֶד נוֹלַד, אַךְ לְגַבֵּי הָעֵסֶק לֹא נִרְאֲתָה יְשׁוּעָה.

רַבִּי חַיִּים לֹא הִתְבַּלְבֵּל וְאָמַר: "הוּא כְּבָר מִזְּמַן מָכַר אֶת זֶה". ר' שָׁלוֹם בֶּער לֹא פִּקְפֵּק לְרֶגַע, חָזַר אֶל הַיְּהוּדִי וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי חַיִּים אוֹמֵר שֶׁמָּכַרְתָּ אֶת הָעֵסֶק". "מַה פִּתְאֹם?" הֵגִיב הַיְּהוּדִי. חָזַר רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער לְרַבִּי חַיִּים, אַךְ הוּא בְּשֶׁלּוֹ: "כְּבָר מִזְּמַן מָכַר אֶת הָעֵסֶק".

שָׁאַל רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער אֶת הַיְּהוּדִי: "מֶה עָשִׂיתָ בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה בָּעֵסֶק שֶׁלְּךָ? הַאִם שִׁנִּיתָ מַשֶּׁהוּ?"

סִפֵּר לוֹ הַיְּהוּדִי: "עָשִׂיתִי שִׁנּוּי קָטָן. מֵאַחַר שֶׁהָיוּ לִי שָׁם הֶפְסֵדִים רַבִּים, הִכְנַסְתִּי שֻׁתָּף גּוֹי, וְהוּא מַפְעִיל חֵלֶק מִן הָעֵסֶק בְּשַׁבָּת, כָּךְ שֶׁלֹּא יַעֲמֹד רֵיק וְיָנִיב מְעַט רֶוַח".

כְּשֶׁשָּׁמַע עַל כָּךְ רַבִּי חַיִּים, אָמַר: "אִם כָּךְ - הוּא מָכַר. הַבְּרָכָה הָיְתָה שֶׁיִּמְכֹּר, אַךְ הָיָה עָלָיו לַעֲמֹד בְּעוֹד נִסָּיוֹן קָטָן. מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְעָשָׂה מַהֲלָךְ שֶׁל 'בְּדִיעֲבַד', הַבְּרָכָה שֶׁלִּי חָלָה עַל מְכִירַת הַחֵלֶק לְאוֹתוֹ גּוֹי". (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	ואתחנן תשפ"ה
	מִי שֶׁמַּאֲמִין לֹא מְפַחֵד
	הַצַּדִּיק מֵבִין לִפְנֵי מַעֲשֶׂה אֶת מַה שֶּׁהָאָדָם מֵבִין אַחֲרֵי מַעֲשֶׂה "אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם" (יא-כז) בְּסֵפֶר "אָרְחוֹת צַדִּיקִים" (שער יג) כָּתוּב, שֶׁאָדָם הַמּוּכָן לְצַיֵּת לְעֵצָה וּלְהַדְרָכָה, נוֹשֵׂא חֵן וָחֶסֶד וְקָרוֹב לְדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה. וְזוֹ הוֹרָאַת הַמֻּשַּׂג "שְׁמִיעָה", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשֹׁמֵעַ (הַמְצַיֵּת) לְעֵצָה - חָכָם" (משלי יב-טו), וְכֵן נֶאֱמַר בְּמַתַּן תּוֹרָה: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ (תְּצַיְּתוּ) בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים". וְנֶאֱמַר כָּאן: "אֶת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם", וְנֶאֱמַר: "וְשֹׁמֵעַ (מְצַיֵּת) לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה" (משלי א-לג). הֱוֵי אוֹמֵר: כָּל הַבְּרָכוֹת, בָּאוֹת בִּזְכוּת הַנְּכוֹנוּת לְצִיּוּת! פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמַהֲלַךְ חַיֵּינוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן עֲבוּרֵנוּ בְּרָכָה עֲנָקִית. לִפְנֵי כֵן, הוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ: אָנָּא מִכֶּם, אַל תַּחְמִיצוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת! הִתְרוֹמְמוּ! גַּלּוּ בְּתוֹכְכֶם עוֹד מְעַט תַּעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ! מְיֹעָד עֲבוּרְכֶם טוֹב גָּדוֹל וְעָצוּם! עוֹד עֲמִידָה קְטַנָּה בְּנִסָּיוֹן – וְאֵינְכֶם מְשַׁעֲרִים לְאָן תַּגִּיעוּ. כַּמָּה חֲבָל שֶׁיֵּשׁ שֶׁמְּבַזְבְּזִים אֶת הָעֹשֶׁר הַזֶּה עֲבוּר פְּרוּטוֹת. סִפֵּר הָרַהַ"ג רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר צוּקֶר, מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער סוֹרוֹצְקִין: לִישִׁיבָתוֹ שֶׁל הָרַב סוֹרוֹצְקִין הָיָה תּוֹרֵם אֶחָד, עָשִׁיר גָּדוֹל. אֲבָל הָרַב תָּמִיד צִפָּה מִמֶּנּוּ לִתְרוּמוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר. הוּא יָדַע כִּי הַתּוֹרֵם הַזֶּה זָקוּק לִשְׁתֵּי יְשׁוּעוֹת: הָאַחַת – לְהִפָּקֵד בִּילָדִים. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת לֹא זָכָה לְהִפָּקֵד. וְהַשְּׁנִיָּה – בְּעִנְיַן עֲסָקָיו. הָיָה לוֹ עֵסֶק גָּדוֹל שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ, וְהוּא רָצָה לְמָכְרוֹ. הֶחְלִיט רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער לִפְעֹל עֲבוּרוֹ. הוּא נִגַּשׁ לְרַבִּי חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי זַצַ"ל, סִפֵּר עַל הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ פּוֹטֶנְצְיָאל לִהְיוֹת תּוֹרֵם גָּדוֹל וְלָתֵת תְּרוּמוֹת נִכְבָּדוֹת לְמוֹסְדוֹת "עֲטֶרֶת שְׁלֹמֹה", וּבִקֵּשׁ שֶׁהָרַב יְבָרֵךְ אוֹתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְיֶלֶד וְשֶׁיַּצְלִיחַ לִמְכֹּר אֶת הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ. אָמַר רַבִּי חַיִּים: "אֲנִי מְבָרֵךְ". אַךְ רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער לֹא הִסְתַּפֵּק בִּבְרָכָה בְּעַל פֶּה, וּבִקֵּשׁ מֵרַבִּי חַיִּים לִכְתֹּב לוֹ מִכְתָּב. כָּתַב רַבִּי חַיִּים מַה שֶּׁכָּתַב, וְהִגִּישׁ לוֹ. רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער לָקַח אֶת הַמִּכְתָּב – וְחָשְׁכוּ עֵינָיו. בַּמִּכְתָּב כָּתַב רַבִּי חַיִּים, שֶׁאִם אוֹתוֹ יְהוּדִי יִתְרֹם לַמּוֹסָדוֹת אַרְבָּעָה מִילְיוֹן דּוֹלָר, יִהְיֶה לוֹ יֶלֶד בְּקָרוֹב מַמָּשׁ וְהוּא יַצְלִיחַ לִמְכֹּר אֶת הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ. 'אַרְבָּעָה מִילְיוֹן - הֲלֹא זֶה סְכוּם מֻפְקָע!' הִרְהֵר רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער. הוּא עַצְמוֹ קִוָּה לְקַבֵּל מֵאוֹתוֹ יְהוּדִי מִילְיוֹן דּוֹלָר, וְגַם זֶה הָיָה מֻפְקָע בְּעֵינָיו, אַךְ אַרְבָּעָה מִילְיוֹן - בָּרוּר הָיָה לוֹ שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ לְקַבֵּל. הוּא בִּקֵּשׁ מֵרַבִּי חַיִּים לְתַקֵּן אֶת הַמִּכְתָּב, אֶלָּא שֶׁרַבִּי חַיִּים סֵרַב, וְאָמַר: "כָּךְ הוֹבִילוּ מִשָּׁמַיִם אֶת יָדִי לִכְתֹּב, וְאֵין לְשַׁנּוֹת זֹאת". מָה עוֹשִׂים?! הֶחְלִיט רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער לָלֶכֶת אֶל הָרַב שְׁטֵיְינְמַן, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְתַקֵּן אֶת הַמִּכְתָּב וּלְהַחְתִּים עַל הַמִּכְתָּב הֶחָדָשׁ אֶת רַבִּי חַיִּים. הָלַךְ וְסִפֵּר לְרַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ, אַךְ הוּא הִתְחַיֵּךְ וְאָמַר: "כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲנִי עוֹקֵב אַחֲרֵי רַבִּי חַיִּים, וּמַה שֶּׁמּוֹבִילִים אוֹתוֹ מִשָּׁמַיִם לַחְשֹׁב – מִתְקַיֵּם. אִם הוּא כָּתַב אַרְבָּעָה - לֹא אֲשַׁנֶּה אֶת הַמִּכְתָּב!" בְּלֵית בְּרֵרָה, שָׁלַח רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער אֶת הַמִּכְתָּב כְּפִי שֶׁהוּא. חָלְפָה תְּקוּפָה קְצָרָה, וְאֶל הַמּוֹסָדוֹת הִגִּיעָה תְּרוּמָה בְּסַךְ אַרְבָּעָה מִילְיוֹן דּוֹלָר. תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים וָחֵצִי לְאַחַר מִכֵּן, הוֹדִיעַ הַיְּהוּדִי כִּי הוּא חָבַק בֵּן. הַשִּׂמְחָה הָיְתָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה. רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער הִגִּיעַ, כַּמּוּבָן, אֶל הַבְּרִית, וְאָז אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: "הַבְּרָכָה לְגַבֵּי הַיֶּלֶד הִתְקַיְּמָה, אֲבָל אֶת הָעֵסֶק לֹא הִצְלַחְתִּי לִמְכֹּר". חָזַר רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער אַרְצָה, וְנִגַּשׁ אֶל רַבִּי חַיִּים. סִפֵּר לוֹ כִּי הַתְּרוּמָה הִגִּיעָה, הַיֶּלֶד נוֹלַד, אַךְ לְגַבֵּי הָעֵסֶק לֹא נִרְאֲתָה יְשׁוּעָה. רַבִּי חַיִּים לֹא הִתְבַּלְבֵּל וְאָמַר: "הוּא כְּבָר מִזְּמַן מָכַר אֶת זֶה". ר' שָׁלוֹם בֶּער לֹא פִּקְפֵּק לְרֶגַע, חָזַר אֶל הַיְּהוּדִי וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי חַיִּים אוֹמֵר שֶׁמָּכַרְתָּ אֶת הָעֵסֶק". "מַה פִּתְאֹם?" הֵגִיב הַיְּהוּדִי. חָזַר רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער לְרַבִּי חַיִּים, אַךְ הוּא בְּשֶׁלּוֹ: "כְּבָר מִזְּמַן מָכַר אֶת הָעֵסֶק". שָׁאַל רַבִּי שָׁלוֹם בֶּער אֶת הַיְּהוּדִי: "מֶה עָשִׂיתָ בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה בָּעֵסֶק שֶׁלְּךָ? הַאִם שִׁנִּיתָ מַשֶּׁהוּ?" סִפֵּר לוֹ הַיְּהוּדִי: "עָשִׂיתִי שִׁנּוּי קָטָן. מֵאַחַר שֶׁהָיוּ לִי שָׁם הֶפְסֵדִים רַבִּים, הִכְנַסְתִּי שֻׁתָּף גּוֹי, וְהוּא מַפְעִיל חֵלֶק מִן הָעֵסֶק בְּשַׁבָּת, כָּךְ שֶׁלֹּא יַעֲמֹד רֵיק וְיָנִיב מְעַט רֶוַח". כְּשֶׁשָּׁמַע עַל כָּךְ רַבִּי חַיִּים, אָמַר: "אִם כָּךְ - הוּא מָכַר. הַבְּרָכָה הָיְתָה שֶׁיִּמְכֹּר, אַךְ הָיָה עָלָיו לַעֲמֹד בְּעוֹד נִסָּיוֹן קָטָן. מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְעָשָׂה מַהֲלָךְ שֶׁל 'בְּדִיעֲבַד', הַבְּרָכָה שֶׁלִּי חָלָה עַל מְכִירַת הַחֵלֶק לְאוֹתוֹ גּוֹי". (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)