Otzarot-Article

"הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'" (יד-יג) אָדָם הַזּוֹכֶה לְהַעֲבִיר אֶת חַיָּיו מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בֶּאֱלֹקָיו, מֵסִיר מֵעָלָיו גַּם אֶת עֹל הַשְּׁאֵלוֹת הַמְּרֻבּוֹת, הַמַּעֲסִיקוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶת אַנְשֵׁי הָעוֹלָם. וּמִי שֶׁמַּחְדִּיר בְּתוֹדָעָתָם שֶׁל אַחֵינוּ אֶת עִנְיְנֵי הָאֱמוּנָה הַתְּמִימָה, מֵבִיא גַּם אוֹתָם לְשַׁלְוָה גְּדוֹלָה, עַל יְדֵי שֶׁהוּא מוֹכִיחַ לָהֶם שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל וּכְלָל מִכַּוָּנוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשָׂיו, וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהַצְדִּיק אֶת הַדִּין, לֹא לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת וְלֹא לִבְעֹט חָלִילָה.

מְשִׂימָה זוֹ אֵינָהּ קַלָּה כְּלָל וְעִקָּר. הַתֹּפֶת הַנּוֹרָאָה הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת בַּחוּצוֹת פּוֹגַעַת בְּמִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת, וְיֵשׁ שֶׁאֲנָשִׁים בָּאִים עִם 'שְׁאֵלוֹת' בְּפִיהֶם. הִכְנַסְנוּ אֶת הַמִּלָּה 'שְׁאֵלוֹת' בְּמֵרְכָאוֹת, כִּי לְמַעֲשֶׂה יְהוּדִי מַאֲמִין יוֹדֵעַ שֶׁאֵין אֵלּוּ שְׁאֵלוֹת כְּלָל. וְלֹא שַׁיָּךְ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָרוֹאֶה וְהַצּוֹפֶה לְמֵרָחוֹק, וְיוֹדֵעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִכָּל אֶחָד אַחֵר מַה טּוֹב לוֹ לָאָדָם.

הגרא"א דֶּסְלֵר זצ"ל מַמְחִישׁ אֶת עִנְיַן הַבִּטָּחוֹן בַּה', לְאָדָם הַמֵּצִיץ דֶּרֶךְ הַחֹר הַקָּטָן שֶׁל הַמַּנְעוּל אֶל פְּנִים הַבַּיִת, וְרוֹאֶה לְתַדְהֵמָתוֹ עֵט כּוֹתֵב עַל נְיָר... הוּא מַבְחִין כֵּיצַד עוֹבֵר הָעֵט מִשּׁוּרָה לְשׁוּרָה, כּוֹתֵב וְכוֹתֵב וְאֵינוֹ פּוֹסֵק מִלִּכְתֹּב. בְּסִכְלוּתוֹ עָלוּל הוּא לַחְשֹׁב, שֶׁהָעֵט כּוֹתֵב לְבַד...

אֲבָל אִם רַק יִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וְיִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, יַבְחִין בְּטָעוּתוֹ וְיָבִין, שֶׁדֶּרֶךְ חֹר הַמַּנְעוּל אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת כָּל הַתְּמוּנָה. רַק בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הַבַּיִת וּבְהִתְקָרְבוֹ אֶל הַשֻּׁלְחָן, יִרְאֶה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָעֵט עוֹמֵד אָדָם, הַמַּחְזִיק אֶת הָעֵט בְּיָדָיו, וְהוּא זֶה שֶׁמְּבַצֵּעַ אֶת מְלֶאכֶת הַכְּתִיבָה, וְלֹא הָעֵט...

כָּךְ בְּדִיּוּק נִרְאֶה אָדָם הַשּׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת... רַק נִרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת כָּל הַתְּמוּנָה וּמִמֵּילָא יֵשׁ לוֹ שְׁאֵלוֹת. עוֹד מְעַט קָט, לִכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁבּוֹ תְּתֹרַצְנָה כָּל הַשְּׁאֵלוֹת 'הַקָּשׁוֹת' שֶׁלּוֹ, גַּם הוּא יִרְאֶה שֶׁבִּזְמַנּוֹ לֹא רָאָה אֶת כָּל הַתְּמוּנָה, וְאוּלַי אַף לֹא חֵלֶק קָטָן מִמֶּנָּה. רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלְּפָנָיו נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וְהָרוֹצֶה בְּטוֹבַת בָּנָיו יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד אַחֵר, רַק הוּא יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם וּמִמַּה צָּרִיךְ לְהַרְחִיקוֹ.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם הָעוֹמֵד בְּשַׁלְוָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, מִתְבּוֹנֵן בַּנּוֹף הַיָּפֶה שֶׁסְּבִיבוֹ וְשׁוֹאֵף אֲוִיר צַח לְרֵאוֹתָיו. לְפֶתַע חוֹלֵף לְיָדוֹ אָדָם בִּמְרוּצָה מְהִירָה, וּמְסַמֵּן לוֹ בְּיָדָיו שֶׁיִּבְרַח מִן הַמָּקוֹם, שֶׁכֵּן חֲבוּרַת מְחַבְּלִים וּמְרַצְּחִים עוֹשָׂה אֶת דַּרְכָּהּ לְכָאן. הָאִישׁ יִפְתַּח עֵינָיו בְּתִמָּהוֹן וְיֹאמַר לְמַזְהִירוֹ, שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה מְחַבְּלִים וְלָכֵן אֵין לוֹ כָּל סִבָּה לִבְרֹחַ...

וְאָז יַעֲצֹר לְרֶגַע הַנָּס מִמְּנוּסָתוֹ, יִפְתַּח אֶת הַתִּיק שֶׁבְּיָדָיו וְיוֹצִיא מִשָּׁם מִשְׁקֶפֶת מִקְצוֹעִית, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ נִתָּן לְהַשְׁקִיף לְמֵרָחוֹק, וְיַגִּישֶׁנָּה לַחֲבֵרוֹ. הַלָּה, שֶׁעַד לְרֶגַע זֶה עָמַד כָּאן נִנּוֹחַ וְרָגוּעַ, יַהֲפֹךְ גַּם הוּא לְרוּחַ סְעָרָה. חַלְחָלָה תֹּאחֲזֵנוּ, בִּרְאוֹתוֹ דֶּרֶךְ הַמִּשְׁקֶפֶת אֶת חֲבוּרַת מַלְאֲכֵי הַמָּוֶת הַלָּלוּ הַדּוֹהֶרֶת לְעֶבְרָם. אוֹ אָז גַּם הוּא יָבִין, שֶׁכְּדֵי לִצְפּוֹת בָּאֲתָרִים וּבִנְקֻדּוֹת מְרֻחָקוֹת, וּלְזַהוֹת אֶת הַסַּכָּנוֹת הַמַּגִּיעוֹת מִשָּׁם, יֵשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּ"עֵינַיִם מְיֻחָדוֹת" שֶׁאָדָם מִן הַשּׁוּרָה אֵינוֹ מְצֻיָּד בָּהֵן.

כָּךְ בְּדִיּוּק פּוֹעֲלִים הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן הַבִּטָּחוֹן. אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים, הַרְבֵּה מְאֹד דְּבָרִים, שֶׁהוּא אֵינוֹ מְסֻגָּל לַחֲזוֹת בָּהֶם מֵרֹאשׁ כִּי אֵין לוֹ הַמִּשְׁקֶפֶת הַנִּדְרֶשֶׁת. רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַצּוֹפֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, יָכוֹל לִרְאוֹת הַכֹּל וְלִפְעֹל כְּפִי הַנִּדְרָשׁ לָאָדָם.

גַּם נְמָלָה קְטַנָּה הַסּוֹחֶבֶת בְּפִיהָ גַּרְגֵּר חִטָּה וְנִתְקֶלֶת לְפֶתַע בְּגַבְשׁוּשִׁית חֹל קְטַנְטַנָּה, חוֹשֶׁבֶת שֶׁלְּפָנֶיהָ מַחְסוֹם עֲנָק שֶׁאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְבוֹקְעוֹ. לָכֵן הִיא לֹא תַּמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּהּ וּתְחַפֵּשׂ לָהּ נְתִיבִים אֲחֵרִים. הִיא אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַעֲלָה בְּדַעְתָּהּ שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ מֵעַל לְגֹבַהּ הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ, מֵעַל לְעוֹלַם הַמֻּשָּׂגִים הַמְּצֻמְצָם שֶׁלָּהּ.

בְּעַיִן טִבְעִית נִרְאוֹת הַבְּעָיוֹת שֶׁלָּנוּ כְּבִלְתִּי פְּתִירוֹת, כְּכָאֵלּוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נֵצֵא מֵהֶן. אֲבָל מִסְתַּבֵּר, שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ עֲדַיִן לֹא הִתְרַגַּלְנוּ לָעֻבְדָּה שֶׁהָעוֹלָם אֵינוֹ מַתְחִיל וְנִגְמָר בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם שֶׁלָּנוּ. דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	בלק תשפ"ה
	אֵיזֶה שִׁיר הִתְנַגֵּן בְּפִיו שֶׁל הַבָּחוּר הַיְּהוּדִי בַּיַּעַר שֶׁבְּסִין?
	"וּפַרְעֹה הִקְרִיב" (יד-י) לֹא בִּכְדֵי קְרוּיָה שַׁבָּת זוֹ "שַׁבַּת שִׁירָה" "הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'" (יד-יג) אָדָם הַזּוֹכֶה לְהַעֲבִיר אֶת חַיָּיו מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בֶּאֱלֹקָיו, מֵסִיר מֵעָלָיו גַּם אֶת עֹל הַשְּׁאֵלוֹת הַמְּרֻבּוֹת, הַמַּעֲסִיקוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶת אַנְשֵׁי הָעוֹלָם. וּמִי שֶׁמַּחְדִּיר בְּתוֹדָעָתָם שֶׁל אַחֵינוּ אֶת עִנְיְנֵי הָאֱמוּנָה הַתְּמִימָה, מֵבִיא גַּם אוֹתָם לְשַׁלְוָה גְּדוֹלָה, עַל יְדֵי שֶׁהוּא מוֹכִיחַ לָהֶם שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל וּכְלָל מִכַּוָּנוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשָׂיו, וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהַצְדִּיק אֶת הַדִּין, לֹא לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת וְלֹא לִבְעֹט חָלִילָה. מְשִׂימָה זוֹ אֵינָהּ קַלָּה כְּלָל וְעִקָּר. הַתֹּפֶת הַנּוֹרָאָה הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת בַּחוּצוֹת פּוֹגַעַת בְּמִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת, וְיֵשׁ שֶׁאֲנָשִׁים בָּאִים עִם 'שְׁאֵלוֹת' בְּפִיהֶם. הִכְנַסְנוּ אֶת הַמִּלָּה 'שְׁאֵלוֹת' בְּמֵרְכָאוֹת, כִּי לְמַעֲשֶׂה יְהוּדִי מַאֲמִין יוֹדֵעַ שֶׁאֵין אֵלּוּ שְׁאֵלוֹת כְּלָל. וְלֹא שַׁיָּךְ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָרוֹאֶה וְהַצּוֹפֶה לְמֵרָחוֹק, וְיוֹדֵעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִכָּל אֶחָד אַחֵר מַה טּוֹב לוֹ לָאָדָם. הגרא"א דֶּסְלֵר זצ"ל מַמְחִישׁ אֶת עִנְיַן הַבִּטָּחוֹן בַּה', לְאָדָם הַמֵּצִיץ דֶּרֶךְ הַחֹר הַקָּטָן שֶׁל הַמַּנְעוּל אֶל פְּנִים הַבַּיִת, וְרוֹאֶה לְתַדְהֵמָתוֹ עֵט כּוֹתֵב עַל נְיָר... הוּא מַבְחִין כֵּיצַד עוֹבֵר הָעֵט מִשּׁוּרָה לְשׁוּרָה, כּוֹתֵב וְכוֹתֵב וְאֵינוֹ פּוֹסֵק מִלִּכְתֹּב. בְּסִכְלוּתוֹ עָלוּל הוּא לַחְשֹׁב, שֶׁהָעֵט כּוֹתֵב לְבַד... אֲבָל אִם רַק יִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וְיִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, יַבְחִין בְּטָעוּתוֹ וְיָבִין, שֶׁדֶּרֶךְ חֹר הַמַּנְעוּל אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת כָּל הַתְּמוּנָה. רַק בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הַבַּיִת וּבְהִתְקָרְבוֹ אֶל הַשֻּׁלְחָן, יִרְאֶה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָעֵט עוֹמֵד אָדָם, הַמַּחְזִיק אֶת הָעֵט בְּיָדָיו, וְהוּא זֶה שֶׁמְּבַצֵּעַ אֶת מְלֶאכֶת הַכְּתִיבָה, וְלֹא הָעֵט... כָּךְ בְּדִיּוּק נִרְאֶה אָדָם הַשּׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת... רַק נִרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת כָּל הַתְּמוּנָה וּמִמֵּילָא יֵשׁ לוֹ שְׁאֵלוֹת. עוֹד מְעַט קָט, לִכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁבּוֹ תְּתֹרַצְנָה כָּל הַשְּׁאֵלוֹת 'הַקָּשׁוֹת' שֶׁלּוֹ, גַּם הוּא יִרְאֶה שֶׁבִּזְמַנּוֹ לֹא רָאָה אֶת כָּל הַתְּמוּנָה, וְאוּלַי אַף לֹא חֵלֶק קָטָן מִמֶּנָּה. רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלְּפָנָיו נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וְהָרוֹצֶה בְּטוֹבַת בָּנָיו יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד אַחֵר, רַק הוּא יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם וּמִמַּה צָּרִיךְ לְהַרְחִיקוֹ. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם הָעוֹמֵד בְּשַׁלְוָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, מִתְבּוֹנֵן בַּנּוֹף הַיָּפֶה שֶׁסְּבִיבוֹ וְשׁוֹאֵף אֲוִיר צַח לְרֵאוֹתָיו. לְפֶתַע חוֹלֵף לְיָדוֹ אָדָם בִּמְרוּצָה מְהִירָה, וּמְסַמֵּן לוֹ בְּיָדָיו שֶׁיִּבְרַח מִן הַמָּקוֹם, שֶׁכֵּן חֲבוּרַת מְחַבְּלִים וּמְרַצְּחִים עוֹשָׂה אֶת דַּרְכָּהּ לְכָאן. הָאִישׁ יִפְתַּח עֵינָיו בְּתִמָּהוֹן וְיֹאמַר לְמַזְהִירוֹ, שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה מְחַבְּלִים וְלָכֵן אֵין לוֹ כָּל סִבָּה לִבְרֹחַ... וְאָז יַעֲצֹר לְרֶגַע הַנָּס מִמְּנוּסָתוֹ, יִפְתַּח אֶת הַתִּיק שֶׁבְּיָדָיו וְיוֹצִיא מִשָּׁם מִשְׁקֶפֶת מִקְצוֹעִית, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ נִתָּן לְהַשְׁקִיף לְמֵרָחוֹק, וְיַגִּישֶׁנָּה לַחֲבֵרוֹ. הַלָּה, שֶׁעַד לְרֶגַע זֶה עָמַד כָּאן נִנּוֹחַ וְרָגוּעַ, יַהֲפֹךְ גַּם הוּא לְרוּחַ סְעָרָה. חַלְחָלָה תֹּאחֲזֵנוּ, בִּרְאוֹתוֹ דֶּרֶךְ הַמִּשְׁקֶפֶת אֶת חֲבוּרַת מַלְאֲכֵי הַמָּוֶת הַלָּלוּ הַדּוֹהֶרֶת לְעֶבְרָם. אוֹ אָז גַּם הוּא יָבִין, שֶׁכְּדֵי לִצְפּוֹת בָּאֲתָרִים וּבִנְקֻדּוֹת מְרֻחָקוֹת, וּלְזַהוֹת אֶת הַסַּכָּנוֹת הַמַּגִּיעוֹת מִשָּׁם, יֵשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּ"עֵינַיִם מְיֻחָדוֹת" שֶׁאָדָם מִן הַשּׁוּרָה אֵינוֹ מְצֻיָּד בָּהֵן. כָּךְ בְּדִיּוּק פּוֹעֲלִים הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן הַבִּטָּחוֹן. אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים, הַרְבֵּה מְאֹד דְּבָרִים, שֶׁהוּא אֵינוֹ מְסֻגָּל לַחֲזוֹת בָּהֶם מֵרֹאשׁ כִּי אֵין לוֹ הַמִּשְׁקֶפֶת הַנִּדְרֶשֶׁת. רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַצּוֹפֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, יָכוֹל לִרְאוֹת הַכֹּל וְלִפְעֹל כְּפִי הַנִּדְרָשׁ לָאָדָם. גַּם נְמָלָה קְטַנָּה הַסּוֹחֶבֶת בְּפִיהָ גַּרְגֵּר חִטָּה וְנִתְקֶלֶת לְפֶתַע בְּגַבְשׁוּשִׁית חֹל קְטַנְטַנָּה, חוֹשֶׁבֶת שֶׁלְּפָנֶיהָ מַחְסוֹם עֲנָק שֶׁאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְבוֹקְעוֹ. לָכֵן הִיא לֹא תַּמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּהּ וּתְחַפֵּשׂ לָהּ נְתִיבִים אֲחֵרִים. הִיא אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַעֲלָה בְּדַעְתָּהּ שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ מֵעַל לְגֹבַהּ הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ, מֵעַל לְעוֹלַם הַמֻּשָּׂגִים הַמְּצֻמְצָם שֶׁלָּהּ. בְּעַיִן טִבְעִית נִרְאוֹת הַבְּעָיוֹת שֶׁלָּנוּ כְּבִלְתִּי פְּתִירוֹת, כְּכָאֵלּוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נֵצֵא מֵהֶן. אֲבָל מִסְתַּבֵּר, שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ עֲדַיִן לֹא הִתְרַגַּלְנוּ לָעֻבְדָּה שֶׁהָעוֹלָם אֵינוֹ מַתְחִיל וְנִגְמָר בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם שֶׁלָּנוּ. דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)