Otzarot-Article

הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה מַאזּוּז זצ"ל, דַּיָּן בְּגֶ'רְבָּה, נָשָׂא מְשָׁלוֹ בַּדְּרָשָׁה שֶׁלִּפְנֵי הַתְּקִיעוֹת, וַיֹּאמַר: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּתְקַף לְפֶתַע רוּחַ קוּנְדֵּסוּת וּמְשׁוּבָה. נִכְנַס לִטְרַקְלִין הַמְּלוּכָה, לַהֵיכָל שֶׁבּוֹ יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם לַמִּשְׁפָּט, וּמָצָא עַצְמוֹ שָׁם לְבַדּוֹ, לְמוּל דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ הַמִּשְׁתַּקֶּפֶת בָּרְאִי הָעֲנָק. כִּוֵּן אֶת אֶקְדָּחוֹ וְיָרָה אֶל הַדְּמוּת הַנִּשְׁקֶפֶת מוּלוֹ.

הִתְנַפֵּץ הָרְאִי בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, וּשְׁבָרָיו הִתְפַּזְּרוּ סָבִיב. הִתְלַהֲבוּת נִרְגֶּשֶׁת פָּשְׁטָה בְּאֵיבָרָיו. כִּוֵּן לְעֵבֶר נִבְרֶשֶׁת הַבְּדֹלַח וְיָרָה לְעֶבְרָהּ. קָרְסָה הַנִּבְרֶשֶׁת בִּצְלִילֵי הֲמוֹן רְסִיסִים. הִמְשִׁיךְ וְיָרָה אֶל הַקִּיר מִמּוּל וְאֶל הַקִּירוֹת שֶׁבַּצְּדָדִים עַד שֶׁנִּלְפַּת בִּידֵי חַיָּלֵי הַמִּשְׁמָר שֶׁהֻזְעֲקוּ לְקוֹל הַיְּרִיּוֹת. כָּבַל הַמְּפַקֵּד אֶת יָדָיו בַּאֲזִקִּים וּשְׁאָלוֹ: "מָה אֵרַע? הִשְׁתַּגַּעְתָּ?!"

"הִשְׁתּוֹבַבְתִּי", עָנָה בְּחִיּוּךְ, "אַךְ לָצוֹן חָמַדְתִּי..."

נָד הַמְּפַקֵּד בְּרֹאשׁוֹ וְצִוָּה: "הַשְׁלִיכוּהוּ לַצִּינוֹק וְהַפְקִידוּ עָלָיו מִשְׁמָר!" לְקָחוּהוּ שׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ עִמָּם, וְהַמְּפַקֵּד פָּנָה לַאֲגַף מְגוּרֵי הַמֶּלֶךְ לְהוֹדִיעַ עַל הַמְּאֹרָע.

הַמֶּלֶךְ שָׁמַע וְנִדְהַם: "מַה זֹּאת, כְּלוּם נִתְקַף טֵרוּף? דַּוְקָא אוֹתוֹ חִבַּבְתִּי יוֹתֵר מִכֻּלָּם... נִיחָא. מָחָר, בְּשִׁבְתִּי עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט, הֲבִיאוּהוּ לְפָנַי רִאשׁוֹנָה!"

הִשְׁתַּחֲוָה הַמְּפַקֵּד וְיָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. בְּלִבּוֹ סָפַד לְשׁוֹמֵר הָרֹאשׁ וְנָד לְגוֹרָלוֹ. אָמְנָם, הַמֶּלֶךְ מְחַבְּבוֹ - אַךְ אוֹי לַמְּעוֹרֵר אֶת חֲמַת הַמֶּלֶךְ, וְכִפְלַיִם יִקְצֹף עַל מְקֹרָבוֹ שֶׁסָּרַח! חָשַׁב, אוּלַי נִתָּן לַעֲשׂוֹת דְּבַר–מָה לְהַצָּלָתוֹ, לְטַכֵּס עֵצָה לְהִמָּלֵט מֵחֲמַת הַמֶּלֶךְ וְלִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת חַסְדּוֹ. פָּנָה לַאֲגַף הַכֶּלֶא וּבִקֵּשׁ לְהִפָּגֵשׁ עִם הֶעָצִיר. לִמְגִנַּת לִבּוֹ, מְצָאוֹ שַׁאֲנָן, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

"מָחָר תּוּבָא בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט", אָמַר לוֹ.

"אַל תִּדְאַג", עָנָה הֶעָצִיר, "יִהְיֶה טוֹב"...

"רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁלֹּא הִתְפַּכַּחְתָּ מִשִּׁגְעוֹנְךָ", אָמַר הַמְּפַקֵּד. "בִּמְקוֹמְךָ, לֹא הָיִיתִי כֹּה שַׁאֲנָן"...

"וַדַּאי", הֵשִׁיב הֶעָצִיר, "אֲבָל אֲנִי, יֵשׁ לִי עֲצַת פְּלָאִים. יוֹדֵעַ אַתָּה, כִּי הַמֶּלֶךְ מְחַבְּבֵנִי..."

"אָמְנָם כֵּן", עָנָה הַמְּפַקֵּד, "אֲבָל..."

"חַכֵּה, טֶרֶם סִיַּמְתִּי דְּבָרַי", טָעַן הֶעָצִיר, "וְיוֹדֵעַ אַתָּה, כִּי לֹא כָּל מִשְׁפָּט מוּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. תְּחִלָּה מוּבָאִים הַדְּבָרִים לִפְנֵי שׁוֹפְטִים. וְרַק כַּאֲשֶׁר הֵם מְחַיְּבִים, וְהַנִּדּוֹן מַגִּישׁ עִרְעוּר אוֹ מְבַקֵּשׁ חֲנִינָה, מוּבָא עִנְיָנוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ..."

"אֱמֶת, אֲבָל מַה כָּל זֶה נוֹגֵעַ לְכָאן?" שָׁאַל הַמְּפַקֵּד.

"שׁוּב קָטַעְתָּ אֶת דְּבָרַי!" הֵשִׁיב הֶעָצִיר, "יוֹדֵעַ אַתָּה כִּי הַתִּיק מוּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַנִּדּוֹן בָּא לְפָנָיו, וְהַמֶּלֶךְ מַכְרִיעַ אֶת דִּינוֹ. וְיֵשׁ שָׁם מַשְׁרוֹקִית כֶּסֶף זְעִירָה. צִפְצוּף אֶחָד מְבַשֵּׂר שֶׁעִרְעוּרוֹ נִדְחָה, וְהַשּׁוֹמְרִים תּוֹפְסִים בּוֹ. שְׁנֵי צִפְצוּפִים מְבַשְּׂרִים שֶׁעִרְעוּרוֹ נִתְקַבֵּל, אוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ הֶחְלִיט עַל חֲנִינָה, וּמְנִיחִים לוֹ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ חָפְשִׁי וּמְשֻׁחְרָר. הֲנָכוֹן הוּא?"

"נָכוֹן", אָמַר הַמְּפַקֵּד. רַק עַתָּה הֵחֵל לַעֲמֹד עַל עֹמֶק הַשִּׁגָּעוֹן...

"וּבְכֵן", צָהַל הָאָסִיר בְּצָהֳלַת נִצָּחוֹן, "אֲנִי הוּא הַמְּמֻנֶּה עַל הַמַּשְׁרוֹקִית, וְהִיא מֻנַּחַת בְּכִיסִי! אָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אֶתְחַנֵּן לְרַחֲמָיו - וְאֶשְׁרֹק פַּעֲמַיִם, אוֹת לְזִכּוּי..."

לִפְלִיאָתוֹ הָרַבָּה, לֹא הִצְטָרֵף מְפַקְּדוֹ לְחִיּוּכוֹ הָרָחָב...

"וּמָה", שָׁאַל, "כְּלוּם אֵין זוֹ תָּכְנִית נִפְלָאָה?"

"אֵין חֹלִי כְּטֵרוּף הַדַּעַת", מִלְמֵל הַמְּפַקֵּד בְּרַחֲמִים. "אֲנִי רוֹאֶה בְּעֵינֵי רוּחִי אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט - הַטְּרַקְלִין זָרוּעַ בִּרְסִיסֵי זְכוּכִית הָרְאִי וּבְדֹלַח הַנִּבְרֶשֶׁת, וְהַקִּירוֹת מְחֹרָרִים בִּירִיּוֹת הָאֶקְדָּח. אֲנִי רוֹאֶה אֶת חֲמָתוֹ גּוֹאָה בּוֹ, אֶת פָּנָיו מַאֲדִימוֹת. שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ בְּאָזְנֵי רוּחִי גּוֹזֵר עָלֶיךָ מַאֲסָר מְמֻשָּׁךְ, וְנִדְהָם לִרְאוֹת כֵּיצַד אַתָּה שׁוֹרֵק פַּעֲמַיִם, מַעֲנִיק לְעַצְמְךָ חֲנִינָה... הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה יִּקְרֶה? הֲיֵשׁ לְךָ מֻשָּׂג?! הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יַזְעִיק אֶת הַתַּלְיָן - וְאָז מַה תּוֹעִיל הַמַּשְׁרוֹקִית? מַה הוֹעִילָה הִתְחַכְּמוּתְךָ?!"....

חָוְרוּ פָּנָיו שֶׁל הֶעָצִיר. רַק עַתָּה הֵבִין מַה סָּכָל הָיָה. "אִם כָּךְ", לָחַשׁ, "אָבְדָה כָּל תִּקְוָה..."

"לָאו דַּוְקָא", נַעֲנָה הַמְּפַקֵּד, "עֲדַיִן יֵשׁ שְׁבִיב תִּקְוָה. אֱמֹר לִי, כְּלוּם יֵשׁ לְךָ כַּסְפֵּי חֶסְכוֹנוֹת?"

"כֵּן, כָּל יָמַי חָסַכְתִּי כְּדֵי לְהַחְלִיף דִּירָה", עָנָה.

"אִם כֵּן, מַהֵר", אָמַר הַמְּפַקֵּד, "תֵּן הַרְשָׁאָה לְהוֹצִיא אֶת כָּל חֶסְכוֹנוֹתֶיךָ. נָבִיא בַּעֲלֵי מְלָאכָה שֶׁיְּפַנּוּ אֶת הַהֲרִיסוֹת, יְטַיְּחוּ אֶת הַחֹרִים וְיִצְבְּעוּ אֶת הַכְּתָלִים. אֶרְכֹּשׁ בְּשִׁמְךָ נִבְרֶשֶׁת חֲדָשָׁה, אֶקְבַּע רְאִי חָדָשׁ, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַמֶּלֶךְ, לֹא יֵרָאוּ אוֹתוֹת הַהֶרֶס. חֲמָתוֹ לֹא תַּעֲלֶה בּוֹ וְכַעֲסוֹ לֹא יִגְאֶה. אוֹ–אָז, יֵשׁ סִכּוּי שֶׁיִּשְׁקֹל אֶת תְּחִנָּתְךָ בְּחִיּוּב. וּבְעוֹדוֹ שׁוֹקֵל לְחִיּוּב - תִּשְׁרֹק בַּמַּשְׁרוֹקִית פַּעֲמַיִם. הַשּׁוֹמְרִים לֹא יַעַצְרוּךָ בְּדַרְכְּךָ - וְהַמֶּלֶךְ לֹא יַזְעִיקֵם לֶאֱסָרְךָ..."

וְהַנִּמְשָׁל: חֲזַ"ל אָמְרוּ, שֶׁהָעוֹבֵר עֲבֵרָה קוֹנֶה לוֹ קָטֶגוֹר (אָבוֹת ד–יא). אֲבָל עֲבֵרָה מְחוֹלֶלֶת גַּם הֶרֶס וְחֻרְבָּן בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וּמְעוֹרֶרֶת אֶת כַּעַס הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהִנֵּה אָחֲזָה בָּנוּ רוּחַ תְּזָזִית, הֲרֵעוֹנוּ וְהִשְׁחַתְנוּ, הִתְפָּרַעְנוּ וְהִשְׁתּוֹלַלְנוּ וְזָרַעְנוּ הֶרֶס וְחֻרְבָּן, רַחְמָנָא לִצְלַן. הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַעֲמִידֵנוּ בְּדִין לְפָנָיו בְּיוֹם הַדִּין, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם שֶׁבּוֹ יִקָּבַע מַה דִּינֵנוּ - אִם לְחַיִּים, בְּרִיאוּת, נַחַת, עֹשֶׁר, שֶׁפַע - אוֹ חָלִילָה...

וְאָנוּ, מָה?

מְסִבִּים אָנוּ לַאֲרוּחַת הַחַג, שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים. אוֹכְלִים רִמּוֹנִים וְתַפּוּחַ בִּדְבַשׁ, רֹאשׁ כֶּבֶשׂ, מַעֲדַנִּים וּמַשְׁמַנִּים...

עַל מָה הַחִיּוּךְ, מָה הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת?! גַּם חֲזַ"ל עָמְדוּ עַל כָּךְ: "בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין - לוֹבֵשׁ שְׁחֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחֹרִים, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיאַךְ דִּינוֹ יוֹצֵא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָן כֵּן, אֶלָּא לוֹבְשִׁים לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִין לְבָנִים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים, יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים" (יְרוּשַׁלְמִי ר"ה א–ה"ג). לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ אֶמְצָעִי בָּטוּחַ, עֲצַת פְּלָאִים: הַשּׁוֹפָר - קוֹל תְּקִיעָתוֹ וּתְרוּעָתוֹ יַשְׁתִּיק אֶת הַמְּקַטְרְגִים, יְעַרְבֵּב אֶת הַשָּׂטָן. נִתְקַע בּוֹ - וְנַעֲנִיק לְעַצְמֵנוּ חֲנִינָה...

טוֹבָה הָעֵצָה - אַךְ אֲבוֹי, כְּלוּם לֹא נֵדַע שֶׁמְּקוֹם הַמִּשְׁפָּט הוּא הַטְּרַקְלִין שֶׁהֶחְרַבְנוּ וְקִלְקַלְנוּ, נִתַּצְנוּ וְשָׁבַרְנוּ? וְנָנִיחַ שֶׁנַּשְׁתִּיק אֶת הַמְּקַטְרְגִים - הֲרֵי אֵין הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְקִטְרוּגָם. "אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק", הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן מְקַטְרְגִים בַּהֲרִיסוֹתֵיהֶם וּבְחֻרְבָּנָם, הַכְּתָלִים הַמְּחֹרָרִים נְקָבִים נְקָבִים יְעוֹרְרוּ אֶת חֲמַת הַמֶּלֶךְ - וְאָנוּ, אָנָה אָנוּ בָּאִים?

עַל כֵּן, אַחַת הִיא הָעֵצָה הַיְּעוּצָה: לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת. וְהַתְּשׁוּבָה מְשַׁקֶּמֶת אֶת הַהֲרִיסוֹת, בּוֹנָה אֶת הֶחֳרָבוֹת, סוֹתֶמֶת אֶת כָּל הַפְּרָצוֹת. וְאָז תִּשָּׁמַע עֲתִירָתֵנוּ, תִּשָּׁקֵל פְּנִיָּתֵנוּ. וְאִם אָז נִתְקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְלִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ - יְהֵא זֶה בְּהַסְכָּמַת הַמֶּלֶךְ. וְיִסָּכְרוּ פִּיּוֹת הַמְּקַטְרְגִים, וְאָנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם! (יוֹסֵף דַּעַת, מִדְרַשׁ שְׁלֹמֹה)

	בלק תשפ"ה
	הַשֶּׁבַח מְעוֹרֵר קִטְרוּג!
	מַעֲשֶׂה בְּאֵם, שֶׁלָּקְחָה אֶת יַלְדָּהּ בֶּן הֶחָמֵשׁ לִקְנִיּוֹת הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה מַאזּוּז זצ"ל, דַּיָּן בְּגֶ'רְבָּה, נָשָׂא מְשָׁלוֹ בַּדְּרָשָׁה שֶׁלִּפְנֵי הַתְּקִיעוֹת, וַיֹּאמַר: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּתְקַף לְפֶתַע רוּחַ קוּנְדֵּסוּת וּמְשׁוּבָה. נִכְנַס לִטְרַקְלִין הַמְּלוּכָה, לַהֵיכָל שֶׁבּוֹ יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם לַמִּשְׁפָּט, וּמָצָא עַצְמוֹ שָׁם לְבַדּוֹ, לְמוּל דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ הַמִּשְׁתַּקֶּפֶת בָּרְאִי הָעֲנָק. כִּוֵּן אֶת אֶקְדָּחוֹ וְיָרָה אֶל הַדְּמוּת הַנִּשְׁקֶפֶת מוּלוֹ. הִתְנַפֵּץ הָרְאִי בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, וּשְׁבָרָיו הִתְפַּזְּרוּ סָבִיב. הִתְלַהֲבוּת נִרְגֶּשֶׁת פָּשְׁטָה בְּאֵיבָרָיו. כִּוֵּן לְעֵבֶר נִבְרֶשֶׁת הַבְּדֹלַח וְיָרָה לְעֶבְרָהּ. קָרְסָה הַנִּבְרֶשֶׁת בִּצְלִילֵי הֲמוֹן רְסִיסִים. הִמְשִׁיךְ וְיָרָה אֶל הַקִּיר מִמּוּל וְאֶל הַקִּירוֹת שֶׁבַּצְּדָדִים עַד שֶׁנִּלְפַּת בִּידֵי חַיָּלֵי הַמִּשְׁמָר שֶׁהֻזְעֲקוּ לְקוֹל הַיְּרִיּוֹת. כָּבַל הַמְּפַקֵּד אֶת יָדָיו בַּאֲזִקִּים וּשְׁאָלוֹ: "מָה אֵרַע? הִשְׁתַּגַּעְתָּ?!" "הִשְׁתּוֹבַבְתִּי", עָנָה בְּחִיּוּךְ, "אַךְ לָצוֹן חָמַדְתִּי..." נָד הַמְּפַקֵּד בְּרֹאשׁוֹ וְצִוָּה: "הַשְׁלִיכוּהוּ לַצִּינוֹק וְהַפְקִידוּ עָלָיו מִשְׁמָר!" לְקָחוּהוּ שׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ עִמָּם, וְהַמְּפַקֵּד פָּנָה לַאֲגַף מְגוּרֵי הַמֶּלֶךְ לְהוֹדִיעַ עַל הַמְּאֹרָע. הַמֶּלֶךְ שָׁמַע וְנִדְהַם: "מַה זֹּאת, כְּלוּם נִתְקַף טֵרוּף? דַּוְקָא אוֹתוֹ חִבַּבְתִּי יוֹתֵר מִכֻּלָּם... נִיחָא. מָחָר, בְּשִׁבְתִּי עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט, הֲבִיאוּהוּ לְפָנַי רִאשׁוֹנָה!" הִשְׁתַּחֲוָה הַמְּפַקֵּד וְיָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. בְּלִבּוֹ סָפַד לְשׁוֹמֵר הָרֹאשׁ וְנָד לְגוֹרָלוֹ. אָמְנָם, הַמֶּלֶךְ מְחַבְּבוֹ - אַךְ אוֹי לַמְּעוֹרֵר אֶת חֲמַת הַמֶּלֶךְ, וְכִפְלַיִם יִקְצֹף עַל מְקֹרָבוֹ שֶׁסָּרַח! חָשַׁב, אוּלַי נִתָּן לַעֲשׂוֹת דְּבַר–מָה לְהַצָּלָתוֹ, לְטַכֵּס עֵצָה לְהִמָּלֵט מֵחֲמַת הַמֶּלֶךְ וְלִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת חַסְדּוֹ. פָּנָה לַאֲגַף הַכֶּלֶא וּבִקֵּשׁ לְהִפָּגֵשׁ עִם הֶעָצִיר. לִמְגִנַּת לִבּוֹ, מְצָאוֹ שַׁאֲנָן, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. "מָחָר תּוּבָא בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט", אָמַר לוֹ. "אַל תִּדְאַג", עָנָה הֶעָצִיר, "יִהְיֶה טוֹב"... "רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁלֹּא הִתְפַּכַּחְתָּ מִשִּׁגְעוֹנְךָ", אָמַר הַמְּפַקֵּד. "בִּמְקוֹמְךָ, לֹא הָיִיתִי כֹּה שַׁאֲנָן"... "וַדַּאי", הֵשִׁיב הֶעָצִיר, "אֲבָל אֲנִי, יֵשׁ לִי עֲצַת פְּלָאִים. יוֹדֵעַ אַתָּה, כִּי הַמֶּלֶךְ מְחַבְּבֵנִי..." "אָמְנָם כֵּן", עָנָה הַמְּפַקֵּד, "אֲבָל..." "חַכֵּה, טֶרֶם סִיַּמְתִּי דְּבָרַי", טָעַן הֶעָצִיר, "וְיוֹדֵעַ אַתָּה, כִּי לֹא כָּל מִשְׁפָּט מוּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. תְּחִלָּה מוּבָאִים הַדְּבָרִים לִפְנֵי שׁוֹפְטִים. וְרַק כַּאֲשֶׁר הֵם מְחַיְּבִים, וְהַנִּדּוֹן מַגִּישׁ עִרְעוּר אוֹ מְבַקֵּשׁ חֲנִינָה, מוּבָא עִנְיָנוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ..." "אֱמֶת, אֲבָל מַה כָּל זֶה נוֹגֵעַ לְכָאן?" שָׁאַל הַמְּפַקֵּד. "שׁוּב קָטַעְתָּ אֶת דְּבָרַי!" הֵשִׁיב הֶעָצִיר, "יוֹדֵעַ אַתָּה כִּי הַתִּיק מוּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַנִּדּוֹן בָּא לְפָנָיו, וְהַמֶּלֶךְ מַכְרִיעַ אֶת דִּינוֹ. וְיֵשׁ שָׁם מַשְׁרוֹקִית כֶּסֶף זְעִירָה. צִפְצוּף אֶחָד מְבַשֵּׂר שֶׁעִרְעוּרוֹ נִדְחָה, וְהַשּׁוֹמְרִים תּוֹפְסִים בּוֹ. שְׁנֵי צִפְצוּפִים מְבַשְּׂרִים שֶׁעִרְעוּרוֹ נִתְקַבֵּל, אוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ הֶחְלִיט עַל חֲנִינָה, וּמְנִיחִים לוֹ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ חָפְשִׁי וּמְשֻׁחְרָר. הֲנָכוֹן הוּא?" "נָכוֹן", אָמַר הַמְּפַקֵּד. רַק עַתָּה הֵחֵל לַעֲמֹד עַל עֹמֶק הַשִּׁגָּעוֹן... "וּבְכֵן", צָהַל הָאָסִיר בְּצָהֳלַת נִצָּחוֹן, "אֲנִי הוּא הַמְּמֻנֶּה עַל הַמַּשְׁרוֹקִית, וְהִיא מֻנַּחַת בְּכִיסִי! אָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אֶתְחַנֵּן לְרַחֲמָיו - וְאֶשְׁרֹק פַּעֲמַיִם, אוֹת לְזִכּוּי..." לִפְלִיאָתוֹ הָרַבָּה, לֹא הִצְטָרֵף מְפַקְּדוֹ לְחִיּוּכוֹ הָרָחָב... "וּמָה", שָׁאַל, "כְּלוּם אֵין זוֹ תָּכְנִית נִפְלָאָה?" "אֵין חֹלִי כְּטֵרוּף הַדַּעַת", מִלְמֵל הַמְּפַקֵּד בְּרַחֲמִים. "אֲנִי רוֹאֶה בְּעֵינֵי רוּחִי אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט - הַטְּרַקְלִין זָרוּעַ בִּרְסִיסֵי זְכוּכִית הָרְאִי וּבְדֹלַח הַנִּבְרֶשֶׁת, וְהַקִּירוֹת מְחֹרָרִים בִּירִיּוֹת הָאֶקְדָּח. אֲנִי רוֹאֶה אֶת חֲמָתוֹ גּוֹאָה בּוֹ, אֶת פָּנָיו מַאֲדִימוֹת. שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ בְּאָזְנֵי רוּחִי גּוֹזֵר עָלֶיךָ מַאֲסָר מְמֻשָּׁךְ, וְנִדְהָם לִרְאוֹת כֵּיצַד אַתָּה שׁוֹרֵק פַּעֲמַיִם, מַעֲנִיק לְעַצְמְךָ חֲנִינָה... הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה יִּקְרֶה? הֲיֵשׁ לְךָ מֻשָּׂג?! הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יַזְעִיק אֶת הַתַּלְיָן - וְאָז מַה תּוֹעִיל הַמַּשְׁרוֹקִית? מַה הוֹעִילָה הִתְחַכְּמוּתְךָ?!".... חָוְרוּ פָּנָיו שֶׁל הֶעָצִיר. רַק עַתָּה הֵבִין מַה סָּכָל הָיָה. "אִם כָּךְ", לָחַשׁ, "אָבְדָה כָּל תִּקְוָה..." "לָאו דַּוְקָא", נַעֲנָה הַמְּפַקֵּד, "עֲדַיִן יֵשׁ שְׁבִיב תִּקְוָה. אֱמֹר לִי, כְּלוּם יֵשׁ לְךָ כַּסְפֵּי חֶסְכוֹנוֹת?" "כֵּן, כָּל יָמַי חָסַכְתִּי כְּדֵי לְהַחְלִיף דִּירָה", עָנָה. "אִם כֵּן, מַהֵר", אָמַר הַמְּפַקֵּד, "תֵּן הַרְשָׁאָה לְהוֹצִיא אֶת כָּל חֶסְכוֹנוֹתֶיךָ. נָבִיא בַּעֲלֵי מְלָאכָה שֶׁיְּפַנּוּ אֶת הַהֲרִיסוֹת, יְטַיְּחוּ אֶת הַחֹרִים וְיִצְבְּעוּ אֶת הַכְּתָלִים. אֶרְכֹּשׁ בְּשִׁמְךָ נִבְרֶשֶׁת חֲדָשָׁה, אֶקְבַּע רְאִי חָדָשׁ, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַמֶּלֶךְ, לֹא יֵרָאוּ אוֹתוֹת הַהֶרֶס. חֲמָתוֹ לֹא תַּעֲלֶה בּוֹ וְכַעֲסוֹ לֹא יִגְאֶה. אוֹ–אָז, יֵשׁ סִכּוּי שֶׁיִּשְׁקֹל אֶת תְּחִנָּתְךָ בְּחִיּוּב. וּבְעוֹדוֹ שׁוֹקֵל לְחִיּוּב - תִּשְׁרֹק בַּמַּשְׁרוֹקִית פַּעֲמַיִם. הַשּׁוֹמְרִים לֹא יַעַצְרוּךָ בְּדַרְכְּךָ - וְהַמֶּלֶךְ לֹא יַזְעִיקֵם לֶאֱסָרְךָ..." וְהַנִּמְשָׁל: חֲזַ"ל אָמְרוּ, שֶׁהָעוֹבֵר עֲבֵרָה קוֹנֶה לוֹ קָטֶגוֹר (אָבוֹת ד–יא). אֲבָל עֲבֵרָה מְחוֹלֶלֶת גַּם הֶרֶס וְחֻרְבָּן בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וּמְעוֹרֶרֶת אֶת כַּעַס הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהִנֵּה אָחֲזָה בָּנוּ רוּחַ תְּזָזִית, הֲרֵעוֹנוּ וְהִשְׁחַתְנוּ, הִתְפָּרַעְנוּ וְהִשְׁתּוֹלַלְנוּ וְזָרַעְנוּ הֶרֶס וְחֻרְבָּן, רַחְמָנָא לִצְלַן. הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַעֲמִידֵנוּ בְּדִין לְפָנָיו בְּיוֹם הַדִּין, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם שֶׁבּוֹ יִקָּבַע מַה דִּינֵנוּ - אִם לְחַיִּים, בְּרִיאוּת, נַחַת, עֹשֶׁר, שֶׁפַע - אוֹ חָלִילָה... וְאָנוּ, מָה? מְסִבִּים אָנוּ לַאֲרוּחַת הַחַג, שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים. אוֹכְלִים רִמּוֹנִים וְתַפּוּחַ בִּדְבַשׁ, רֹאשׁ כֶּבֶשׂ, מַעֲדַנִּים וּמַשְׁמַנִּים... עַל מָה הַחִיּוּךְ, מָה הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת?! גַּם חֲזַ"ל עָמְדוּ עַל כָּךְ: "בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין - לוֹבֵשׁ שְׁחֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחֹרִים, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיאַךְ דִּינוֹ יוֹצֵא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָן כֵּן, אֶלָּא לוֹבְשִׁים לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִין לְבָנִים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים, יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים" (יְרוּשַׁלְמִי ר"ה א–ה"ג). לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ אֶמְצָעִי בָּטוּחַ, עֲצַת פְּלָאִים: הַשּׁוֹפָר - קוֹל תְּקִיעָתוֹ וּתְרוּעָתוֹ יַשְׁתִּיק אֶת הַמְּקַטְרְגִים, יְעַרְבֵּב אֶת הַשָּׂטָן. נִתְקַע בּוֹ - וְנַעֲנִיק לְעַצְמֵנוּ חֲנִינָה... טוֹבָה הָעֵצָה - אַךְ אֲבוֹי, כְּלוּם לֹא נֵדַע שֶׁמְּקוֹם הַמִּשְׁפָּט הוּא הַטְּרַקְלִין שֶׁהֶחְרַבְנוּ וְקִלְקַלְנוּ, נִתַּצְנוּ וְשָׁבַרְנוּ? וְנָנִיחַ שֶׁנַּשְׁתִּיק אֶת הַמְּקַטְרְגִים - הֲרֵי אֵין הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְקִטְרוּגָם. "אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק", הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן מְקַטְרְגִים בַּהֲרִיסוֹתֵיהֶם וּבְחֻרְבָּנָם, הַכְּתָלִים הַמְּחֹרָרִים נְקָבִים נְקָבִים יְעוֹרְרוּ אֶת חֲמַת הַמֶּלֶךְ - וְאָנוּ, אָנָה אָנוּ בָּאִים? עַל כֵּן, אַחַת הִיא הָעֵצָה הַיְּעוּצָה: לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת. וְהַתְּשׁוּבָה מְשַׁקֶּמֶת אֶת הַהֲרִיסוֹת, בּוֹנָה אֶת הֶחֳרָבוֹת, סוֹתֶמֶת אֶת כָּל הַפְּרָצוֹת. וְאָז תִּשָּׁמַע עֲתִירָתֵנוּ, תִּשָּׁקֵל פְּנִיָּתֵנוּ. וְאִם אָז נִתְקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְלִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ - יְהֵא זֶה בְּהַסְכָּמַת הַמֶּלֶךְ. וְיִסָּכְרוּ פִּיּוֹת הַמְּקַטְרְגִים, וְאָנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם! (יוֹסֵף דַּעַת, מִדְרַשׁ שְׁלֹמֹה)