Otzarot-Article

"וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (כג-טו) אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים: אִם אֵין הָאִשָּׁה מְכַסָּה אֶת רֹאשָׁהּ כָּרָאוּי, אָסוּר לוֹמַר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגְדָּהּ. וְאַל יִפְטֹר הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ שֶׁאָמַר לָהּ פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ וְלֹא שָׁמְעָה. יַחְשֹׁב לְעַצְמוֹ כָּךְ: אִם הָיְתָה נוֹהֶגֶת קַלּוּת רֹאשׁ בַּעֲסָקָיו וּמְקַלְקֶלֶת אֶת פַּרְנָסָתוֹ, הַאִם הָיָה מִסְתַּפֵּק בְּהֶעָרָה פַּעֲמַיִם-שָׁלֹשׁ? הֲלֹא הָיָה מוֹכִיחָהּ תָּדִיר, לְבַל תַּזִּיק לוֹ וְלָהּ וּלְפַרְנָסַת הַבַּיִת כֻּלּוֹ. וּמַדּוּעַ תִּגָּרַע "הַפַּרְנָסָה הָרוּחָנִית" - שְׂכַר הַבְּרָכוֹת וַאֲמִירַת כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה - מֵהַפַּרְנָסָה הַגַּשְׁמִית?!

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְסוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהָיְתָה לוֹ חֲנוּת מְפֹאֶרֶת בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי בַּמֶּטְרוֹפּוֹלִין. אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מוֹכֶרֶת בַּחֲנוּת, וְהוּא הָיָה נוֹסֵעַ בָּעוֹלָם, רוֹכֵשׁ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמְשַׁגְּרָן לְבֵית מִסְחָרוֹ.

יוֹם אֶחָד פָּקְדוּ שָׂרֵי הַמְּלוּכָה אֶת הַחֲנוּת. אָמְרוּ לָאִשָּׁה: "שָׁמַעְנוּ שֶׁבַּחֲנוּתְכֶם מִבְחָר עָשִׁיר שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, גְּדוֹלוֹת וּמֻבְחָרוֹת. מְבַקְּשִׁים אָנוּ לַעֲשׂוֹת כֶּתֶר מְלוּכָה חָדָשׁ לְמַלְכֵּנוּ וּלְעַטְּרוֹ בַּמֻּבְחָרוֹת שֶׁבָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. הֲיִמָּצְאוּ כָּאן אֲבָנִים מַתְאִימוֹת?"

אָמְרָה: "בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֵינֶנּוּ סוֹחֲרִים בַּאֲבָנִים כֹּה גְּדוֹלוֹת, אֲבָל אֶכְתֹּב לְבַעֲלִי שֶׁיַּשִּׂיגֵן, לִכְבוֹד הַמְּלוּכָה וּפְאֵר הַכֶּתֶר".

עָנוּ וְאָמְרוּ: "אִם כֹּה תַּעֲשׂוּ, נְשַׁלֵּם אֶת הַמֵּיטָב. אַךְ הִזָּהֲרוּ וְהִשָּׁמְרוּ שֶׁתִּהְיֶינָה הָאֲבָנִים מֻבְחָרוֹת וּמֻשְׁלָמוֹת. אִם יִתְגַּלֶּה בָּהֶן פְּגָם, בִּכְבוֹד הַמְּלוּכָה פְּגַמְתֶּם וְגָדוֹל יִהְיֶה הַקֶּצֶף".

הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה: "אִם מִשּׁוּם כָּךְ, הָסִירוּ דְּאָגָה מִלִּבְּכֶם. כָּל הָאֲבָנִים כָּאן מֻשְׁלָמוֹת וּמֻבְחָרוֹת, בִּמְיֻחָד הָאֲבָנִים שֶׁנִּבְחַר בַּעֲבוּר הַמֶּלֶךְ וְכִתְרוֹ".

כָּתְבָה הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר הִגִּיעַ שָׁלִיחַ מְיֻחָד וּבְיָדוֹ חֲבִילָה. נוֹסָף עַל הָאֲבָנִים הַמְּבֻקָּשׁוֹת, צֵרֵף הַבַּעַל מִכְתָּב לֵאמֹר: "אֶת הָאֲבָנִים קָנִיתִי אֵצֶל סוֹחֲרִים מְהֵימָנִים, וּלְמֵיטַב הֲבָנָתִי אָכֵן מֻשְׁלָמוֹת הֵן. אֲבָל אַחֲרָיוּת כְּבֵדָה הִיא לְהַצִּיעַ אַבְנֵי חֵן לְכֶתֶר הַמֶּלֶךְ, וְאֵין לְהִסְתַּכֵּן! עַל כֵּן, אֲבַקְּשֵׁךְ לְהַרְאוֹתָן לְמֻמְחִים שֶׁיַּבִּיעוּ דַּעְתָּם. אַחֲרֵי שֶׁיְּאַשְּׁרוּ שֶׁכָּל אֶבֶן מֻשְׁלֶמֶת, מִסְרִי אוֹתָן לְשָׂרֵי הַמְּלוּכָה".

פָּתְחָה הָאִשָּׁה אֶת הַחֲבִילָה, וְהָאֲבָנִים זָהֲרוּ בְּבָרָק נִפְלָא. סָמְכָה עַל שִׁקּוּל דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ, וּמֵאַחַר שֶׁכָּתַב שֶׁלְּדַעְתּוֹ הָאֲבָנִים נָאוֹת וּמֻשְׁלָמוֹת, מְסָרַתָּן מִיָּד לְשָׂרֵי הַמְּלוּכָה. שִׁלְּמוּ לָהּ טָבִין וּתְקִילִין, הוֹן עָצוּם וְרַב, וְקָבְעוּ אֶת הָאֲבָנִים בַּכֶּתֶר הֶחָדָשׁ.

בְּרֹב טֶקֶס הִתְכַּנְּסוּ הַשָּׂרִים וְהַפַּחוֹת וּמוֹשְׁלֵי הַמְּחוֹזוֹת, וְהַכֶּתֶר הֻגַּשׁ לַמֶּלֶךְ עַל טַס קְטִיפָה. נָהֲרוּ פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "הַרְאִיתֶם כֶּתֶר כֹּה יָפֶה? הַבִּיטוּ לְזֹהַר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת".

נִגַּשׁ שַׂר זָקֵן וּנְשׂוּא פָּנִים, הוֹצִיא מִכִּיסוֹ זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת וְאָמַר: "יַרְשֵׁנִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, לִבְחֹן אֶת הָאֲבָנִים". בִּקֵּשׁ לְאַשֵּׁר נְקִיּוּתָן וּשְׁלֵמוּתָן וּלְהַלְּלָן בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו.

הִבִּיט בְּעַד זְכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת, וְהִזְעִים פָּנָיו: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, רְאֵה, בְּכָל אֶבֶן יֵשׁ נְקֻדָּה שְׁחֹרָה הַמּוֹרִידָה אֶת עֵרֶךְ הָאֲבָנִים פְּלָאִים".

עָבְרוּ הַכֶּתֶר וּזְכוּכִית-הַמַּגְדֶּלֶת מִיָּד לְיָד, וְהַכֹּל אִשְּׁרוּ בְּזַעֲזוּעַ: "אָכֵן, רֻמָּה הַמֶּלֶךְ".

מִהֲרוּ וְהֵבִיאוּ אֶת הָאִשָּׁה שֶׁמָּסְרָה לְשָׂרֵי הַמֶּלֶךְ אֶת הָאֲבָנִים הַמְּזֻיָּפוֹת. הִתְנַצְּלָה הָאִשָּׁה: "וְכִי מֻמְחִית אֲנִי בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת? אֵינִי אֶלָּא מוֹכֶרֶת בַּחֲנוּת. אֵלּוּ הָאֲבָנִים שֶׁבַּעֲלִי שָׁלַח, וְאוֹתָן נָתַתִּי".

הֵבִיאוּ אֶת בַּעֲלָהּ וְטָעַן: "אֱמֶת, אֲנִי הוּא שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֲבָנִים אֵלּוּ. אֲבָל קִבַּלְתִּין מִיַּד סוֹחֲרִים מְהֵימָנִים, וְהִזְהַרְתִּי אֶת אִשְׁתִּי שֶׁלֹּא תִּמְסְרֵן עַד שֶׁתַּרְאֵן לִמְבִינִים וּלְמֻמְחִים".

גָּעֲרוּ בּוֹ וְאָמְרוּ: "בְּדָבָר הַנּוֹגֵעַ לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לִסְמֹךְ עַל הַבַּקָּשָׁה. הָיָה עָלֶיךָ לְהַרְאוֹתָן בְּעַצְמְךָ לְמֻמְחִים. וְעַתָּה, בִּמְקוֹם הַכָּבוֹד וְהַיְּקָר שֶׁהֱיִיתֶם נוֹחֲלִים כְּסַפָּקֵי אַבְנֵי הַכֶּתֶר, תִּכָּלְאוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים לְאַחַר שֶׁתֻּכּוּ מֵאָה מַלְקוֹת".

כְּבָלוּם לָעַמּוּד וְהֵחֵלּוּ לְהַצְלִיף. זָעֲקָה הָאִשָּׁה בְּקוֹל מַר לְבַעֲלָהּ: "לֹא הַמְּמֻנֶּה מַכֵּנִי, אֶלָּא אַתָּה. בְּרַשְׁלָנוּתְךָ, שֶׁרָכַשְׁתָּ אֲבָנִים מְזֻיָּפוֹת וְלֹא בָּדַקְתָּ אוֹתָן כָּרָאוּי, הִפְסַדְנוּ אֶת עוֹלָמֵנוּ וְאָנוּ מִתְיַסְּרִים מָרוֹת".

וְהַבַּעַל עוֹנֶה לְעֻמָּתָהּ: "הֲלֹא כָּתַבְתִּי לָךְ שֶׁתַּרְאִי אוֹתָן לְמֻמְחִים, וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַעְתְּ לְקוֹלִי?! אִם הָיִית מְצַיֶּתֶת לִדְבָרַי, לֹא הָיִינוּ בָּאִים לִידֵי כָּךְ".

וְהַנִּמְשָׁל: כְּשֶׁהָאָדָם מְסַגֵּל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, נַעֲשִׂים מֵהֶם תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהֵם עֲטָרוֹת לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, וּבְהַגִּיעַ הָאָדָם לָעוֹלָם הַבָּא, מַעֲנִיק לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲטָרוֹת לְרֹאשׁוֹ, אוֹתָן עֲטָרוֹת שֶׁיָּצַר מִמַּעֲשָׂיו, כַּכָּתוּב: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד". וְעַל כָּךְ אָמְרוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּגַן עֵדֶן וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, עַטְרוֹתֵיהֶם-שֶׁלָּהֶם. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ" (שִׁיר הַשִּׁירִים ג-יא). אַךְ כָּל זֶה, אִם הַבְּרָכָה נֶאֶמְרָה וְהַלִּמּוּד נִלְמַד כְּדִינוֹ, בִּקְדֻשָּׁה וּבְמָקוֹם שֶׁל קְדֻשָּׁה. אֲבָל אִם נַעֲשׂוּ כְּנֶגֶד שְׂעַר רֹאשׁ מְגֻלֶּה בָּאִשָּׁה, לְמָשָׁל, בְּוַדַּאי אֵין חָלָה קְדֻשָּׁה עַל הַדִּבּוּר, וּבִמְקוֹם אוֹרָה נַעֲשֵׂית חֲשֵׁכָה. וְאַף אִם תֵּבָה אַחַת נֶאֶמְרָה כְּנֶגֶד טֶפַח מְגֻלֶּה אוֹ כְּנֶגֶד שֵׂעָר מְגֻלֶּה, הֲרֵי זוֹ נְקֻדָּה שְׁחֹרָה בַּיַּהֲלוֹם הַזּוֹהֵר, כַּכָּתוּב: "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (דְּבָרִים כג-טו), וְהוּא בִּזָּיוֹן לְכֶתֶר הַמֶּלֶךְ וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מִנְּשֹׂא. וְהַמַּלְאָכִים תּוֹבְעִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ דִּין חָרוּץ, שֶׁלֹּא בִּלְבַד שֶׁלֹּא נָתַן כָּבוֹד לַה' עַל הַחַיִּים, עַל הַמָּזוֹן וְעַל הַבְּרִיאוּת שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ, עוֹד קִלְקֵל אֶת כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ וְהֶחְשִׁיךְ אוֹרוֹ. וְהוּא יַאֲשִׁים אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא שָׁמְעָה לְקוֹלוֹ, וְיַעֲנוּהוּ שֶׁהָיָה עָלָיו לְהָסֵב פָּנָיו בִּשְׁעַת בְּרָכָה. סוֹף דָּבָר, יַעֲנִישׁוּ אֶת שְׁנֵיהֶם בְּאֹפֶן נוֹרָא.

עַל כֵּן, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ לְהוֹכִיחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וּלְהוֹדִיעָהּ חֹמֶר הָעִנְיָן, עַד כַּמָּה תִּצְטַעֵר הִיא בְּעַצְמָהּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר... וְתֵיטִיב דַּרְכָּהּ לְמַעַן יִיטַב לִשְׁנֵיהֶם, וּבִרְכוֹתֵיהֶם וּתְפִלּוֹתֵיהֶם יַעֲלוּ לִהְיוֹת עֲטָרָה לַמֶּלֶךְ, מְשֻׁבָּצוֹת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, יְקָרוֹת וּמֻשְׁלָמוֹת, כָּרָאוּי לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ. (ח"ח הֶחָדָשׁ עַל הַתּוֹרָה, גֶּדֶר עוֹלָם)

	שלח תשפ"ה
	דַּע מַה שֶּׁתָּשִׁיב, וּמַה שֶּׁלֹּא...
	"כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" (כא-יח) מַעֲשֶׂה בְּזוּג הוֹרִים, שֶׁגִּדְּלוּ אֶת בְּנָם לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת וְרָווּ מִמֶּנּוּ רֹב נַחַת: מִדּוֹת מְעֻדָּנוֹת, טָהֳרַת נֶפֶשׁ, כִּבּוּד הוֹרִים - כָּל מַה שֶּׁהוֹרִים יְכוֹלִים לִשְׁאֹף אֵלָי "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (כג-טו) אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים: אִם אֵין הָאִשָּׁה מְכַסָּה אֶת רֹאשָׁהּ כָּרָאוּי, אָסוּר לוֹמַר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגְדָּהּ. וְאַל יִפְטֹר הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ שֶׁאָמַר לָהּ פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ וְלֹא שָׁמְעָה. יַחְשֹׁב לְעַצְמוֹ כָּךְ: אִם הָיְתָה נוֹהֶגֶת קַלּוּת רֹאשׁ בַּעֲסָקָיו וּמְקַלְקֶלֶת אֶת פַּרְנָסָתוֹ, הַאִם הָיָה מִסְתַּפֵּק בְּהֶעָרָה פַּעֲמַיִם-שָׁלֹשׁ? הֲלֹא הָיָה מוֹכִיחָהּ תָּדִיר, לְבַל תַּזִּיק לוֹ וְלָהּ וּלְפַרְנָסַת הַבַּיִת כֻּלּוֹ. וּמַדּוּעַ תִּגָּרַע "הַפַּרְנָסָה הָרוּחָנִית" - שְׂכַר הַבְּרָכוֹת וַאֲמִירַת כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה - מֵהַפַּרְנָסָה הַגַּשְׁמִית?! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְסוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהָיְתָה לוֹ חֲנוּת מְפֹאֶרֶת בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי בַּמֶּטְרוֹפּוֹלִין. אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מוֹכֶרֶת בַּחֲנוּת, וְהוּא הָיָה נוֹסֵעַ בָּעוֹלָם, רוֹכֵשׁ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמְשַׁגְּרָן לְבֵית מִסְחָרוֹ. יוֹם אֶחָד פָּקְדוּ שָׂרֵי הַמְּלוּכָה אֶת הַחֲנוּת. אָמְרוּ לָאִשָּׁה: "שָׁמַעְנוּ שֶׁבַּחֲנוּתְכֶם מִבְחָר עָשִׁיר שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, גְּדוֹלוֹת וּמֻבְחָרוֹת. מְבַקְּשִׁים אָנוּ לַעֲשׂוֹת כֶּתֶר מְלוּכָה חָדָשׁ לְמַלְכֵּנוּ וּלְעַטְּרוֹ בַּמֻּבְחָרוֹת שֶׁבָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. הֲיִמָּצְאוּ כָּאן אֲבָנִים מַתְאִימוֹת?" אָמְרָה: "בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֵינֶנּוּ סוֹחֲרִים בַּאֲבָנִים כֹּה גְּדוֹלוֹת, אֲבָל אֶכְתֹּב לְבַעֲלִי שֶׁיַּשִּׂיגֵן, לִכְבוֹד הַמְּלוּכָה וּפְאֵר הַכֶּתֶר". עָנוּ וְאָמְרוּ: "אִם כֹּה תַּעֲשׂוּ, נְשַׁלֵּם אֶת הַמֵּיטָב. אַךְ הִזָּהֲרוּ וְהִשָּׁמְרוּ שֶׁתִּהְיֶינָה הָאֲבָנִים מֻבְחָרוֹת וּמֻשְׁלָמוֹת. אִם יִתְגַּלֶּה בָּהֶן פְּגָם, בִּכְבוֹד הַמְּלוּכָה פְּגַמְתֶּם וְגָדוֹל יִהְיֶה הַקֶּצֶף". הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה: "אִם מִשּׁוּם כָּךְ, הָסִירוּ דְּאָגָה מִלִּבְּכֶם. כָּל הָאֲבָנִים כָּאן מֻשְׁלָמוֹת וּמֻבְחָרוֹת, בִּמְיֻחָד הָאֲבָנִים שֶׁנִּבְחַר בַּעֲבוּר הַמֶּלֶךְ וְכִתְרוֹ". כָּתְבָה הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר הִגִּיעַ שָׁלִיחַ מְיֻחָד וּבְיָדוֹ חֲבִילָה. נוֹסָף עַל הָאֲבָנִים הַמְּבֻקָּשׁוֹת, צֵרֵף הַבַּעַל מִכְתָּב לֵאמֹר: "אֶת הָאֲבָנִים קָנִיתִי אֵצֶל סוֹחֲרִים מְהֵימָנִים, וּלְמֵיטַב הֲבָנָתִי אָכֵן מֻשְׁלָמוֹת הֵן. אֲבָל אַחֲרָיוּת כְּבֵדָה הִיא לְהַצִּיעַ אַבְנֵי חֵן לְכֶתֶר הַמֶּלֶךְ, וְאֵין לְהִסְתַּכֵּן! עַל כֵּן, אֲבַקְּשֵׁךְ לְהַרְאוֹתָן לְמֻמְחִים שֶׁיַּבִּיעוּ דַּעְתָּם. אַחֲרֵי שֶׁיְּאַשְּׁרוּ שֶׁכָּל אֶבֶן מֻשְׁלֶמֶת, מִסְרִי אוֹתָן לְשָׂרֵי הַמְּלוּכָה". פָּתְחָה הָאִשָּׁה אֶת הַחֲבִילָה, וְהָאֲבָנִים זָהֲרוּ בְּבָרָק נִפְלָא. סָמְכָה עַל שִׁקּוּל דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ, וּמֵאַחַר שֶׁכָּתַב שֶׁלְּדַעְתּוֹ הָאֲבָנִים נָאוֹת וּמֻשְׁלָמוֹת, מְסָרַתָּן מִיָּד לְשָׂרֵי הַמְּלוּכָה. שִׁלְּמוּ לָהּ טָבִין וּתְקִילִין, הוֹן עָצוּם וְרַב, וְקָבְעוּ אֶת הָאֲבָנִים בַּכֶּתֶר הֶחָדָשׁ. בְּרֹב טֶקֶס הִתְכַּנְּסוּ הַשָּׂרִים וְהַפַּחוֹת וּמוֹשְׁלֵי הַמְּחוֹזוֹת, וְהַכֶּתֶר הֻגַּשׁ לַמֶּלֶךְ עַל טַס קְטִיפָה. נָהֲרוּ פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "הַרְאִיתֶם כֶּתֶר כֹּה יָפֶה? הַבִּיטוּ לְזֹהַר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת". נִגַּשׁ שַׂר זָקֵן וּנְשׂוּא פָּנִים, הוֹצִיא מִכִּיסוֹ זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת וְאָמַר: "יַרְשֵׁנִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, לִבְחֹן אֶת הָאֲבָנִים". בִּקֵּשׁ לְאַשֵּׁר נְקִיּוּתָן וּשְׁלֵמוּתָן וּלְהַלְּלָן בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו. הִבִּיט בְּעַד זְכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת, וְהִזְעִים פָּנָיו: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, רְאֵה, בְּכָל אֶבֶן יֵשׁ נְקֻדָּה שְׁחֹרָה הַמּוֹרִידָה אֶת עֵרֶךְ הָאֲבָנִים פְּלָאִים". עָבְרוּ הַכֶּתֶר וּזְכוּכִית-הַמַּגְדֶּלֶת מִיָּד לְיָד, וְהַכֹּל אִשְּׁרוּ בְּזַעֲזוּעַ: "אָכֵן, רֻמָּה הַמֶּלֶךְ". מִהֲרוּ וְהֵבִיאוּ אֶת הָאִשָּׁה שֶׁמָּסְרָה לְשָׂרֵי הַמֶּלֶךְ אֶת הָאֲבָנִים הַמְּזֻיָּפוֹת. הִתְנַצְּלָה הָאִשָּׁה: "וְכִי מֻמְחִית אֲנִי בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת? אֵינִי אֶלָּא מוֹכֶרֶת בַּחֲנוּת. אֵלּוּ הָאֲבָנִים שֶׁבַּעֲלִי שָׁלַח, וְאוֹתָן נָתַתִּי". הֵבִיאוּ אֶת בַּעֲלָהּ וְטָעַן: "אֱמֶת, אֲנִי הוּא שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֲבָנִים אֵלּוּ. אֲבָל קִבַּלְתִּין מִיַּד סוֹחֲרִים מְהֵימָנִים, וְהִזְהַרְתִּי אֶת אִשְׁתִּי שֶׁלֹּא תִּמְסְרֵן עַד שֶׁתַּרְאֵן לִמְבִינִים וּלְמֻמְחִים". גָּעֲרוּ בּוֹ וְאָמְרוּ: "בְּדָבָר הַנּוֹגֵעַ לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לִסְמֹךְ עַל הַבַּקָּשָׁה. הָיָה עָלֶיךָ לְהַרְאוֹתָן בְּעַצְמְךָ לְמֻמְחִים. וְעַתָּה, בִּמְקוֹם הַכָּבוֹד וְהַיְּקָר שֶׁהֱיִיתֶם נוֹחֲלִים כְּסַפָּקֵי אַבְנֵי הַכֶּתֶר, תִּכָּלְאוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים לְאַחַר שֶׁתֻּכּוּ מֵאָה מַלְקוֹת". כְּבָלוּם לָעַמּוּד וְהֵחֵלּוּ לְהַצְלִיף. זָעֲקָה הָאִשָּׁה בְּקוֹל מַר לְבַעֲלָהּ: "לֹא הַמְּמֻנֶּה מַכֵּנִי, אֶלָּא אַתָּה. בְּרַשְׁלָנוּתְךָ, שֶׁרָכַשְׁתָּ אֲבָנִים מְזֻיָּפוֹת וְלֹא בָּדַקְתָּ אוֹתָן כָּרָאוּי, הִפְסַדְנוּ אֶת עוֹלָמֵנוּ וְאָנוּ מִתְיַסְּרִים מָרוֹת". וְהַבַּעַל עוֹנֶה לְעֻמָּתָהּ: "הֲלֹא כָּתַבְתִּי לָךְ שֶׁתַּרְאִי אוֹתָן לְמֻמְחִים, וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַעְתְּ לְקוֹלִי?! אִם הָיִית מְצַיֶּתֶת לִדְבָרַי, לֹא הָיִינוּ בָּאִים לִידֵי כָּךְ". וְהַנִּמְשָׁל: כְּשֶׁהָאָדָם מְסַגֵּל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, נַעֲשִׂים מֵהֶם תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהֵם עֲטָרוֹת לְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ, וּבְהַגִּיעַ הָאָדָם לָעוֹלָם הַבָּא, מַעֲנִיק לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲטָרוֹת לְרֹאשׁוֹ, אוֹתָן עֲטָרוֹת שֶׁיָּצַר מִמַּעֲשָׂיו, כַּכָּתוּב: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד". וְעַל כָּךְ אָמְרוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּגַן עֵדֶן וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, עַטְרוֹתֵיהֶם-שֶׁלָּהֶם. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ" (שִׁיר הַשִּׁירִים ג-יא). אַךְ כָּל זֶה, אִם הַבְּרָכָה נֶאֶמְרָה וְהַלִּמּוּד נִלְמַד כְּדִינוֹ, בִּקְדֻשָּׁה וּבְמָקוֹם שֶׁל קְדֻשָּׁה. אֲבָל אִם נַעֲשׂוּ כְּנֶגֶד שְׂעַר רֹאשׁ מְגֻלֶּה בָּאִשָּׁה, לְמָשָׁל, בְּוַדַּאי אֵין חָלָה קְדֻשָּׁה עַל הַדִּבּוּר, וּבִמְקוֹם אוֹרָה נַעֲשֵׂית חֲשֵׁכָה. וְאַף אִם תֵּבָה אַחַת נֶאֶמְרָה כְּנֶגֶד טֶפַח מְגֻלֶּה אוֹ כְּנֶגֶד שֵׂעָר מְגֻלֶּה, הֲרֵי זוֹ נְקֻדָּה שְׁחֹרָה בַּיַּהֲלוֹם הַזּוֹהֵר, כַּכָּתוּב: "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (דְּבָרִים כג-טו), וְהוּא בִּזָּיוֹן לְכֶתֶר הַמֶּלֶךְ וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מִנְּשֹׂא. וְהַמַּלְאָכִים תּוֹבְעִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ דִּין חָרוּץ, שֶׁלֹּא בִּלְבַד שֶׁלֹּא נָתַן כָּבוֹד לַה' עַל הַחַיִּים, עַל הַמָּזוֹן וְעַל הַבְּרִיאוּת שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ, עוֹד קִלְקֵל אֶת כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ וְהֶחְשִׁיךְ אוֹרוֹ. וְהוּא יַאֲשִׁים אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא שָׁמְעָה לְקוֹלוֹ, וְיַעֲנוּהוּ שֶׁהָיָה עָלָיו לְהָסֵב פָּנָיו בִּשְׁעַת בְּרָכָה. סוֹף דָּבָר, יַעֲנִישׁוּ אֶת שְׁנֵיהֶם בְּאֹפֶן נוֹרָא. עַל כֵּן, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ לְהוֹכִיחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וּלְהוֹדִיעָהּ חֹמֶר הָעִנְיָן, עַד כַּמָּה תִּצְטַעֵר הִיא בְּעַצְמָהּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר... וְתֵיטִיב דַּרְכָּהּ לְמַעַן יִיטַב לִשְׁנֵיהֶם, וּבִרְכוֹתֵיהֶם וּתְפִלּוֹתֵיהֶם יַעֲלוּ לִהְיוֹת עֲטָרָה לַמֶּלֶךְ, מְשֻׁבָּצוֹת בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, יְקָרוֹת וּמֻשְׁלָמוֹת, כָּרָאוּי לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ. (ח"ח הֶחָדָשׁ עַל הַתּוֹרָה, גֶּדֶר עוֹלָם)