Otzarot-Article

כְּבוֹד הַתּוֹרָה – לְהִתְבַּזּוֹת לְמַעֲנָהּ

"וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן" (ו-ג) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְצַיֵּן אֶת לְבִישַׁת בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה דַּוְקָא בְּפָסוּק זֶה, הָעוֹסֵק בִּמְלֶאכֶת תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן? הֲלֹא אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּמִּקְדָּשׁ הַכֹּהֵן חַיָּב לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בִּבְגָדָיו הַיִּחוּדִיִּים! אֶת הַתְּשׁוּבָה נוּכַל לְהָבִין בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

לְבֵיתוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב שַׁךְ זצ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֶז', נִכְנַס פַּעַם רַבָּהּ שֶׁל עֲיָרָה מְסֻיֶּמֶת, וְסִפֵּר לוֹ בְּצַעַר עַל הַחֵרוּפִים וְהַגִּדּוּפִים שֶׁהוּא סוֹפֵג מִתּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה – זֹאת בְּשֶׁל סִדְרַת תַּקָּנוֹת חֲדָשׁוֹת בְּעִנְיְנֵי כַּשְׁרוּת שֶׁהֶעֱבִיר לָאַחֲרוֹנָה. לִדְבָרָיו, לוּחוֹת הַמּוֹדָעוֹת בְּעִירוֹ מְלֵאִים בְּמוֹדָעוֹת מַשְׁמִיצוֹת, הַקּוֹרְאוֹת לוֹ לְסַיֵּם אֶת תַּפְקִידוֹ בְּהֶקְדֵּם.

"מַדּוּעַ אַתָּה מִתְפַּעֵל מֵהֶם?" נִסָּה הָרַב שַׁךְ לְשַׁכֵּךְ אֶת כְּאֵבוֹ, "הֲלֹא אַתָּה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ, וּבְמִלְחָמָה מְקַבְּלִים גַּם חִצִּים... דַּע לְךָ, כִּי כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מִתְבַּזֶּה לְמַעַן קִיּוּם הַתּוֹרָה – אֵין לוֹ מִמַּה לְּהִתְבַּיֵּשׁ! אֵין כָּאן בִּזָּיוֹן, אֶלָּא כָּבוֹד! כְּבוֹד הַתּוֹרָה!" קָרָא בְּחֹם.

כְּשֶׁרָאָה רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כִּי דְּבָרָיו עֲדַיִן לֹא פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם, קָם מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר קְצָרוֹת: "בּוֹא עִמִּי!" נְטָלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְהוֹבִילוּ אֶל אֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁעָמַד בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי. הוּא פָּתַח אֶת אַחַת הַמְּגֵרוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת. עַשְׂרוֹת מוֹדָעוֹת הָיוּ מֻנָּחוֹת שָׁם, זוֹ עַל גַּב זוֹ.

"רְאֵה!" פָּנָה אֵלָיו, "הִנֵּה, כָּאן מֻנָּחִים כָּל הַ'פַּאשְׁקְוִילִים' (מוֹדָעוֹת הַגְּנַאי) שֶׁכָּתְבוּ עָלַי בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים. אֲנִי אוֹסֵף אֶת הַמּוֹדָעוֹת הָאֵלּוּ אַחַת לְאַחַת וְשׁוֹמֵר אוֹתָן כָּאן, בַּמְּגֵרָה".

"לְשֵׁם מָה?" תָּמַהּ רַב הָעֲיָרָה, "מַדּוּעַ הָרַב אֵינוֹ קוֹרֵעַ אוֹתָן לִגְזָרִים?"

"שְׁמַע נָא" – הֵשִׁיב הָרַב בְּחִיּוּךְ – "יֵשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁחִבְּרוּ סְפָרִים חֲשׁוּבִים, וּבִקְּשׁוּ בְּצַוָּאָתָם שֶׁלְּאַחַר פְּטִירָתָם יַנִּיחוּ בִּשְׁעַת הַלְּוָיָה אֶת סִפְרֵיהֶם עַל מִטָּתָם, כִּי הַסְּפָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם עָמְלוּ, בְּוַדַּאי יוּכְלוּ לְהָגֵן עֲלֵיהֶם. אֲנִי, לְעֻמַּת זֹאת, מְבַקֵּשׁ שֶׁיַּנִּיחוּ אֶת כָּל אוֹתָם הַ'פַּאשְׁקְוִילִים' עַל מִטָּתִי. בַּמּוֹדָעוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁבָּהֶן רְדָפוּנִי וּבִיְּשׁוּנִי עַל שֶׁעָמַדְתִּי בְּתַקִּיפוּת עַל דַּעַת תּוֹרָה וְנִלְחַמְתִּי כְּנֶגֶד מְהָרְסֵי הַדָּת – בָּהֶן אֶתְפָּאֵר וְאֶתְגַּדֵּל בְּבוֹאִי לָעוֹלָם הַבָּא"...

דְּבָרִים בְּרוּחַ זוֹ, נִשְׁמְעוּ מִפִּיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵיין זַצַ"ל, כַּאֲשֶׁר הִסְתּוֹבֵב בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת יַחַד עִם תַּלְמִידוֹ בִּרְחוֹבוֹת נְיוּ יוֹרְק, כְּדֵי לְהַתְרִים אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחִנּוּךְ הָעַצְמָאִי. לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ בְּכַמָּה כְּתוֹבוֹת, וְסָפְגוּ מָנָה בִּלְתִּי מְבֻטֶּלֶת שֶׁל בִּזְיוֹנוֹת – פָּנָה הַתַּלְמִיד אֶל רַבּוֹ הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי, זֶה לֹא מַתְאִים! לֹא שַׁיָּךְ לְבַזּוֹת כָּךְ אֶת כְּבוֹד הַתּוֹרָה! לֹא יִתָּכֵן שֶׁהָרַב יִתְבַּזֶּה כְּעָנִי בַּפֶּתַח בִּשְׁבִיל כַּמָּה פְּרוּטוֹת! הֶגְיוֹנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר שֶׁהָרַב יִכְתֹּב מִכְתַּב הַמְלָצָה חַם, וְאָנוּ, תַּלְמִידָיו – נִסְתּוֹבֵב בֵּין הַבָּתִּים!"

כֹּה טָעַן הַתַּלְמִיד, אוּלָם רַבִּי מֹשֶׁה – דַּעַת אַחֶרֶת הָיְתָה עִמּוֹ... "עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר?" הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין... "עַל אֵלּוּ בִּזְיוֹנוֹת? הַאִם נִרְאֶה לְךָ שֶׁאֲנִי חָשׁ פְּחִיתוּת כָּבוֹד כָּלְשֶׁהִי בְּכָךְ שֶׁאֲנִי מִסְתּוֹבֵב וּמֻתָּרִים יְהוּדִים עֲבוּר מַטָּרָה רוּחָנִית נַעֲלָה? בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ! אֲנִי מַרְגִּישׁ כָּבוֹד עָצוּם לַעֲסֹק בִּמְלָאכָה קְדוֹשָׁה זוֹ! אֵין כָּבוֹד גָּדוֹל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהִתְבַּזּוֹת לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ!" הִבְהִיר רַבִּי מֹשֶׁה, וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ אֶל הַכְּתֹבֶת הַבָּאָה.

בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, כַּאֲשֶׁר שָׁבוּ הָרַב וְתַלְמִידוֹ מֵהַמַּסָּע, פָּתַח רַבִּי מֹשֶׁה אֶת סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, וְהוֹסִיף לְלַמֵּד אֶת תַּלְמִידוֹ חָכְמַת חַיִּים: "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַדּוּעַ נִקְרָא הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל בְּשֵׁם 'יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי'? מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ, שֶׁהִתְבַּזָּה בְּעִקְּבוֹת הַנְּבוּאוֹת שֶׁהִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה' יִתְבָּרַךְ! (רַדַ"ק) וּבְכֵן, מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב לְשֶׁבַח בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, כְּלוּם לֹא יֵחָשֵׁב לְשֶׁבַח אַף בְּעֵינַי?!" סִיֵּם רַבִּי מֹשֶׁה, שֶׁלִּמֵּד אֶת תַּלְמִידוֹ פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת 'כָּבוֹד'...

לָמַדְנוּ, כִּי כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מִתְבַּזֶּה לְמַעַן הַתּוֹרָה – לֹא דַּי שֶׁאֵין זוֹ הַשְׁפָּלָה וּבוּשָׁה, אֶלָּא זֶהוּ כְּבוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי הַמּוּבָא בִּדְרָשׁוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ יוֹנָה:

הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ, שֶׁל הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן וְשֶׁל נִקּוּי מִצְבּוֹר הָאֵפֶר שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – נֶחְשֶׁבֶת בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת לַעֲבוֹדָה בְּזוּיָה, וְלָכֵן הַכָּתוּב בָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁבְּמַבָּט שֶׁל תּוֹרָה אֵין זֶה כָּךְ. כַּאֲשֶׁר הַכֹּהֵן עוֹשֶׂה אֶת עֲבוֹדָתוֹ לֵאלֹקָיו וּמֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן עַל פִּי צִוּוּי ה' – זוֹהִי תִּפְאַרְתּוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ! מִשּׁוּם כָּךְ הַתּוֹרָה פּוֹתַחַת בְּאוֹתוֹ פָּסוּק הַמְדַבֵּר עַל תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, וּמְצַוָּה עַל הַכֹּהֵן לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה (שְׁמוֹת כח-ב): "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת". (לְלַמֶּדְךָ)

	נשא תשפ"ה
	הַתַּאֲוָה – מוֹצִיאָה אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם!
	כְּבוֹד הַתּוֹרָה – לְהִתְבַּזּוֹת לְמַעֲנָהּ "וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן" (ו-ג) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְצַיֵּן אֶת לְבִישַׁת בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה דַּוְקָא בְּפָסוּק זֶה, הָעוֹסֵק בִּמְלֶאכֶת תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן? הֲלֹא אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּמִּקְדָּשׁ הַכֹּהֵן חַיָּב לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בִּבְגָדָיו הַיִּחוּדִיִּים! אֶת הַתְּשׁוּבָה נוּכַל לְהָבִין בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: לְבֵיתוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב שַׁךְ זצ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֶז', נִכְנַס פַּעַם רַבָּהּ שֶׁל עֲיָרָה מְסֻיֶּמֶת, וְסִפֵּר לוֹ בְּצַעַר עַל הַחֵרוּפִים וְהַגִּדּוּפִים שֶׁהוּא סוֹפֵג מִתּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה – זֹאת בְּשֶׁל סִדְרַת תַּקָּנוֹת חֲדָשׁוֹת בְּעִנְיְנֵי כַּשְׁרוּת שֶׁהֶעֱבִיר לָאַחֲרוֹנָה. לִדְבָרָיו, לוּחוֹת הַמּוֹדָעוֹת בְּעִירוֹ מְלֵאִים בְּמוֹדָעוֹת מַשְׁמִיצוֹת, הַקּוֹרְאוֹת לוֹ לְסַיֵּם אֶת תַּפְקִידוֹ בְּהֶקְדֵּם. "מַדּוּעַ אַתָּה מִתְפַּעֵל מֵהֶם?" נִסָּה הָרַב שַׁךְ לְשַׁכֵּךְ אֶת כְּאֵבוֹ, "הֲלֹא אַתָּה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ, וּבְמִלְחָמָה מְקַבְּלִים גַּם חִצִּים... דַּע לְךָ, כִּי כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מִתְבַּזֶּה לְמַעַן קִיּוּם הַתּוֹרָה – אֵין לוֹ מִמַּה לְּהִתְבַּיֵּשׁ! אֵין כָּאן בִּזָּיוֹן, אֶלָּא כָּבוֹד! כְּבוֹד הַתּוֹרָה!" קָרָא בְּחֹם. כְּשֶׁרָאָה רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כִּי דְּבָרָיו עֲדַיִן לֹא פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם, קָם מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר קְצָרוֹת: "בּוֹא עִמִּי!" נְטָלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְהוֹבִילוּ אֶל אֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁעָמַד בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי. הוּא פָּתַח אֶת אַחַת הַמְּגֵרוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת. עַשְׂרוֹת מוֹדָעוֹת הָיוּ מֻנָּחוֹת שָׁם, זוֹ עַל גַּב זוֹ. "רְאֵה!" פָּנָה אֵלָיו, "הִנֵּה, כָּאן מֻנָּחִים כָּל הַ'פַּאשְׁקְוִילִים' (מוֹדָעוֹת הַגְּנַאי) שֶׁכָּתְבוּ עָלַי בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים. אֲנִי אוֹסֵף אֶת הַמּוֹדָעוֹת הָאֵלּוּ אַחַת לְאַחַת וְשׁוֹמֵר אוֹתָן כָּאן, בַּמְּגֵרָה". "לְשֵׁם מָה?" תָּמַהּ רַב הָעֲיָרָה, "מַדּוּעַ הָרַב אֵינוֹ קוֹרֵעַ אוֹתָן לִגְזָרִים?" "שְׁמַע נָא" – הֵשִׁיב הָרַב בְּחִיּוּךְ – "יֵשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁחִבְּרוּ סְפָרִים חֲשׁוּבִים, וּבִקְּשׁוּ בְּצַוָּאָתָם שֶׁלְּאַחַר פְּטִירָתָם יַנִּיחוּ בִּשְׁעַת הַלְּוָיָה אֶת סִפְרֵיהֶם עַל מִטָּתָם, כִּי הַסְּפָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם עָמְלוּ, בְּוַדַּאי יוּכְלוּ לְהָגֵן עֲלֵיהֶם. אֲנִי, לְעֻמַּת זֹאת, מְבַקֵּשׁ שֶׁיַּנִּיחוּ אֶת כָּל אוֹתָם הַ'פַּאשְׁקְוִילִים' עַל מִטָּתִי. בַּמּוֹדָעוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁבָּהֶן רְדָפוּנִי וּבִיְּשׁוּנִי עַל שֶׁעָמַדְתִּי בְּתַקִּיפוּת עַל דַּעַת תּוֹרָה וְנִלְחַמְתִּי כְּנֶגֶד מְהָרְסֵי הַדָּת – בָּהֶן אֶתְפָּאֵר וְאֶתְגַּדֵּל בְּבוֹאִי לָעוֹלָם הַבָּא"... דְּבָרִים בְּרוּחַ זוֹ, נִשְׁמְעוּ מִפִּיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵיין זַצַ"ל, כַּאֲשֶׁר הִסְתּוֹבֵב בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת יַחַד עִם תַּלְמִידוֹ בִּרְחוֹבוֹת נְיוּ יוֹרְק, כְּדֵי לְהַתְרִים אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחִנּוּךְ הָעַצְמָאִי. לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ בְּכַמָּה כְּתוֹבוֹת, וְסָפְגוּ מָנָה בִּלְתִּי מְבֻטֶּלֶת שֶׁל בִּזְיוֹנוֹת – פָּנָה הַתַּלְמִיד אֶל רַבּוֹ הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי, זֶה לֹא מַתְאִים! לֹא שַׁיָּךְ לְבַזּוֹת כָּךְ אֶת כְּבוֹד הַתּוֹרָה! לֹא יִתָּכֵן שֶׁהָרַב יִתְבַּזֶּה כְּעָנִי בַּפֶּתַח בִּשְׁבִיל כַּמָּה פְּרוּטוֹת! הֶגְיוֹנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר שֶׁהָרַב יִכְתֹּב מִכְתַּב הַמְלָצָה חַם, וְאָנוּ, תַּלְמִידָיו – נִסְתּוֹבֵב בֵּין הַבָּתִּים!" כֹּה טָעַן הַתַּלְמִיד, אוּלָם רַבִּי מֹשֶׁה – דַּעַת אַחֶרֶת הָיְתָה עִמּוֹ... "עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר?" הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין... "עַל אֵלּוּ בִּזְיוֹנוֹת? הַאִם נִרְאֶה לְךָ שֶׁאֲנִי חָשׁ פְּחִיתוּת כָּבוֹד כָּלְשֶׁהִי בְּכָךְ שֶׁאֲנִי מִסְתּוֹבֵב וּמֻתָּרִים יְהוּדִים עֲבוּר מַטָּרָה רוּחָנִית נַעֲלָה? בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ! אֲנִי מַרְגִּישׁ כָּבוֹד עָצוּם לַעֲסֹק בִּמְלָאכָה קְדוֹשָׁה זוֹ! אֵין כָּבוֹד גָּדוֹל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהִתְבַּזּוֹת לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ!" הִבְהִיר רַבִּי מֹשֶׁה, וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ אֶל הַכְּתֹבֶת הַבָּאָה. בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, כַּאֲשֶׁר שָׁבוּ הָרַב וְתַלְמִידוֹ מֵהַמַּסָּע, פָּתַח רַבִּי מֹשֶׁה אֶת סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, וְהוֹסִיף לְלַמֵּד אֶת תַּלְמִידוֹ חָכְמַת חַיִּים: "הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַדּוּעַ נִקְרָא הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל בְּשֵׁם 'יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי'? מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ, שֶׁהִתְבַּזָּה בְּעִקְּבוֹת הַנְּבוּאוֹת שֶׁהִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה' יִתְבָּרַךְ! (רַדַ"ק) וּבְכֵן, מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב לְשֶׁבַח בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, כְּלוּם לֹא יֵחָשֵׁב לְשֶׁבַח אַף בְּעֵינַי?!" סִיֵּם רַבִּי מֹשֶׁה, שֶׁלִּמֵּד אֶת תַּלְמִידוֹ פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת 'כָּבוֹד'... לָמַדְנוּ, כִּי כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מִתְבַּזֶּה לְמַעַן הַתּוֹרָה – לֹא דַּי שֶׁאֵין זוֹ הַשְׁפָּלָה וּבוּשָׁה, אֶלָּא זֶהוּ כְּבוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי הַמּוּבָא בִּדְרָשׁוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ יוֹנָה: הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ, שֶׁל הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן וְשֶׁל נִקּוּי מִצְבּוֹר הָאֵפֶר שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – נֶחְשֶׁבֶת בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת לַעֲבוֹדָה בְּזוּיָה, וְלָכֵן הַכָּתוּב בָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁבְּמַבָּט שֶׁל תּוֹרָה אֵין זֶה כָּךְ. כַּאֲשֶׁר הַכֹּהֵן עוֹשֶׂה אֶת עֲבוֹדָתוֹ לֵאלֹקָיו וּמֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן עַל פִּי צִוּוּי ה' – זוֹהִי תִּפְאַרְתּוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ! מִשּׁוּם כָּךְ הַתּוֹרָה פּוֹתַחַת בְּאוֹתוֹ פָּסוּק הַמְדַבֵּר עַל תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, וּמְצַוָּה עַל הַכֹּהֵן לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה (שְׁמוֹת כח-ב): "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת". (לְלַמֶּדְךָ)