תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים מְהַפֶּכֶת דִּין לְרַחֲמִים

"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה" (ח-ח) בְּמַכַּת צְפַרְדֵּעַ, יָצָא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְצָעַק אֶל ה' כְּדֵי שֶׁיָּסִיר אֶת הַמַּכָּה מִפַּרְעֹה. לְעֻמַּת זֹאת, בְּמַכַּת עָרֹב נֶאֱמַר (פָּסוּק כ"ו): "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל ה'", בִּלְשׁוֹן 'עֲתִירָה' וְלֹא בִּלְשׁוֹן 'צְעָקָה'. וְלִכְאוֹרָה, מַה פֵּשֶׁר הַהֶבְדֵּל? מַדּוּעַ בְּיַחַס לְמַכַּת צְפַרְדֵּעַ צָעַק מֹשֶׁה, וְאִלּוּ בְּיַחַס לְמַכַּת עָרֹב – הֶעְתִּיר?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

הָיָה זֶה לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה. בָּעִיר מִינְסְק הָיָה יָתוֹם צָעִיר בְּשֵׁם אֵלִי בָּרוּךְ. אָבִיו הָיָה בַּעַל נְכָסִים רַבִּים, וּכְשֶׁנִּפְטַר, יָרַשׁ הַבֵּן הַיָּחִיד אֶת כָּל הוֹנוֹ.

בְּתוֹם יְמֵי הַשִּׁבְעָה, שָׁב הַיָּתוֹם הַצָּעִיר אֶל סַפְסַל הַלִּמּוּדִים, אוּלָם נִכָּר הֵיטֵב כִּי שִׁנּוּי הִתְחוֹלֵל בּוֹ, וְלֹא לְטוֹבָה. אִמּוֹ שֶׁל הַנַּעַר סָבְרָה כִּי הַמְּאֹרָע הַקָּשֶׁה הוֹתִיר בּוֹ אֶת חוֹתָמוֹ, אֲבָל הַסִּבָּה הָיְתָה שׁוֹנָה. כְּבָר בִּימֵי הַשִּׁבְעָה הֶחְלִיטוּ כַּמָּה מִנַּעֲרֵי הַשּׁוּלַיִם שֶׁבָּעִיר, לְהִתְחַבֵּר עִם אֵלִי בָּרוּךְ בְּמַטָּרָה אַחַת וִיחִידָה: לְהַנִּיחַ אֶת יָדָם עַל רְכוּשׁוֹ הָרַב.

בְּסִיּוּם יְמֵי הַשִּׁבְעָה, הִמְתִּין רֹאשׁ חֲבוּרַת נַעֲרֵי הַשּׁוּלַיִם לְאֵלִי בָּרוּךְ בְּדַרְכּוֹ לַיְשִׁיבָה, בְּנִסָּיוֹן לִקְשֹׁר עִמּוֹ קְשָׁרִים. בַּתְּחִלָּה, דָּחָה הַיָּתוֹם הַצָּעִיר אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת. וְכִי מַה לּוֹ, בֶּן עֲלִיָּה הָרוֹאֶה אֶת עֲתִידוֹ בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּלְנַעֲרֵי שׁוּלַיִם הוֹלְכֵי בָּטֵל? אֲבָל הֵם לֹא הִרְפּוּ...

יוֹם אַחֲרֵי יוֹם הֵם חִזְּרוּ אַחֲרֵי אֵלִי בָּרוּךְ, קֵרְבוּ אוֹתוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים, נָהֲגוּ בּוֹ בְּכָבוֹד, וְהֶחֱנִיפוּ לוֹ לְלֹא הֶרֶף. בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּיָדָם לְצָרְפוֹ לִמְסִבָּה לְמֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר, וְלִגְרֹם לוֹ לְאַחֵר לַיְשִׁיבָה. בַּהֶמְשֵׁךְ, הָלְכוּ פִּרְקֵי הַזְּמַן שֶׁבִּלָּה בִּמְחִצָּתָם וְהִתְאָרְכוּ, עַד שֶׁבְּלִי מֵשִׂים נָפַל בְּרִשְׁתָּם. הֵם הִקְסִימוּ אוֹתוֹ בִּשְׁלַל פִּתּוּיִים, וּמָשְׁכוּ אֶת לִבּוֹ בַּעֲבוֹתוֹת שֶׁל שֶׁקֶר.

אַט אַט, פִּעְפַּע הָרַעַל בְּלִבּוֹ שֶׁל הַיָּתוֹם הַצָּעִיר. דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַנְּעָרִים נִכְנְסוּ לְנַפְשׁוֹ הָרַכָּה, וְגָרְמוּ לוֹ לְהִתְרַחֵק מֵעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְאַף לְפַתֵּחַ אֵיבָה עֲמֻקָּה לְהֵיכָלָהּ שֶׁל יְשִׁיבָה וּלְמִצְווֹת הַתּוֹרָה – וּבִכְלָלָן לְמִצְוַת צְדָקָה, שֶׁאוֹתָהּ הִצִּיגוּ בְּפָנָיו חֲבֵרָיו כְּאִיּוּם עַל רְכוּשׁוֹ הָרַב. עַד שֶׁבְּיוֹם בָּהִיר נָפוֹצָה בְּמִינְסְק הַשְּׁמוּעָה הַנּוֹרָאָה: אֵלִי בָּרוּךְ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה וּפָרַק עֹל!

הַיָּתוֹם הַצָּעִיר תִּעֵב כָּל מַה שֶּׁקָּשׁוּר לַיַּהֲדוּת, וּבְשֶׁל כָּךְ, הָלַךְ וְהִתְנַכֵּר לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁנִּמְנוּ כֻּלָּם עַל הַיְרֵאִים שֶׁבִּקְהִלַּת מִינְסְק.

אֲפִלּוּ לְאִמּוֹ הִתְנַכֵּר הַיָּתוֹם הַצָּעִיר כִּמְעַט לַחֲלוּטִין, וּבָרוּר הָיָה כִּי לֹא יִרְחַק הַיּוֹם עַד שֶׁיַּעֲזֹב אֶת בֵּיתָהּ. כְּאֵבָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה הָיָה נוֹרָא, הִיא הִרְגִּישָׁה כְּאִלּוּ שִׁכְּלָה יַחַד עִם בַּעְלָהּ - גַּם אֶת בְּנָהּ יְחִידָהּ.

אֲחִי בַּעְלָהּ הַמָּנוֹחַ, הָיָה בְּאוֹתָם יָמִים נְשִׂיא 'כּוֹלֵל מִינְסְק' הַמְפֻרְסָם. הוּא הֶחְלִיט לְדַבֵּר עִם אֵלִי בָּרוּךְ, וּלְנַסּוֹת לַהֲשִׁיבוֹ לַמּוּטָב.

"אֵלִי בָּרוּךְ, יַקִּירִי! הַאִם אֶזְכֶּה כְּמִדֵּי שָׁנָה, לִרְאוֹתְךָ מֵסֵב סְבִיב שֻׁלְחָנִי בְּלֵיל הַסֵּדֶר?" שָׁאַל הַדּוֹד בְּחֹם. אוּלָם אֵלִי בָּרוּךְ כְּבָר הָיָה רָחוֹק מִשָּׁם, "אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי... אַתָּה רוֹצֶה אֶת הַכֶּסֶף שֶׁלִּי!" אָמַר.

"אָז הֵיכָן בְּכַוָּנָתְךָ לְהָסֵב בַּלַּיְלָה הַגָּדוֹל הַזֶּה?" תָּהָה הַדּוֹד, מְגַחֵךְ בְּלִבּוֹ עַל תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר. הוּא אֵינוֹ זָקוּק לְכַסְפּוֹ, הֲרֵי גַּם הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל... אוּלָם הוּא לֹא הָיָה מוּכָן לִקְרַאת הַתְּשׁוּבָה: "אֶת לֵיל הַסֵּדֶר, אֶחְגֹּג עִם חֲבֵרַי בַּמָּלוֹן הַנָּכְרִי שֶׁבָּעִיר! אַתֶּם יְכוֹלִים לְמַלְמֵל אֶת הַהַגָּדָה בִּשְׁבִילִי, וְלֶאֱכֹל כּוּפְתָאוֹת בִּמְרַק עוֹף... אֲנִי רוֹצֶה לֵהָנוֹת מֵהַחַיִּים! אֲנִי צָעִיר, וְכָל הַטְּקָסִים שֶׁלָּכֶם אֵינָם מְעַנְיְנִים אוֹתִי!" הִבְהִיר הַנַּעַר, בְּעוֹדוֹ אוֹרֵז אֶת מִטַּלְטְלָיו וּמִתְכּוֹנֵן לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת.

רַק כָּעֵת הֵבִין הַדּוֹד עַד הֵיכָן הַמַּצָּב הִתְדַּרְדֵּר. "אֲבוֹי! אֵלִי בָּרוּךְ נַעֲשָׂה גּוֹי שֶׁל מַמָּשׁ!" זָעַק בְּאֵימָה, קְרִיאוֹתָיו הִזְעִיקוּ אֶת הָאַלְמָנָה, וְהִיא נֶחְרְדָה לִשְׁמֹעַ אֶת תָּכְנִיּוֹתָיו שֶׁל בְּנָהּ יְחִידָהּ. אֲבָל לֹא הוֹעִילוּ הֶסְבֵּרָיו שֶׁל הַדּוֹד וְתַחֲנוּנֶיהָ שֶׁל הָאֵם. אֵלִי בָּרוּךְ אָרַז חֲפָצִים, וְעָזַב אֶת הַבַּיִת.

בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, הֻזְעֲקוּ עַסְקָנֵי מִינְסְק וַחֲכָמֶיהָ לַאֲסֵפָה דְּחוּפָה. בְּסוֹפָהּ הֻחְלַט לִשְׁלֹחַ מִבְרָק בָּהוּל לִירוּשָׁלַיִם, וּלְבַקֵּשׁ מֵחַכְמֵי יְרוּשָׁלַיִם לְהַעְתִּיר בִּתְפִלָּה עֲבוּר הַנַּעַר, אֲשֶׁר אָבִיו הָיָה מֻכָּר לָהֶם הֵיטֵב. הַמִּבְרָק נִשְׁלַח, וּבְעֶרֶב בְּדִיקַת חָמֵץ, הוּא הִתְקַבֵּל בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִגִּיעַ לְיָדָיו שֶׁל הָאַחֲרַאי הַמְּקוֹמִי עַל "כּוֹלֵל מִינְסְק".

מִיָּד לְאַחַר בְּדִיקַת חָמֵץ, יָצְאוּ עֲשָׂרָה מִבְּנֵי "כּוֹלֵל מִינְסְק" בִּירוּשָׁלַיִם אֶל שְׂרִיד בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר הַנַּעַר. תְּפִלָּתָם הָיְתָה נִרְגֶּשֶׁת, וְיָצְאָה מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב. וְאָכֵן, הִיא הִגִּיעָה הַיְשֵׁר אֶל כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּפָעֲלָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ...

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כְּבָר שָׁהָה אֵלִי בָּרוּךְ עִם חֲבֵרָיו בַּמָּלוֹן הַנָּכְרִי, שׁוֹכֵב עַל מִטָּה מְפֹאֶרֶת לְאַחַר שֶׁהִתְהוֹלֵל עִם חֲבֵרָיו. בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה הִתְגַּלְגֵּל מִצַּד לְצַד, עַד שֶׁלְּפֶתַע, הִבְחִינוּ חֲבֵרָיו בִּדְמוּתוֹ הַמְבֹעֶתֶת נִמְלֶטֶת מִבֵּית הַמָּלוֹן בַּחֲרָדָה. זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן, הָלַם עַל דֶּלֶת בֵּיתָהּ שֶׁל אִמּוֹ.

הָאֵם פָּתְחָה, וְהַיָּתוֹם הַצָּעִיר נָפַל לִזְרוֹעוֹתֶיהָ הַמּוּשָׁטוֹת, מִתְיַפֵּחַ בִּבְכִי תַּמְרוּרִים. "אִמָּא, סִלְחִי לִי עַל שֶׁצִּעַרְתִּי אוֹתָךְ כֹּה רַבּוֹת!" יִבֵּב בִּכְאֵב שֶׁבָּקַע מֵעֹמֶק לִבּוֹ.

כְּשֶׁנִּרְגְּעָה הַהִתְרַגְּשׁוּת הָרִאשׁוֹנִית, הָיָה הַנַּעַר מְסֻגָּל לְסַפֵּר מַה גָּרַם לַתַּפְנִית הַחַדָּה:

"הַלַּיְלָה, שָׁכַבְתִּי לִישֹׁן בַּמָּלוֹן הַגּוֹיִי, אוּלָם לֹא הִצְלַחְתִּי לְהֵרָדֵם. לְפֶתַע, לְחֶרְדָּתִי הָרַבָּה, הוֹפִיעָה מוּלִי דְּמוּתוֹ שֶׁל אַבָּא זַ"ל, כְּאִלּוּ הוּא בְּחַיֵּי חַיּוּתוֹ! פָּנָיו הָיוּ חֲמוּרוֹת סֵבֶר, וּבְנִימָה קָשָׁה הוּא אָמַר לִי: 'אֵלִי בָּרוּךְ! חֲזֹר מִיָּד הַבַּיְתָה, שׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְהִנָּחֵם עַל חֲטָאֶיךָ!'

"הַחִזָּיוֹן הַנּוֹרָא הַזֶּה, חָזַר עַל עַצְמוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת, עַד שֶׁהָיָה בָּרוּר לִי כִּי אֵינִי הוֹזֶה. הֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ, וּלְפֶתַע נִתְקַפְתִּי בְּגַל עָנָק שֶׁל חֲרָטָה! 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לְאָן הִגַּעְתִּי? עַד הֵיכָן הִתְדַּרְדַּרְתִּי?' לְפֶתַע הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר בַּמָּלוֹן אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד נוֹסָף. הִשְׁאַרְתִּי אֶת כָּל חֲפָצַי מֵאָחוֹר, וּבָרַחְתִּי מִיָּד הַבַּיְתָה!"

מַה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה! בִּיכָלְתָּהּ לַהֲפֹךְ אֶת הָרַע לְטוֹב גָּמוּר!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַ"חֲתַם סוֹפֵר": מְבֹאָר בַּגְּמָרָא (סֻכָּה יד.), כִּי תְּפִלָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים נִמְשְׁלָה לְ'עֶתֶר' - כְּלִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ הוֹפְכִים אֶת הַתְּבוּאָה בַּגֹּרֶן. הִיא נִקְרֵאת כָּךְ מִשּׁוּם שֶׁבְּכֹחָהּ לַהֲפֹךְ אֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים. 'וַיֶּעְתַּר' – מִלְּשׁוֹן 'עֶתֶר'.

בְּמַכַּת צְפַרְדֵּעַ, גַּם לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה - לֹא הִסְתַּלְּקוּ הַצְּפַרְדְּעִים לְגַמְרֵי, אֶלָּא מֵתוּ בְּמִצְרַיִם וְהִבְאִישׁוּ אֶת הָאָרֶץ. בַּמַּכָּה הַזּוֹ, תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָפְכָה אֶת הַדִּין לְרַחֲמִים גְּמוּרִים, וְעַל כֵּן לֹא נִתָּן הָיָה לְתָאֵר תְּפִלָּה זוֹ בַּמִּלָּה 'וַיֶּעְתַּר', שֶׁהֲרֵי לֹא הָיְתָה זוֹ תְּפִלָּה כְּ'עֶתֶר' – הַמְהַפֶּכֶת דִּין לְרַחֲמִים. אֲבָל מַכַּת הֶעָרֹב - הִסְתַּלְּקָה לְגַמְרֵי עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְעַל כֵּן מַתְאִים לְכַנּוֹת אֶת הַתְּפִלָּה הַזּוֹ בִּלְשׁוֹן 'וַיֶּעְתַּר'. (לְלַמֶּדְךָ)