Otzarot-Article

מַה גָּרַם הַשּׁוֹקוֹלָד לַגַּבַּאי הַמָּסוּר?

"לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בּוֹ" (יא-כב) נִכְתַּב בְּסֵפֶר "הַחִנּוּךְ": מִצְוָה לְהִדַּמּוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַטּוֹבִים וְהַיְשָׁרִים. שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂינוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב בְּכָל כֹּחֵנוּ, וּלְהַטּוֹת כָּל דְּבָרֵינוּ אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ וּבֵין זוּלָתֵנוּ עַל דֶּרֶךְ הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, כַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ מִתּוֹרָתֵנוּ שֶׁזֶּהוּ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם וְזֶה חֶפְצוֹ מִבְּרִיּוֹתָיו לְמַעַן יִזְכּוּ לְטוּבוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו".

אַבְרֵךְ אֶחָד הִתְפַּלֵּל בְּבֵית כְּנֶסֶת שֶׁמִּתְקַיֵּם בּוֹ כּוֹלֵל לְאַבְרֵכִים. הָיָה שָׁם גַּבַּאי מָסוּר, שֶׁדָּאַג מְאֹד לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הוּא הָיָה גַּם אִישׁ תַּחֲזוּקָה, גַּם אַחְרַאי עַל הַכְּסָפִים, וְגַם דָּאַג שֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת יִשָּׁאֵר מְסֻדָּר, וְשֶׁתִּהְיֶה תָּמִיד לַמִּתְפַּלְּלִים שְׁתִיָּה חַמָּה.

סִפֵּר הָאַבְרֵךְ: יוֹם אֶחָד קָנִיתִי חֲפִיסַת שׁוֹקוֹלָד, וְרָצִיתִי לְחַלֵּק לְכָל אֶחָד מֵהַיְלָדִים שֶׁלִּי כַּמָּה קֻבִּיּוֹת שׁוֹקוֹלָד. בַּבֹּקֶר, כַּיָּדוּעַ, יֵשׁ תַּהֲלִיךְ שָׁלֵם, לְאַרְגֵּן אֶת הַיְלָדִים וְלִשְׁלֹחַ אוֹתָם לַגַּנִּ‍ים וּלְבָתֵּי הַסֵּפֶר. מוֹיְשִׁי הָיָה צָרִיךְ פֶּתֶק לַגַּנֶּנֶת, הַמְלַמֵּד שֶׁל רוּבִי בִּקֵּשׁ חֲתִימַת הוֹרִים עַל הַמִּבְחָן, רָחֵלִי בִּקְּשָׁה שֶׁאֶמְרַח לָהּ שׁוֹקוֹלָד עַל הַפְּרוּסָה, יוֹסִי לֹא מָצָא אֶת הַגַּרְבַּיִם... בְּקִצּוּר - הָיָה בֹּקֶר שָׂמֵחַ.

כְּשֶׁהַמְּשִׂימָה הֻשְׁלְמָה בְּהַצְלָחָה, וְכָל יְלָדַי יָצְאוּ מֵהַבַּיִת, מִהַרְתִּי לַכּוֹלֵל. לְפֶתַע, גִּלִּיתִי שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אֶת חֲפִיסַת הַשּׁוֹקוֹלָד אֶצְלִי בְּכִיס הַחֲלִיפָה. הִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי, 'בְּיוֹם חַם שֶׁכָּזֶה, אִם אַשְׁאִיר אֶת חֲפִיסַת הַשּׁוֹקוֹלָד בְּכִיס הַחֲלִיפָה, הַשּׁוֹקוֹלָד יִמַּס. חֲבָל עָלָיו'.

וְאָז חָשַׁבְתִּי, 'הֲרֵי הַגַּבַּאי שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת עוֹבֵד קָשֶׁה כָּל כָּךְ לְמַעַן הַמִּתְפַּלְּלִים. אֲנִי חַיָּב לְהַכִּיר לוֹ טוֹבָה!' הִנַּחְתִּי אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁלּוֹ, וְכָתַבְתִּי לוֹ פֶּתֶק: לְרַבִּי רְאוּבֵן הַגַּבַּאי הַיָּקָר וְהַמָּסוּר, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ יוֹם מָתוֹק, לְפָחוֹת כְּמוֹ הַשּׁוֹקוֹלָד. מַעֲרִיךְ מְאֹד.

לַמָּחֳרָת, הִגִּיעַ הַגַּבַּאי מְחֻיָּךְ, וְאָמַר לִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אֵינְךָ יוֹדֵעַ מֶה עָשִׂיתָ לִי!"

"מֶה עָשִׂיתִי לְךָ?" שָׁאַלְתִּי בִּתְמִיהָה.

עָנָה לִי הַגַּבַּאי:" הִגַּעְתִּי לַכּוֹלֵל, וְגִלִּיתִי שֶׁאַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים הִשְׁאִיר נְיָרוֹת טִישְׁיוּ רַבִּים, מְשֻׁמָּשִׁים וּמְלֻכְלָכִים עַל אַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת. כַּנִּרְאֶה הָיָה מְצֻנָּן. 'אֵיזוֹ חֻצְפָּה!' חָשַׁבְתִּי. 'אֲנִי מוֹסֵר אֶת הַנֶּפֶשׁ כְּדֵי שֶׁהַמָּקוֹם יִשָּׁאֵר נָקִי וּמְסֻדָּר, וְהוּא חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לֶאֱסֹף אֶת הַטִּישְׁיוּ הַמְלֻכְלָךְ שֶׁלּוֹ, וּלְהִדָּבֵק בְּמַחֲלוֹת?!' הִסְתַּכַּלְתִּי בְּמַצְלֵמוֹת הָאַבְטָחָה וְרָאִיתִי מִי הִשְׁאִיר אֶת הַכַּמּוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַטִּישְׁיוּ הַמְלֻכְלָךְ עַל הַשֻּׁלְחָן, וּפִתְאֹם הִבְחַנְתִּי בַּשּׁוֹקוֹלָד וּבַמִּכְתָּב שֶׁכָּתַבְתָּ. זֶה חִמֵּם לִי אֶת הַלֵּב, נִכְנְסָה שִׂמְחָה בְּלִבִּי וְחָשַׁבְתִּי: מִי שָׁלַח לִי אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד? הֲרֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַכֹּל מֵאִתּוֹ. הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד, הוּא שָׁלַח לִי גַּם טִישְׁיוּ מְלֻכְלָךְ, כְּדֵי לִבְדֹּק אִם אֶתְרַגֵּז אוֹ לֹא. הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא אֲדַבֵּר עַל כָּךְ מִלָּה וְלֹא אֶכְעַס", סִיֵּם הַגַּבַּאי.

כַּעֲבוֹר חָדְשַׁיִם, הִגִּיעַ לַגַּבַּאי הָאָדָם שֶׁהִשְׁאִיר אֶת הַלִּכְלוּךְ, וְאָמַר לוֹ: "יֵשׁ פֹּה מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים דּוֹלָר בִּמְזֻמָּן. אָנָּא, תֵּן אוֹתָם לְאַבְרֵךְ שֶׁאַתָּה מַכִּיר". הַגַּבַּאי הֵבִיא אֶת הַכֶּסֶף לָאַבְרֵךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַשׁ. הָיָה זֶה הָאַבְרֵךְ שֶׁהֵבִיא לוֹ אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד...

חָשַׁב הָאַבְרֵךְ: "בִּזְכוּת הַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁלִּי לַגַּבַּאי, גָּרַמְתִּי לוֹ לְשִׂמְחָה וּמָנַעְתִּי מְרִיבָה. יִתָּכֵן שֶׁאִם הַגַּבַּאי הָיָה פּוֹגֵעַ בַּמִּתְפַּלֵּל, אָז הוּא לֹא הָיָה מַמְשִׁיךְ לְהַגִּיעַ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. בִּזְכוּת הַשּׁוֹקוֹלָד וְהַמִּכְתָּב שֶׁהֵבֵאתִי לַגַּבַּאי, הוּא הֵבִין שֶׁזֶּה נִסָּיוֹן מִשָּׁמַיִם, לִבְדֹּק אוֹתוֹ אִם הוּא יִכְעַס, וּבִזְכוּת זֶה קִבַּלְתִּי עֶזְרָה בַּפַּרְנָסָה".

אֶת הַסִּפּוּר סִפֵּר הָרַהַ"ג רַבִּי גּוֹאֵל אֶלְקָרִיף, שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ מִבַּעַל הַמַּעֲשֶׂה. וִיהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִדָּבֵק בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנַצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכַּעַס. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	אמר תשפ"ה
	הַפּוֹגֵעַ בַּזּוּלַת - נִפְגָּע!
	מַה גָּרַם הַשּׁוֹקוֹלָד לַגַּבַּאי הַמָּסוּר? "לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בּוֹ" (יא-כב) נִכְתַּב בְּסֵפֶר "הַחִנּוּךְ": מִצְוָה לְהִדַּמּוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַטּוֹבִים וְהַיְשָׁרִים. שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂינוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב בְּכָל כֹּחֵנוּ, וּלְהַטּוֹת כָּל דְּבָרֵינוּ אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ וּבֵין זוּלָתֵנוּ עַל דֶּרֶךְ הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, כַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ מִתּוֹרָתֵנוּ שֶׁזֶּהוּ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם וְזֶה חֶפְצוֹ מִבְּרִיּוֹתָיו לְמַעַן יִזְכּוּ לְטוּבוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו". אַבְרֵךְ אֶחָד הִתְפַּלֵּל בְּבֵית כְּנֶסֶת שֶׁמִּתְקַיֵּם בּוֹ כּוֹלֵל לְאַבְרֵכִים. הָיָה שָׁם גַּבַּאי מָסוּר, שֶׁדָּאַג מְאֹד לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הוּא הָיָה גַּם אִישׁ תַּחֲזוּקָה, גַּם אַחְרַאי עַל הַכְּסָפִים, וְגַם דָּאַג שֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת יִשָּׁאֵר מְסֻדָּר, וְשֶׁתִּהְיֶה תָּמִיד לַמִּתְפַּלְּלִים שְׁתִיָּה חַמָּה. סִפֵּר הָאַבְרֵךְ: יוֹם אֶחָד קָנִיתִי חֲפִיסַת שׁוֹקוֹלָד, וְרָצִיתִי לְחַלֵּק לְכָל אֶחָד מֵהַיְלָדִים שֶׁלִּי כַּמָּה קֻבִּיּוֹת שׁוֹקוֹלָד. בַּבֹּקֶר, כַּיָּדוּעַ, יֵשׁ תַּהֲלִיךְ שָׁלֵם, לְאַרְגֵּן אֶת הַיְלָדִים וְלִשְׁלֹחַ אוֹתָם לַגַּנִּ‍ים וּלְבָתֵּי הַסֵּפֶר. מוֹיְשִׁי הָיָה צָרִיךְ פֶּתֶק לַגַּנֶּנֶת, הַמְלַמֵּד שֶׁל רוּבִי בִּקֵּשׁ חֲתִימַת הוֹרִים עַל הַמִּבְחָן, רָחֵלִי בִּקְּשָׁה שֶׁאֶמְרַח לָהּ שׁוֹקוֹלָד עַל הַפְּרוּסָה, יוֹסִי לֹא מָצָא אֶת הַגַּרְבַּיִם... בְּקִצּוּר - הָיָה בֹּקֶר שָׂמֵחַ. כְּשֶׁהַמְּשִׂימָה הֻשְׁלְמָה בְּהַצְלָחָה, וְכָל יְלָדַי יָצְאוּ מֵהַבַּיִת, מִהַרְתִּי לַכּוֹלֵל. לְפֶתַע, גִּלִּיתִי שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אֶת חֲפִיסַת הַשּׁוֹקוֹלָד אֶצְלִי בְּכִיס הַחֲלִיפָה. הִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי, 'בְּיוֹם חַם שֶׁכָּזֶה, אִם אַשְׁאִיר אֶת חֲפִיסַת הַשּׁוֹקוֹלָד בְּכִיס הַחֲלִיפָה, הַשּׁוֹקוֹלָד יִמַּס. חֲבָל עָלָיו'. וְאָז חָשַׁבְתִּי, 'הֲרֵי הַגַּבַּאי שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת עוֹבֵד קָשֶׁה כָּל כָּךְ לְמַעַן הַמִּתְפַּלְּלִים. אֲנִי חַיָּב לְהַכִּיר לוֹ טוֹבָה!' הִנַּחְתִּי אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁלּוֹ, וְכָתַבְתִּי לוֹ פֶּתֶק: לְרַבִּי רְאוּבֵן הַגַּבַּאי הַיָּקָר וְהַמָּסוּר, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ יוֹם מָתוֹק, לְפָחוֹת כְּמוֹ הַשּׁוֹקוֹלָד. מַעֲרִיךְ מְאֹד. לַמָּחֳרָת, הִגִּיעַ הַגַּבַּאי מְחֻיָּךְ, וְאָמַר לִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אֵינְךָ יוֹדֵעַ מֶה עָשִׂיתָ לִי!" "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ?" שָׁאַלְתִּי בִּתְמִיהָה. עָנָה לִי הַגַּבַּאי:" הִגַּעְתִּי לַכּוֹלֵל, וְגִלִּיתִי שֶׁאַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים הִשְׁאִיר נְיָרוֹת טִישְׁיוּ רַבִּים, מְשֻׁמָּשִׁים וּמְלֻכְלָכִים עַל אַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת. כַּנִּרְאֶה הָיָה מְצֻנָּן. 'אֵיזוֹ חֻצְפָּה!' חָשַׁבְתִּי. 'אֲנִי מוֹסֵר אֶת הַנֶּפֶשׁ כְּדֵי שֶׁהַמָּקוֹם יִשָּׁאֵר נָקִי וּמְסֻדָּר, וְהוּא חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לֶאֱסֹף אֶת הַטִּישְׁיוּ הַמְלֻכְלָךְ שֶׁלּוֹ, וּלְהִדָּבֵק בְּמַחֲלוֹת?!' הִסְתַּכַּלְתִּי בְּמַצְלֵמוֹת הָאַבְטָחָה וְרָאִיתִי מִי הִשְׁאִיר אֶת הַכַּמּוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַטִּישְׁיוּ הַמְלֻכְלָךְ עַל הַשֻּׁלְחָן, וּפִתְאֹם הִבְחַנְתִּי בַּשּׁוֹקוֹלָד וּבַמִּכְתָּב שֶׁכָּתַבְתָּ. זֶה חִמֵּם לִי אֶת הַלֵּב, נִכְנְסָה שִׂמְחָה בְּלִבִּי וְחָשַׁבְתִּי: מִי שָׁלַח לִי אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד? הֲרֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַכֹּל מֵאִתּוֹ. הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד, הוּא שָׁלַח לִי גַּם טִישְׁיוּ מְלֻכְלָךְ, כְּדֵי לִבְדֹּק אִם אֶתְרַגֵּז אוֹ לֹא. הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא אֲדַבֵּר עַל כָּךְ מִלָּה וְלֹא אֶכְעַס", סִיֵּם הַגַּבַּאי. כַּעֲבוֹר חָדְשַׁיִם, הִגִּיעַ לַגַּבַּאי הָאָדָם שֶׁהִשְׁאִיר אֶת הַלִּכְלוּךְ, וְאָמַר לוֹ: "יֵשׁ פֹּה מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים דּוֹלָר בִּמְזֻמָּן. אָנָּא, תֵּן אוֹתָם לְאַבְרֵךְ שֶׁאַתָּה מַכִּיר". הַגַּבַּאי הֵבִיא אֶת הַכֶּסֶף לָאַבְרֵךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַשׁ. הָיָה זֶה הָאַבְרֵךְ שֶׁהֵבִיא לוֹ אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד... חָשַׁב הָאַבְרֵךְ: "בִּזְכוּת הַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁלִּי לַגַּבַּאי, גָּרַמְתִּי לוֹ לְשִׂמְחָה וּמָנַעְתִּי מְרִיבָה. יִתָּכֵן שֶׁאִם הַגַּבַּאי הָיָה פּוֹגֵעַ בַּמִּתְפַּלֵּל, אָז הוּא לֹא הָיָה מַמְשִׁיךְ לְהַגִּיעַ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. בִּזְכוּת הַשּׁוֹקוֹלָד וְהַמִּכְתָּב שֶׁהֵבֵאתִי לַגַּבַּאי, הוּא הֵבִין שֶׁזֶּה נִסָּיוֹן מִשָּׁמַיִם, לִבְדֹּק אוֹתוֹ אִם הוּא יִכְעַס, וּבִזְכוּת זֶה קִבַּלְתִּי עֶזְרָה בַּפַּרְנָסָה". אֶת הַסִּפּוּר סִפֵּר הָרַהַ"ג רַבִּי גּוֹאֵל אֶלְקָרִיף, שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ מִבַּעַל הַמַּעֲשֶׂה. וִיהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִדָּבֵק בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנַצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכַּעַס. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)