Otzarot-Article

עֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה

לְכָל אָדָם נִקְצֶבֶת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמּוּת הַיִּסּוּרִים שֶׁיִּתְיַסֵּר בָּהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. אוּלָם, נִתֶּנֶת לָאָדָם הָאֶפְשָׁרוּת לְהַחֲלִיף אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁנִּגְזְרוּ עָלָיו, בְּקֹשִׁי שֶׁל מַאֲמָץ וְהִתְיַגְּעוּת בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמְנָם, כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת וְצָרִיךְ מַאֲמָץ רַב כְּדֵי לִלְמֹד, אֲבָל זֶה רַק בַּהַתְחָלָה, מִכֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת אִם אָנוּ בֶּאֱמֶת רוֹצִים לְהִתְקַדֵּם בַּהֲבָנַת הַתּוֹרָה.

בֶּעָבָר, כַּאֲשֶׁר רָצוּ לִבְנוֹת חֲלָלִית שֶׁתָּטוּס לֶחָלָל, חִשְׁבְּנוּ מַהִי כַּמּוּת הַדֶּלֶק הַנִּצְרֶכֶת. הַכַּמּוּת שֶׁהִתְקַבְּלָה בַּחֶשְׁבּוֹן הָיְתָה עֲצוּמָה, כַּמּוּת שֶׁכִּמְעַט אֵין אֶפְשָׁרוּת לַחֲלָלִית לָשֵׂאת אוֹתָהּ.

לְבַסּוֹף גִּלּוּ, שֶׁכָּל הַמַּאֲמָץ שֶׁמְּבַזְבֵּז דֶּלֶק, הוּא רַק בַּשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁהַחֲלָלִית עֲדַיִן נִמְצֵאת בְּשֶׁטַח הָאַטְמוֹסְפֵירָה וְכֹחַ הַמְּשִׁיכָה פּוֹעֵל. אַךְ כַּאֲשֶׁר הַחֲלָלִית יוֹצֵאת מִכַּדּוּר הָאָרֶץ וּמִתְנַתֶּקֶת מִכֹּחַ הַמְּשִׁיכָה, הִיא יְכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ וְלָטוּס עַד לַיָּרֵחַ בְּעֶזְרַת כַּמּוּת קְטַנָּה שֶׁל דֶּלֶק.

כָּךְ, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי רוֹצֶה לְהִתְרוֹמֵם בְּרוּחָנִיּוּת וּלְהִתְקָרֵב אֶל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם: בַּהַתְחָלָה קָשֶׁה, אֲבָל לְאַחַר שֶׁמִּתְנַתְּקִים מֵהָאַרְצִיּוּת - הַשָּׁמַיִם הֵם הַגְּבוּל!

עַל הַפָּסוּק "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" (תהילים קיט-קסב), הֵבִיא הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל מָשָׁל נִפְלָא:

אָדָם הָלַךְ בַּמִּדְבָּר וּלְפֶתַע מָצָא מַטְמוֹן. מֶה עָשָׂה? מִלֵּא אֶת כָּל כִּיסָיו בְּיַהֲלוֹמִים וּבְמַטְבְּעוֹת זָהָב, וְאָז רוֹקֵן אֶת תִּיקוֹ וּמִלֵּא גַּם אוֹתוֹ. כְּשָׁתָם הַמָּקוֹם, הָפַךְ גַּם אֶת כּוֹבָעוֹ לִכְלִי קִבּוּל, כְּדֵי לִצְבֹּר עוֹד אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. שָׂמַח הָאִישׁ עַל מַה שֶּׁהִצְלִיחַ לָקַחַת, אַךְ יַחַד עִם זֹאת, חָשׁ הַרְגָּשַׁת פִסְפוּס עַל מַה שֶּׁנִּשְׁאָר מֵאָחוֹר, אוֹצָר בָּלוּם שֶׁאוֹתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לָקַחַת עִמּוֹ.

כָּךְ צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ כָּל אָדָם שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה – לִשְׂמֹחַ עַל כָּל מִלָּה שֶׁמַּצְלִיחַ לִלְמֹד, שֶׁכֵּן הִיא זְכִיָּה עֲצוּמָה, אוֹצָר גָּנוּז לָעוֹלָם הַבָּא, אַךְ יַחַד עִם זֹאת, צָרִיךְ לִכְאֹב שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לֶאֱסֹף אֶת כָּל אוֹצְרוֹת הַתּוֹרָה; כַּמָּה נוֹשְׂאִים עוֹד לֹא לָמַד, כַּמָּה מַסֶּכְתּוֹת לֹא הִסְפִּיק לִלְמֹד בְּעִיּוּן, וְכַמָּה סִימָנִים בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" שֶׁבָּהֶם עוֹד לֹא עִיֵּן...

וְיָפִים הַדְּבָרִים לְמִי שֶׁאֲמָרָם - מְסֻפָּר שֶׁלַּגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל, הָיְתָה סִפְרִיָּה עֲנָקִית בְּבֵיתוֹ. אַף סֵפֶר חָדָשׁ לֹא הָיָה נִכְנָס לְסִפְרִיָּתוֹ עַד שֶׁהוּא לֹא עָבַר עָלָיו מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, בְּכָל לַיְלָה לִפְנֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִישֹׁן, הָיָה בּוֹכֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵהַסְּפָרִים עַל כָּךְ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִלְמֹד בָּהֶם הַיּוֹם. (עֲלֵי וְרָדִים)

	תזריע-מצורע תשפ"ה
	כְּאַחַד הָאָדָם...
	עֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה לְכָל אָדָם נִקְצֶבֶת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמּוּת הַיִּסּוּרִים שֶׁיִּתְיַסֵּר בָּהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. אוּלָם, נִתֶּנֶת לָאָדָם הָאֶפְשָׁרוּת לְהַחֲלִיף אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁנִּגְזְרוּ עָלָיו, בְּקֹשִׁי שֶׁל מַאֲמָץ וְהִתְיַגְּעוּת בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמְנָם, כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת וְצָרִיךְ מַאֲמָץ רַב כְּדֵי לִלְמֹד, אֲבָל זֶה רַק בַּהַתְחָלָה, מִכֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת אִם אָנוּ בֶּאֱמֶת רוֹצִים לְהִתְקַדֵּם בַּהֲבָנַת הַתּוֹרָה. בֶּעָבָר, כַּאֲשֶׁר רָצוּ לִבְנוֹת חֲלָלִית שֶׁתָּטוּס לֶחָלָל, חִשְׁבְּנוּ מַהִי כַּמּוּת הַדֶּלֶק הַנִּצְרֶכֶת. הַכַּמּוּת שֶׁהִתְקַבְּלָה בַּחֶשְׁבּוֹן הָיְתָה עֲצוּמָה, כַּמּוּת שֶׁכִּמְעַט אֵין אֶפְשָׁרוּת לַחֲלָלִית לָשֵׂאת אוֹתָהּ. לְבַסּוֹף גִּלּוּ, שֶׁכָּל הַמַּאֲמָץ שֶׁמְּבַזְבֵּז דֶּלֶק, הוּא רַק בַּשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁהַחֲלָלִית עֲדַיִן נִמְצֵאת בְּשֶׁטַח הָאַטְמוֹסְפֵירָה וְכֹחַ הַמְּשִׁיכָה פּוֹעֵל. אַךְ כַּאֲשֶׁר הַחֲלָלִית יוֹצֵאת מִכַּדּוּר הָאָרֶץ וּמִתְנַתֶּקֶת מִכֹּחַ הַמְּשִׁיכָה, הִיא יְכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ וְלָטוּס עַד לַיָּרֵחַ בְּעֶזְרַת כַּמּוּת קְטַנָּה שֶׁל דֶּלֶק. כָּךְ, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי רוֹצֶה לְהִתְרוֹמֵם בְּרוּחָנִיּוּת וּלְהִתְקָרֵב אֶל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם: בַּהַתְחָלָה קָשֶׁה, אֲבָל לְאַחַר שֶׁמִּתְנַתְּקִים מֵהָאַרְצִיּוּת - הַשָּׁמַיִם הֵם הַגְּבוּל! עַל הַפָּסוּק "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" (תהילים קיט-קסב), הֵבִיא הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל מָשָׁל נִפְלָא: אָדָם הָלַךְ בַּמִּדְבָּר וּלְפֶתַע מָצָא מַטְמוֹן. מֶה עָשָׂה? מִלֵּא אֶת כָּל כִּיסָיו בְּיַהֲלוֹמִים וּבְמַטְבְּעוֹת זָהָב, וְאָז רוֹקֵן אֶת תִּיקוֹ וּמִלֵּא גַּם אוֹתוֹ. כְּשָׁתָם הַמָּקוֹם, הָפַךְ גַּם אֶת כּוֹבָעוֹ לִכְלִי קִבּוּל, כְּדֵי לִצְבֹּר עוֹד אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. שָׂמַח הָאִישׁ עַל מַה שֶּׁהִצְלִיחַ לָקַחַת, אַךְ יַחַד עִם זֹאת, חָשׁ הַרְגָּשַׁת פִסְפוּס עַל מַה שֶּׁנִּשְׁאָר מֵאָחוֹר, אוֹצָר בָּלוּם שֶׁאוֹתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לָקַחַת עִמּוֹ. כָּךְ צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ כָּל אָדָם שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה – לִשְׂמֹחַ עַל כָּל מִלָּה שֶׁמַּצְלִיחַ לִלְמֹד, שֶׁכֵּן הִיא זְכִיָּה עֲצוּמָה, אוֹצָר גָּנוּז לָעוֹלָם הַבָּא, אַךְ יַחַד עִם זֹאת, צָרִיךְ לִכְאֹב שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לֶאֱסֹף אֶת כָּל אוֹצְרוֹת הַתּוֹרָה; כַּמָּה נוֹשְׂאִים עוֹד לֹא לָמַד, כַּמָּה מַסֶּכְתּוֹת לֹא הִסְפִּיק לִלְמֹד בְּעִיּוּן, וְכַמָּה סִימָנִים בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" שֶׁבָּהֶם עוֹד לֹא עִיֵּן... וְיָפִים הַדְּבָרִים לְמִי שֶׁאֲמָרָם - מְסֻפָּר שֶׁלַּגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל, הָיְתָה סִפְרִיָּה עֲנָקִית בְּבֵיתוֹ. אַף סֵפֶר חָדָשׁ לֹא הָיָה נִכְנָס לְסִפְרִיָּתוֹ עַד שֶׁהוּא לֹא עָבַר עָלָיו מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, בְּכָל לַיְלָה לִפְנֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִישֹׁן, הָיָה בּוֹכֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵהַסְּפָרִים עַל כָּךְ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִלְמֹד בָּהֶם הַיּוֹם. (עֲלֵי וְרָדִים)