Otzarot-Article

"וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (ו-ב) מְסֻפָּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָרַהַ"ק בַּעַל הָ"אִמְרֵי אֱמֶת" מִגּוּר זַצַ"ל הָיָה יֶלֶד כְּבֶן חָמֵשׁ, וְלָמַד בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּנָה אֶל הַמְּלַמֵּד בִּשְׁאֵלָה: "מַדּוּעַ הַכָּתוּב אוֹמֵר 'וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ', הֲרֵי הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב, 'וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד עָלָיו', עַל הַמִּזְבֵּחַ".

לֹא יָדַע הַמְּלַמֵּד תְּשׁוּבָה, וְאָמַר: "שְׁאַל אֶת אָבִיךָ".

פָּנָה הַיֶּלֶד לְאָבִיו, הרה"ק הַ"שְׂפַת אֱמֶת" זַצַ"ל.

שְׁאָלוֹ הָאָב: "נוּ, וּמַה חָשַׁבְתָּ לוֹמַר?" וְהַיֶּלֶד עָנָה: "לְדַעְתִּי הַכַּוָּנָה הִיא, כִּי אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ - בַּכֹּהֵן; שֶׁהַמִּצְוָה תַּקְרִין עָלָיו וְתִבְעַר בּוֹ בִּמְלֹא עֻזָּהּ וְחֻמָּהּ"...

בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו (שִׂיחוֹת הִתְחַזְּקוּת) סִפֵּר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב מֵאִיר זִילְבֵּרְבֶּרְג: יָדוּעַ כִּי בִּישִׁיבָתוֹ שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר זִי"עַ הָיָה נָהוּג לוֹמַר 'תִּקּוּן חֲצוֹת' בְּכָל לֵיל שִׁשִּׁי. וְכָל בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה אֲמָרוּהוּ יַחַד בִּבְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת. פַּעַם אַחַת לֹא נָכַח שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר הַקָּבוּעַ, וְאַחַד הַבַּחוּרִים נִגַּשׁ לִהְיוֹת בַּעַל הַתְּפִלָּה, וְלֹא בָּכָה בַּאֲמִירָתוֹ. צִוָּה הַ"חֲתַם סוֹפֵר" לִבְדֹּק אַחֲרָיו, וּמָצְאוּ שֶׁהָיָה מְקֻלְקָל לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְיָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, הַשֵּׁם יְרַחֵם. וְזֶה לֹא הָיָה בִּימֵי "בֵּין הַמְּצָרִים", וְלֹא בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, רַק בְּלֵיל שִׁשִּׁי שֶׁל אֶמְצַע הַשָּׁנָה...

וּפָשׁוּט שֶׁהַיּוֹם אִם לֹא בּוֹכִים בְּתִקּוּן חֲצוֹת, אֵין מִזֶּה שׁוּם רְאָיָה שֶׁאֵינוֹ טוֹב. רַק בַּדּוֹר הַהוּא, שֶׁהַלְּבָבוֹת הָיוּ פְּתוּחִים, מִי שֶׁלֹּא בָּכָה הָיָה זֶה רַק מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מְקֻלְקָל.

וְהִמְשִׁיךְ: וְלֹא רַק אָז, לִפְנֵי כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, בְּיָמָיו שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר - בָּכוּ, גַּם בַּדּוֹר שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְלֹא רַק צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים בָּכוּ, אֶלָּא גַּם יְהוּדִים פְּשׁוּטִים.

וִיהוּדִי אַחֵר סִפֵּר, כִּי בִּצְעִירוּתוֹ, בִּימֵי "בֵּין הַמְּצָרִים" בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, הָיוּ כֻּלָּם נֶאֱסָפִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לוֹמַר "תִּקּוּן חֲצוֹת" בְּצִבּוּר. וְגַם הַיְהוּדִים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁיָּשְׁבוּ לָאָרֶץ לְקוֹנֵן עַל הַחֻרְבָּן, הָיְתָה הָרִצְפָּה מִסְּבִיבָם סְפוּגָה וּרְטוּבָה מִדְּמָעוֹת שָׁלִישׁ, וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים.

וְצַדִּיקִים גִּלּוּ וְהוֹדִיעוּ, שֶׁכָּךְ יִהְיֶה הַלֵּב לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, סָתוּם וְאָטוּם. "הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי", סָגוּר וּמְסֻגָּר, הַלֵּב סָתוּם מֵרֶגֶשׁ וְהָעַיִן סְתוּמָה מִדֶּמַע.

וְהַ"תִּפְאֶרֶת שְׁלֹמֹה" כָּתַב, שֶׁמֵּחֲמַת סְתִימַת לִבֵּנוּ אָנוּ נֶחְשָׁבִים כַּאֲנוּסִים, וְ"אֹנֶס, רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ", וְלֹא נֵעָנֵשׁ עַל כִּי אֵינֶנּוּ מִתְאַבְּלִים עַל יְרוּשָׁלַיִם כִּדְבָעֵי. אַף שֶׁבְּיָמָיו הָיוּ צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁהוֹרִידוּ כַּנַּחַל דִּמְעָה עַל צַעַר הַשְּׁכִינָה, וַהֲמוֹנֵי פְּשׁוּטֵי עַם לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת הִתְאַבְּלוּ עַל הַחֻרְבָּן, וּבְכָל אֵלֶּה רָאָה בְּחִינָה שֶׁל אֹטֶם לֵב וְהֶחְשִׁיבָהּ כְּאֹנֶס. וּמַה נֹּאמַר אָנוּ...

"אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, אָנוּ כִבְנֵי אָדָם. וְאִם הָרִאשׁוֹנִים כִבְנֵי אָדָם, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים" (שַׁבָּת קיב:). מָה רָצוּ לוֹמַר בְּכָךְ שֶׁהִמְשִׁילוּנוּ כַּחֲמוֹרִים, הַאִם לְדַכֵּא אוֹתָנוּ? לְהֵפֶךְ - אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ'ין זַצַ"ל - לְנַחֵם אוֹתָנוּ.

הֲכֵיצַד? סִפֵּר סִפּוּר:

הַצּוֹעֲנִים אִלְּפוּ דֻּבִּים לִרְקֹד לִצְלִילֵי נְעִימוֹתֵיהֶם, וְקִבְּצוּ מֵהַצּוֹפִים פְּרוּטוֹת לְאַחַר הַמּוֹפַע. אַחַד הַצּוֹעֲנִים חָשׁ שֶׁהַהַצָּגָה נִשְׁחֲקָה, הָפְכָה נְדוֹשָׁה. הָגָה רַעְיוֹן: הִצִּיג בְּרַחֲבַת בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶת 'הַדֹּב הַמִּתְפַּלֵּל'... כִּפַּת קְטִיפָה לְרֹאשׁוֹ, טַלִּית עַל כְּתֵפָיו, וְהוּא מִתְנוֹעֵעַ כְּדֹב. מְדַפְדֵּף בְּכַפּוֹתָיו בַּסִּדּוּר שֶׁלְּפָנָיו, נוֹהֵם נֶהָמוֹת גַּרְגְּרָנִיּוֹת וּמְסַיֵּם בְּפָסְעוֹ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לְאָחוֹר, כְּשֶׁהוּא קַד לִשְׂמֹאלוֹ וְלִימִינוֹ...

הַכֹּל חִיְּכוּ, מָחֲאוּ כַּף, וְהֵגִירוּ מַטְבְּעוֹתֵיהֶם לְכִפַּת הַקְּטִיפָה שֶׁהֲפָכָהּ לְקַעֲרִית בְּיַד הַצּוֹעֲנִי. לְפֶתַע נִשְׁמְעָה רְטִינָה מִן הַקָּהָל: "וְכִי לְכָךְ 'תְּפִלָּה' יִקָּרֵא? לֹא שׁוֹמְעִים מִלָּה אַחַת כְּתִקּוּנָהּ וְאֵינוֹ מְכַוֵּן דָּבָר!"

"הָס", הִשְׁתִּיקוּהוּ, "הֲלֹא אַךְ דֹּב הוּא, מַה תִּדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ"...

לְכָךְ הִתְכַּוַּנּוּ. מִמַּלְאָכִים דּוֹרְשִׁים שִׁירַת מַלְאָכִים. מִבְּנֵי אָדָם דּוֹרְשִׁים מַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה. אֲבָל אָנוּ כַּחֲמוֹרִים, וּמִתְקַבֶּלֶת עֲבוֹדָתֵנוּ כְּמוֹ שֶׁהִיא... (נֵר יִשְׂרָאֵל ב-פח)

וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"ם מִגּוּר זַצַ"ל עַל דִּבְרֵי הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁרָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם לִהְיוֹת מֵצֵר וְדוֹאֵג עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יְרֵא שָׁמַיִם לֹא צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר עַל הַחֻרְבָּן?! אֶלָּא, הוּא צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה עַל עַצְמוֹ, מַדּוּעַ אֵינוֹ יְרֵא שָׁמַיִם.

זֶה מַצָּבֵנוּ. אֲבָל נֵדַע, שֶׁזֶּה נִסְיוֹנֵנוּ וְעָלֵינוּ לַעֲמֹד בּוֹ.

וְלֹא לִזְמַן רַב. "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים". הַיּוֹם, מָחָר, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל - תָּבוֹא הַהִתְעוֹרְרוּת הַגְּדוֹלָה - "וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ", תּוּסַר עָרְלַת הַלֵּב וַאֲטִימוּתוֹ, "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וַהֲסִירֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם".

וְאָז תִּהְיֶה הָאֱמוּנָה מוּחָשִׁית, "וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְאוֹמֵר: הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ! זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ - נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ". בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמיני תשפ"ה
	הַחֹל שֶׁבַּקֹּדֶשׁ
	"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) לִכְאוֹרָה, הָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב: "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה" כִּי הַלָּשׁוֹן "וְיִקְחוּ" פֵּרוּשָׁהּ, שֶׁנּוֹתְנֵי הַתְּרוּמָה לוֹקְחִים וּמְקַבְּלִים "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (ו-ב) מְסֻפָּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָרַהַ"ק בַּעַל הָ"אִמְרֵי אֱמֶת" מִגּוּר זַצַ"ל הָיָה יֶלֶד כְּבֶן חָמֵשׁ, וְלָמַד בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּנָה אֶל הַמְּלַמֵּד בִּשְׁאֵלָה: "מַדּוּעַ הַכָּתוּב אוֹמֵר 'וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ', הֲרֵי הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב, 'וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד עָלָיו', עַל הַמִּזְבֵּחַ". לֹא יָדַע הַמְּלַמֵּד תְּשׁוּבָה, וְאָמַר: "שְׁאַל אֶת אָבִיךָ". פָּנָה הַיֶּלֶד לְאָבִיו, הרה"ק הַ"שְׂפַת אֱמֶת" זַצַ"ל. שְׁאָלוֹ הָאָב: "נוּ, וּמַה חָשַׁבְתָּ לוֹמַר?" וְהַיֶּלֶד עָנָה: "לְדַעְתִּי הַכַּוָּנָה הִיא, כִּי אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ - בַּכֹּהֵן; שֶׁהַמִּצְוָה תַּקְרִין עָלָיו וְתִבְעַר בּוֹ בִּמְלֹא עֻזָּהּ וְחֻמָּהּ"... בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו (שִׂיחוֹת הִתְחַזְּקוּת) סִפֵּר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב מֵאִיר זִילְבֵּרְבֶּרְג: יָדוּעַ כִּי בִּישִׁיבָתוֹ שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר זִי"עַ הָיָה נָהוּג לוֹמַר 'תִּקּוּן חֲצוֹת' בְּכָל לֵיל שִׁשִּׁי. וְכָל בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה אֲמָרוּהוּ יַחַד בִּבְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת. פַּעַם אַחַת לֹא נָכַח שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר הַקָּבוּעַ, וְאַחַד הַבַּחוּרִים נִגַּשׁ לִהְיוֹת בַּעַל הַתְּפִלָּה, וְלֹא בָּכָה בַּאֲמִירָתוֹ. צִוָּה הַ"חֲתַם סוֹפֵר" לִבְדֹּק אַחֲרָיו, וּמָצְאוּ שֶׁהָיָה מְקֻלְקָל לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְיָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, הַשֵּׁם יְרַחֵם. וְזֶה לֹא הָיָה בִּימֵי "בֵּין הַמְּצָרִים", וְלֹא בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, רַק בְּלֵיל שִׁשִּׁי שֶׁל אֶמְצַע הַשָּׁנָה... וּפָשׁוּט שֶׁהַיּוֹם אִם לֹא בּוֹכִים בְּתִקּוּן חֲצוֹת, אֵין מִזֶּה שׁוּם רְאָיָה שֶׁאֵינוֹ טוֹב. רַק בַּדּוֹר הַהוּא, שֶׁהַלְּבָבוֹת הָיוּ פְּתוּחִים, מִי שֶׁלֹּא בָּכָה הָיָה זֶה רַק מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מְקֻלְקָל. וְהִמְשִׁיךְ: וְלֹא רַק אָז, לִפְנֵי כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, בְּיָמָיו שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר - בָּכוּ, גַּם בַּדּוֹר שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְלֹא רַק צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים בָּכוּ, אֶלָּא גַּם יְהוּדִים פְּשׁוּטִים. וִיהוּדִי אַחֵר סִפֵּר, כִּי בִּצְעִירוּתוֹ, בִּימֵי "בֵּין הַמְּצָרִים" בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, הָיוּ כֻּלָּם נֶאֱסָפִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לוֹמַר "תִּקּוּן חֲצוֹת" בְּצִבּוּר. וְגַם הַיְהוּדִים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁיָּשְׁבוּ לָאָרֶץ לְקוֹנֵן עַל הַחֻרְבָּן, הָיְתָה הָרִצְפָּה מִסְּבִיבָם סְפוּגָה וּרְטוּבָה מִדְּמָעוֹת שָׁלִישׁ, וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים. וְצַדִּיקִים גִּלּוּ וְהוֹדִיעוּ, שֶׁכָּךְ יִהְיֶה הַלֵּב לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, סָתוּם וְאָטוּם. "הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי", סָגוּר וּמְסֻגָּר, הַלֵּב סָתוּם מֵרֶגֶשׁ וְהָעַיִן סְתוּמָה מִדֶּמַע. וְהַ"תִּפְאֶרֶת שְׁלֹמֹה" כָּתַב, שֶׁמֵּחֲמַת סְתִימַת לִבֵּנוּ אָנוּ נֶחְשָׁבִים כַּאֲנוּסִים, וְ"אֹנֶס, רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ", וְלֹא נֵעָנֵשׁ עַל כִּי אֵינֶנּוּ מִתְאַבְּלִים עַל יְרוּשָׁלַיִם כִּדְבָעֵי. אַף שֶׁבְּיָמָיו הָיוּ צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁהוֹרִידוּ כַּנַּחַל דִּמְעָה עַל צַעַר הַשְּׁכִינָה, וַהֲמוֹנֵי פְּשׁוּטֵי עַם לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת הִתְאַבְּלוּ עַל הַחֻרְבָּן, וּבְכָל אֵלֶּה רָאָה בְּחִינָה שֶׁל אֹטֶם לֵב וְהֶחְשִׁיבָהּ כְּאֹנֶס. וּמַה נֹּאמַר אָנוּ... "אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, אָנוּ כִבְנֵי אָדָם. וְאִם הָרִאשׁוֹנִים כִבְנֵי אָדָם, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים" (שַׁבָּת קיב:). מָה רָצוּ לוֹמַר בְּכָךְ שֶׁהִמְשִׁילוּנוּ כַּחֲמוֹרִים, הַאִם לְדַכֵּא אוֹתָנוּ? לְהֵפֶךְ - אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ'ין זַצַ"ל - לְנַחֵם אוֹתָנוּ. הֲכֵיצַד? סִפֵּר סִפּוּר: הַצּוֹעֲנִים אִלְּפוּ דֻּבִּים לִרְקֹד לִצְלִילֵי נְעִימוֹתֵיהֶם, וְקִבְּצוּ מֵהַצּוֹפִים פְּרוּטוֹת לְאַחַר הַמּוֹפַע. אַחַד הַצּוֹעֲנִים חָשׁ שֶׁהַהַצָּגָה נִשְׁחֲקָה, הָפְכָה נְדוֹשָׁה. הָגָה רַעְיוֹן: הִצִּיג בְּרַחֲבַת בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶת 'הַדֹּב הַמִּתְפַּלֵּל'... כִּפַּת קְטִיפָה לְרֹאשׁוֹ, טַלִּית עַל כְּתֵפָיו, וְהוּא מִתְנוֹעֵעַ כְּדֹב. מְדַפְדֵּף בְּכַפּוֹתָיו בַּסִּדּוּר שֶׁלְּפָנָיו, נוֹהֵם נֶהָמוֹת גַּרְגְּרָנִיּוֹת וּמְסַיֵּם בְּפָסְעוֹ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לְאָחוֹר, כְּשֶׁהוּא קַד לִשְׂמֹאלוֹ וְלִימִינוֹ... הַכֹּל חִיְּכוּ, מָחֲאוּ כַּף, וְהֵגִירוּ מַטְבְּעוֹתֵיהֶם לְכִפַּת הַקְּטִיפָה שֶׁהֲפָכָהּ לְקַעֲרִית בְּיַד הַצּוֹעֲנִי. לְפֶתַע נִשְׁמְעָה רְטִינָה מִן הַקָּהָל: "וְכִי לְכָךְ 'תְּפִלָּה' יִקָּרֵא? לֹא שׁוֹמְעִים מִלָּה אַחַת כְּתִקּוּנָהּ וְאֵינוֹ מְכַוֵּן דָּבָר!" "הָס", הִשְׁתִּיקוּהוּ, "הֲלֹא אַךְ דֹּב הוּא, מַה תִּדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ"... לְכָךְ הִתְכַּוַּנּוּ. מִמַּלְאָכִים דּוֹרְשִׁים שִׁירַת מַלְאָכִים. מִבְּנֵי אָדָם דּוֹרְשִׁים מַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה. אֲבָל אָנוּ כַּחֲמוֹרִים, וּמִתְקַבֶּלֶת עֲבוֹדָתֵנוּ כְּמוֹ שֶׁהִיא... (נֵר יִשְׂרָאֵל ב-פח) וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"ם מִגּוּר זַצַ"ל עַל דִּבְרֵי הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁרָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם לִהְיוֹת מֵצֵר וְדוֹאֵג עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יְרֵא שָׁמַיִם לֹא צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר עַל הַחֻרְבָּן?! אֶלָּא, הוּא צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה עַל עַצְמוֹ, מַדּוּעַ אֵינוֹ יְרֵא שָׁמַיִם. זֶה מַצָּבֵנוּ. אֲבָל נֵדַע, שֶׁזֶּה נִסְיוֹנֵנוּ וְעָלֵינוּ לַעֲמֹד בּוֹ. וְלֹא לִזְמַן רַב. "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים". הַיּוֹם, מָחָר, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל - תָּבוֹא הַהִתְעוֹרְרוּת הַגְּדוֹלָה - "וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ", תּוּסַר עָרְלַת הַלֵּב וַאֲטִימוּתוֹ, "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וַהֲסִירֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם". וְאָז תִּהְיֶה הָאֱמוּנָה מוּחָשִׁית, "וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְאוֹמֵר: הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ! זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ - נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ". בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)