Otzarot-Article

"וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ" (לה-כה) יֵשׁ אֲנָשִׁים, אוֹמֵר הַ"פְּנִינֵי תּוֹרָה", שֶׁהֵם מְלֵאֵי שְׁאִיפוֹת רָמוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת, אֲבָל אֵין לָהֶם הַכִּשָּׁרוֹן הַמַּעֲשִׂי לְהַגְשִׁים אֶת שְׁאִיפוֹתֵיהֶם וּלְהָפְכָן לִמְצִיאוּת. וְהַפָּסוּק אוֹמֵר, "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם", הָבָה נִשָּׂא אֶת כָּל הַשְּׁאִיפוֹת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ - אֶל כַּפַּיִם, אֶל יָדֵינוּ. הָבָה וְנוֹצִיאֵן מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, נוֹצִיאֵן מִכְּלַל שְׁאִיפוֹת שֶׁבַּלֵּב וּנְמַמְּשָׁן בְּיָדֵינוּ.

וְזֶה מַה שֶּׁרָמוּז כָּאן בַּפָּסוּק "וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ", דְּהַיְנוּ, חָכְמַת לִבָּן הִתְבַּטְּאָה גַּם בַּצַּד הַמַּעֲשִׂי וּמָצְאָה לָהּ הַגְשָׁמָה בִּידֵיהֶן...

וּבְאוֹתוֹ עִנְיָן נַזְכִּיר אֶת דִּבְרֵי הַמַּהֲרַ"ל שֶׁשּׁוֹאֵל: מַדּוּעַ הַבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ לוֹמַר מִיַּד לְאַחַר "מוֹדֶה אֲנִי" הִיא "עַל נְטִילַת יָדַיִם" וְלֹא בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה?

וּמְיַשֵּׁב הַמַּהֲרַ"ל עַל פִּי הַפָּסוּק (יְשַׁעְיָה סג-ט) "וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם" הַקָּבָּ"ה מְיַחֵס חֲשִׁיבוּת רַבָּה עַד מְאֹד לְמַעֲשֵׂי יָדָיו שֶׁל הָאָדָם, וְהֵם אֲשֶׁר יְכוֹלִים לְנַשְּׂאוֹ וּלְרוֹמְמוֹ לְמַעְלָה מַעְלָה אוֹ לְהֵפֶךְ, חָלִילָה.

בִּתְקוּפָתֵנוּ - בָּהּ הִתְרַבּוּ הַלַּחְצָנִים וְהַמְּתָגִים עַד בְּלִי דַּי, לֹא פָּשׁוּט כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אָדָם מַעֲשִׂי... הָבָה וְנִשְׁמַע עַל אִשָּׁה גְּדוֹלָה שֶׁלִּמְּדָהּ אֶת הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֶיהָ כֵּיצַד לְהַעֲבִיר אֶת הַשְּׁאִיפוֹת לְמַעֲשִׂים.

הָיְתָה זוֹ הָאִשָּׁה הַדְּגוּלָה מָרַת עִלָּא כֹּהֵן, שֶׁנִּפְטְרָה בְּחֹרֶף תשס"ח. פַּעַם אַחַת קָרְאָה לָאֶחָד מִנְּכָדֶיהָ שֶׁהִתְאָרַח בְּבֵיתָהּ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לְרוֹקֵן אֶת פַּח הָאַשְׁפָּה הַבֵּיתִי אֶל עֶגְלַת הָאַשְׁפָּה שֶׁלְּמַטָּה.

עָשָׂה הַנֶּכֶד כְּמִצְוַת סָבָתוֹ אוּלָם כַּאֲשֶׁר רוֹקֵן אֶת הַפַּח, הִבְחִין בְּתוֹפָעָה מְשֻׁנָּה. הַסַּבְתָּא הִשְׁלִיכָה מֵהַבַּיִת כַּמָּה קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים רֵיקוֹת וְלִפְנֵי שֶׁהִנִּיחָה אוֹתָן בַּפַּח שֶׁבַּבַּיִת, עָטְפָה כָּל אַחַת מֵהֵן בְּשַׂקִּית נַיְלוֹן.

הִתְפַּלֵּא הַנֶּכֶד מְאֹד עַל הַנְהָגָתָהּ שֶׁל סָבָתוֹ, וְאָמַר לָהּ: הֲרֵי הִנָּךְ מַשְׁלִיכָה מִמֵּילָא אֶת קֻפְסַת הַשִּׁמּוּרִים לַפַּח, וּמַה לָּךְ לְעָטְפָהּ בְּנַיְלוֹן?

וְהַסַּבְתָּא הֵשִׁיבָה: גַּם אַתָּה יוֹדֵעַ, נֶכְדִּי הַיָּקָר, שֶׁקֻּפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים שֶׁל סַרְדִּינִים אוֹ לִפְתָּן וְכֵן סוּגֵי שִׁמּוּרִים אֲחֵרִים הוֹפְכוֹת לִהְיוֹת אוֹבְּיֶקְט לִמְרִיבוֹת בֵּין חֲתוּלֵי הָאַשְׁפָּתוֹת. אֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁכַּאֲשֶׁר הַחֲתוּלִים יִקְחוּ אֶת קֻפְסְאוֹת הַשִּׁמּוּרִים בְּפִיהֶם, יִנָּזְקוּ עַל יְדֵי הַמִּכְסֶה הַמְּשֻׁנָּן. עַל כֵּן אֲנִי עוֹטֶפֶת כָּל שַׂקִּית בְּנַיְלוֹן כְּדֵי שֶׁהַחֲתוּלִים לֹא יָרִיחוּ בִּכְלָל אֶת הַקֻּפְסָאוֹת וְלֹא יִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶן...

אֵיזֶה מַבָּט וְאֵיזוֹ הִסְתַּכְּלוּת, "וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו". (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	פסח תשפ"ה
	שִׂיחַת מוּסָר שֶׁל נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁחוֹלְלָה מַהְפָּךְ
	"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (מ-לה) בְּפָרָשָׁתֵנוּ מֵקִים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, לְבַדּוֹ, שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא וְכָל פְּרָט בּוֹ נַעֲשָׂה "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" "וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ" (לה-כה) יֵשׁ אֲנָשִׁים, אוֹמֵר הַ"פְּנִינֵי תּוֹרָה", שֶׁהֵם מְלֵאֵי שְׁאִיפוֹת רָמוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת, אֲבָל אֵין לָהֶם הַכִּשָּׁרוֹן הַמַּעֲשִׂי לְהַגְשִׁים אֶת שְׁאִיפוֹתֵיהֶם וּלְהָפְכָן לִמְצִיאוּת. וְהַפָּסוּק אוֹמֵר, "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם", הָבָה נִשָּׂא אֶת כָּל הַשְּׁאִיפוֹת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ - אֶל כַּפַּיִם, אֶל יָדֵינוּ. הָבָה וְנוֹצִיאֵן מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, נוֹצִיאֵן מִכְּלַל שְׁאִיפוֹת שֶׁבַּלֵּב וּנְמַמְּשָׁן בְּיָדֵינוּ. וְזֶה מַה שֶּׁרָמוּז כָּאן בַּפָּסוּק "וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ", דְּהַיְנוּ, חָכְמַת לִבָּן הִתְבַּטְּאָה גַּם בַּצַּד הַמַּעֲשִׂי וּמָצְאָה לָהּ הַגְשָׁמָה בִּידֵיהֶן... וּבְאוֹתוֹ עִנְיָן נַזְכִּיר אֶת דִּבְרֵי הַמַּהֲרַ"ל שֶׁשּׁוֹאֵל: מַדּוּעַ הַבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ לוֹמַר מִיַּד לְאַחַר "מוֹדֶה אֲנִי" הִיא "עַל נְטִילַת יָדַיִם" וְלֹא בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה? וּמְיַשֵּׁב הַמַּהֲרַ"ל עַל פִּי הַפָּסוּק (יְשַׁעְיָה סג-ט) "וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם" הַקָּבָּ"ה מְיַחֵס חֲשִׁיבוּת רַבָּה עַד מְאֹד לְמַעֲשֵׂי יָדָיו שֶׁל הָאָדָם, וְהֵם אֲשֶׁר יְכוֹלִים לְנַשְּׂאוֹ וּלְרוֹמְמוֹ לְמַעְלָה מַעְלָה אוֹ לְהֵפֶךְ, חָלִילָה. בִּתְקוּפָתֵנוּ - בָּהּ הִתְרַבּוּ הַלַּחְצָנִים וְהַמְּתָגִים עַד בְּלִי דַּי, לֹא פָּשׁוּט כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אָדָם מַעֲשִׂי... הָבָה וְנִשְׁמַע עַל אִשָּׁה גְּדוֹלָה שֶׁלִּמְּדָהּ אֶת הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֶיהָ כֵּיצַד לְהַעֲבִיר אֶת הַשְּׁאִיפוֹת לְמַעֲשִׂים. הָיְתָה זוֹ הָאִשָּׁה הַדְּגוּלָה מָרַת עִלָּא כֹּהֵן, שֶׁנִּפְטְרָה בְּחֹרֶף תשס"ח. פַּעַם אַחַת קָרְאָה לָאֶחָד מִנְּכָדֶיהָ שֶׁהִתְאָרַח בְּבֵיתָהּ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לְרוֹקֵן אֶת פַּח הָאַשְׁפָּה הַבֵּיתִי אֶל עֶגְלַת הָאַשְׁפָּה שֶׁלְּמַטָּה. עָשָׂה הַנֶּכֶד כְּמִצְוַת סָבָתוֹ אוּלָם כַּאֲשֶׁר רוֹקֵן אֶת הַפַּח, הִבְחִין בְּתוֹפָעָה מְשֻׁנָּה. הַסַּבְתָּא הִשְׁלִיכָה מֵהַבַּיִת כַּמָּה קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים רֵיקוֹת וְלִפְנֵי שֶׁהִנִּיחָה אוֹתָן בַּפַּח שֶׁבַּבַּיִת, עָטְפָה כָּל אַחַת מֵהֵן בְּשַׂקִּית נַיְלוֹן. הִתְפַּלֵּא הַנֶּכֶד מְאֹד עַל הַנְהָגָתָהּ שֶׁל סָבָתוֹ, וְאָמַר לָהּ: הֲרֵי הִנָּךְ מַשְׁלִיכָה מִמֵּילָא אֶת קֻפְסַת הַשִּׁמּוּרִים לַפַּח, וּמַה לָּךְ לְעָטְפָהּ בְּנַיְלוֹן? וְהַסַּבְתָּא הֵשִׁיבָה: גַּם אַתָּה יוֹדֵעַ, נֶכְדִּי הַיָּקָר, שֶׁקֻּפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים שֶׁל סַרְדִּינִים אוֹ לִפְתָּן וְכֵן סוּגֵי שִׁמּוּרִים אֲחֵרִים הוֹפְכוֹת לִהְיוֹת אוֹבְּיֶקְט לִמְרִיבוֹת בֵּין חֲתוּלֵי הָאַשְׁפָּתוֹת. אֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁכַּאֲשֶׁר הַחֲתוּלִים יִקְחוּ אֶת קֻפְסְאוֹת הַשִּׁמּוּרִים בְּפִיהֶם, יִנָּזְקוּ עַל יְדֵי הַמִּכְסֶה הַמְּשֻׁנָּן. עַל כֵּן אֲנִי עוֹטֶפֶת כָּל שַׂקִּית בְּנַיְלוֹן כְּדֵי שֶׁהַחֲתוּלִים לֹא יָרִיחוּ בִּכְלָל אֶת הַקֻּפְסָאוֹת וְלֹא יִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶן... אֵיזֶה מַבָּט וְאֵיזוֹ הִסְתַּכְּלוּת, "וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו". (בָּרְכִי נַפְשִׁי)