Otzarot-Article

שִׂיחַת מוּסָר שֶׁל נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁחוֹלְלָה מַהְפָּךְ

פֶּסַח, כַּיָּדוּעַ, הוּא נוֹטָרִיקוֹן פֶּה-סָח. מִצַּד אֶחָד, קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּמִצַּד שֵׁנִי, זְהִירוּת מֻפְלֶגֶת בְּיָמִים אֵלּוּ מֵחֲטָאֵי הַדִּבּוּר: לָשׁוֹן הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, וּבְעִקָּר – זְהִירוּת מִכָּל דִּבּוּר שֶׁל כַּעַס.

רָמַז רַבֵּנוּ הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זצ"ל בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (פְּסָחִים י:). "הָיָה הַבַּיִת בָּדוּק, וּבָא עַכְבָּר, וְכִכָּר בְּפִיו, וְנִכְנָס לַבַּיִת – צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת כָּל הַבַּיִת". כְּלוֹמַר, בָּדַק אָדָם עַצְמוֹ מִכָּל פְּגָמָיו, עֲדַיִן צָרִיךְ שִׁמּוּר מֵהַיֵּצֶר הָרַע ("הָנֵי עַכְבְּרֵי רְשִׁיעֵי") (יְרוּשַׁלְמִי) שֶׁיַּחְדֹּר - וְכִכָּר בְּפִיו, בְּדִבּוּרוֹ... וִיטַמֵּא אֶת כָּל כֻּלּוֹ, חָלִילָה!

סִפֵּר יְהוּדִי שֶׁזָּכָה לְשָׁרֵשׁ אֶת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת מִלִּבּוֹ, סִפּוּר נִפְלָא:

נוֹלַדְתִּי לְמִשְׁפָּחָה שֶׁבָּהּ הַזְּמַן וְהַסֵּדֶר - הָיוּ לִפְנֵי הַכֹּל. כַּמּוּבָן שֶׁגַּם אֲנִי הָיִיתִי דַּיְקָן וְקַפְּדָן, וּזְמַן אֶצְלִי הָיָה זְמַן. תָּמִיד הָיִיתִי מַגִּיעַ בַּזְּמַן לַלִּמּוּדִים, וּלְכָל מָקוֹם אַחֵר.

כְּשֶׁהִתְחַתַּנְתִּי עִם נְוַת בֵּיתִי, זִמֵּן לִי ה' אֶתְגָּר. אִשְׁתִּי לֹא הָיְתָה דַּיְקָנִית כָּל כָּךְ. אָמְנָם הִיא לֹא הָיְתָה מְאַחֶרֶת בְּאֹפֶן קָבוּעַ, אֲבָל הָיָה קָשֶׁה לִי לְהִסְתַּדֵּר עִם חֹסֶר הַדִּיּוּק וְעִם חֹסֶר הַסֵּדֶר שֶׁלָּהּ, כֵּיוָן שֶׁהֻרְגַּלְתִּי לְסֵדֶר וְלִזְמַנִּים מְדֻיָּקִים.

הֵבַנְתִּי שֶׁהַיּוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים, שִׁדֵּךְ אוֹתִי דַּוְקָא עִם מִי שֶׁשּׁוֹנֶה מִמֶּנִּי, כְּדֵי שֶׁאֶשְׁתַּלֵּם בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וּבִמְקוֹם לִהְיוֹת קַפְּדָן גָּדוֹל - אֶשְׁתַּדֵּל לְהָבִין אֶת הַזּוּלַת, אוּלָם בְּפֹעַל הָיָה קָשֶׁה לִי לְהִשְׁתַּנּוֹת. הָיוּ מַצָּבִים שֶׁהַבַּיִת הָיָה בְּאִי סֵדֶר וְזֶה קוֹמֵם אוֹתִי מְאֹד, כָּךְ שֶׁבִּמְקוֹם לִשְׂמֹחַ בַּמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁה' זִכַּנִי, לְהִתְחַתֵּן, הִתְאוֹנַנְתִּי עַל חֹסֶר הַסֵּדֶר.

לִפְנֵי כִּשְׁנָתַיִם, כַּמָּה יָמִים לְאַחַר חַג הַפֶּסַח, קָבַעְנוּ עִם בַּעַל דִּירַת נֹפֶשׁ בְּאַחַד הַיִּשּׁוּבִים שֶׁסְּמוּכִים לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנָּבוֹא לִנְפֹּשׁ אֶצְלוֹ בְּשַׁבָּת. הֵכַנּוּ אֶת כָּל הָאֹכֶל בַּבַּיִת, אָרַזְנוּ מִזְוָדָה וְהִתְכּוֹנַנּוּ לָצֵאת. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים, וְהָאוֹטוֹבּוּס הָאַחֲרוֹן שֶׁיּוֹצֵא לְעֵבֶר אוֹתוֹ יִשּׁוּב - הָיָה אָמוּר לָצֵאת בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם וַחֲמִשִּׁים דַּקּוֹת מִתַּחֲנַת גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת בִּירוּשָׁלַיִם.

הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין לָנוּ זְמַן רַב. אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְהִזְדָּרֵז עַל מְנָת לְהַסְפִּיק אֶת הָאוֹטוֹבּוּס. מִתַּחַת בֵּיתֵנוּ הָיְתָה תַּחֲנָה שֶׁבָּהּ עוֹבְרִים אוֹטוֹבּוּסִים שׁוֹנִים שֶׁמַּגִּיעִים לְגִבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. אָמַרְתִּי לְאִשְׁתִּי שֶׁעָלֵינוּ לָרֶדֶת בִּזְרִיזוּת לַתַּחֲנָה וְלַעֲלוֹת לָאוֹטוֹבּוּס שֶׁמַּגִּיעַ לְגִבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת, כְּדֵי שֶׁנַּסְפִּיק תּוֹךְ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת לַעֲלוֹת לָאוֹטוֹבּוּס הָאַחֲרוֹן.

הָיִיתִי כְּבָר מוּכָן, וְרָאִיתִי שֶׁאִשְׁתִּי מִתְעַכֶּבֶת בְּסִדּוּרִים שׁוֹנִים. לֹא הָיְתָה לִי סַבְלָנוּת לְחַכּוֹת וְאָמַרְתִּי: "אֲנִי יוֹרֵד לַתַּחֲנָה וְלוֹקֵחַ אֶת הַמִּזְוָדָה וְאֶת הָעֲגָלָה, תִּזְדָּרְזוּ גַּם אַתֶּם לָבוֹא, שֶׁלֹּא נַפְסִיד אֶת הָאוֹטוֹבּוּס הָאַחֲרוֹן". הִבְחַנְתִּי מֵרָחוֹק בָּאוֹטוֹבּוּס הָאַחֲרוֹן שֶׁמִּתְקָרֵב לַתַּחֲנָה.

הִתְקַשַּׁרְתִּי מִיָּד לְאִשְׁתִּי, וְהוֹדַעְתִּי לָהּ שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס כְּבָר הִגִּיעַ, וַחֲבָל שֶׁבִּגְלַל הָאִחוּר נַפְסִיד אֶת כָּל הַנְּסִיעָה.

הִשְׁתַּדַּלְתִּי לִמְשֹׁךְ אֶת הַזְּמַן, קִפַּלְתִּי אֶת הָעֲגָלָה לְאַט לְאַט וְהִכְנַסְתִּי אֶת הַמִּזְוָדָה בַּעֲצַלְתַּיִם לְתָא הַמִּטְעָן. הַנַּהָג רָאָה אֶת עַצְלוּתִי וְצָפַר לִי כְּדֵי שֶׁאֶזְדָּרֵז. סִיַּמְתִּי לְהַכְנִיס הַכֹּל וְרָאִיתִי שֶׁרַעְיָתִי עֲדַיִן לֹא בָּאָה. נִגַּשְׁתִּי לַדֶּלֶת הַקִּדְמִית וּבִקַּשְׁתִּי מֵהַנַּהָג שֶׁיַּמְתִּין כַּמָּה רְגָעִים, כִּי אִשְׁתִּי צְרִיכָה תֵּכֶף לָבוֹא. הַנַּהָג הֵשִׁיב שֶׁהוּא מִצְטַעֵר, אֲבָל גַּם אֶצְלוֹ עוֹד מְעַט שַׁבָּת וְגַם אֵצֶל שְׁאָר הַנּוֹסְעִים, וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְעַכֵּב וּלְעַכֵּב אֶת כֻּלָּם בִּגְלַל אָדָם אֶחָד. בְּעוֹדֶנּוּ מִתְוַכְּחִים, הִגִּיעָה רַעְיָתִי סוֹף סוֹף, וְעָלִינוּ לָאוֹטוֹבּוּס כְּשֶׁבְּעֹמֶק לִבִּי אֲנִי מָלֵא טְרוּנְיָה עַל רַעְיָתִי. כְּשֶׁנִּגַּשְׁתִּי לְתַקֵּף אֶת הָרַב-קַו בַּמַּכְשִׁיר שֶׁסָּמוּךְ לַנַּהָג, אָמַר לִי הַנַּהָג: "יְהוּדִי יָקָר, אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתָּה כָּעוּס עַל אִשְׁתְּךָ בִּגְלַל הָאִחוּר, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁלִּפְנֵי שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לְתַקֵּף וּלְשַׁלֵּם, תְּפַיֵּס אֶת אִשְׁתְּךָ". הַדְּבָרִים הַנּוֹקְבִים שֶׁאָמַר הַנַּהָג, הִכּוּ אוֹתִי קָשׁוֹת. הֵם פָּגְעוּ בִּנְקֻדַּת הַתֻּרְפָּה שֶׁלִּי, וְהֵבַנְתִּי שֶׁעַל אַף שֶׁנַּהַג הָאוֹטוֹבּוּס נִרְאָה בַּעַל בַּיִת פָּשׁוּט הָעוֹבֵד לְפַרְנָסָתוֹ בִּנְהִיגָה, הוּא אָדָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה.

הוּא אָמַר לִי אֶת הַדְּבָרִים בְּכָזוֹ נְעִימוּת, שֶׁלֹּא נִפְגַּעְתִּי. קִבַּלְתִּי אֶת הַתּוֹכֵחָה בַּמָּקוֹם וּבַזְּמַן הַנָּכוֹן. נִגַּשְׁתִּי לְרַעְיָתִי בְּבוּשָׁה, וְאָמַרְתִּי לָהּ אֶת דִּבְרֵי הַנַּהָג. הוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי שֶׁאֵינֶנִּי כּוֹעֵס עָלֶיהָ.

אַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי לַנַּהָג כְּדֵי לְתַקֵּף אֶת הָרַב-קַו, וְהוּא שָׁאַל אִם יֵשׁ לִי כַּמָּה דַּקּוֹת לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. יָשַׁבְתִּי בַּכִּסֵּא שֶׁסָּמוּךְ אֵלָיו, וְהוּא פָּתַח וְאָמַר: לִפְנֵי שֶׁחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה, הָיִיתִי אָדָם כַּעֲסָן וְרַגְזָן מְאֹד. יוֹם אֶחָד, עָרַכְתִּי קְנִיָּה בַּסּוּפֶּר שֶׁלְּיַד מְקוֹם עֲבוֹדָתִי, וְשָׁם נִתְקַלְתִּי בְּמַחֲזֵה נוֹרָא הוֹד. הָיָה שָׁם יְהוּדִי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁנִּקְלַע בְּעַל כָּרְחוֹ לְמִקְרֶה לֹא נָעִים שֶׁל בִּזְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים, וְרָאִיתִי כֵּיצַד הוּא נִשְׁאָר שָׁלֵו וְרָגוּעַ. לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי.

כְּשֶׁהוּא יָצָא מֵהַחֲנוּת, דָּלַקְתִּי בְּעִקְבוֹתָיו וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: "אֵיךְ נִשְׁאַרְתָּ רָגוּעַ כָּל כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁפָּגְעוּ בְּךָ וְצִעֲרוּ אוֹתְךָ עַל לֹא עָוֶל בְּכַפְּךָ?" הוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל וְאָמַר: "הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק פְּרוֹזְדוֹר לָעוֹלָם הַבָּא, וּכְכָל שֶׁאֲנַחְנוּ מִזְדַּכְּכִים וְעוֹבְדִים עַל הַמִּדּוֹת, אָנוּ מַגִּיעִים נְקִיִּים יוֹתֵר לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַה לִּי לִכְעֹס עַל כַּמָּה רְגָעִים שֶׁל בִּזָּיוֹן שֶׁגַּם כָּךְ חוֹלְפִים?"

הִתְפַּעַלְתִּי מִדְּבָרָיו וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מָה הַכַּוָּנָה 'עֲבוֹדַת הַמִּדּוֹת'. הוּא יָעַץ לִי לִלְמֹד בִּישִׁיבָה מְסֻיֶּמֶת לְקֵרוּב רְחוֹקִים, וְאָמַר לִי: "אִם מְעַנְיֵן אוֹתְךָ כָּל כָּךְ לָדַעַת - גַּשׁ לְשָׁם וּבְוַדַּאי יִשְׂמְחוּ לַעֲזֹר לְךָ". וְאָכֵן, נִגַּשְׁתִּי לְאוֹתָהּ יְשִׁיבָה, וּבָרוּךְ ה' זָכִיתִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. בַּיְשִׁיבָה נִקְשַׁרְתִּי לְאַחַד הָרַבָּנִים שֶׁמָּסַר 'וַעַד' בְּמוּסָר, וְדַרְכּוֹ הִתְוַדַּעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה לַמֻּשָּׂג שֶׁל 'תִּקּוּן הַמִּדּוֹת'. עַד הַיּוֹם אֲנִי זוֹכֶה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַדְרָכוֹת וְעֵצוֹת לְחַיִּים, וּבָרוּךְ ה' אֲנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר רָגוּעַ וְשָׁלֵו מֵאָז.

סוֹד הַחַיִּים הַטּוֹבִים: כָּל כַּעַס שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם – וְלֹא מְשַׁנֶּה אֵיזֶה סוּג כַּעַס – הוּא תּוֹצָאָה שֶׁל חֹסֶר אֱמוּנָה.

כְּשֶׁאַתָּה כּוֹעֵס, לְמַעֲשֶׂה אַתָּה כּוֹעֵס עַל ה' שֶׁלֹּא עָשָׂה רְצוֹנְךָ! אִם נִזְכֹּר זֹאת – לֹא נִהְיֶה מְסֻגָּלִים לִכְעֹס! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	צו תשפ"ה
	הַבַּת הַקְּטַנָּה שֶׁהֶחֱזִירָה אֶת הוֹרֶיהָ בִּתְשׁוּבָה
	שִׂיחַת מוּסָר שֶׁל נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁחוֹלְלָה מַהְפָּךְ פֶּסַח, כַּיָּדוּעַ, הוּא נוֹטָרִיקוֹן פֶּה-סָח. מִצַּד אֶחָד, קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּמִצַּד שֵׁנִי, זְהִירוּת מֻפְלֶגֶת בְּיָמִים אֵלּוּ מֵחֲטָאֵי הַדִּבּוּר: לָשׁוֹן הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, וּבְעִקָּר – זְהִירוּת מִכָּל דִּבּוּר שֶׁל כַּעַס. רָמַז רַבֵּנוּ הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זצ"ל בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (פְּסָחִים י:). "הָיָה הַבַּיִת בָּדוּק, וּבָא עַכְבָּר, וְכִכָּר בְּפִיו, וְנִכְנָס לַבַּיִת – צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת כָּל הַבַּיִת". כְּלוֹמַר, בָּדַק אָדָם עַצְמוֹ מִכָּל פְּגָמָיו, עֲדַיִן צָרִיךְ שִׁמּוּר מֵהַיֵּצֶר הָרַע ("הָנֵי עַכְבְּרֵי רְשִׁיעֵי") (יְרוּשַׁלְמִי) שֶׁיַּחְדֹּר - וְכִכָּר בְּפִיו, בְּדִבּוּרוֹ... וִיטַמֵּא אֶת כָּל כֻּלּוֹ, חָלִילָה! סִפֵּר יְהוּדִי שֶׁזָּכָה לְשָׁרֵשׁ אֶת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת מִלִּבּוֹ, סִפּוּר נִפְלָא: נוֹלַדְתִּי לְמִשְׁפָּחָה שֶׁבָּהּ הַזְּמַן וְהַסֵּדֶר - הָיוּ לִפְנֵי הַכֹּל. כַּמּוּבָן שֶׁגַּם אֲנִי הָיִיתִי דַּיְקָן וְקַפְּדָן, וּזְמַן אֶצְלִי הָיָה זְמַן. תָּמִיד הָיִיתִי מַגִּיעַ בַּזְּמַן לַלִּמּוּדִים, וּלְכָל מָקוֹם אַחֵר. כְּשֶׁהִתְחַתַּנְתִּי עִם נְוַת בֵּיתִי, זִמֵּן לִי ה' אֶתְגָּר. אִשְׁתִּי לֹא הָיְתָה דַּיְקָנִית כָּל כָּךְ. אָמְנָם הִיא לֹא הָיְתָה מְאַחֶרֶת בְּאֹפֶן קָבוּעַ, אֲבָל הָיָה קָשֶׁה לִי לְהִסְתַּדֵּר עִם חֹסֶר הַדִּיּוּק וְעִם חֹסֶר הַסֵּדֶר שֶׁלָּהּ, כֵּיוָן שֶׁהֻרְגַּלְתִּי לְסֵדֶר וְלִזְמַנִּים מְדֻיָּקִים. הֵבַנְתִּי שֶׁהַיּוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים, שִׁדֵּךְ אוֹתִי דַּוְקָא עִם מִי שֶׁשּׁוֹנֶה מִמֶּנִּי, כְּדֵי שֶׁאֶשְׁתַּלֵּם בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וּבִמְקוֹם לִהְיוֹת קַפְּדָן גָּדוֹל - אֶשְׁתַּדֵּל לְהָבִין אֶת הַזּוּלַת, אוּלָם בְּפֹעַל הָיָה קָשֶׁה לִי לְהִשְׁתַּנּוֹת. הָיוּ מַצָּבִים שֶׁהַבַּיִת הָיָה בְּאִי סֵדֶר וְזֶה קוֹמֵם אוֹתִי מְאֹד, כָּךְ שֶׁבִּמְקוֹם לִשְׂמֹחַ בַּמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁה' זִכַּנִי, לְהִתְחַתֵּן, הִתְאוֹנַנְתִּי עַל חֹסֶר הַסֵּדֶר. לִפְנֵי כִּשְׁנָתַיִם, כַּמָּה יָמִים לְאַחַר חַג הַפֶּסַח, קָבַעְנוּ עִם בַּעַל דִּירַת נֹפֶשׁ בְּאַחַד הַיִּשּׁוּבִים שֶׁסְּמוּכִים לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנָּבוֹא לִנְפֹּשׁ אֶצְלוֹ בְּשַׁבָּת. הֵכַנּוּ אֶת כָּל הָאֹכֶל בַּבַּיִת, אָרַזְנוּ מִזְוָדָה וְהִתְכּוֹנַנּוּ לָצֵאת. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים, וְהָאוֹטוֹבּוּס הָאַחֲרוֹן שֶׁיּוֹצֵא לְעֵבֶר אוֹתוֹ יִשּׁוּב - הָיָה אָמוּר לָצֵאת בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם וַחֲמִשִּׁים דַּקּוֹת מִתַּחֲנַת גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת בִּירוּשָׁלַיִם. הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין לָנוּ זְמַן רַב. אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְהִזְדָּרֵז עַל מְנָת לְהַסְפִּיק אֶת הָאוֹטוֹבּוּס. מִתַּחַת בֵּיתֵנוּ הָיְתָה תַּחֲנָה שֶׁבָּהּ עוֹבְרִים אוֹטוֹבּוּסִים שׁוֹנִים שֶׁמַּגִּיעִים לְגִבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת. אָמַרְתִּי לְאִשְׁתִּי שֶׁעָלֵינוּ לָרֶדֶת בִּזְרִיזוּת לַתַּחֲנָה וְלַעֲלוֹת לָאוֹטוֹבּוּס שֶׁמַּגִּיעַ לְגִבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת, כְּדֵי שֶׁנַּסְפִּיק תּוֹךְ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת לַעֲלוֹת לָאוֹטוֹבּוּס הָאַחֲרוֹן. הָיִיתִי כְּבָר מוּכָן, וְרָאִיתִי שֶׁאִשְׁתִּי מִתְעַכֶּבֶת בְּסִדּוּרִים שׁוֹנִים. לֹא הָיְתָה לִי סַבְלָנוּת לְחַכּוֹת וְאָמַרְתִּי: "אֲנִי יוֹרֵד לַתַּחֲנָה וְלוֹקֵחַ אֶת הַמִּזְוָדָה וְאֶת הָעֲגָלָה, תִּזְדָּרְזוּ גַּם אַתֶּם לָבוֹא, שֶׁלֹּא נַפְסִיד אֶת הָאוֹטוֹבּוּס הָאַחֲרוֹן". הִבְחַנְתִּי מֵרָחוֹק בָּאוֹטוֹבּוּס הָאַחֲרוֹן שֶׁמִּתְקָרֵב לַתַּחֲנָה. הִתְקַשַּׁרְתִּי מִיָּד לְאִשְׁתִּי, וְהוֹדַעְתִּי לָהּ שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס כְּבָר הִגִּיעַ, וַחֲבָל שֶׁבִּגְלַל הָאִחוּר נַפְסִיד אֶת כָּל הַנְּסִיעָה. הִשְׁתַּדַּלְתִּי לִמְשֹׁךְ אֶת הַזְּמַן, קִפַּלְתִּי אֶת הָעֲגָלָה לְאַט לְאַט וְהִכְנַסְתִּי אֶת הַמִּזְוָדָה בַּעֲצַלְתַּיִם לְתָא הַמִּטְעָן. הַנַּהָג רָאָה אֶת עַצְלוּתִי וְצָפַר לִי כְּדֵי שֶׁאֶזְדָּרֵז. סִיַּמְתִּי לְהַכְנִיס הַכֹּל וְרָאִיתִי שֶׁרַעְיָתִי עֲדַיִן לֹא בָּאָה. נִגַּשְׁתִּי לַדֶּלֶת הַקִּדְמִית וּבִקַּשְׁתִּי מֵהַנַּהָג שֶׁיַּמְתִּין כַּמָּה רְגָעִים, כִּי אִשְׁתִּי צְרִיכָה תֵּכֶף לָבוֹא. הַנַּהָג הֵשִׁיב שֶׁהוּא מִצְטַעֵר, אֲבָל גַּם אֶצְלוֹ עוֹד מְעַט שַׁבָּת וְגַם אֵצֶל שְׁאָר הַנּוֹסְעִים, וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְעַכֵּב וּלְעַכֵּב אֶת כֻּלָּם בִּגְלַל אָדָם אֶחָד. בְּעוֹדֶנּוּ מִתְוַכְּחִים, הִגִּיעָה רַעְיָתִי סוֹף סוֹף, וְעָלִינוּ לָאוֹטוֹבּוּס כְּשֶׁבְּעֹמֶק לִבִּי אֲנִי מָלֵא טְרוּנְיָה עַל רַעְיָתִי. כְּשֶׁנִּגַּשְׁתִּי לְתַקֵּף אֶת הָרַב-קַו בַּמַּכְשִׁיר שֶׁסָּמוּךְ לַנַּהָג, אָמַר לִי הַנַּהָג: "יְהוּדִי יָקָר, אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתָּה כָּעוּס עַל אִשְׁתְּךָ בִּגְלַל הָאִחוּר, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁלִּפְנֵי שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לְתַקֵּף וּלְשַׁלֵּם, תְּפַיֵּס אֶת אִשְׁתְּךָ". הַדְּבָרִים הַנּוֹקְבִים שֶׁאָמַר הַנַּהָג, הִכּוּ אוֹתִי קָשׁוֹת. הֵם פָּגְעוּ בִּנְקֻדַּת הַתֻּרְפָּה שֶׁלִּי, וְהֵבַנְתִּי שֶׁעַל אַף שֶׁנַּהַג הָאוֹטוֹבּוּס נִרְאָה בַּעַל בַּיִת פָּשׁוּט הָעוֹבֵד לְפַרְנָסָתוֹ בִּנְהִיגָה, הוּא אָדָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה. הוּא אָמַר לִי אֶת הַדְּבָרִים בְּכָזוֹ נְעִימוּת, שֶׁלֹּא נִפְגַּעְתִּי. קִבַּלְתִּי אֶת הַתּוֹכֵחָה בַּמָּקוֹם וּבַזְּמַן הַנָּכוֹן. נִגַּשְׁתִּי לְרַעְיָתִי בְּבוּשָׁה, וְאָמַרְתִּי לָהּ אֶת דִּבְרֵי הַנַּהָג. הוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי שֶׁאֵינֶנִּי כּוֹעֵס עָלֶיהָ. אַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי לַנַּהָג כְּדֵי לְתַקֵּף אֶת הָרַב-קַו, וְהוּא שָׁאַל אִם יֵשׁ לִי כַּמָּה דַּקּוֹת לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. יָשַׁבְתִּי בַּכִּסֵּא שֶׁסָּמוּךְ אֵלָיו, וְהוּא פָּתַח וְאָמַר: לִפְנֵי שֶׁחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה, הָיִיתִי אָדָם כַּעֲסָן וְרַגְזָן מְאֹד. יוֹם אֶחָד, עָרַכְתִּי קְנִיָּה בַּסּוּפֶּר שֶׁלְּיַד מְקוֹם עֲבוֹדָתִי, וְשָׁם נִתְקַלְתִּי בְּמַחֲזֵה נוֹרָא הוֹד. הָיָה שָׁם יְהוּדִי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁנִּקְלַע בְּעַל כָּרְחוֹ לְמִקְרֶה לֹא נָעִים שֶׁל בִּזְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים, וְרָאִיתִי כֵּיצַד הוּא נִשְׁאָר שָׁלֵו וְרָגוּעַ. לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי. כְּשֶׁהוּא יָצָא מֵהַחֲנוּת, דָּלַקְתִּי בְּעִקְבוֹתָיו וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: "אֵיךְ נִשְׁאַרְתָּ רָגוּעַ כָּל כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁפָּגְעוּ בְּךָ וְצִעֲרוּ אוֹתְךָ עַל לֹא עָוֶל בְּכַפְּךָ?" הוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל וְאָמַר: "הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק פְּרוֹזְדוֹר לָעוֹלָם הַבָּא, וּכְכָל שֶׁאֲנַחְנוּ מִזְדַּכְּכִים וְעוֹבְדִים עַל הַמִּדּוֹת, אָנוּ מַגִּיעִים נְקִיִּים יוֹתֵר לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַה לִּי לִכְעֹס עַל כַּמָּה רְגָעִים שֶׁל בִּזָּיוֹן שֶׁגַּם כָּךְ חוֹלְפִים?" הִתְפַּעַלְתִּי מִדְּבָרָיו וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מָה הַכַּוָּנָה 'עֲבוֹדַת הַמִּדּוֹת'. הוּא יָעַץ לִי לִלְמֹד בִּישִׁיבָה מְסֻיֶּמֶת לְקֵרוּב רְחוֹקִים, וְאָמַר לִי: "אִם מְעַנְיֵן אוֹתְךָ כָּל כָּךְ לָדַעַת - גַּשׁ לְשָׁם וּבְוַדַּאי יִשְׂמְחוּ לַעֲזֹר לְךָ". וְאָכֵן, נִגַּשְׁתִּי לְאוֹתָהּ יְשִׁיבָה, וּבָרוּךְ ה' זָכִיתִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. בַּיְשִׁיבָה נִקְשַׁרְתִּי לְאַחַד הָרַבָּנִים שֶׁמָּסַר 'וַעַד' בְּמוּסָר, וְדַרְכּוֹ הִתְוַדַּעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה לַמֻּשָּׂג שֶׁל 'תִּקּוּן הַמִּדּוֹת'. עַד הַיּוֹם אֲנִי זוֹכֶה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַדְרָכוֹת וְעֵצוֹת לְחַיִּים, וּבָרוּךְ ה' אֲנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר רָגוּעַ וְשָׁלֵו מֵאָז. סוֹד הַחַיִּים הַטּוֹבִים: כָּל כַּעַס שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם – וְלֹא מְשַׁנֶּה אֵיזֶה סוּג כַּעַס – הוּא תּוֹצָאָה שֶׁל חֹסֶר אֱמוּנָה. כְּשֶׁאַתָּה כּוֹעֵס, לְמַעֲשֶׂה אַתָּה כּוֹעֵס עַל ה' שֶׁלֹּא עָשָׂה רְצוֹנְךָ! אִם נִזְכֹּר זֹאת – לֹא נִהְיֶה מְסֻגָּלִים לִכְעֹס! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)