"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה" (יד-לד) זוֹהִי הַהַקְדָּמָה לְפָרָשַׁת נִגְעֵי בָּתִּים, רַחְמָנָא לִצְלַן. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ הִדְגִּישׁ כָּאן הַקָּבָּ"ה שֶׁהוּא נָתַן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ לַאֲחֻזָּה. וּפֵרֵשׁ הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי סוּלִימַן אוֹחָנָה זצ"ל, מִגּוּרֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי חֲזַ"ל מָנוּ אֶת הַסִּבָּה שֶׁבְּעֶטְיָהּ בָּאִים נִגְעֵי הַבָּתִּים. וּמַהִי? אָדָם פּוֹנֶה אֶל חֲבֵרוֹ וּמְבַקְּשׁוֹ שֶׁיַּשְׁאִילֵהוּ חֵפֶץ, כְּלִי כָּלְשֶׁהוּ. וְהַלָּה אוֹמֵר: "אֵין לִי כְּלִי כָּזֶה". מָה עוֹשֶׂה הַקָּבָּ"ה? מֵבִיא עַל בֵּיתוֹ נְגָעִים, וְהוּא נֶאֱלָץ לְהוֹצִיא מִן הַבַּיִת אֶת כָּל הַחֲפָצִים, וְכֻלָּם רוֹאִים שֶׁהוּא שִׁקֵּר בְּאָמְרוֹ שֶׁאֵין לוֹ אוֹתוֹ הַכְּלִי...

לָכֵן מַקְדִּימָה הַתּוֹרָה וְאוֹמֶרֶת: יְהוּדִים יְקָרִים, עֲשׂוּ חֶסֶד עִם חַבְרֵיכֶם, הַשְׁאִילוּם וּתְנוּ לָהֶם כְּבַקָּשָׁתָם. זִכְרוּ, שֶׁהַקָּבָּ"ה נָתַן לָכֶם אֶת כָּל הָאָרֶץ בְּמַתָּנָה. אַתֶּם מִתְקַיְּמִים בְּחֶסֶד הַקָּבָּ"ה. עַל כֵּן, גִּמְלוּ גַּם אַתֶּם חֶסֶד עִם חַבְרֵיכֶם.

הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה הַכֹּהֵן זצ"ל, בְּנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁאוּל הַכֹּהֵן מִתּוּנִיסְיָה, גָּאוֹן בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר הָיָה, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ. וְהַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף הַכֹּהֵן זצ"ל, ראב"ד גֶּ'רְבָּה, בָּחַר בּוֹ כַּחֲתָנוֹ. עָקַר דִּירָתוֹ וּבָא לָגוּר בְּגֶ'רְבָּה.

חִפֵּשׂ רַבִּי מֹשֶׁה דִּירָה לִמְגוּרִים, וּמָצָא בַּיִת עִם חָצֵר רַחֲבַת יָדַיִם שֶׁעָמַד לִמְכִירָה. אֲבָל דַּיָּרֵי הַבַּיִת הַהוּא יְדוּעִים הָיוּ כְּאַנְשֵׁי רִיב וּמָדוֹן, קְטָטָה וּמְהוּמָה. סִפְּרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁהָיָה בֵּן קָם בְּאָבִיו וְכַלָּה בַּחֲמוֹתָהּ. וּפַעַם אַחַת, בְּלֵיל פֶּסַח, אֵרְעָה שָׁם קְטָטָה אַלִּימָה, וּבְמַהֲלָכָהּ גָּבַר הַבֵּן עַל אָבִיו, כְּפָתוֹ  וּנְשָׂאוֹ עַל כְּתֵפָיו לְהַשְׁלִיכוֹ אֶל הַבְּאֵר שֶׁבֶּחָצֵר, תְּצִלֶּנָה הָאָזְנַיִם מִשְּׁמֹעַ וְתִכְהֶינָה הָעֵינַיִם מֵרְאוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִשְׂפַת הַבּוֹר, אָמַר לוֹ הָאָב: "זֶהוּ, בְּנִי, כָּאן עָלֶיךָ לְהוֹרִידֵנִי אַרְצָה, כִּי גַּם אֲנִי, בִּזְמַנּוֹ, הִתְגַּבַּרְתִּי עַל אָבִי וּבִקַּשְׁתִּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַבְּאֵר, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְכָאן, שָׁבָה אֵלַי בִּינָתִי וְהוֹרַדְתִּיו אַרְצָה. וְכַאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, כָּךְ נַעֲשָׂה לִי"...

כָּאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה, וְכָזֶה הָיָה אָרְחָם וְשִׂיגָם.

קָנָה רַבִּי מֹשֶׁה אֶת בֵּיתָם, שָׂכַר פּוֹעֲלִים וְהוֹרָה לָהֶם לְקַלֵּף אֶת כָּל הַטִּיחַ מִקִּירוֹת הַבַּיִת עַד כַּלֵּה. אַחַר כָּךְ בִּקְּשָׁם לָקַחַת עָפָר וְסִיד וּלְטַיֵּחַ אֶת הַבַּיִת מֵחָדָשׁ. כִּי אָמַר, שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבוֹת, הַשִּׂנְאָה וְהַקְּטָטוֹת, מְטַמְּאִים אֶת הַבַּיִת כְּנִגְעֵי בָּתִּים, וְחוֹשֵׁשׁ הוּא פֶּן יִלָּכֵד בִּשְׁחִיתוּת הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמָּדוֹן.

וְאִם הַטֻּמְאָה נֶאֱחֶזֶת בְּקִירוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַגְזָן וְאִישׁ הַמָּדוֹן, בְּוַדַּאי הִיא נֶאֱחֶזֶת בּוֹ עַצְמוֹ, עַד שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ" (יְשַׁעְיָה ב-כב), דְּהַיְנוּ: הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה עוֹזֶבֶת אֶת הַכּוֹעֵס וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁהוֹת בְּקִרְבּוֹ. וְכָתַב בַּעַל "רֵאשִׁית חָכְמָה", שֶׁלֹּא רַק הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה עוֹזַבְתּוֹ, אֶלָּא גַּם הָרוּחַ וְאַף בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ הַיְּרוּדָה עוֹזַבְתּוֹ: "טֹרֵף נַפְשׁוֹ - בְּאַפּוֹ" (אִיּוֹב יח-ד), וְהוּא מְהַוֶּה מֶרְכָּבָה לַ"סִּיטְרָא אַחְרָא", כְּמוֹ שֶׁסִּיֵּם הַפָּסוּק: "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה (אִבֵּד) בְּאַפּוֹ - כִּי 'בַמֶּה' נֶחְשָׁב הוּא", הָפַךְ עַצְמוֹ בָּמָה לַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהַ"סִּיטְרָא אַחְרָא" שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבּוֹ.

יְבָרְכֵנוּ ה' בְּבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר אֵין כְּלִי מַחְזִיק בְּרָכָה כָּמוֹהוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)