Otzarot-Article

"וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ" (כו-טו) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל וְהִתְוַדָּה עַל עֲווֹנוֹתָיו. מְזֻעְזָע, שָׁמַע הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ עַל חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו שֶׁל הָאִישׁ, מַחְרִידִים הָיוּ וְנוֹרָאִים.

לְבַסּוֹף קָרָא הָאִישׁ מִנַּהֲמַת לִבּוֹ: "אֱמֹר נָא, רַבִּי, בַּמָּה יָסוּר עֲווֹנִי וְחָטָאתִי תְּכֻפָּר?" מוּכָן הָיָה לַכֹּל. לְצוֹמוֹת, לְסִגּוּפִים, לְמַלְקוֹת.

נַעֲנָה הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר: "חֲטָאֶיךָ נוֹרָאִים וַאֲיוּמִים. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר 'הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת' (יְחֶזְקֵאל יח-ד), אִם תַּחְפֹּץ בִּמְחִילַת עֲווֹנוֹת, יְהֵא עָלֶיךָ לִמְסֹר נַפְשְׁךָ לְמִיתָה".

הֵשִׁיב הָאִישׁ: "אַדְּרַבָּא, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה לְכָל עֲווֹנוֹתַי".

הוֹדִיעוֹ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּיתָתוֹ בִּשְׂרֵפָה. וּמִיתַת הַשְּׂרֵפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא בְּלִיעַת עוֹפֶרֶת רוֹתַחַת, הַשּׂוֹרֶפֶת אֶת הַקְּרָבַיִם. כִּנֵּס הָאֲרִ"י אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר עִם הַחוֹטֵא אֶת הַוִּדּוּי בִּבְכִיּוֹת וּבִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ. לְאַחַר מִכֵּן הִדְלִיקוּ אֶת הָאֵשׁ וְנָתְנוּ מֵעָלֶיהָ כַּף וּבָהּ עוֹפֶרֶת. הֻתְּכָה הָעוֹפֶרֶת וְהָפְכָה לְנוֹזֵל רוֹתֵחַ.

נָטַל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ אֶת הַכַּף וְאָמַר לַיְּהוּדִי: "עֲצֹם עֵינֶיךָ", וְעָצַם.

"פְּתַח פִּיךָ", וּפָתַח.

הָלַךְ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְהִגִּיר אֶל תּוֹךְ פִּיו הַפָּתוּחַ מְלֹא הַכַּף... מִרְקַחַת מְתוּקָה. בָּלַע הָאִישׁ וּפָקַח עֵינַיִם תְּמֵהוֹת.

אָמַר לוֹ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ: "קוּם וַעֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, אָחִינוּ אַתָּה. כְּבָר סָר עֲווֹנְךָ בְּקַבָּלַת הַדִּין, בַּנְּכוֹנוּת לָשֵׂאת בָּעֹנֶשׁ".

מַדּוּעַ סֻפְּרוּ כָּאן הַדְּבָרִים? מִשּׁוּם שֶׁבְּשַׁבָּת זֹאת נִקְרָא עַל הַבְּרָכוֹת וְעַל הַתּוֹכֵחָה. הַבְּרָכוֹת, נִפְלָאוֹת וְהַלְוַאי תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כֻּלָּן בִּמְהֵרָה. הַתּוֹכֵחָה, הַלֵּב מִתְכַּוֵּץ לְשָׁמְעָהּ. קוֹרְאִים אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת, בְּקוֹל נָמֹךְ וּמִתּוֹךְ חֲרָדָה. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זֹהַר חָדָשׁ, כִּי תָּבוֹא) אָמְרוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַקּוֹרְאִים וְהַשּׁוֹמְעִים יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ שָׂכָר וָעֹנֶשׁ וְכַאֲשֶׁר הַלֵּב מִתְפַּחֵד וְרוֹעֵד, יוֹצְאִים בְּכָךְ גּוּפָא יְדֵי חוֹבַת הָעֹנֶשׁ.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָב שֶׁהִזְהִיר אֶת בְּנוֹ מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה נוֹרָא, וְאִיֵּם עָלָיו שֶׁאִם יַעֲשֵׂהוּ יְגָרֶה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב הַנּוֹשֵׁךְ. נִכְשַׁל הַבֵּן וְעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה. מֶה עָשָׂה הָאָב הָאוֹהֵב, הִתְחַפֵּשׂ לְכֶלֶב, נָהַם וְנָבַח. פָּחַד הַבֵּן וְרָעַד, וּלְפֶתַע הֵבִין: "זֶה אַתָּה, אַבָּא. בִּקַּשְׁתָּ לְהַזְהִירֵנִי שׁוּב וּלְהַפְחִידֵנִי בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי, הֲרֵינִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁשּׁוּב לֹא אֶכָּשֵׁל". מִי שָׂמֵחַ יוֹתֵר, הַבֵּן שֶׁנִּרְגַּע מֵאֵימַת הַכֶּלֶב אוֹ הָאָב שֶׁלֹּא נִזְקַק לְשַׁסּוֹת בִּבְנוֹ אֶת הַכֶּלֶב הָאֵימְתָנִי?! הַתְּשׁוּבָה בְּרוּרָה.

כָּךְ גַּם לְגַבֵּי הַתּוֹכֵחָה. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה הִיא נֶאֶמְרָה כְּהַתְרָעָה וּכְהַתְרָאָה. אַךְ כְּדַאי לַעֲמֹד עַל יְסוֹד נוֹסָף. רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל הִשְׁמִיעָנוּ (בְּמוֹרֵה נְבוֹכִים ג-לז), שֶׁהָעֳנָשִׁים הַכְּלוּלִים בַּתּוֹכֵחָה אֵינָם שְׁרִירוּתִיִּים אֶלָּא בְּהֶתְאֵם לַעֲבֵרָה. לְהַבְדִּיל מֵעָנְשֵׁי בָּשָׂר וָדָם, הֲרֵי יֶלֶד שֶׁמִּתְחַצֵּף וּמְקַבֵּל סְטִירָה, הַסְּטִירָה הִיא עֹנֶשׁ מֻצְדָּק, אֲבָל לָמָּה דַּוְקָא סְטִירָה, מַדּוּעַ לֹא שְׁלִילַת טִיּוּל, לְמָשָׁל? סוּג הָעֹנֶשׁ אֵינוֹ מֻתְאָם לַעֲבֵרָה בְּדַוְקָא. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּעָנְשֵׁי הַתּוֹכֵחָה, הַמַּגִּיעִים בְּ"מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה" וּמַצְבִּיעִים עַל הַכִּשָּׁלוֹן וְהָעֲבֵרָה. לְמָשָׁל, אוֹמֵר הָרַמְבַּ"ם, הָעֹנֶשׁ שֶׁל "וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם" מַדּוּעַ בָּא? מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לַמְּכַשְּׁפִים שֶׁיִּפְעֲלוּ בְּכִשְׁפֵיהֶם לְגָרֵשׁ חַיּוֹת בַּר מִן הֶעָרִים. וְאָמְרָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבְּבוֹא הַתּוֹכֵחָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, יִוָּכְחוּ לָדַעַת שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ מְאוּמָה כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּפָנוּ אֶל מְכַשְּׁפִים וְשָׂטֵי כָזָב.

דְּבָרִים אֵלֶּה אֲמוּרִים לַפְּרָט וְלַכְּלָל: יֵשׁ הַנּוֹהֲרִים אַחַר מִיסְטִיקָנִים לְמִינֵיהֶם, מַטִּילֵי גוֹרָלוֹת, מְעַרְבְּלֵי קְלָפִים וּמַבִּיטִים בְּקָפֶה, הוֹזֵי הוֹרוֹסְקוֹפִּים וְקוֹרְאֵי כַּף הַיָּד... הֵם מְבַקְּשִׁים מֵאֵלֶּה עֵצוֹת אֵיךְ יִמָּלְטוּ מִכָּל מִינֵי פְּגָעִים. וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אוֹמֶרֶת: הַדֶּרֶךְ לְהִמָּלֵט מֵהַפְּגָעִים אַחַת וִיחִידָה הִיא: קִיּוּם הַמִּצְווֹת. הָרוֹצֶה, יִתְבָּרֵךְ אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּרְכָּתָם - בְּרָכָה וַעֲצָתָם נֶאֱמָנָה, עֵצָה הַמְלֻוָּה בְּסִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. מִי שֶׁפּוֹנֶה לִמְעוֹנְנִים וּמְכַשְּׁפִים לְמִינֵיהֶם וְסוּגֵיהֶם, עֲבֵרָה בְּיָדוֹ. אַךְ לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא הוּא מִסְתַּכֵּן בְּכָךְ שֶׁהַדְּבָרִים מֵהֶם בִּקֵּשׁ לְהִמָּלֵט יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו וְיַשִּׂיגוּהוּ, חָלִילָה. לָמָּה לִפְנוֹת אֶל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כַּאֲשֶׁר אֶפְשָׁר לִפְנוֹת לִמְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, אֶל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה - וּלְהִוָּשַׁע?!

וּלְמַעֲשֶׂה, לֹא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא דֻּגְמָא. "הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית, עֲסָקָיו מִתְמוֹטְטִים", אָמְרוּ חֲזַ"ל (בָּבָא מְצִיעָא עא.). בִּקֵּשׁ לְהַרְוִיחַ מֵעֲבֵרָה, וּמִמָּרוֹם יִדְאֲגוּ לְכָךְ שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ, אֶלָּא הַהֵפֶךְ.

"הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה מִמְּלַאכְתּוֹ" (פְּסָחִים נ:). שָׁעוֹת אֵלֶּה אֲמוּרוֹת לִהְיוֹת מֻקְדָּשׁוֹת לַהֲכָנָה לְשַׁבָּת, אִם יַקְדִּישׁוּן לִמְלָאכָה יַפְסִידוּ מִכָּל צַד.

בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת קָרָאנוּ עַל שׁוּרַת הֶפְסֵדִים הַפּוֹקֶדֶת אֶת הָאָדָם שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת רְוָחִים מִפֵּרוֹת הַהֶפְקֵר שֶׁל הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית. הַכְּלָל הוּא, אֵין מַרְוִיחִים מֵעֲבֵרָה וְאֵין מַפְסִידִים מִמִּצְוָה. כָּתַב הָרַמְבַּ"ן (שְׁמוֹת יג-טז): "אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְעוּ לִי, שֶׁאֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי וּמַפְסִיד" (דְּבָרִים רַבָּה ד-ה), "אֶלָּא, הָעוֹשֶׂה מִצְוָה יַצְלִיחֶנּוּ שְׂכָרוֹ וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה יַכְרִיתֶנּוּ עָנְשׁוֹ, הַכֹּל בִּגְזֵרַת עֶלְיוֹן". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	צו תשפ"ה
	כְּבוֹד הַתּוֹרָה – לְהִתְבַּזּוֹת לְמַעֲנָהּ
	"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (יט-טו) תּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת חַיִּים נִצְחִית מְצַוָּה אוֹתָנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" "וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ" (כו-טו) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל וְהִתְוַדָּה עַל עֲווֹנוֹתָיו. מְזֻעְזָע, שָׁמַע הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ עַל חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו שֶׁל הָאִישׁ, מַחְרִידִים הָיוּ וְנוֹרָאִים. לְבַסּוֹף קָרָא הָאִישׁ מִנַּהֲמַת לִבּוֹ: "אֱמֹר נָא, רַבִּי, בַּמָּה יָסוּר עֲווֹנִי וְחָטָאתִי תְּכֻפָּר?" מוּכָן הָיָה לַכֹּל. לְצוֹמוֹת, לְסִגּוּפִים, לְמַלְקוֹת. נַעֲנָה הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר: "חֲטָאֶיךָ נוֹרָאִים וַאֲיוּמִים. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר 'הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת' (יְחֶזְקֵאל יח-ד), אִם תַּחְפֹּץ בִּמְחִילַת עֲווֹנוֹת, יְהֵא עָלֶיךָ לִמְסֹר נַפְשְׁךָ לְמִיתָה". הֵשִׁיב הָאִישׁ: "אַדְּרַבָּא, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה לְכָל עֲווֹנוֹתַי". הוֹדִיעוֹ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּיתָתוֹ בִּשְׂרֵפָה. וּמִיתַת הַשְּׂרֵפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא בְּלִיעַת עוֹפֶרֶת רוֹתַחַת, הַשּׂוֹרֶפֶת אֶת הַקְּרָבַיִם. כִּנֵּס הָאֲרִ"י אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר עִם הַחוֹטֵא אֶת הַוִּדּוּי בִּבְכִיּוֹת וּבִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ. לְאַחַר מִכֵּן הִדְלִיקוּ אֶת הָאֵשׁ וְנָתְנוּ מֵעָלֶיהָ כַּף וּבָהּ עוֹפֶרֶת. הֻתְּכָה הָעוֹפֶרֶת וְהָפְכָה לְנוֹזֵל רוֹתֵחַ. נָטַל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ אֶת הַכַּף וְאָמַר לַיְּהוּדִי: "עֲצֹם עֵינֶיךָ", וְעָצַם. "פְּתַח פִּיךָ", וּפָתַח. הָלַךְ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְהִגִּיר אֶל תּוֹךְ פִּיו הַפָּתוּחַ מְלֹא הַכַּף... מִרְקַחַת מְתוּקָה. בָּלַע הָאִישׁ וּפָקַח עֵינַיִם תְּמֵהוֹת. אָמַר לוֹ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ: "קוּם וַעֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, אָחִינוּ אַתָּה. כְּבָר סָר עֲווֹנְךָ בְּקַבָּלַת הַדִּין, בַּנְּכוֹנוּת לָשֵׂאת בָּעֹנֶשׁ". מַדּוּעַ סֻפְּרוּ כָּאן הַדְּבָרִים? מִשּׁוּם שֶׁבְּשַׁבָּת זֹאת נִקְרָא עַל הַבְּרָכוֹת וְעַל הַתּוֹכֵחָה. הַבְּרָכוֹת, נִפְלָאוֹת וְהַלְוַאי תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כֻּלָּן בִּמְהֵרָה. הַתּוֹכֵחָה, הַלֵּב מִתְכַּוֵּץ לְשָׁמְעָהּ. קוֹרְאִים אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת, בְּקוֹל נָמֹךְ וּמִתּוֹךְ חֲרָדָה. וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זֹהַר חָדָשׁ, כִּי תָּבוֹא) אָמְרוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַקּוֹרְאִים וְהַשּׁוֹמְעִים יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ שָׂכָר וָעֹנֶשׁ וְכַאֲשֶׁר הַלֵּב מִתְפַּחֵד וְרוֹעֵד, יוֹצְאִים בְּכָךְ גּוּפָא יְדֵי חוֹבַת הָעֹנֶשׁ. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָב שֶׁהִזְהִיר אֶת בְּנוֹ מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה נוֹרָא, וְאִיֵּם עָלָיו שֶׁאִם יַעֲשֵׂהוּ יְגָרֶה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב הַנּוֹשֵׁךְ. נִכְשַׁל הַבֵּן וְעָשָׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה. מֶה עָשָׂה הָאָב הָאוֹהֵב, הִתְחַפֵּשׂ לְכֶלֶב, נָהַם וְנָבַח. פָּחַד הַבֵּן וְרָעַד, וּלְפֶתַע הֵבִין: "זֶה אַתָּה, אַבָּא. בִּקַּשְׁתָּ לְהַזְהִירֵנִי שׁוּב וּלְהַפְחִידֵנִי בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי, הֲרֵינִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁשּׁוּב לֹא אֶכָּשֵׁל". מִי שָׂמֵחַ יוֹתֵר, הַבֵּן שֶׁנִּרְגַּע מֵאֵימַת הַכֶּלֶב אוֹ הָאָב שֶׁלֹּא נִזְקַק לְשַׁסּוֹת בִּבְנוֹ אֶת הַכֶּלֶב הָאֵימְתָנִי?! הַתְּשׁוּבָה בְּרוּרָה. כָּךְ גַּם לְגַבֵּי הַתּוֹכֵחָה. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה הִיא נֶאֶמְרָה כְּהַתְרָעָה וּכְהַתְרָאָה. אַךְ כְּדַאי לַעֲמֹד עַל יְסוֹד נוֹסָף. רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זַצַ"ל הִשְׁמִיעָנוּ (בְּמוֹרֵה נְבוֹכִים ג-לז), שֶׁהָעֳנָשִׁים הַכְּלוּלִים בַּתּוֹכֵחָה אֵינָם שְׁרִירוּתִיִּים אֶלָּא בְּהֶתְאֵם לַעֲבֵרָה. לְהַבְדִּיל מֵעָנְשֵׁי בָּשָׂר וָדָם, הֲרֵי יֶלֶד שֶׁמִּתְחַצֵּף וּמְקַבֵּל סְטִירָה, הַסְּטִירָה הִיא עֹנֶשׁ מֻצְדָּק, אֲבָל לָמָּה דַּוְקָא סְטִירָה, מַדּוּעַ לֹא שְׁלִילַת טִיּוּל, לְמָשָׁל? סוּג הָעֹנֶשׁ אֵינוֹ מֻתְאָם לַעֲבֵרָה בְּדַוְקָא. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּעָנְשֵׁי הַתּוֹכֵחָה, הַמַּגִּיעִים בְּ"מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה" וּמַצְבִּיעִים עַל הַכִּשָּׁלוֹן וְהָעֲבֵרָה. לְמָשָׁל, אוֹמֵר הָרַמְבַּ"ם, הָעֹנֶשׁ שֶׁל "וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם" מַדּוּעַ בָּא? מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לַמְּכַשְּׁפִים שֶׁיִּפְעֲלוּ בְּכִשְׁפֵיהֶם לְגָרֵשׁ חַיּוֹת בַּר מִן הֶעָרִים. וְאָמְרָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבְּבוֹא הַתּוֹכֵחָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, יִוָּכְחוּ לָדַעַת שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ מְאוּמָה כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּפָנוּ אֶל מְכַשְּׁפִים וְשָׂטֵי כָזָב. דְּבָרִים אֵלֶּה אֲמוּרִים לַפְּרָט וְלַכְּלָל: יֵשׁ הַנּוֹהֲרִים אַחַר מִיסְטִיקָנִים לְמִינֵיהֶם, מַטִּילֵי גוֹרָלוֹת, מְעַרְבְּלֵי קְלָפִים וּמַבִּיטִים בְּקָפֶה, הוֹזֵי הוֹרוֹסְקוֹפִּים וְקוֹרְאֵי כַּף הַיָּד... הֵם מְבַקְּשִׁים מֵאֵלֶּה עֵצוֹת אֵיךְ יִמָּלְטוּ מִכָּל מִינֵי פְּגָעִים. וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אוֹמֶרֶת: הַדֶּרֶךְ לְהִמָּלֵט מֵהַפְּגָעִים אַחַת וִיחִידָה הִיא: קִיּוּם הַמִּצְווֹת. הָרוֹצֶה, יִתְבָּרֵךְ אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּרְכָּתָם - בְּרָכָה וַעֲצָתָם נֶאֱמָנָה, עֵצָה הַמְלֻוָּה בְּסִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. מִי שֶׁפּוֹנֶה לִמְעוֹנְנִים וּמְכַשְּׁפִים לְמִינֵיהֶם וְסוּגֵיהֶם, עֲבֵרָה בְּיָדוֹ. אַךְ לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא הוּא מִסְתַּכֵּן בְּכָךְ שֶׁהַדְּבָרִים מֵהֶם בִּקֵּשׁ לְהִמָּלֵט יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו וְיַשִּׂיגוּהוּ, חָלִילָה. לָמָּה לִפְנוֹת אֶל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כַּאֲשֶׁר אֶפְשָׁר לִפְנוֹת לִמְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, אֶל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה - וּלְהִוָּשַׁע?! וּלְמַעֲשֶׂה, לֹא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא דֻּגְמָא. "הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית, עֲסָקָיו מִתְמוֹטְטִים", אָמְרוּ חֲזַ"ל (בָּבָא מְצִיעָא עא.). בִּקֵּשׁ לְהַרְוִיחַ מֵעֲבֵרָה, וּמִמָּרוֹם יִדְאֲגוּ לְכָךְ שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ, אֶלָּא הַהֵפֶךְ. "הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה מִמְּלַאכְתּוֹ" (פְּסָחִים נ:). שָׁעוֹת אֵלֶּה אֲמוּרוֹת לִהְיוֹת מֻקְדָּשׁוֹת לַהֲכָנָה לְשַׁבָּת, אִם יַקְדִּישׁוּן לִמְלָאכָה יַפְסִידוּ מִכָּל צַד. בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת קָרָאנוּ עַל שׁוּרַת הֶפְסֵדִים הַפּוֹקֶדֶת אֶת הָאָדָם שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת רְוָחִים מִפֵּרוֹת הַהֶפְקֵר שֶׁל הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית. הַכְּלָל הוּא, אֵין מַרְוִיחִים מֵעֲבֵרָה וְאֵין מַפְסִידִים מִמִּצְוָה. כָּתַב הָרַמְבַּ"ן (שְׁמוֹת יג-טז): "אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְעוּ לִי, שֶׁאֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי וּמַפְסִיד" (דְּבָרִים רַבָּה ד-ה), "אֶלָּא, הָעוֹשֶׂה מִצְוָה יַצְלִיחֶנּוּ שְׂכָרוֹ וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה יַכְרִיתֶנּוּ עָנְשׁוֹ, הַכֹּל בִּגְזֵרַת עֶלְיוֹן". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)