Otzarot-Article

מַחֲזֶה שָׁכִיחַ הוּא בְּהֵיכְלֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה: מְאוֹת בַּחוּרִים רוֹקְדִים בִּמְלֹא הַמֶּרֶץ, שָׁרִים בִּמְלֹא גְּרוֹנָם, בִּבְחִינַת 'וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה'' (שְׁמוּאֵל ב ו-יד). מִי כְּמוֹהֶם יוֹדֵעַ כַּמָּה עָמְקוּ וְשָׂגְבוּ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי-יָם" (אִיּוֹב יא-ט). מְקַיְּמִים הֵם לְמַעֲשֶׂה אֶת דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א ד-ב) שֶׁהַמְּחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, בּוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים! הֵם הַמְּמִיתִים עַצְמָם בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, 'לְפִי שֶׁאֵין לוֹמֵד אוֹתָהּ אֶלָּא מִי שֶׁאוֹהֵב הַקַּבָּ"ה בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ... לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צַעַר גָּדוֹל וְנִדּוּד שֵׁנָה... וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה עַד שֶׁמַּעֲמִידִים דָּבָר עַל בָּרְיוֹ וַהֲלָכָה לַאֲמִתָּהּ' (תַּנְחוּמָא נח-ג). וְהֵם - הַשְּׂמֵחִים בְּהַתָּרַת הַסְּפֵקוֹת וּבְיִשּׁוּב הַתְּמִיהוֹת, בִּסְלִילַת הַדֶּרֶךְ וּבְהַבְהָרַת הַסּוּגְיָה תּוֹךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מְשַׂמְּחֵי לֵב וּמְאִירֵי עֵינַיִם - שִׂמְחַת הַתּוֹרָה, חַגָּם הוּא, זְמַן שִׂמְחָתָם מִקְרָא קֹדֶשׁ! עַד כָּלוֹת שָׁרִים הֵם 'תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ', 'טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף'.

וּמַחֲזֶה שָׁכִיחַ הוּא בְּהֵיכְלֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת. תָּמִיד נִרְאֶה בַּחוּר הָרוֹקֵד, אַךְ לֹא בְּכָל הַמֶּרֶץ; שָׁר, וְלֹא בִּמְלֹא גְּרוֹנוֹ; שָׂמֵחַ כְּמִצְוַת הַיּוֹם, אַךְ דֹּק שֶׁל מְרִירוּת מָשׁוּךְ עַל פָּנָיו. אוֹחֵז בּוֹ הִרְהוּר, מַעֲשֵׂה שָׂטָן, וְאֵינוֹ מַרְפֶּה: הֵם, חֲבֵרָיו, בְּדִין שֶׁיִּשְׂמְחוּ. הֵם לָמְדוּ כִּדְבָעֵי, נִצְּלוּ אֶת הַזְּמַן, בְּכַמּוּת וּבְאֵיכוּת. הִתְעַלּוּ בִּבְקִיאוּת וּבְעִיּוּן. כִּבְּדוּ אֶת הַתּוֹרָה כָּל הַשָּׁנָה, וּבְדִין שֶׁיִּשְׂמְחוּ בָּהּ עַתָּה. אֲבָל אֲנִי, שֶׁתָּמִיד אִחַרְתִּי לַסְּדָרִים, וְלָמַדְתִּי בְּרִפְיוֹן וּבְשִׁטְחִיּוּת, עִם הַפְסָקוֹת לָרֹב; אֲנִי, שֶׁלֹּא נִצַּלְתִּי אֶת הַזְּמַן וְלֹא שָׁקַדְתִּי עַל הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁעָלַי אָמְרוּ חֲזַ"ל (סַנְהֶדְרִין צט.), רַחְמָנָא לִצְלַן, 'כִּי דְּבַר ה' בָּזָה' (בַּמִּדְבָּר טו-לא) זֶה מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק. שֶׁעָלַי אָמְרוּ, רַחְמָנָא לִצְלַן, (חֲגִיגָה ה:) שֶׁהַקַּבָּ"ה בּוֹכֶה, כִּבְיָכוֹל, בְּכָל יוֹם עַל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק. אֵיךְ אֶעֱשֶׂה שֶׁקֶר בְּנַפְשִׁי, לָשִׁיר 'תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ... טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף'?! כָּל הַשָּׁנָה מַפְנֶה אֲנִי אֶת הַגַּב וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה אֶהֱיֶה 'מְחֻתָּן'?!---

וְהוּא פּוֹרֵשׁ מִן הַמַּעְגָּל לַעֲמֹד בַּצַּד.

אָכֵן, הוּא אֵינוֹ שָׂמֵחַ, אֲבָל הַשָּׂטָן שָׂמֵחַ גַּם שָׂמֵחַ: הִנֵּה הֶעֱלָה עוֹד אֶחָד בְּרִשְׁתּוֹ. וְלֹא סְתָם מַלְקוֹחַ, אֶלָּא בֶּן יְשִׁיבָה עָדִין נֶפֶשׁ, שֶׁהִצְלִיחַ לְהַחְדִּיר בּוֹ קַדְרוּת וָעֶצֶב. וְכָל זֹאת, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ בֶּן יְשִׁיבָה יָקָר לֹא יָדַע פְּרָט אֶחָד, יְסוֹדִי וְחָשׁוּב כָּל כָּךְ. הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל אָמַר, שֶׁהַשִּׂמְחָה הָעֲצוּמָה בְּחַג זֶה אֵינָהּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַדְנוּ, כִּי מִי יוּכַל לְהָעִיד בְּעַצְמוֹ שֶׁלָּמַד כָּרָאוּי. הַשִּׂמְחָה הִיא עַל כָּךְ שֶׁהִסְתַּיֵּם מַחֲזוֹר לִמּוּדִים אֶחָד וּמַתְחִיל מַחֲזוֹר לִמּוּדִים חָדָשׁ, וְאָנוּ פּוֹתְחִים בּוֹ דַּף חָדָשׁ וּמִצְטָרְפִים אֵלָיו בְּשִׂמְחָה וּבְחֶדְוָה (שֵׁם מִשְּׁמוּאֵל, מוֹעֲדִים רטו).

נֶכְדּוֹ, הָרַבִּי מִסּוֹכָטְשׁוֹב זַצַ"ל, שֶׁהֵבִיא אֶת דְּבָרָיו, הוֹסִיף לוֹמַר: אָמְנָם בְּכָל עֵת אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ, אֲבָל חֲכָמִים בָּחֲרוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן לְסִדְרַת הַיָּמִים הַטּוֹבִים. כִּי לְאַחַר שֶׁעָבַרְנוּ אֶת חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְחַג הַסֻּכּוֹת, בְּוַדַּאי הִתְעַלֵּינוּ וְהִתְמַלֵּאנוּ בְּרִגְשׁוֹת קֹדֶשׁ, נִטְהַרְנוּ מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ וְהָיִינוּ לְכֵלִים רְאוּיִים לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה'. מֵעַתָּה גַּם קַבָּלָתֵנוּ אֲמִתִּית יוֹתֵר וְאֵיתָנָה יוֹתֵר. שֶׁעַל כֵּן נִקְרָא הֶחָג בַּשֵּׁם 'עֲצֶרֶת', כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ 'הִתְאַסְּפוּת וּקְלִיטָה' (זֹהַר ח"ב קפז-א). זֹאת אוֹמֶרֶת, בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת מִתְקַבְּצִים כָּל רִשְׁמֵי הַקְּדֻשָּׁה מִן הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים וּמֵחַג הַסֻּכּוֹת וּמַשְׁפִּיעִים עַל הַחְלָטָתֵנוּ לִשְׂמֹחַ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה: לִמּוּדָהּ, שִׁנּוּנָהּ וְהִתְעַלּוּתָהּ.

אִלּוּ הָיָה הַבָּחוּר שֶׁלָּנוּ יוֹדֵעַ זֹאת, הָיָה רוֹקֵד וּמְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז, וְאוֹמֵר: 'מַה שֶּׁהָיָה - הָיָה. מִכָּאן וְאֵילָךְ אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, אֲנִי שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַתּוֹרָה שֶׁלִּי'.

אַךְ לֹא רַק בַּיְּשִׁיבוֹת שְׂמֵחִים וְרוֹקְדִים בְּחַג זֶה. בְּכָל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּבְכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחִים וְרוֹקְדִים. גַּם אֵלּוּ שֶׁהַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶם לְלִמּוּד הַתּוֹרָה רוֹפֵף וְקָלוּשׁ. וְזֹאת, כָּאָמוּר, מִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנּוּ מְצַיְּנִים אֶת הֶעָבָר וְאֵינֶנּוּ חוֹגְגִים אֶת הַסִּיּוּם אֶלָּא אֶת הַהַתְחָלָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ נוֹסִיף שִׁעוּר תּוֹרָה. מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ נַקְפִּיד יוֹתֵר עַל הִשְׁתַּתְּפוּת בַּשִּׁעוּר, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נִלְמַד אֶת הַפָּרָשָׁה וּפֵרוּשֶׁיהָ כַּסֵּדֶר. יַחְשֹׁב כָּל אֶחָד מַה בְּכֹחוֹ לְהוֹסִיף, וְיִשְׂמַח וְיַעֲלֹז בְּהַחְלָטָתוֹ. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	ויקהל תשפ"ה
	לִפְעָמִים הַ"מִּצְוָה" הִיא עֲבֵרָה
	מַחֲזֶה שָׁכִיחַ הוּא בְּהֵיכְלֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה: מְאוֹת בַּחוּרִים רוֹקְדִים בִּמְלֹא הַמֶּרֶץ, שָׁרִים בִּמְלֹא גְּרוֹנָם, בִּבְחִינַת 'וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה'' (שְׁמוּאֵל ב ו-יד) מַחֲזֶה שָׁכִיחַ הוּא בְּהֵיכְלֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה: מְאוֹת בַּחוּרִים רוֹקְדִים בִּמְלֹא הַמֶּרֶץ, שָׁרִים בִּמְלֹא גְּרוֹנָם, בִּבְחִינַת 'וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה'' (שְׁמוּאֵל ב ו-יד). מִי כְּמוֹהֶם יוֹדֵעַ כַּמָּה עָמְקוּ וְשָׂגְבוּ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי-יָם" (אִיּוֹב יא-ט). מְקַיְּמִים הֵם לְמַעֲשֶׂה אֶת דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א ד-ב) שֶׁהַמְּחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, בּוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים! הֵם הַמְּמִיתִים עַצְמָם בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, 'לְפִי שֶׁאֵין לוֹמֵד אוֹתָהּ אֶלָּא מִי שֶׁאוֹהֵב הַקַּבָּ"ה בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ... לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צַעַר גָּדוֹל וְנִדּוּד שֵׁנָה... וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה עַד שֶׁמַּעֲמִידִים דָּבָר עַל בָּרְיוֹ וַהֲלָכָה לַאֲמִתָּהּ' (תַּנְחוּמָא נח-ג). וְהֵם - הַשְּׂמֵחִים בְּהַתָּרַת הַסְּפֵקוֹת וּבְיִשּׁוּב הַתְּמִיהוֹת, בִּסְלִילַת הַדֶּרֶךְ וּבְהַבְהָרַת הַסּוּגְיָה תּוֹךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מְשַׂמְּחֵי לֵב וּמְאִירֵי עֵינַיִם - שִׂמְחַת הַתּוֹרָה, חַגָּם הוּא, זְמַן שִׂמְחָתָם מִקְרָא קֹדֶשׁ! עַד כָּלוֹת שָׁרִים הֵם 'תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ', 'טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף'. וּמַחֲזֶה שָׁכִיחַ הוּא בְּהֵיכְלֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת. תָּמִיד נִרְאֶה בַּחוּר הָרוֹקֵד, אַךְ לֹא בְּכָל הַמֶּרֶץ; שָׁר, וְלֹא בִּמְלֹא גְּרוֹנוֹ; שָׂמֵחַ כְּמִצְוַת הַיּוֹם, אַךְ דֹּק שֶׁל מְרִירוּת מָשׁוּךְ עַל פָּנָיו. אוֹחֵז בּוֹ הִרְהוּר, מַעֲשֵׂה שָׂטָן, וְאֵינוֹ מַרְפֶּה: הֵם, חֲבֵרָיו, בְּדִין שֶׁיִּשְׂמְחוּ. הֵם לָמְדוּ כִּדְבָעֵי, נִצְּלוּ אֶת הַזְּמַן, בְּכַמּוּת וּבְאֵיכוּת. הִתְעַלּוּ בִּבְקִיאוּת וּבְעִיּוּן. כִּבְּדוּ אֶת הַתּוֹרָה כָּל הַשָּׁנָה, וּבְדִין שֶׁיִּשְׂמְחוּ בָּהּ עַתָּה. אֲבָל אֲנִי, שֶׁתָּמִיד אִחַרְתִּי לַסְּדָרִים, וְלָמַדְתִּי בְּרִפְיוֹן וּבְשִׁטְחִיּוּת, עִם הַפְסָקוֹת לָרֹב; אֲנִי, שֶׁלֹּא נִצַּלְתִּי אֶת הַזְּמַן וְלֹא שָׁקַדְתִּי עַל הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁעָלַי אָמְרוּ חֲזַ"ל (סַנְהֶדְרִין צט.), רַחְמָנָא לִצְלַן, 'כִּי דְּבַר ה' בָּזָה' (בַּמִּדְבָּר טו-לא) זֶה מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק. שֶׁעָלַי אָמְרוּ, רַחְמָנָא לִצְלַן, (חֲגִיגָה ה:) שֶׁהַקַּבָּ"ה בּוֹכֶה, כִּבְיָכוֹל, בְּכָל יוֹם עַל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק. אֵיךְ אֶעֱשֶׂה שֶׁקֶר בְּנַפְשִׁי, לָשִׁיר 'תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ... טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף'?! כָּל הַשָּׁנָה מַפְנֶה אֲנִי אֶת הַגַּב וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה אֶהֱיֶה 'מְחֻתָּן'?!--- וְהוּא פּוֹרֵשׁ מִן הַמַּעְגָּל לַעֲמֹד בַּצַּד. אָכֵן, הוּא אֵינוֹ שָׂמֵחַ, אֲבָל הַשָּׂטָן שָׂמֵחַ גַּם שָׂמֵחַ: הִנֵּה הֶעֱלָה עוֹד אֶחָד בְּרִשְׁתּוֹ. וְלֹא סְתָם מַלְקוֹחַ, אֶלָּא בֶּן יְשִׁיבָה עָדִין נֶפֶשׁ, שֶׁהִצְלִיחַ לְהַחְדִּיר בּוֹ קַדְרוּת וָעֶצֶב. וְכָל זֹאת, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ בֶּן יְשִׁיבָה יָקָר לֹא יָדַע פְּרָט אֶחָד, יְסוֹדִי וְחָשׁוּב כָּל כָּךְ. הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק זַצַ"ל אָמַר, שֶׁהַשִּׂמְחָה הָעֲצוּמָה בְּחַג זֶה אֵינָהּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַדְנוּ, כִּי מִי יוּכַל לְהָעִיד בְּעַצְמוֹ שֶׁלָּמַד כָּרָאוּי. הַשִּׂמְחָה הִיא עַל כָּךְ שֶׁהִסְתַּיֵּם מַחֲזוֹר לִמּוּדִים אֶחָד וּמַתְחִיל מַחֲזוֹר לִמּוּדִים חָדָשׁ, וְאָנוּ פּוֹתְחִים בּוֹ דַּף חָדָשׁ וּמִצְטָרְפִים אֵלָיו בְּשִׂמְחָה וּבְחֶדְוָה (שֵׁם מִשְּׁמוּאֵל, מוֹעֲדִים רטו). נֶכְדּוֹ, הָרַבִּי מִסּוֹכָטְשׁוֹב זַצַ"ל, שֶׁהֵבִיא אֶת דְּבָרָיו, הוֹסִיף לוֹמַר: אָמְנָם בְּכָל עֵת אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ, אֲבָל חֲכָמִים בָּחֲרוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן לְסִדְרַת הַיָּמִים הַטּוֹבִים. כִּי לְאַחַר שֶׁעָבַרְנוּ אֶת חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְחַג הַסֻּכּוֹת, בְּוַדַּאי הִתְעַלֵּינוּ וְהִתְמַלֵּאנוּ בְּרִגְשׁוֹת קֹדֶשׁ, נִטְהַרְנוּ מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ וְהָיִינוּ לְכֵלִים רְאוּיִים לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה'. מֵעַתָּה גַּם קַבָּלָתֵנוּ אֲמִתִּית יוֹתֵר וְאֵיתָנָה יוֹתֵר. שֶׁעַל כֵּן נִקְרָא הֶחָג בַּשֵּׁם 'עֲצֶרֶת', כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ 'הִתְאַסְּפוּת וּקְלִיטָה' (זֹהַר ח"ב קפז-א). זֹאת אוֹמֶרֶת, בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת מִתְקַבְּצִים כָּל רִשְׁמֵי הַקְּדֻשָּׁה מִן הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים וּמֵחַג הַסֻּכּוֹת וּמַשְׁפִּיעִים עַל הַחְלָטָתֵנוּ לִשְׂמֹחַ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה: לִמּוּדָהּ, שִׁנּוּנָהּ וְהִתְעַלּוּתָהּ. אִלּוּ הָיָה הַבָּחוּר שֶׁלָּנוּ יוֹדֵעַ זֹאת, הָיָה רוֹקֵד וּמְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז, וְאוֹמֵר: 'מַה שֶּׁהָיָה - הָיָה. מִכָּאן וְאֵילָךְ אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, אֲנִי שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַתּוֹרָה שֶׁלִּי'. אַךְ לֹא רַק בַּיְּשִׁיבוֹת שְׂמֵחִים וְרוֹקְדִים בְּחַג זֶה. בְּכָל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּבְכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחִים וְרוֹקְדִים. גַּם אֵלּוּ שֶׁהַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶם לְלִמּוּד הַתּוֹרָה רוֹפֵף וְקָלוּשׁ. וְזֹאת, כָּאָמוּר, מִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנּוּ מְצַיְּנִים אֶת הֶעָבָר וְאֵינֶנּוּ חוֹגְגִים אֶת הַסִּיּוּם אֶלָּא אֶת הַהַתְחָלָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ נוֹסִיף שִׁעוּר תּוֹרָה. מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ נַקְפִּיד יוֹתֵר עַל הִשְׁתַּתְּפוּת בַּשִּׁעוּר, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נִלְמַד אֶת הַפָּרָשָׁה וּפֵרוּשֶׁיהָ כַּסֵּדֶר. יַחְשֹׁב כָּל אֶחָד מַה בְּכֹחוֹ לְהוֹסִיף, וְיִשְׂמַח וְיַעֲלֹז בְּהַחְלָטָתוֹ. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)