Otzarot-Article

הַפַּרְנָסָה מֻבְטַחַת לַעֲמֵלֵי הַתּוֹרָה

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר" (כה-א) מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה לְהַר סִינַי? פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהַשְּׁמִטָּה הִיא בִּנְיַן אָב שֶׁבָּא לְלַמֵּד עַל כְּלַל הַמִּצְווֹת, שֶׁגַּם הֵן נִתְּנוּ בְּהַר סִינַי. אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל בַּעַל הַ"בֵּית יִשְׂרָאֵל" מִגּוּר לִשְׁאֵלָה זוֹ, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

יְהוּדִי אֶחָד, אַבְרֵךְ בֶּן תּוֹרָה, הִתְגּוֹרֵר בִּשְׁוַיְץ עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ הַבְּרוּכָה שֶׁמָּנְתָה אַרְבָּעָה עָשָׂר יְלָדִים, בְּלִי עַיִן הָרַע. הוּא עָמַל וְיָגַע בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת, וְעַל אַף קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה וְיֹקֶר הַמִּחְיָה, לֹא חָשַׁב לְרֶגַע לַעֲזֹב אֶת סַפְסְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הוּא הִמְשִׁיךְ לַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַקְרָבָה עֲצוּמָה, וְהִסְתַּפֵּק בְּמִלְגַּת הַכּוֹלֵל הַזְּעוּמָה, וּבַמַּשְׂכֹּרֶת הַדַּלָּה שֶׁהִרְוִיחָה רַעְיָתוֹ בַּעֲבוֹדָתָהּ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה בִּתּוֹ הַבְּכוֹרָה לְפִרְקָהּ, נִגְּשָׁה אֵלָיו אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה: "בַּעְלִי הַיָּקָר, מִי כָּמוֹךָ יוֹדֵעַ, כִּי כָּל שְׁאִיפַת חַיַּי הִיא שֶׁתֵּשֵׁב וְתִלְמַד בִּשְׁקִידָה עֲצוּמָה, וְעַל אַף הַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי הַקָּשֶׁה שֶׁשָּׂרַר בַּבַּיִת לְאֹרֶךְ כָּל הַשָּׁנִים – מֵעוֹלָם לֹא בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ שֶׁתַּעֲזֹב אֶת הַלִּמּוּד. אַךְ כָּעֵת, בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ. בִּתֵּנוּ הִגִּיעָה לְגִיל הַשִּׁדּוּכִים, וְאֵין בְּיָדֵינוּ הַסְּכוּם הַמִּינִימָלִי לְהוֹצָאוֹת הַנְּדוּנְיָה וְהַחֲתֻנָּה. הַאִם אֵינְךָ סָבוּר שֶׁהִגִּיעָה הָעֵת לָתוּר אַחַר מְקוֹרוֹת הַכְנָסָה נוֹסָפִים?"

הַבַּעַל שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, וּלְאַחַר הִרְהוּר קַל, הֵשִׁיב: "יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ פַּרְנָסָה לַעֲמֵלֵי תּוֹרָה. אֲנִי בָּטוּחַ, שֶׁאִם נָשִׂים מִבְטַחֵנוּ בַּה', נִרְאֶה בְּחוּשׁ אֶת יְשׁוּעַת ה'". לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הִסְכִּימָה הָאִשָּׁה לִרְצוֹן בַּעְלָהּ, וְהִמְשִׁיכָה לְאַפְשֵׁר לוֹ לִלְמֹד בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת.

בְּאַחַד הַיָּמִים, נָחָה לָהּ בְּתֵבַת הַדֹּאַר מַעֲטָפָה הַנּוֹשֵׂאת אֶת הַלּוֹגוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט. 'בַּמָּה הִסְתַּבַּכְנוּ?' חָלְפָה הַמַּחֲשָׁבָה בְּמֹחָהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת, כְּשֶׁפָּתְחָה אֶת הַמַּעֲטָפָה וְהֵחֵלָּה לִקְרֹא אֶת הַכָּתוּב בַּמִּכְתָּב. הִתְבָּרֵר, כִּי בַּעְלָהּ הֻזְמַן לְדִיּוּן שֶׁעָתִיד לְהִתְקַיֵּם בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט בַּשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב. סִבַּת הַדִּיּוּן לֹא נִכְתְּבָה.

בְּהַגִּיעַ הַיּוֹם, מִיָּד כַּאֲשֶׁר נִכְנַס הָאַבְרֵךְ בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּשְׁפָּט, נִשְׁאַל לִשְׁמוֹ. כַּאֲשֶׁר הֵשִׁיב מַה שְּׁמוֹ וּמָסַר אֶת פְּרָטָיו הָאִישִׁיִּים, הִבְחִין בְּהִתְרַגְּשׁוּת הָאוֹפֶפֶת אֶת הַנּוֹכְחִים. לֹא הָיָה לוֹ זְמַן לְבָרֵר מָה הַסִּבָּה לְכָךְ, כִּי מַהֵר מְאֹד הִתְחִיל הַדִּיּוּן.

פָּנָה אֵלָיו הַשּׁוֹפֵט וְשָׁאַל: "כַּמָּה יְלָדִים יֵשׁ לְךָ?"

הַשְּׁאֵלָה הִפְתִּיעָה מְעַט אֶת הָאַבְרֵךְ, שֶׁתָּהָה לְעַצְמוֹ מַדּוּעַ מִתְעַנְיֵן הַשּׁוֹפֵט בְּגָדְלָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ הַבְּרוּכָה. "בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יְלָדִים בְּלִי עַיִן הָרַע חָנַן אוֹתִי הַבּוֹרֵא", הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.

"אַרְבָּעָה עָשָׂר?!" לֹא הִצְלִיחַ הַשּׁוֹפֵט לִכְלֹא אֶת הִתְפַּעֲלוּתוֹ, "וּבַמָּה אַתָּה עוֹסֵק? מִמָּה הִנְּךָ מִתְפַּרְנֵס?" הוֹסִיף לִשְׁאֹל.

"אֲנִי עוֹסֵק רֹב הַיּוֹם בְּלִמּוּד תּוֹרַת ה'. וּפַרְנָסָה מִשָּׁמַיִם..." עָנָה בְּפַשְׁטוּת.

"אָכֵן, פַּרְנָסָה מִשָּׁמַיִם!" הִכְרִיז הַשּׁוֹפֵט לְהַפְתָּעַת כֻּלָּם. "כְּדַאי לְךָ לִשְׁמֹעַ מַדּוּעַ זִמְּנוּ אוֹתְךָ הַיּוֹם לְכָאן". בְּשָׁלָב זֶה הֵחֵל הַשּׁוֹפֵט לְגוֹלֵל בִּפְנֵי הַנּוֹכְחִים אֶת הַמִּקְרֶה שֶׁהִגִּיעַ לְדִיּוּן בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט יָמִים אֲחָדִים קֹדֶם לָכֵן.

גְּבִיר אֶחָד, תּוֹשָׁב שְׁוַיְץ שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי בְּרִית, בְּעָלָיו שֶׁל אֶחָד מִבָּתֵּי הַמָּלוֹן הַמְפֹאָרִים בַּמְּדִינָה, שָׁבַק חַיִּים לָאַחֲרוֹנָה. הוּא הָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים, וּבְצַוָּאָתוֹ הוֹרָה לְהוֹרִישׁ אֶת בֵּית הַמָּלוֹן שֶׁבְּבַעֲלוּתוֹ לְמִשְׁפָּחָה בַּעֲלַת מִסְפַּר הַנְּפָשׁוֹת הָרַב בְּיוֹתֵר בְּכָל רַחֲבֵי שְׁוַיְץ. הַצַּוָּאָה הִגִּיעָה אֶל בֵּית הַמִּשְׁפָּט, וּבִבְדִיקָה שֶׁעָרַךְ מִשְׂרַד הַפָּנִים, הִתְקַבְּלָה הַמַּסְקָנָה שֶׁמִּי שֶׁעוֹנֶה לַהַגְדָּרָה - הוּא לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר הָאַבְרֵךְ הַזֶּה. "מֵעַתָּה הִנְּךָ בְּעָלָיו הַחֻקִּיִּים שֶׁל בֵּית הַמָּלוֹן, וְאַתָּה רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ..." הוֹדִיעַ הַשּׁוֹפֵט לָאַבְרֵךְ הַמְאֻשָּׁר. הָאַבְרֵךְ נוֹכַח לָדַעַת כִּי צָדַק בְּגִישָׁתוֹ, מִשָּׁמַיִם דָּאֲגוּ שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה בְּלִי דַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה כְּלָל!

מִי שֶׁמַּקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ לְלִמּוּד הַתּוֹרָה – מֻבְטָח לוֹ שֶׁעֹל הַפַּרְנָסָה לֹא יִהְיֶה מֻטָּל עַל כְּתֵפָיו. כִּי הַפַּרְנָסָה מִשָּׁמַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִדְאַג לְפַרְנָסָתָם שֶׁל לוֹמְדֵי תּוֹרָתוֹ.

וּמִכָּאן, נִמְצָא תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַ"בֵּית יִשְׂרָאֵל" שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּךְ:

בְּמִצְוַת הַשְּׁמִטָּה, יֵשׁ הַבְטָחָה יִחוּדִית לְמִי שֶׁמְּחַזְּקִים אֶת בִּטְחוֹנָם בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְנִמְנָעִים מֵעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה: "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים". לְכָךְ זוֹכֶה גַּם מִי שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה, וּכְדִבְרֵי הַתַּנָּא בְּאָבוֹת (ג-ה): "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ". עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ – הַיְנוּ, עֹל הַמִּחְיָה וְהַפַּרְנָסָה.

זֶה מַה שֶּׁרָצְתָה הַתּוֹרָה לְלַמְּדֵנוּ, כְּשֶׁהִזְכִּירָה אֶת הַר סִינַי בְּתוֹךְ הַצִּוּוּי עַל הַשְּׁמִטָּה: כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת לְשׁוֹמְרֵי הַשְּׁמִטָּה הַבּוֹטְחִים בַּה', כָּךְ אָדָם שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּסִינַי - מַשְׁפִּיעִים עָלָיו בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁיּוּכַל לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד בְּלִי טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה. (לְלַמֶּדְךָ)

	כי תשא תשפ"ה
	מַתָּנָה – רַק לְאַחַר מִצּוּי הַיְכֹלֶת!
	הַפַּרְנָסָה מֻבְטַחַת לַעֲמֵלֵי הַתּוֹרָה "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר" (כה-א) מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה לְהַר סִינַי? פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהַשְּׁמִטָּה הִיא בִּנְיַן אָב שֶׁבָּא לְלַמֵּד עַל כְּלַל הַמִּצְווֹת, שֶׁגַּם הֵן נִתְּנוּ בְּהַר סִינַי. אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל בַּעַל הַ"בֵּית יִשְׂרָאֵל" מִגּוּר לִשְׁאֵלָה זוֹ, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: יְהוּדִי אֶחָד, אַבְרֵךְ בֶּן תּוֹרָה, הִתְגּוֹרֵר בִּשְׁוַיְץ עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ הַבְּרוּכָה שֶׁמָּנְתָה אַרְבָּעָה עָשָׂר יְלָדִים, בְּלִי עַיִן הָרַע. הוּא עָמַל וְיָגַע בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת, וְעַל אַף קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה וְיֹקֶר הַמִּחְיָה, לֹא חָשַׁב לְרֶגַע לַעֲזֹב אֶת סַפְסְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הוּא הִמְשִׁיךְ לַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַקְרָבָה עֲצוּמָה, וְהִסְתַּפֵּק בְּמִלְגַּת הַכּוֹלֵל הַזְּעוּמָה, וּבַמַּשְׂכֹּרֶת הַדַּלָּה שֶׁהִרְוִיחָה רַעְיָתוֹ בַּעֲבוֹדָתָהּ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה בִּתּוֹ הַבְּכוֹרָה לְפִרְקָהּ, נִגְּשָׁה אֵלָיו אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה: "בַּעְלִי הַיָּקָר, מִי כָּמוֹךָ יוֹדֵעַ, כִּי כָּל שְׁאִיפַת חַיַּי הִיא שֶׁתֵּשֵׁב וְתִלְמַד בִּשְׁקִידָה עֲצוּמָה, וְעַל אַף הַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי הַקָּשֶׁה שֶׁשָּׂרַר בַּבַּיִת לְאֹרֶךְ כָּל הַשָּׁנִים – מֵעוֹלָם לֹא בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ שֶׁתַּעֲזֹב אֶת הַלִּמּוּד. אַךְ כָּעֵת, בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ. בִּתֵּנוּ הִגִּיעָה לְגִיל הַשִּׁדּוּכִים, וְאֵין בְּיָדֵינוּ הַסְּכוּם הַמִּינִימָלִי לְהוֹצָאוֹת הַנְּדוּנְיָה וְהַחֲתֻנָּה. הַאִם אֵינְךָ סָבוּר שֶׁהִגִּיעָה הָעֵת לָתוּר אַחַר מְקוֹרוֹת הַכְנָסָה נוֹסָפִים?" הַבַּעַל שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, וּלְאַחַר הִרְהוּר קַל, הֵשִׁיב: "יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ פַּרְנָסָה לַעֲמֵלֵי תּוֹרָה. אֲנִי בָּטוּחַ, שֶׁאִם נָשִׂים מִבְטַחֵנוּ בַּה', נִרְאֶה בְּחוּשׁ אֶת יְשׁוּעַת ה'". לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הִסְכִּימָה הָאִשָּׁה לִרְצוֹן בַּעְלָהּ, וְהִמְשִׁיכָה לְאַפְשֵׁר לוֹ לִלְמֹד בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת. בְּאַחַד הַיָּמִים, נָחָה לָהּ בְּתֵבַת הַדֹּאַר מַעֲטָפָה הַנּוֹשֵׂאת אֶת הַלּוֹגוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט. 'בַּמָּה הִסְתַּבַּכְנוּ?' חָלְפָה הַמַּחֲשָׁבָה בְּמֹחָהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת, כְּשֶׁפָּתְחָה אֶת הַמַּעֲטָפָה וְהֵחֵלָּה לִקְרֹא אֶת הַכָּתוּב בַּמִּכְתָּב. הִתְבָּרֵר, כִּי בַּעְלָהּ הֻזְמַן לְדִיּוּן שֶׁעָתִיד לְהִתְקַיֵּם בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט בַּשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב. סִבַּת הַדִּיּוּן לֹא נִכְתְּבָה. בְּהַגִּיעַ הַיּוֹם, מִיָּד כַּאֲשֶׁר נִכְנַס הָאַבְרֵךְ בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּשְׁפָּט, נִשְׁאַל לִשְׁמוֹ. כַּאֲשֶׁר הֵשִׁיב מַה שְּׁמוֹ וּמָסַר אֶת פְּרָטָיו הָאִישִׁיִּים, הִבְחִין בְּהִתְרַגְּשׁוּת הָאוֹפֶפֶת אֶת הַנּוֹכְחִים. לֹא הָיָה לוֹ זְמַן לְבָרֵר מָה הַסִּבָּה לְכָךְ, כִּי מַהֵר מְאֹד הִתְחִיל הַדִּיּוּן. פָּנָה אֵלָיו הַשּׁוֹפֵט וְשָׁאַל: "כַּמָּה יְלָדִים יֵשׁ לְךָ?" הַשְּׁאֵלָה הִפְתִּיעָה מְעַט אֶת הָאַבְרֵךְ, שֶׁתָּהָה לְעַצְמוֹ מַדּוּעַ מִתְעַנְיֵן הַשּׁוֹפֵט בְּגָדְלָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ הַבְּרוּכָה. "בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יְלָדִים בְּלִי עַיִן הָרַע חָנַן אוֹתִי הַבּוֹרֵא", הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה. "אַרְבָּעָה עָשָׂר?!" לֹא הִצְלִיחַ הַשּׁוֹפֵט לִכְלֹא אֶת הִתְפַּעֲלוּתוֹ, "וּבַמָּה אַתָּה עוֹסֵק? מִמָּה הִנְּךָ מִתְפַּרְנֵס?" הוֹסִיף לִשְׁאֹל. "אֲנִי עוֹסֵק רֹב הַיּוֹם בְּלִמּוּד תּוֹרַת ה'. וּפַרְנָסָה מִשָּׁמַיִם..." עָנָה בְּפַשְׁטוּת. "אָכֵן, פַּרְנָסָה מִשָּׁמַיִם!" הִכְרִיז הַשּׁוֹפֵט לְהַפְתָּעַת כֻּלָּם. "כְּדַאי לְךָ לִשְׁמֹעַ מַדּוּעַ זִמְּנוּ אוֹתְךָ הַיּוֹם לְכָאן". בְּשָׁלָב זֶה הֵחֵל הַשּׁוֹפֵט לְגוֹלֵל בִּפְנֵי הַנּוֹכְחִים אֶת הַמִּקְרֶה שֶׁהִגִּיעַ לְדִיּוּן בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט יָמִים אֲחָדִים קֹדֶם לָכֵן. גְּבִיר אֶחָד, תּוֹשָׁב שְׁוַיְץ שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי בְּרִית, בְּעָלָיו שֶׁל אֶחָד מִבָּתֵּי הַמָּלוֹן הַמְפֹאָרִים בַּמְּדִינָה, שָׁבַק חַיִּים לָאַחֲרוֹנָה. הוּא הָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים, וּבְצַוָּאָתוֹ הוֹרָה לְהוֹרִישׁ אֶת בֵּית הַמָּלוֹן שֶׁבְּבַעֲלוּתוֹ לְמִשְׁפָּחָה בַּעֲלַת מִסְפַּר הַנְּפָשׁוֹת הָרַב בְּיוֹתֵר בְּכָל רַחֲבֵי שְׁוַיְץ. הַצַּוָּאָה הִגִּיעָה אֶל בֵּית הַמִּשְׁפָּט, וּבִבְדִיקָה שֶׁעָרַךְ מִשְׂרַד הַפָּנִים, הִתְקַבְּלָה הַמַּסְקָנָה שֶׁמִּי שֶׁעוֹנֶה לַהַגְדָּרָה - הוּא לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר הָאַבְרֵךְ הַזֶּה. "מֵעַתָּה הִנְּךָ בְּעָלָיו הַחֻקִּיִּים שֶׁל בֵּית הַמָּלוֹן, וְאַתָּה רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ..." הוֹדִיעַ הַשּׁוֹפֵט לָאַבְרֵךְ הַמְאֻשָּׁר. הָאַבְרֵךְ נוֹכַח לָדַעַת כִּי צָדַק בְּגִישָׁתוֹ, מִשָּׁמַיִם דָּאֲגוּ שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה בְּלִי דַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה כְּלָל! מִי שֶׁמַּקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ לְלִמּוּד הַתּוֹרָה – מֻבְטָח לוֹ שֶׁעֹל הַפַּרְנָסָה לֹא יִהְיֶה מֻטָּל עַל כְּתֵפָיו. כִּי הַפַּרְנָסָה מִשָּׁמַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִדְאַג לְפַרְנָסָתָם שֶׁל לוֹמְדֵי תּוֹרָתוֹ. וּמִכָּאן, נִמְצָא תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַ"בֵּית יִשְׂרָאֵל" שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּךְ: בְּמִצְוַת הַשְּׁמִטָּה, יֵשׁ הַבְטָחָה יִחוּדִית לְמִי שֶׁמְּחַזְּקִים אֶת בִּטְחוֹנָם בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְנִמְנָעִים מֵעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה: "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים". לְכָךְ זוֹכֶה גַּם מִי שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה, וּכְדִבְרֵי הַתַּנָּא בְּאָבוֹת (ג-ה): "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ". עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ – הַיְנוּ, עֹל הַמִּחְיָה וְהַפַּרְנָסָה. זֶה מַה שֶּׁרָצְתָה הַתּוֹרָה לְלַמְּדֵנוּ, כְּשֶׁהִזְכִּירָה אֶת הַר סִינַי בְּתוֹךְ הַצִּוּוּי עַל הַשְּׁמִטָּה: כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת לְשׁוֹמְרֵי הַשְּׁמִטָּה הַבּוֹטְחִים בַּה', כָּךְ אָדָם שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּסִינַי - מַשְׁפִּיעִים עָלָיו בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁיּוּכַל לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד בְּלִי טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה. (לְלַמֶּדְךָ)