Otzarot-Article

הָרְכוּשׁ שֶׁנִּשְׁאָר וְהָרְכוּשׁ שֶׁמַּמְשִׁיךְ...

"וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן" (כג-י) בַּפָּסוּק יֵשׁ דָּבָר תָּמוּהַּ: מַדּוּעַ תְּחִלָּה מְיַחֵס הַכָּתוּב אֶת הַקָּצִיר אֶל הָאָרֶץ: "וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ", וּלְבַסּוֹף הוּא אוֹמֵר: "רֵאשִׁית קְצִירְכֶם" – כְּלוֹמַר, הַקָּצִיר שֶׁלָּכֶם?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

שָׁאוּל אַיְיזְנְבֶּרְג הָיָה אִישׁ עֲסָקִים וְאֵיל הוֹן מֵהַגְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל. עֲסָקָיו הַמְסֹעָפִים הָיוּ חוֹבְקֵי עוֹלָם, וּבְמִסְגַּרְתָּם הִצְלִיחַ לִצֹּר קְשָׁרִים הֲדוּקִים עִם מַנְהִיגֵי מְדִינוֹת וְעִם אַנְשֵׁי עֲסָקִים בְּכָל הָעוֹלָם. בֵּין הַשְּׁאָר, נִהֵל אַיְיזְנְבֶּרְג קְשָׁרִים עֲסָקִים הֲדוּקִים עִם מְדִינוֹת הַמִּזְרָח הָרָחוֹק כְּמוֹ: יַפָּן, דְּרוֹם קוֹרֵיאָה וְסִין, וְהָיָה שֻׁתָּף לַהֲקָמָתָן שֶׁל חֲבָרוֹת כַּלְכָּלִיּוֹת מֵהַגְּדוֹלוֹת בַּמֶּשֶׁק. הוּא עָלָה לָאָרֶץ מִיַּפָּן בִּשְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים, וְהִתְגּוֹרֵר בְּוִילָה יֻקְרָתִית בְּסַבְיוֹן. עַל אַף שֶׁבָּא מִבַּיִת שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת – נִהֵל אֹרַח חַיִּים חִלּוֹנִי.

לָכֵן, כַּאֲשֶׁר נִתְקְלָה קְרוֹבַת מִשְׁפַּחְתּוֹ שׁוֹמֶרֶת הַמִּצְווֹת בְּקֹשִׁי כַּלְכָּלִי, לֹא עָלָה בְּדַעְתָּהּ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מִדּוֹדָהּ הֶעָשִׁיר. אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ, וְהִיא וּבַעְלָהּ הִתְקַשּׁוּ לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתָּם הַבְּרוּכָה, הֶחְלִיטָה לָשִׂים נַפְשָׁהּ בְּכַפָּהּ וּלְנַסּוֹת לִפְנוֹת יְשִׁירוֹת לִשְׁאֵר בְּשָׂרָהּ, מַר אַיְיזְנְבֶּרְג. מִי יוֹדֵעַ? אוּלַי מִשָּׁם תָּבוֹא יְשׁוּעָתָה.

לְהַפְתָּעָתָהּ, הִתְגַּלָּה כִּי דּוֹדָהּ, שָׁאוּל אַיְיזְנְבֶּרְג, הוּא יְהוּדִי בַּעַל לֵב חַם. הוּא נֶחֱלַץ לְעֶזְרָתָהּ שֶׁל קְרוֹבָתוֹ וְהֶעֱנִיק לָהּ מִיָּד סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן לְכַלְכָּלַת בֵּיתָהּ. נוֹסָף עַל כָּךְ, הִבְטִיחַ מַר אַיְיזְנְבֶּרְג לִשְׁלֹחַ לָהּ עֶזְרָה כַּלְכָּלִית מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. הִבְטִיחַ וְקִיֵּם.

בִּשְׁנַת תשנ"ז נִפְטַר שָׁאוּל אַיְיזְנְבֶּרְג לְבֵית עוֹלָמוֹ, כְּשֶׁהוּא מוֹתִיר אַחֲרָיו הוֹן עָצוּם שֶׁל לְמַעְלָה מִמִּילְיָארְד דּוֹלָר. בְּהַלְוָיָתוֹ, שֶׁנֶּעֶרְכָה בַּיִּשּׁוּב סַבְיוֹן, הִשְׁתַּתְּפָה בֵּין הַשְּׁאָר גַּם קְרוֹבַת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁשָּׁאוּל תָּמַךְ בָּהּ לְאֹרֶךְ הַשָּׁנִים. לְאַחַר שֶׁנִּשְּׂאוּ הֶסְפֵּדִים עַל יְדֵי בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְכַמָּה מְכֻבָּדִים, פָּנוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אֶל הַקְּרוֹבָה הַזּוֹ, וּבִקְשׁוּ מִמֶּנָּה לוֹמַר דִּבְרֵי הֶסְפֵּד. לְאַחַר לְבָטִים קַלִּים, הִסְכִּימָה הָאִשָּׁה, שֶׁלֹּא הֻרְגְּלָה בְּמַעֲמָדוֹת כָּאֵלּוּ, לוֹמַר כַּמָּה מִלִּים, הַכָּרַת הַטּוֹב לַנִּפְטָר שֶׁסִּיַּע לָהּ וּלְמִשְׁפַּחְתָּהּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.

"דּוֹד שָׁאוּל הַיָּקָר", פָּתְחָה בִּדְמָעוֹת, "הָיִיתָ אִישׁ עֲשִׂיָּה גָּדוֹל בְּחַיֶּיךָ. הֵקַמְתָּ מִפְעָלִים עֲנָקִיִּים, יִסַּדְתָּ חֲבָרוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲשׁוּבוֹת, הִצְלַחְתָּ לִצֹּר קְשָׁרִים עֲנֵפִים עִם שׁוֹעֵי עוֹלָם וְצָבַרְתָּ הוֹן רַב. אַךְ אֶת כָּל מֵאוֹת הַמִּלְיוֹנִים שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתְךָ, אֵינְךָ לוֹקֵחַ אִתְּךָ בְּמַסָּעֲךָ לְעוֹלַם הָאֱמֶת. אוֹתָם אַתָּה מוֹתִיר לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים".

הִיא הִגְבִּיהָה אֶת קוֹלָהּ בְּבֶכִי, וְאָמְרָה: "דּוֹד שָׁאוּל! יֵשׁ אוֹצָר אֶחָד שֶׁאוֹתוֹ אַתָּה כֵּן לוֹקֵחַ עִמְּךָ בְּדַרְכְּךָ לְמַעְלָה: כָּל כַּסְפֵּי הַצְּדָקָה שֶׁנָּתַתָּ. תָּמַכְתָּ בִּי וּבְמִשְׁפַּחְתִּי כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְגַדֵּל אֶת יְלָדֵינוּ לְתוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְאֶת הָרְכוּשׁ הַזֶּה אִישׁ לֹא יוּכַל לָקַחַת מִמְּךָ. הַכֶּסֶף הַזֶּה שֶׁלְּךָ בֶּאֱמֶת, וְאוֹתוֹ אַתָּה לוֹקֵחַ עִמְּךָ לְגַן עֵדֶן"...

הֲרֵי לָנוּ, כִּי הָרְכוּשׁ שֶׁהָאָדָם צוֹבֵר, אֵינוֹ מְלַוֶּה אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. רַק הַכֶּסֶף שֶׁהִפְרִישׁ לְצָרְכֵי צְדָקָה וְהַקֹּדֶשׁ – עוֹמֵד לוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא וּמְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי צְבִי פֶּסַח פְרַנְק, הַמְבָאֵר כָּךְ:

נִדְמֶה לָאִכָּר כִּי הַתְּבוּאָה שֶׁהוּא קוֹצֵר, שֶׁעָלֶיהָ כֹּה יָגַע וְעָמַל – שֶׁלּוֹ הִיא וְקִנְיָנוֹ הַבִּלְעָדִי, אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר – אֵין זֶה כָּךְ! בַּסּוֹף יִתְבָּרֵר לוֹ כִּי לֹא נוֹתָר לוֹ דָּבָר מֵאוֹתָהּ תְּבוּאָה, וְרַק הַחֵלֶק שֶׁהוּא מַפְרִישׁ לַה' – הוּא בִּלְבַד נִשְׁאָר נַחֲלָתוֹ הַבִּלְעָדִית.

לָכֵן, בַּתְּחִלָּה הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ" – בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם קוֹצְרִים אֶת הַתְּבוּאָה – הִיא עֲדַיִן אֵינֶנָּה מִתְיַחֶסֶת אֲלֵיכֶם, עַל אַף שֶׁיְּגַעְתֶּם וּטְרַחְתֶּם בְּגִדּוּלָהּ. רַק כַּאֲשֶׁר תְּקַיְּמוּ אֶת מִצְוַת "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר... אֶל הַכֹּהֵן" – דַּוְקָא מַה שֶּׁתַּפְרִישׁוּ לַה' לְקָרְבַּן הָעֹמֶר, הוּא בִּלְבַד נֶחְשָׁב "רֵאשִׁית קְצִירְכֶם" – וְכִדְרָשַׁת חֲזַ"ל (פסחים כג) "קְצִירְכֶם – שֶׁלָּכֶם יְהֵא". (לְלַמֶּדְךָ)

	תצוה תשפ"ה
	קֹדֶם לַכְּנִיסָה – הֲכָנָה!
	הָרְכוּשׁ שֶׁנִּשְׁאָר וְהָרְכוּשׁ שֶׁמַּמְשִׁיךְ... "וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן" (כג-י) בַּפָּסוּק יֵשׁ דָּבָר תָּמוּהַּ: מַדּוּעַ תְּחִלָּה מְיַחֵס הַכָּתוּב אֶת הַקָּצִיר אֶל הָאָרֶץ: "וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ", וּלְבַסּוֹף הוּא אוֹמֵר: "רֵאשִׁית קְצִירְכֶם" – כְּלוֹמַר, הַקָּצִיר שֶׁלָּכֶם? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: שָׁאוּל אַיְיזְנְבֶּרְג הָיָה אִישׁ עֲסָקִים וְאֵיל הוֹן מֵהַגְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל. עֲסָקָיו הַמְסֹעָפִים הָיוּ חוֹבְקֵי עוֹלָם, וּבְמִסְגַּרְתָּם הִצְלִיחַ לִצֹּר קְשָׁרִים הֲדוּקִים עִם מַנְהִיגֵי מְדִינוֹת וְעִם אַנְשֵׁי עֲסָקִים בְּכָל הָעוֹלָם. בֵּין הַשְּׁאָר, נִהֵל אַיְיזְנְבֶּרְג קְשָׁרִים עֲסָקִים הֲדוּקִים עִם מְדִינוֹת הַמִּזְרָח הָרָחוֹק כְּמוֹ: יַפָּן, דְּרוֹם קוֹרֵיאָה וְסִין, וְהָיָה שֻׁתָּף לַהֲקָמָתָן שֶׁל חֲבָרוֹת כַּלְכָּלִיּוֹת מֵהַגְּדוֹלוֹת בַּמֶּשֶׁק. הוּא עָלָה לָאָרֶץ מִיַּפָּן בִּשְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים, וְהִתְגּוֹרֵר בְּוִילָה יֻקְרָתִית בְּסַבְיוֹן. עַל אַף שֶׁבָּא מִבַּיִת שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת – נִהֵל אֹרַח חַיִּים חִלּוֹנִי. לָכֵן, כַּאֲשֶׁר נִתְקְלָה קְרוֹבַת מִשְׁפַּחְתּוֹ שׁוֹמֶרֶת הַמִּצְווֹת בְּקֹשִׁי כַּלְכָּלִי, לֹא עָלָה בְּדַעְתָּהּ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מִדּוֹדָהּ הֶעָשִׁיר. אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ, וְהִיא וּבַעְלָהּ הִתְקַשּׁוּ לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתָּם הַבְּרוּכָה, הֶחְלִיטָה לָשִׂים נַפְשָׁהּ בְּכַפָּהּ וּלְנַסּוֹת לִפְנוֹת יְשִׁירוֹת לִשְׁאֵר בְּשָׂרָהּ, מַר אַיְיזְנְבֶּרְג. מִי יוֹדֵעַ? אוּלַי מִשָּׁם תָּבוֹא יְשׁוּעָתָה. לְהַפְתָּעָתָהּ, הִתְגַּלָּה כִּי דּוֹדָהּ, שָׁאוּל אַיְיזְנְבֶּרְג, הוּא יְהוּדִי בַּעַל לֵב חַם. הוּא נֶחֱלַץ לְעֶזְרָתָהּ שֶׁל קְרוֹבָתוֹ וְהֶעֱנִיק לָהּ מִיָּד סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן לְכַלְכָּלַת בֵּיתָהּ. נוֹסָף עַל כָּךְ, הִבְטִיחַ מַר אַיְיזְנְבֶּרְג לִשְׁלֹחַ לָהּ עֶזְרָה כַּלְכָּלִית מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. הִבְטִיחַ וְקִיֵּם. בִּשְׁנַת תשנ"ז נִפְטַר שָׁאוּל אַיְיזְנְבֶּרְג לְבֵית עוֹלָמוֹ, כְּשֶׁהוּא מוֹתִיר אַחֲרָיו הוֹן עָצוּם שֶׁל לְמַעְלָה מִמִּילְיָארְד דּוֹלָר. בְּהַלְוָיָתוֹ, שֶׁנֶּעֶרְכָה בַּיִּשּׁוּב סַבְיוֹן, הִשְׁתַּתְּפָה בֵּין הַשְּׁאָר גַּם קְרוֹבַת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁשָּׁאוּל תָּמַךְ בָּהּ לְאֹרֶךְ הַשָּׁנִים. לְאַחַר שֶׁנִּשְּׂאוּ הֶסְפֵּדִים עַל יְדֵי בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְכַמָּה מְכֻבָּדִים, פָּנוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אֶל הַקְּרוֹבָה הַזּוֹ, וּבִקְשׁוּ מִמֶּנָּה לוֹמַר דִּבְרֵי הֶסְפֵּד. לְאַחַר לְבָטִים קַלִּים, הִסְכִּימָה הָאִשָּׁה, שֶׁלֹּא הֻרְגְּלָה בְּמַעֲמָדוֹת כָּאֵלּוּ, לוֹמַר כַּמָּה מִלִּים, הַכָּרַת הַטּוֹב לַנִּפְטָר שֶׁסִּיַּע לָהּ וּלְמִשְׁפַּחְתָּהּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. "דּוֹד שָׁאוּל הַיָּקָר", פָּתְחָה בִּדְמָעוֹת, "הָיִיתָ אִישׁ עֲשִׂיָּה גָּדוֹל בְּחַיֶּיךָ. הֵקַמְתָּ מִפְעָלִים עֲנָקִיִּים, יִסַּדְתָּ חֲבָרוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲשׁוּבוֹת, הִצְלַחְתָּ לִצֹּר קְשָׁרִים עֲנֵפִים עִם שׁוֹעֵי עוֹלָם וְצָבַרְתָּ הוֹן רַב. אַךְ אֶת כָּל מֵאוֹת הַמִּלְיוֹנִים שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתְךָ, אֵינְךָ לוֹקֵחַ אִתְּךָ בְּמַסָּעֲךָ לְעוֹלַם הָאֱמֶת. אוֹתָם אַתָּה מוֹתִיר לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים". הִיא הִגְבִּיהָה אֶת קוֹלָהּ בְּבֶכִי, וְאָמְרָה: "דּוֹד שָׁאוּל! יֵשׁ אוֹצָר אֶחָד שֶׁאוֹתוֹ אַתָּה כֵּן לוֹקֵחַ עִמְּךָ בְּדַרְכְּךָ לְמַעְלָה: כָּל כַּסְפֵּי הַצְּדָקָה שֶׁנָּתַתָּ. תָּמַכְתָּ בִּי וּבְמִשְׁפַּחְתִּי כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְגַדֵּל אֶת יְלָדֵינוּ לְתוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְאֶת הָרְכוּשׁ הַזֶּה אִישׁ לֹא יוּכַל לָקַחַת מִמְּךָ. הַכֶּסֶף הַזֶּה שֶׁלְּךָ בֶּאֱמֶת, וְאוֹתוֹ אַתָּה לוֹקֵחַ עִמְּךָ לְגַן עֵדֶן"... הֲרֵי לָנוּ, כִּי הָרְכוּשׁ שֶׁהָאָדָם צוֹבֵר, אֵינוֹ מְלַוֶּה אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. רַק הַכֶּסֶף שֶׁהִפְרִישׁ לְצָרְכֵי צְדָקָה וְהַקֹּדֶשׁ – עוֹמֵד לוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא וּמְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי צְבִי פֶּסַח פְרַנְק, הַמְבָאֵר כָּךְ: נִדְמֶה לָאִכָּר כִּי הַתְּבוּאָה שֶׁהוּא קוֹצֵר, שֶׁעָלֶיהָ כֹּה יָגַע וְעָמַל – שֶׁלּוֹ הִיא וְקִנְיָנוֹ הַבִּלְעָדִי, אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר – אֵין זֶה כָּךְ! בַּסּוֹף יִתְבָּרֵר לוֹ כִּי לֹא נוֹתָר לוֹ דָּבָר מֵאוֹתָהּ תְּבוּאָה, וְרַק הַחֵלֶק שֶׁהוּא מַפְרִישׁ לַה' – הוּא בִּלְבַד נִשְׁאָר נַחֲלָתוֹ הַבִּלְעָדִית. לָכֵן, בַּתְּחִלָּה הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ" – בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם קוֹצְרִים אֶת הַתְּבוּאָה – הִיא עֲדַיִן אֵינֶנָּה מִתְיַחֶסֶת אֲלֵיכֶם, עַל אַף שֶׁיְּגַעְתֶּם וּטְרַחְתֶּם בְּגִדּוּלָהּ. רַק כַּאֲשֶׁר תְּקַיְּמוּ אֶת מִצְוַת "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר... אֶל הַכֹּהֵן" – דַּוְקָא מַה שֶּׁתַּפְרִישׁוּ לַה' לְקָרְבַּן הָעֹמֶר, הוּא בִּלְבַד נֶחְשָׁב "רֵאשִׁית קְצִירְכֶם" – וְכִדְרָשַׁת חֲזַ"ל (פסחים כג) "קְצִירְכֶם – שֶׁלָּכֶם יְהֵא". (לְלַמֶּדְךָ)