Otzarot-Article

"וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם" (ו-ו) נִפְתַּח בִּשְׁאֵלָה. אָמְנָם, אֵין זוֹ מַמָּשׁ שְׁאֵלָה, הֲרֵי זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא יוּכַל לִהְיוֹת, אֲבָל יוֹעִיל לְגֵרוּי הַמַּחְשָׁבָה: אָדָם חֲשׂוּךְ בָּנִים פּוֹנֶה לַבַּבָּא סָאלִי, לְמָשָׁל, בְּבַקָּשָׁה לְהִוָּשַׁע, אוֹ אֲפִלּוּ לָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ אוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. וְאוֹמֵר לוֹ הַצַּדִּיק: 'תֹּאמַר בְּכָל יוֹם, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה, מִזְמוֹר פְּלוֹנִי בִּתְהִלִּים וְתִפָּקֵד'. הֲיִתָּכֵן שֶׁאָדָם זֶה, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר צִוּוּי הַצַּדִּיק, יִשָּׁאֵר עֲרִירִי?! בְּוַדַּאי אֵין הַדָּבָר מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת, שֶׁהֲרֵי 'צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם'.

וְאִם משֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ יֹאמַר לוֹ כָּךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה...

וְאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ - "שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק" - יוֹרֶהוּ לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּה מְסֻיֶּמֶת, וַדַּאי הוּא שֶׁתִּפְעַל אֶת פְּעֻלָּתָהּ. בְּוַדַּאי, בְּלֹא כָּל סָפֵק.

עַד כָּאן הַהַקְדָּמָה. וְעַכְשָׁו, לְעִנְיָנֵנוּ, אֶל הָעִקָּר. נִצְטַוֵּינוּ מִן הַתּוֹרָה לִקְרֹא פַּעֲמַיִם בְּיוֹם קְרִיאַת שְׁמַע, בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּלְהַזְכִּיר בָּהּ אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְיוֹתֵר מִכָּךְ אָמְרוּ בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי (בְּרָכוֹת א-ו), שֶׁיֵּשׁ לְהַזְכִּיר גַּם מַכַּת בְּכוֹרוֹת וּקְרִיעַת יַם סוּף וְשִׁירַת הַיָּם, כְּפִי שֶׁאָנוּ מַרְחִיבִים אֶת הַדְּבָרִים בְּבִרְכַּת הַגְּאֻלָּה שֶׁלְּאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע.

וְהָיָה הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל אוֹמֵר עַל כָּךְ: הַמִּצְווֹת הֵן מְזוֹנוֹ הָרוּחָנִי שֶׁל הָאָדָם. יֵשׁ סוּג מָזוֹן שֶׁמַּסְפִּיקָה מִמֶּנּוּ כַּמּוּת קְטַנָּה, כְּמוֹ סוּגֵי וִיטָמִינִים מְסֻיָּמִים; וְיֵשׁ פַּחְמֵמוֹת וְחֶלְבּוֹנִים שֶׁהֵם יְסוֹד הַגּוּף וְנִצְרָכִים בְּכַמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת. כָּךְ יֵשׁ מִצְווֹת אֲשֶׁר דַּי בַּעֲשִׂיָּתָן אַחַת בְּשָׁנָה, כְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁל שָׁבוּעַ בְּשָׁנָה, כְּפֶסַח וְסֻכּוֹת. יֵשׁ הַנִּצְרָכוֹת אַחַת לְשִׁבְעָה יָמִים, כְּשַׁבָּתוֹת. וְיֵשׁ שֶׁהֵן כַּאֲרוּחַת בֹּקֶר וְעֶרֶב, נִצְרָכוֹת בִּתְדִירוּת לַבִּנְיָן הָרוּחָנִי: קְרִיאַת שְׁמַע וְהַזְכָּרַת יְצִיאַת מִצְרַיִם.

נִפְלָאִים הַדְּבָרִים, אַךְ כָּאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים, פֶּסַח וְסֻכּוֹת וְאַף בְּשַׁבָּת, חָשׁ הָאָדָם שֶׁהִתְעַלָּה בְּמִדַּת מָה. עַל כֵּן כְּשֶׁהוּא 'נוֹפֵל' מִימֵי הַקֹּדֶשׁ לִימֵי הַחוֹל, מְצַיֵּן הוּא זֹאת בְּ"הַבְדָּלָה". וְעַתָּה, עִם 'יָד עַל הַלֵּב', כְּשֶׁאָדָם מַזְכִּיר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם, בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, הַאִם חָשׁ הוּא שֶׁהִתְעַלָּה?

הִמְשַׁלְנוּ מִצְוָה זוֹ לַאֲרוּחַת בֹּקֶר וְעֶרֶב, אַךְ מַה רַב הַהֶבְדֵּל: לְאַחַר הָאֲרוּחָה חָשִׁים אָנוּ מְלֵאִים, שְׂבֵעִים, טְעוּנֵי כֹּחַ. וּלְאַחַר הַזְכָּרַת יְצִיאַת מִצְרַיִם – מְאוּמָה.

וְנִשְׁאַל: הֲיִתָּכֵן שֶׁסְּגֻלָּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא אֵינָהּ פּוֹעֶלֶת עָלֵינוּ, חָלִילָה? שֶׁנִּשְׁאָרִים אָנוּ עֲרִירִים מֵהַשְׁפָּעָתָהּ?! לֹא, לֹא יִתָּכֵן! וּבְכָל זֹאת הֲרֵי זוֹ עֻבְדָּה.

הִקְדַּמְנוּ וְאָמַרְנוּ שֶׁאֵין זוֹ שְׁאֵלָה. וְנַסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל קָצָר.

אָדָם בָּא אֶל הָרוֹפֵא. "מַה לְךָ", שׁוֹאֵל הָרוֹפֵא, אַךְ אֵינוֹ מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה. שְׂפָתָיו שֶׁל הַחוֹלֶה דּוֹבְבוֹת, אֲבָל לֹא נִשְׁמַע כָּל קוֹל, צָרוּד הוּא לַחֲלוּטִין, גְּרוֹנוֹ דָּלוּק כְּשַׁלְהֶבֶת אַרְגָּמָן. הָרוֹפֵא אֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ, יֵשׁ בְּיָדָיו תְּרוּפַת פְּלָאִים. רוֹשֵׁם הוּא כַּדּוּרִים לַגָּרוֹן, "הֵם גַּם טְעִימִים", הוּא מוֹסִיף. אֶחָד בְּכָל שָׁעָה. מָחָר תַּרְגִּישׁ הֲקָלָה, מָחְרָתַיִם שִׁפּוּר, בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים תָּבוֹא.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מוֹפִיעַ הַלָּהּ, מֵנִיעַ שְׂפָתָיו כְּדָג, מַשְׁמִיעַ צִיּוּץ רָפֶה וּמְעוֹרֵר רַחֲמִים וּמְבַקֵּשׁ כַּדּוּרִים נוֹסָפִים, חִדּוּשׁ הַמִּרְשָׁם.

מִתְפַּלֵּא הָרוֹפֵא: "שְׁמַע, מִקְרֶה כָּזֶה עוֹד לֹא הָיָה לִי. הַאִם לֹא חָל כָּל שִׁפּוּר, הֲלֹא הָיְתָה הֲטָבָה? לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת! לָקַחְתָּ אֶת כָּל הַכַּדּוּרִים?!"

בְּקֹשִׁי שָׁמַע אֶת הַתְּשׁוּבָה הַמִּצְטַיֶּצֶת: "בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, דּוֹקְטוֹר. כָּל כָּךְ קָשֶׁה הָיָה לִי לִבְלֹעַ אוֹתָם".

"לִבְלֹעַ?!" מִזְדַּעְזֵעַ הָרוֹפֵא. "מַה פִּתְאוֹם לִבְלֹעַ? כַּדּוּרִים לַגָּרוֹן יֵשׁ לִמְצֹץ!"...

אֲהָהּ, הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה: אָנוּ 'בּוֹלְעִים' אֶת הַזְכָּרַת יְצִיאַת מִצְרַיִם לָכֵן אֵין הִיא פּוֹעֶלֶת אֶת פְּעֻלָּתָהּ. אוֹמְרִים אָנוּ בַּחֲצִי פֶּה, בַּחֲטָף, בְּמִלְמוּל אָדִישׁ, וְאֵיךְ נֻשְׁפַּע?

הַזְכָּרַת יְצִיאַת מִצְרַיִם אֵינָהּ פּוֹעֶלֶת כְּלַחַשׁ קְסָמִים. הִיא פּוֹעֶלֶת כָּל טוֹבָה - לִקְחֵי אֱמוּנָה וְהַשְׁגָּחָה, יַד ה' וְשָׂכָר וְעֹנֶשׁ, וּגְאֻלָּה וּנְבוּאָה, תַּמְצִית שֶׁל כָּל יְסוֹדוֹת הַדָּת - אִם מוּדָעִים לְמַשְׁמַעֻיּוֹתֶיהָ. אִם מְעַיְּנִים בָּהֶם וּמְמַצִּים אוֹתָם, אִם הֵם כְּ'כַדּוּר מְצִיצָה'. אֲבָל מִי שֶׁ'בּוֹלֵעַ' אוֹתָם, אֵיךְ יְיַחֵל לִהְיוֹת מֻשְׁפָּע עַל יְדֵיהֶם? עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִי שֶׁמְמַלְמֵל אוֹתָם בְּלֹא כָּל מַחֲשָׁבָה, הֲרֵי כְּאִלּוּ בָּלַע אוֹתָם בְּקַפְּסוּלָה.

"מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם", אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה (בְּרָכוֹת א-ה), 'מַזְכִּירִין', לְשׁוֹן זְכִירָה, לָדַעַת מַה אוֹמְרִים. רַק כָּךְ תִּפְעַל פְּעֻלָּתָהּ.

וּבְשָׁבוּעוֹת אֵלּוּ, בָּהֶם קוֹרְאִים אָנוּ עַל תַּהֲלִיךְ יְצִיאַת מִצְרַיִם וְהַנִּסִּים הַנִּלְוִים אֵלָיו, עָלֵינוּ לְהַעֲמִיק בָּהֶם וְלִלְמֹד אֶת מַשְׁמָעוּתָם, לְהָפִיק אֶת לִקְחָם וּלְהַשְׁרִישׁוֹ בְּלִבֵּנוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תרומה תשפ"ה
	עֵרֶךְ הַהַשָּׂגָה – כְּמִדַּת הֶעָמָל
	"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (א-א) בְּחֻמָּשׁ שְׁמוֹת מַתְחִילִים אָנוּ לִקְרֹא אֶת פָּרָשַׁת גָּלוּת מִצְרַיִם, הַשִּׁעְבּוּד בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם" (ו-ו) נִפְתַּח בִּשְׁאֵלָה. אָמְנָם, אֵין זוֹ מַמָּשׁ שְׁאֵלָה, הֲרֵי זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא יוּכַל לִהְיוֹת, אֲבָל יוֹעִיל לְגֵרוּי הַמַּחְשָׁבָה: אָדָם חֲשׂוּךְ בָּנִים פּוֹנֶה לַבַּבָּא סָאלִי, לְמָשָׁל, בְּבַקָּשָׁה לְהִוָּשַׁע, אוֹ אֲפִלּוּ לָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ אוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. וְאוֹמֵר לוֹ הַצַּדִּיק: 'תֹּאמַר בְּכָל יוֹם, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה, מִזְמוֹר פְּלוֹנִי בִּתְהִלִּים וְתִפָּקֵד'. הֲיִתָּכֵן שֶׁאָדָם זֶה, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר צִוּוּי הַצַּדִּיק, יִשָּׁאֵר עֲרִירִי?! בְּוַדַּאי אֵין הַדָּבָר מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת, שֶׁהֲרֵי 'צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם'. וְאִם משֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ יֹאמַר לוֹ כָּךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה... וְאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ - "שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק" - יוֹרֶהוּ לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּה מְסֻיֶּמֶת, וַדַּאי הוּא שֶׁתִּפְעַל אֶת פְּעֻלָּתָהּ. בְּוַדַּאי, בְּלֹא כָּל סָפֵק. עַד כָּאן הַהַקְדָּמָה. וְעַכְשָׁו, לְעִנְיָנֵנוּ, אֶל הָעִקָּר. נִצְטַוֵּינוּ מִן הַתּוֹרָה לִקְרֹא פַּעֲמַיִם בְּיוֹם קְרִיאַת שְׁמַע, בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּלְהַזְכִּיר בָּהּ אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְיוֹתֵר מִכָּךְ אָמְרוּ בַּתַּלְמוּד הַיְּרוּשַׁלְמִי (בְּרָכוֹת א-ו), שֶׁיֵּשׁ לְהַזְכִּיר גַּם מַכַּת בְּכוֹרוֹת וּקְרִיעַת יַם סוּף וְשִׁירַת הַיָּם, כְּפִי שֶׁאָנוּ מַרְחִיבִים אֶת הַדְּבָרִים בְּבִרְכַּת הַגְּאֻלָּה שֶׁלְּאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע. וְהָיָה הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל אוֹמֵר עַל כָּךְ: הַמִּצְווֹת הֵן מְזוֹנוֹ הָרוּחָנִי שֶׁל הָאָדָם. יֵשׁ סוּג מָזוֹן שֶׁמַּסְפִּיקָה מִמֶּנּוּ כַּמּוּת קְטַנָּה, כְּמוֹ סוּגֵי וִיטָמִינִים מְסֻיָּמִים; וְיֵשׁ פַּחְמֵמוֹת וְחֶלְבּוֹנִים שֶׁהֵם יְסוֹד הַגּוּף וְנִצְרָכִים בְּכַמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת. כָּךְ יֵשׁ מִצְווֹת אֲשֶׁר דַּי בַּעֲשִׂיָּתָן אַחַת בְּשָׁנָה, כְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁל שָׁבוּעַ בְּשָׁנָה, כְּפֶסַח וְסֻכּוֹת. יֵשׁ הַנִּצְרָכוֹת אַחַת לְשִׁבְעָה יָמִים, כְּשַׁבָּתוֹת. וְיֵשׁ שֶׁהֵן כַּאֲרוּחַת בֹּקֶר וְעֶרֶב, נִצְרָכוֹת בִּתְדִירוּת לַבִּנְיָן הָרוּחָנִי: קְרִיאַת שְׁמַע וְהַזְכָּרַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. נִפְלָאִים הַדְּבָרִים, אַךְ כָּאן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים, פֶּסַח וְסֻכּוֹת וְאַף בְּשַׁבָּת, חָשׁ הָאָדָם שֶׁהִתְעַלָּה בְּמִדַּת מָה. עַל כֵּן כְּשֶׁהוּא 'נוֹפֵל' מִימֵי הַקֹּדֶשׁ לִימֵי הַחוֹל, מְצַיֵּן הוּא זֹאת בְּ"הַבְדָּלָה". וְעַתָּה, עִם 'יָד עַל הַלֵּב', כְּשֶׁאָדָם מַזְכִּיר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם, בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, הַאִם חָשׁ הוּא שֶׁהִתְעַלָּה? הִמְשַׁלְנוּ מִצְוָה זוֹ לַאֲרוּחַת בֹּקֶר וְעֶרֶב, אַךְ מַה רַב הַהֶבְדֵּל: לְאַחַר הָאֲרוּחָה חָשִׁים אָנוּ מְלֵאִים, שְׂבֵעִים, טְעוּנֵי כֹּחַ. וּלְאַחַר הַזְכָּרַת יְצִיאַת מִצְרַיִם – מְאוּמָה. וְנִשְׁאַל: הֲיִתָּכֵן שֶׁסְּגֻלָּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא אֵינָהּ פּוֹעֶלֶת עָלֵינוּ, חָלִילָה? שֶׁנִּשְׁאָרִים אָנוּ עֲרִירִים מֵהַשְׁפָּעָתָהּ?! לֹא, לֹא יִתָּכֵן! וּבְכָל זֹאת הֲרֵי זוֹ עֻבְדָּה. הִקְדַּמְנוּ וְאָמַרְנוּ שֶׁאֵין זוֹ שְׁאֵלָה. וְנַסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל קָצָר. אָדָם בָּא אֶל הָרוֹפֵא. "מַה לְךָ", שׁוֹאֵל הָרוֹפֵא, אַךְ אֵינוֹ מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה. שְׂפָתָיו שֶׁל הַחוֹלֶה דּוֹבְבוֹת, אֲבָל לֹא נִשְׁמַע כָּל קוֹל, צָרוּד הוּא לַחֲלוּטִין, גְּרוֹנוֹ דָּלוּק כְּשַׁלְהֶבֶת אַרְגָּמָן. הָרוֹפֵא אֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ, יֵשׁ בְּיָדָיו תְּרוּפַת פְּלָאִים. רוֹשֵׁם הוּא כַּדּוּרִים לַגָּרוֹן, "הֵם גַּם טְעִימִים", הוּא מוֹסִיף. אֶחָד בְּכָל שָׁעָה. מָחָר תַּרְגִּישׁ הֲקָלָה, מָחְרָתַיִם שִׁפּוּר, בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים תָּבוֹא. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מוֹפִיעַ הַלָּהּ, מֵנִיעַ שְׂפָתָיו כְּדָג, מַשְׁמִיעַ צִיּוּץ רָפֶה וּמְעוֹרֵר רַחֲמִים וּמְבַקֵּשׁ כַּדּוּרִים נוֹסָפִים, חִדּוּשׁ הַמִּרְשָׁם. מִתְפַּלֵּא הָרוֹפֵא: "שְׁמַע, מִקְרֶה כָּזֶה עוֹד לֹא הָיָה לִי. הַאִם לֹא חָל כָּל שִׁפּוּר, הֲלֹא הָיְתָה הֲטָבָה? לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת! לָקַחְתָּ אֶת כָּל הַכַּדּוּרִים?!" בְּקֹשִׁי שָׁמַע אֶת הַתְּשׁוּבָה הַמִּצְטַיֶּצֶת: "בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, דּוֹקְטוֹר. כָּל כָּךְ קָשֶׁה הָיָה לִי לִבְלֹעַ אוֹתָם". "לִבְלֹעַ?!" מִזְדַּעְזֵעַ הָרוֹפֵא. "מַה פִּתְאוֹם לִבְלֹעַ? כַּדּוּרִים לַגָּרוֹן יֵשׁ לִמְצֹץ!"... אֲהָהּ, הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה: אָנוּ 'בּוֹלְעִים' אֶת הַזְכָּרַת יְצִיאַת מִצְרַיִם לָכֵן אֵין הִיא פּוֹעֶלֶת אֶת פְּעֻלָּתָהּ. אוֹמְרִים אָנוּ בַּחֲצִי פֶּה, בַּחֲטָף, בְּמִלְמוּל אָדִישׁ, וְאֵיךְ נֻשְׁפַּע? הַזְכָּרַת יְצִיאַת מִצְרַיִם אֵינָהּ פּוֹעֶלֶת כְּלַחַשׁ קְסָמִים. הִיא פּוֹעֶלֶת כָּל טוֹבָה - לִקְחֵי אֱמוּנָה וְהַשְׁגָּחָה, יַד ה' וְשָׂכָר וְעֹנֶשׁ, וּגְאֻלָּה וּנְבוּאָה, תַּמְצִית שֶׁל כָּל יְסוֹדוֹת הַדָּת - אִם מוּדָעִים לְמַשְׁמַעֻיּוֹתֶיהָ. אִם מְעַיְּנִים בָּהֶם וּמְמַצִּים אוֹתָם, אִם הֵם כְּ'כַדּוּר מְצִיצָה'. אֲבָל מִי שֶׁ'בּוֹלֵעַ' אוֹתָם, אֵיךְ יְיַחֵל לִהְיוֹת מֻשְׁפָּע עַל יְדֵיהֶם? עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִי שֶׁמְמַלְמֵל אוֹתָם בְּלֹא כָּל מַחֲשָׁבָה, הֲרֵי כְּאִלּוּ בָּלַע אוֹתָם בְּקַפְּסוּלָה. "מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם", אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה (בְּרָכוֹת א-ה), 'מַזְכִּירִין', לְשׁוֹן זְכִירָה, לָדַעַת מַה אוֹמְרִים. רַק כָּךְ תִּפְעַל פְּעֻלָּתָהּ. וּבְשָׁבוּעוֹת אֵלּוּ, בָּהֶם קוֹרְאִים אָנוּ עַל תַּהֲלִיךְ יְצִיאַת מִצְרַיִם וְהַנִּסִּים הַנִּלְוִים אֵלָיו, עָלֵינוּ לְהַעֲמִיק בָּהֶם וְלִלְמֹד אֶת מַשְׁמָעוּתָם, לְהָפִיק אֶת לִקְחָם וּלְהַשְׁרִישׁוֹ בְּלִבֵּנוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)