Otzarot-Article

"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (כח-טו) "הָעוֹלָם הַזֶּה", קָבַע רַבֵּנוּ תָּם, "הוּא נְוֵה הַתְּלָאוֹת" (סֵפֶר הַיָּשָׁר, שַׁעַר ו), מֵרוֹץ מִכְשׁוֹלִים. מַעֲשֶׂה בְּיוֹרֵשׁ הָעֶצֶר בְּפָרָס, שֶׁאָבִיו מֵת וְהוּא עָלָה עַל כֵּס הַמַּלְכוּת. הָאַלְמָנָה, שֶׁהָיְתָה עַכְשָׁו לַמַּלְכָּה-הָאֵם, בִּקְּשָׁה לְהַנְחוֹת אֶת בְּנָהּ בִּצְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים בְּתַפְקִידוֹ הָרָם. פָּנְתָה אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה: "בְּנִי יַקִּירִי, מַה הֵן הַמַּטָּרוֹת הָעוֹמְדוֹת לְנֶגֶד עֵינֶיךָ?"

עָנָה לָהּ בְּהִתְלַהֲבוּת: "אֶפְעַל לְהֵיטִיב עִם הָעָם, לְשַׁפֵּר אֶת מַצָּבוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ מְאֻשָּׁר".

"נִפְלָאִים הַדְּבָרִים", אָמְרָה הָאֵם, "תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ וּלְוַאי וְכָל שְׁאִיפוֹתֶיךָ יִתְמַלְּאוּ. אַךְ בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ. יֵשׁ לָחֹג אֶת עֲלוֹתְךָ עַל כֵּס הַשִּׁלְטוֹן. צַוֵּה וְיָכִינוּ מִשְׁתֶּה רַבָּתִי, וּתְצַוֶּה שֶׁיַּכְרִיזוּ בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה שֶׁהַכֹּל מֻזְמָנִים וְהַכְּנִיסָה חִנָּם. אַךְ תְּנַאי אֶחָד תַּתְנֶה: כְּדֵי שֶׁהַשִּׂמְחָה תִּהְיֶה שְׁלֵמָה, לֹא יָבוֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֶלָּא אָדָם מְאֻשָּׁר. אָדָם כָּזֶה שֶׁאֵין מְעִיבָה עַל חַיָּיו כָּל דְּאָגָה".

אָמַר הַנָּסִיךְ: "דְּבָרֵךְ, חֹק לִי, כִּרְצוֹנֵךְ יֵעָשֶׂה".

צִוָּה לַעֲרֹךְ מִשְׁתֶּה עֲנָק בַּחֲצַר גִּינַת הַבִּיתָן וְהֵכִין מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, מַעֲדַנִּים וְיֵינוֹת כְּיַד הַמֶּלֶךְ. צָבָא שָׁלֵם שֶׁל מְשָׁרְתִים וּמֶלְצָרִים הָעֳמַד הָכֵן לִרְשׁוּת הַבָּאִים.

אַךְ - אִישׁ לֹא הִגִּיעַ.

אֵין אָדָם מְאֻשָּׁר בָּאָרֶץ.

זֶה הַלֶּקַח שֶׁאוֹתוֹ בִּקְּשָׁה הָאֵם לְהַנְחִיל לִבְנָהּ: 'אַל תִּשְׁגֶּה בְּאַשְׁלָיוֹת, לֹא תּוּכַל לְשַׁנּוֹת אֶת עוֹלַם הַפְּגָעִים, מְלֵא הַצָּרוֹת'.

הַאֻמְנָם?!

לֹא. אֵין זֶה מְדֻיָּק.

אָדָם אֶחָד סִפֵּר בְּזִכְרוֹנוֹתָיו, שֶׁהִזְדַּמֵּן לוֹ לִפְגֹּשׁ בַּסַבָּא מִנּוֹבְהַרְדוֹק, מִגְּדוֹלֵי תְּנוּעַת הַמּוּסָר. הֵם הָלְכוּ יַחַד וְשׂוֹחֲחוּ. תּוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה, הִצְבִּיעַ 'הַסַּבָּא' עַל זוּג שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בְּשִׂיחָה, מְחַיְּכִים וּמְאֻשָּׁרִים. "אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם", שָׁאַל, "הַאִם הֵם מְאֻשָּׁרִים? הֵם נִרְאִים כָּךְ, נָכוֹן? אֲבָל אֵין זוֹ אֶלָּא הַעֲמָדַת פָּנִים. כָּל אֶחָד מֵהֶם, וְצָרוֹתָיו. כָּל אֶחָד וּמִטְעָנוֹ: צָרוֹת, דְּאָגוֹת, חֲשָׁשׁוֹת".

לְאַחַר רֶגַע אָרוֹךְ הוֹסִיף וְאָמַר: "אֲנָשִׁים רַבִּים הִכַּרְתִּי בְּחַיָּי, לַאֲלָפִים. מִכֻּלָּם, הִכַּרְתִּי רַק אָדָם אֶחָד מְאֻשָּׁר: רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט".

הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט זַצַ"ל לֹא הָיָה עָשִׁיר. אֲפִילוּ סְפָרִים לֹא הָיוּ לוֹ. בִּפְטִירָתוֹ הִשְׁאִיר אַחֲרָיו טַלִּית יְשָׁנָה וְזוּג תְּפִלִּין, וְתוּ לֹא. הוּא לֹא הָיָה בָּרִיא, סָבַל מִכְּאֵבֵי רֹאשׁ נוֹרָאִים. מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ רָוָה נַחַת, אֲבָל גַּם צַעַר גִּדּוּל בָּנִים. בִּפְעִילוּתוֹ הַצִּבּוּרִית הָיוּ לוֹ תּוֹמְכִים, אֲבָל גַּם מִתְנַגְּדִים. וּבְכָל זֹאת, וְעַל אַף הַכֹּל, הָיָה מְאֻשָּׁר.

כִּי הָאֹשֶׁר אֵינוֹ תָּלוּי בַּתְּנָאִים הַחִיצוֹנִיִּים. הָאֹשֶׁר בָּא מִבִּפְנִים.

אָדָם שֶׁמַּרְגִּישׁ כִּי 'נִזְרַק' לָעוֹלָם, כּוֹשֵׁל בְּכָל צַעַד, נוֹפֵל עִם כָּל מַהֲמוּרָה, נִגָּף בְּכָל אֶבֶן, מֻכֶּה בְּכָל סִבּוּב. אֻמְלָל הוּא. נָבוֹךְ וּמְתֻסְכָּל.

אֲבָל מִי שֶׁאֱלֹקָיו בְּקִרְבּוֹ, נֶאְזָר בְּבִטָּחוֹן, נוֹשֵׂא תְּפִלָּה, אָדָם כָּזֶה אֵינוֹ מֻדְאָג, אֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ. הוּא יוֹדֵעַ כִּי יֵשׁ מִי שֶׁמַּשְׁגִּיחַ עָלָיו, יֵשׁ מִי שֶׁמְּגוֹנֵן עָלָיו, שֶׁמּוֹבִיל אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַחַתְחַתִּים. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ דֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לָהּ כִּוּוּן וְיֵשׁ לָהּ מַטָּרָה. הוּא יוֹדֵעַ כִּי לְפִי הַצַּעַר - הַשָּׂכָר (אָבוֹת ה-כב).

לֹא זוֹ בִּלְבַד, אָדָם הַבּוֹטֵחַ בַּה', "וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ" (יִרְמְיָה יז-ז) - זוֹכֶה לְ"אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹקָיו" (תְּהִלִּים קמד-טו). כִּי אָז, מְסֻלָּקִים מִכְשׁוֹלִים מִדַּרְכּוֹ; עַל הַתְּהוֹמוֹת נִמְתָּחִים גְּשָׁרִים; ה' אוֹחֵז בְּיָדוֹ כְּמוֹ אָב הַמַּרְכִּיב אֶת בְּנוֹ עַל כְּתֵפָיו.

רַבֵּנוּ הָרַלְבָּ"ג זַ"ל הִשְׁמִיעָנוּ זֹאת בְּפָרָשָׁתֵנוּ, בְּעִנְיַן הֶסְבֵּר הַבְטָחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ". שְׁנֵי חֶלְקֵי הַפָּסוּק קְשׁוּרִים וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה: אִם ה' עִמְּךָ, וַה' הֲלֹא קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו לְכָל אֵלּוּ אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶּאֱמֶת – אוֹ אָז יִשָּׁמֵר הָאָדָם בְּכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ.

וְאָדָם זֶה, מְאֻשָּׁר הוּא: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה', וְהָיָה ה' מִבְטָחוֹ" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	יתרו תשפ"ה
	מֶה הָיְתָה סִבַּת הָאֲסוֹנוֹת?
	"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹ "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (כח-טו) "הָעוֹלָם הַזֶּה", קָבַע רַבֵּנוּ תָּם, "הוּא נְוֵה הַתְּלָאוֹת" (סֵפֶר הַיָּשָׁר, שַׁעַר ו), מֵרוֹץ מִכְשׁוֹלִים. מַעֲשֶׂה בְּיוֹרֵשׁ הָעֶצֶר בְּפָרָס, שֶׁאָבִיו מֵת וְהוּא עָלָה עַל כֵּס הַמַּלְכוּת. הָאַלְמָנָה, שֶׁהָיְתָה עַכְשָׁו לַמַּלְכָּה-הָאֵם, בִּקְּשָׁה לְהַנְחוֹת אֶת בְּנָהּ בִּצְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים בְּתַפְקִידוֹ הָרָם. פָּנְתָה אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה: "בְּנִי יַקִּירִי, מַה הֵן הַמַּטָּרוֹת הָעוֹמְדוֹת לְנֶגֶד עֵינֶיךָ?" עָנָה לָהּ בְּהִתְלַהֲבוּת: "אֶפְעַל לְהֵיטִיב עִם הָעָם, לְשַׁפֵּר אֶת מַצָּבוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ מְאֻשָּׁר". "נִפְלָאִים הַדְּבָרִים", אָמְרָה הָאֵם, "תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ וּלְוַאי וְכָל שְׁאִיפוֹתֶיךָ יִתְמַלְּאוּ. אַךְ בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ. יֵשׁ לָחֹג אֶת עֲלוֹתְךָ עַל כֵּס הַשִּׁלְטוֹן. צַוֵּה וְיָכִינוּ מִשְׁתֶּה רַבָּתִי, וּתְצַוֶּה שֶׁיַּכְרִיזוּ בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה שֶׁהַכֹּל מֻזְמָנִים וְהַכְּנִיסָה חִנָּם. אַךְ תְּנַאי אֶחָד תַּתְנֶה: כְּדֵי שֶׁהַשִּׂמְחָה תִּהְיֶה שְׁלֵמָה, לֹא יָבוֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֶלָּא אָדָם מְאֻשָּׁר. אָדָם כָּזֶה שֶׁאֵין מְעִיבָה עַל חַיָּיו כָּל דְּאָגָה". אָמַר הַנָּסִיךְ: "דְּבָרֵךְ, חֹק לִי, כִּרְצוֹנֵךְ יֵעָשֶׂה". צִוָּה לַעֲרֹךְ מִשְׁתֶּה עֲנָק בַּחֲצַר גִּינַת הַבִּיתָן וְהֵכִין מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, מַעֲדַנִּים וְיֵינוֹת כְּיַד הַמֶּלֶךְ. צָבָא שָׁלֵם שֶׁל מְשָׁרְתִים וּמֶלְצָרִים הָעֳמַד הָכֵן לִרְשׁוּת הַבָּאִים. אַךְ - אִישׁ לֹא הִגִּיעַ. אֵין אָדָם מְאֻשָּׁר בָּאָרֶץ. זֶה הַלֶּקַח שֶׁאוֹתוֹ בִּקְּשָׁה הָאֵם לְהַנְחִיל לִבְנָהּ: 'אַל תִּשְׁגֶּה בְּאַשְׁלָיוֹת, לֹא תּוּכַל לְשַׁנּוֹת אֶת עוֹלַם הַפְּגָעִים, מְלֵא הַצָּרוֹת'. הַאֻמְנָם?! לֹא. אֵין זֶה מְדֻיָּק. אָדָם אֶחָד סִפֵּר בְּזִכְרוֹנוֹתָיו, שֶׁהִזְדַּמֵּן לוֹ לִפְגֹּשׁ בַּסַבָּא מִנּוֹבְהַרְדוֹק, מִגְּדוֹלֵי תְּנוּעַת הַמּוּסָר. הֵם הָלְכוּ יַחַד וְשׂוֹחֲחוּ. תּוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה, הִצְבִּיעַ 'הַסַּבָּא' עַל זוּג שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בְּשִׂיחָה, מְחַיְּכִים וּמְאֻשָּׁרִים. "אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם", שָׁאַל, "הַאִם הֵם מְאֻשָּׁרִים? הֵם נִרְאִים כָּךְ, נָכוֹן? אֲבָל אֵין זוֹ אֶלָּא הַעֲמָדַת פָּנִים. כָּל אֶחָד מֵהֶם, וְצָרוֹתָיו. כָּל אֶחָד וּמִטְעָנוֹ: צָרוֹת, דְּאָגוֹת, חֲשָׁשׁוֹת". לְאַחַר רֶגַע אָרוֹךְ הוֹסִיף וְאָמַר: "אֲנָשִׁים רַבִּים הִכַּרְתִּי בְּחַיָּי, לַאֲלָפִים. מִכֻּלָּם, הִכַּרְתִּי רַק אָדָם אֶחָד מְאֻשָּׁר: רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט". הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט זַצַ"ל לֹא הָיָה עָשִׁיר. אֲפִילוּ סְפָרִים לֹא הָיוּ לוֹ. בִּפְטִירָתוֹ הִשְׁאִיר אַחֲרָיו טַלִּית יְשָׁנָה וְזוּג תְּפִלִּין, וְתוּ לֹא. הוּא לֹא הָיָה בָּרִיא, סָבַל מִכְּאֵבֵי רֹאשׁ נוֹרָאִים. מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ רָוָה נַחַת, אֲבָל גַּם צַעַר גִּדּוּל בָּנִים. בִּפְעִילוּתוֹ הַצִּבּוּרִית הָיוּ לוֹ תּוֹמְכִים, אֲבָל גַּם מִתְנַגְּדִים. וּבְכָל זֹאת, וְעַל אַף הַכֹּל, הָיָה מְאֻשָּׁר. כִּי הָאֹשֶׁר אֵינוֹ תָּלוּי בַּתְּנָאִים הַחִיצוֹנִיִּים. הָאֹשֶׁר בָּא מִבִּפְנִים. אָדָם שֶׁמַּרְגִּישׁ כִּי 'נִזְרַק' לָעוֹלָם, כּוֹשֵׁל בְּכָל צַעַד, נוֹפֵל עִם כָּל מַהֲמוּרָה, נִגָּף בְּכָל אֶבֶן, מֻכֶּה בְּכָל סִבּוּב. אֻמְלָל הוּא. נָבוֹךְ וּמְתֻסְכָּל. אֲבָל מִי שֶׁאֱלֹקָיו בְּקִרְבּוֹ, נֶאְזָר בְּבִטָּחוֹן, נוֹשֵׂא תְּפִלָּה, אָדָם כָּזֶה אֵינוֹ מֻדְאָג, אֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ. הוּא יוֹדֵעַ כִּי יֵשׁ מִי שֶׁמַּשְׁגִּיחַ עָלָיו, יֵשׁ מִי שֶׁמְּגוֹנֵן עָלָיו, שֶׁמּוֹבִיל אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַחַתְחַתִּים. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ דֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לָהּ כִּוּוּן וְיֵשׁ לָהּ מַטָּרָה. הוּא יוֹדֵעַ כִּי לְפִי הַצַּעַר - הַשָּׂכָר (אָבוֹת ה-כב). לֹא זוֹ בִּלְבַד, אָדָם הַבּוֹטֵחַ בַּה', "וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ" (יִרְמְיָה יז-ז) - זוֹכֶה לְ"אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹקָיו" (תְּהִלִּים קמד-טו). כִּי אָז, מְסֻלָּקִים מִכְשׁוֹלִים מִדַּרְכּוֹ; עַל הַתְּהוֹמוֹת נִמְתָּחִים גְּשָׁרִים; ה' אוֹחֵז בְּיָדוֹ כְּמוֹ אָב הַמַּרְכִּיב אֶת בְּנוֹ עַל כְּתֵפָיו. רַבֵּנוּ הָרַלְבָּ"ג זַ"ל הִשְׁמִיעָנוּ זֹאת בְּפָרָשָׁתֵנוּ, בְּעִנְיַן הֶסְבֵּר הַבְטָחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ". שְׁנֵי חֶלְקֵי הַפָּסוּק קְשׁוּרִים וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה: אִם ה' עִמְּךָ, וַה' הֲלֹא קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו לְכָל אֵלּוּ אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶּאֱמֶת – אוֹ אָז יִשָּׁמֵר הָאָדָם בְּכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ. וְאָדָם זֶה, מְאֻשָּׁר הוּא: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה', וְהָיָה ה' מִבְטָחוֹ" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)