Otzarot-Article

לָשׁוֹן הָרַע?! לֹא מְדַבֵּר אֵלַי!

"נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-ט) מֵפִיץ סְפָרִים עָבַר בֵּין הַשְּׁכֵנִים כְּדֵי לִמְכֹּר אֶת סֵפֶר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" עַל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן.

"לָנוּ אֵין צֹרֶךְ" – הֵשִׁיב הָאִישׁ שֶׁפָּתַח סֶדֶק מִדֶּלֶת בֵּיתוֹ – "אֶצְלֵנוּ, בָּרוּךְ ה', לֹא מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרַע. אֲבָל אוּלַי תַּצִּיעַ לַשְּׁכֵנִים שֶׁמֵּעָלֵינוּ, הֵם זְקוּקִים לַסֵּפֶר הַזֶּה"...

מַחֲלַת הַצָּרַעַת בָּאָה עֵקֶב דִּבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרַע (עֲרָכִין טז), וּמַה שֶּׁגּוֹרֵם לָהֶם הוּא חִפּוּשׂ אַחַר הַפְּגָמִים שֶׁל הַזּוּלַת. עַל כֵּן מְנַדִּים אֶת הַמְּצֹרָע מִחוּץ לִשְׁלֹשֶׁת הַמַּחֲנוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹדֵד וְיִהְיֶה לוֹ זְמַן לְחַפֵּשׂ אֶת פְּגָמָיו וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו.

עַל אֶחָד מֵחֲסִידָיו שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי שִׂמְחָה בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זצ"ל, הוֹצִיאוּ שְׁמוּעָה רָעָה עַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ. בָּאֲסֵפָה שֶׁבָּהּ הִתְכַּנְּסוּ כְּדֵי לְנַדּוֹתוֹ, הִגִּיעַ ר' שִׂמְחָה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס, כֻּלָּם הִשְׁתַּתְּקוּ, וְהוּא שָׁאַל: "מִי יָכוֹל לְהַסְבִּיר לִי אֶת דִּבְרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ: תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ. מִישֶׁהוּ מִכֶּם רָאָה שֶׂה שֶׁנֶּאֱבָד בְּקַשׁ?

שָׂרְרָה דְּמָמָה. אִישׁ לֹא שָׂם לֵב שֶׁהָרַב סֵרֵס אֶת הַפָּסוּק, "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ" (תְּהִלִּים קיט-קעו).

הֵשִׁיב הָרַב וְאָמַר, אַסְבִּיר לָכֶם אֶת הַפָּסוּק בְּמָשָׁל:

בַּיַּעַר הִשְׁתּוֹלְלָה מַגֵּפָה נוֹרָאָה אֲשֶׁר גָּבְתָה מְחִיר כָּבֵד וְקָטְלָה חַיּוֹת בַּר רַבּוֹת. כִּנְּסוּ הַחַיּוֹת מוֹעֶצֶת חֵרוּם. פָּתַח הָאֲרִי אֶת הָאֲסֵפָה וְאָמַר: "לֹא מִקְרֶה הוּא, אֶלָּא בִּגְלַל חֲטָאֵינוּ בָּאָה הָרָעָה הַזּוֹ עַל הַחַיּוֹת. הָבָה נִתְוַדֶּה וְנָשׁוּב מִדַּרְכֵּנוּ הָרָעָה, וַה' יְרַחֵם עָלֵינוּ".

קָם הַדֹּב וְהִתְוַדָּה עַל חֶטְאוֹ: "אָכֵן, אֲנִי שָׁב בִּתְשׁוּבָה עַל שֶׁטָּרַפְתִּי יֶלֶד שֶׁתָּעָה בְּדַרְכּוֹ בַּיַּעַר"...

הִרְגִּיעוּ אוֹתוֹ הַחַיּוֹת: "אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת, זוֹ דֶּרֶךְ הָעוֹלָם, הֲרֵי גַּם אַתָּה צָרִיךְ לֶאֱכֹל".

קִבֵּל הַזְּאֵב אֹמֶץ וְגִלָּה גַּם הוּא: "וַאֲנִי שָׁב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּךְ שֶׁהִתְנַפַּלְתִּי עַל שַׁיֶּרֶת מְטַיְּלִים וְהָרַגְתִּי אוֹתָם".

נִחֲמוּ אוֹתוֹ הַחַיּוֹת: "כָּךְ בָּרָא אוֹתְךָ הָאֵ-ל, לִטְרֹף אֲנָשִׁים זֶהוּ חֵלֶק מִפַּרְנָסָתְךָ".

קָם הַשּׁוּעָל וְאָמַר: "אוּלַי בְּשֶׁלִּי כָּל הַסַּעַר הַזֶּה, נִכְנַסְתִּי לְלוּל הָאֶפְרוֹחִים הַקְּטַנִּים וּבָלַעְתִּי מֵאוֹת מֵהֶם חַיִּים, מוּל הוֹרֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם".

עָנוּ הַחַיּוֹת וְאָמְרוּ: "מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם כָּךְ נָהוּג, הֲרֵי זוֹ שַׁרְשֶׁרֶת הַמָּזוֹן וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו".

נֶעֱמַד הַשֶּׂה עַל רַגְלָיו וְאָמַר: "פַּעַם הָיִיתִי רָעֵב. נִכְנַסְתִּי אֶל אָסָם שֶׁל אָדָם אֶחָד וְלָחַכְתִּי מֵחֲבִילוֹת הַקַּשׁ מִבְּלִי שֶׁשָּׂם לֵב".

פָּתְחוּ כָּל הַחַיּוֹת אֶת פִּיהֶם נֶגְדּוֹ וְהִתְרִיסוּ: "בִּגְלָלְךָ בָּאָה הַמַּגֵּפָה, כִּי אַתָּה גָּנַבְתָּ!!! עָמְדוּ עָלָיו וְשִׁסְּעוּ אוֹתוֹ חַי".

עַל כָּךְ קוֹנֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "תָּעִיתִי כְּשֶׂה - אֹבֵד בְּקַשׁ".

"אַף אַתֶּם נוֹהֲגִים כְּאוֹתָן חַיּוֹת!!" - הוֹכִיחָם הָרַב – "אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, אַךְ מִשּׁוּם מָה, בְּחַרְתֶּם לְהִתְנַפֵּל עַל הָאִישׁ הַזֶּה, בִּגְלַל גִּבּוּבֵי קַשׁ שֶׁל שְׁמוּעוֹת שֶׁאֵין לָהֶן כָּל שַׁחַר"...

הִשְׁפִּילוּ הַנֶּאֱסָפִים אֶת עֵינֵיהֶם בְּבוּשָׁה וְהִתְפַּזְּרוּ לְבָתֵּיהֶם. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	בשלח תשפ"ה
	הַקֹּשִׁי – רַק בַּהַתְחָלָה!
	לָשׁוֹן הָרַע?! לֹא מְדַבֵּר אֵלַי! "נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-ט) מֵפִיץ סְפָרִים עָבַר בֵּין הַשְּׁכֵנִים כְּדֵי לִמְכֹּר אֶת סֵפֶר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" עַל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן. "לָנוּ אֵין צֹרֶךְ" – הֵשִׁיב הָאִישׁ שֶׁפָּתַח סֶדֶק מִדֶּלֶת בֵּיתוֹ – "אֶצְלֵנוּ, בָּרוּךְ ה', לֹא מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרַע. אֲבָל אוּלַי תַּצִּיעַ לַשְּׁכֵנִים שֶׁמֵּעָלֵינוּ, הֵם זְקוּקִים לַסֵּפֶר הַזֶּה"... מַחֲלַת הַצָּרַעַת בָּאָה עֵקֶב דִּבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרַע (עֲרָכִין טז), וּמַה שֶּׁגּוֹרֵם לָהֶם הוּא חִפּוּשׂ אַחַר הַפְּגָמִים שֶׁל הַזּוּלַת. עַל כֵּן מְנַדִּים אֶת הַמְּצֹרָע מִחוּץ לִשְׁלֹשֶׁת הַמַּחֲנוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹדֵד וְיִהְיֶה לוֹ זְמַן לְחַפֵּשׂ אֶת פְּגָמָיו וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. עַל אֶחָד מֵחֲסִידָיו שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי שִׂמְחָה בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זצ"ל, הוֹצִיאוּ שְׁמוּעָה רָעָה עַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ. בָּאֲסֵפָה שֶׁבָּהּ הִתְכַּנְּסוּ כְּדֵי לְנַדּוֹתוֹ, הִגִּיעַ ר' שִׂמְחָה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס, כֻּלָּם הִשְׁתַּתְּקוּ, וְהוּא שָׁאַל: "מִי יָכוֹל לְהַסְבִּיר לִי אֶת דִּבְרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ: תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ. מִישֶׁהוּ מִכֶּם רָאָה שֶׂה שֶׁנֶּאֱבָד בְּקַשׁ? שָׂרְרָה דְּמָמָה. אִישׁ לֹא שָׂם לֵב שֶׁהָרַב סֵרֵס אֶת הַפָּסוּק, "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ" (תְּהִלִּים קיט-קעו). הֵשִׁיב הָרַב וְאָמַר, אַסְבִּיר לָכֶם אֶת הַפָּסוּק בְּמָשָׁל: בַּיַּעַר הִשְׁתּוֹלְלָה מַגֵּפָה נוֹרָאָה אֲשֶׁר גָּבְתָה מְחִיר כָּבֵד וְקָטְלָה חַיּוֹת בַּר רַבּוֹת. כִּנְּסוּ הַחַיּוֹת מוֹעֶצֶת חֵרוּם. פָּתַח הָאֲרִי אֶת הָאֲסֵפָה וְאָמַר: "לֹא מִקְרֶה הוּא, אֶלָּא בִּגְלַל חֲטָאֵינוּ בָּאָה הָרָעָה הַזּוֹ עַל הַחַיּוֹת. הָבָה נִתְוַדֶּה וְנָשׁוּב מִדַּרְכֵּנוּ הָרָעָה, וַה' יְרַחֵם עָלֵינוּ". קָם הַדֹּב וְהִתְוַדָּה עַל חֶטְאוֹ: "אָכֵן, אֲנִי שָׁב בִּתְשׁוּבָה עַל שֶׁטָּרַפְתִּי יֶלֶד שֶׁתָּעָה בְּדַרְכּוֹ בַּיַּעַר"... הִרְגִּיעוּ אוֹתוֹ הַחַיּוֹת: "אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת, זוֹ דֶּרֶךְ הָעוֹלָם, הֲרֵי גַּם אַתָּה צָרִיךְ לֶאֱכֹל". קִבֵּל הַזְּאֵב אֹמֶץ וְגִלָּה גַּם הוּא: "וַאֲנִי שָׁב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּךְ שֶׁהִתְנַפַּלְתִּי עַל שַׁיֶּרֶת מְטַיְּלִים וְהָרַגְתִּי אוֹתָם". נִחֲמוּ אוֹתוֹ הַחַיּוֹת: "כָּךְ בָּרָא אוֹתְךָ הָאֵ-ל, לִטְרֹף אֲנָשִׁים זֶהוּ חֵלֶק מִפַּרְנָסָתְךָ". קָם הַשּׁוּעָל וְאָמַר: "אוּלַי בְּשֶׁלִּי כָּל הַסַּעַר הַזֶּה, נִכְנַסְתִּי לְלוּל הָאֶפְרוֹחִים הַקְּטַנִּים וּבָלַעְתִּי מֵאוֹת מֵהֶם חַיִּים, מוּל הוֹרֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם". עָנוּ הַחַיּוֹת וְאָמְרוּ: "מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם כָּךְ נָהוּג, הֲרֵי זוֹ שַׁרְשֶׁרֶת הַמָּזוֹן וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו". נֶעֱמַד הַשֶּׂה עַל רַגְלָיו וְאָמַר: "פַּעַם הָיִיתִי רָעֵב. נִכְנַסְתִּי אֶל אָסָם שֶׁל אָדָם אֶחָד וְלָחַכְתִּי מֵחֲבִילוֹת הַקַּשׁ מִבְּלִי שֶׁשָּׂם לֵב". פָּתְחוּ כָּל הַחַיּוֹת אֶת פִּיהֶם נֶגְדּוֹ וְהִתְרִיסוּ: "בִּגְלָלְךָ בָּאָה הַמַּגֵּפָה, כִּי אַתָּה גָּנַבְתָּ!!! עָמְדוּ עָלָיו וְשִׁסְּעוּ אוֹתוֹ חַי". עַל כָּךְ קוֹנֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "תָּעִיתִי כְּשֶׂה - אֹבֵד בְּקַשׁ". "אַף אַתֶּם נוֹהֲגִים כְּאוֹתָן חַיּוֹת!!" - הוֹכִיחָם הָרַב – "אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, אַךְ מִשּׁוּם מָה, בְּחַרְתֶּם לְהִתְנַפֵּל עַל הָאִישׁ הַזֶּה, בִּגְלַל גִּבּוּבֵי קַשׁ שֶׁל שְׁמוּעוֹת שֶׁאֵין לָהֶן כָּל שַׁחַר"... הִשְׁפִּילוּ הַנֶּאֱסָפִים אֶת עֵינֵיהֶם בְּבוּשָׁה וְהִתְפַּזְּרוּ לְבָתֵּיהֶם. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)