Otzarot-Article

הַתּוֹרָה הִיא הַמֶּרְכָּז

עָלֵינוּ לְהָבִין: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁחֲשׁוּבֵי הָעָם וְנִכְבָּדָיו צוֹעֲדִים תָּמִיד בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה! אִם כֵּן, מַדּוּעַ לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הָלְכוּ מַחֲנֵה הַשְּׁכִינָה וְאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁבּוֹ הֻנְּחוּ הַלּוּחוֹת, בְּמֶרְכַּז הַמַּחֲנֶה וְלֹא בְּרֹאשׁוֹ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר הַמַּגִּיד הַיְרוּשַׁלְמִי, הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל:

בִּשְׁכוּנַת "שַׁעֲרֵי חֶסֶד" שֶׁל פַּעַם, הִתְגּוֹרֵר אָדָם מְיֻחָד בְּמִינוֹ, ר' בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן. שְׁמוֹ הַמְּקוֹרִי הָיָה ר' בְּצַלְאֵל גּוֹלְדְשְׁטֵיין, אוּלָם הַכֹּל הִכִּירוּהוּ בַּכִּנּוּי: ר' בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן – עַל שֵׁם הַמִּקְצוֹעַ שֶׁלּוֹ: חֲלֻקַּת חָלָב בֵּין הַבָּתִּים.

ר' בְּצַלְאֵל הָיָה שָׁקוּעַ כֻּלּוֹ בַּתּוֹרָה. הַשַּׁ"ס כֻּלּוֹ הָיָה שָׁגוּר עַל פִּיו, כּוֹלֵל רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת, וְכַאֲשֶׁר הָיָה מִסְתּוֹבֵב וּמְחַלֵּק אֶת כַּדֵּי הֶחָלָב – הָיְתָה דַּעְתּוֹ שְׁקוּעָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. אֶת הַתּוֹרָה עָשָׂה עִקָּר, וְאֶת מְלַאכְתּוֹ עָשָׂה עֲרַאי בִּלְבַד, וְאַף פָּחוֹת מִכָּךְ...

בְּאוֹתָם הַיָּמִים הָיָה נָפוֹץ סִפּוּר מַדְהִים: כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אַרְצָה הַגָּאוֹן רַבִּי זֶעלִיג רְאוּבֵן בֶּענְגִיס זַצַ"ל, הוּא פָּגַשׁ בְּר' בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן, וּלְאַחַר מִכֵּן הוֹדִיעַ נֶחֱרָצוֹת לְרַעְיָתוֹ הָרַבָּנִית כִּי גָּמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִשְׂרַת רַבָּנוּת בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. "אִם כָּךְ נִרְאִים חַלְבָּנֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, כֵּיצַד נִרְאִים תַּלְמִידֵי חֲכָמֶיהָ וְרַבָּנֶיהָ?" נִמֵּק אֶת הַחְלָטָתוֹ.

מֵאַחַר שֶׁכָּאָמוּר, תּוֹרָתוֹ שֶׁל ר' בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן הָיְתָה קֶבַע וּמְלַאכְתּוֹ עֲרַאי, אֵרַע לֹא פַּעַם שֶׁבְּעוֹדוֹ עוֹסֵק בַּחֲלֻקַּת הֶחָלָב – צָצָה בְּדַעְתּוֹ קוּשְׁיָה כָּלְשֶׁהִי, וְהוּא הָיָה מְמַהֵר לִשְׁטֹחַ אוֹתָהּ בִּפְנֵי אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁנִּקְרוּ בְּדַרְכּוֹ. עַד מְהֵרָה הָיְתָה מִתְפַּתַּחַת שִׂיחָה מִתּוֹךְ רִיתְחָא דְּאוֹרַיְתָא. לֹא פַּעַם, בְּעִקְבוֹת כָּךְ, שָׁכַח ר' בְּצַלְאֵל לַחֲלוּטִין מֵהֶחָלָב שֶׁעִמּוֹ. הָעִכּוּב בַּחֲלֻקָּה גָּרַם לְלָקוֹחוֹתָיו הַקְּבוּעִים לִרְכֹּשׁ אֶת הֶחָלָב מֵחַלְבָּנִים אֲחֵרִים, וְלוֹ – לְאַבֵּד אֶת פַּרְנָסָתוֹ...

הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן: תָּמִיד כְּשֶׁהִבְחַנְתִּי בְּר' בְּצַלְאֵל הָעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, נָהַגְתִּי לַחֲמֹק מִפָּנָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק מֵעֲבוֹדָתוֹ בִּגְלָלִי, וִיקַפֵּחַ אֶת פַּרְנָסָתוֹ... אוּלָם בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעוֹד אֲנִי צוֹעֵד בְּאַחַת מִסִּמְטְאוֹתֶיהָ שֶׁל 'שַׁעֲרֵי חֶסֶד' – הִבְחַנְתִּי בּוֹ מֵרָחוֹק, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא כַּדֵּי חָלָב.

כְּשֶׁהִתְקָרֵב אֵלַי ר' בְּצַלְאֵל – יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין בְּנָקֵל כִּי הוּא שָׁקוּעַ בְּשַׂרְעַפִּים, וּמִכָּךְ הִסַּקְתִּי כִּי קוּשְׁיָה מְנַקֶּרֶת בְּרֹאשׁוֹ... וְאָכֵן, לֹא טָעִיתִי: מִיָּד כַּאֲשֶׁר הִבְחִין בִּי, קָרָא לְעֶבְרִי: "ר' שָׁלוֹם! ר' שָׁלוֹם!"...

נִסִּיתִי לַחֲמֹק מִפְּנֵי ר' בְּצַלְאֵל, כְּמִנְהָגִי, אַךְ הוּא לֹא הִרְפָּה... הוּא הֵחֵל רוֹדֵף אַחֲרַי וְקוֹרֵא: "ר' שָׁלוֹם! יֵשׁ לִי קוּשְׁיָה עֲצוּמָה עַל הַתּוֹסָפוֹת בְּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא!"... אֶלָּא שֶׁאַף אֲנִי, לֹא וִתַּרְתִּי: הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים כְּאִלּוּ אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, פָּנִיתִי לְסִמְטָה אַחֶרֶת, וְנִסִּיתִי לְהִתְרַחֵק...

אוּלָם אַף ר' בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן הָיָה עַקְשָׁן... "מַדּוּעַ אַתָּה בּוֹרֵחַ מִפָּנַי? הַאִם הַקּוּשְׁיָה שֶׁלִּי אֵינָהּ מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינֶיךָ?" הוּא קָרָא אַחֲרַי, וַאֲנִי כְּבָר הֵבַנְתִּי כִּי לֹא אוּכַל לְהִתְחַמֵּק הַפַּעַם... עָלַי לְהַסְבִּיר לְר' בְּצַלְאֵל מַדּוּעַ אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ כָּעֵת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה...

נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: "ר' בְּצַלְאֵל, הָיִיתִי שָׂמֵחַ לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוּשְׁיָה שֶׁלְּךָ... אֲבָל אִם אֶעֱשֶׂה זֹאת – אַתָּה תַּפְסִיד אֶת פַּרְנָסָתְךָ, וְאֶת זֹאת אֵינֶנִּי רוֹצֶה!"

אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל ר' בְּצַלְאֵל, אֵינֶנִּי שׁוֹכֵחַ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: הוּא הִבִּיט בִּי בְּעֵינַיִם נוֹקְבוֹת, וְקָרָא: "ר' שָׁלוֹם, זְכֹר הֵיטֵב: הַתּוֹרָה הִיא הַפַּרְנָסָה! רַק הַתּוֹרָה!"...

הֲרֵי לָנוּ דֻּגְמַת מוֹפֵת שֶׁמִּמֶּנָּה אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד, כִּי שְׁאִיפָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה צְרִיכָה לִהְיוֹת אַחַת וִיחִידָה: לִמּוּד הַתּוֹרָה וִידִיעָתָהּ! כָּל שְׁאָר עִנְיְנֵי הָעוֹלָם – צְרִיכִים לִהְיוֹת בַּעְלִי חֲשִׁיבוּת פְּחוּתָה בְּהַרְבֵּה...

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים":

אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלַמְּדֵנוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה לְהַצִּיב אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּבוֹ הָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת – בְּמֶרְכַּז הַמַּחֲנֶה. לְלַמֵּד שֶׁהַתּוֹרָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תָּמִיד מֶרְכַּז הַחַיִּים, וְכָל שְׁאָר הָעִנְיָנִים – צְרִיכִים לִהְיוֹת סְבִיבָהּ, טְפֵלִים וְשׁוּלִיִּים בְּיַחַס אֵלֶיהָ. עַל הָאִישׁ הַיְּהוּדִי לִבְנוֹת אֶת חַיָּיו מִסָּבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד, מִסָּבִיב לַתּוֹרָה, וְלָדַעַת שֶׁהִיא הָעִקָּר אֲשֶׁר סְבִיבוֹ יִסֹּב הַכֹּל! (לְלַמֶּדְךָ)

	שמות תשפ"ה
	סַכָּנַת הַהֶרְגֵּל
	הַתּוֹרָה הִיא הַמֶּרְכָּז עָלֵינוּ לְהָבִין: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁחֲשׁוּבֵי הָעָם וְנִכְבָּדָיו צוֹעֲדִים תָּמִיד בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה! אִם כֵּן, מַדּוּעַ לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הָלְכוּ מַחֲנֵה הַשְּׁכִינָה וְאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁבּוֹ הֻנְּחוּ הַלּוּחוֹת, בְּמֶרְכַּז הַמַּחֲנֶה וְלֹא בְּרֹאשׁוֹ? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר הַמַּגִּיד הַיְרוּשַׁלְמִי, הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל: בִּשְׁכוּנַת "שַׁעֲרֵי חֶסֶד" שֶׁל פַּעַם, הִתְגּוֹרֵר אָדָם מְיֻחָד בְּמִינוֹ, ר' בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן. שְׁמוֹ הַמְּקוֹרִי הָיָה ר' בְּצַלְאֵל גּוֹלְדְשְׁטֵיין, אוּלָם הַכֹּל הִכִּירוּהוּ בַּכִּנּוּי: ר' בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן – עַל שֵׁם הַמִּקְצוֹעַ שֶׁלּוֹ: חֲלֻקַּת חָלָב בֵּין הַבָּתִּים. ר' בְּצַלְאֵל הָיָה שָׁקוּעַ כֻּלּוֹ בַּתּוֹרָה. הַשַּׁ"ס כֻּלּוֹ הָיָה שָׁגוּר עַל פִּיו, כּוֹלֵל רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת, וְכַאֲשֶׁר הָיָה מִסְתּוֹבֵב וּמְחַלֵּק אֶת כַּדֵּי הֶחָלָב – הָיְתָה דַּעְתּוֹ שְׁקוּעָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. אֶת הַתּוֹרָה עָשָׂה עִקָּר, וְאֶת מְלַאכְתּוֹ עָשָׂה עֲרַאי בִּלְבַד, וְאַף פָּחוֹת מִכָּךְ... בְּאוֹתָם הַיָּמִים הָיָה נָפוֹץ סִפּוּר מַדְהִים: כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אַרְצָה הַגָּאוֹן רַבִּי זֶעלִיג רְאוּבֵן בֶּענְגִיס זַצַ"ל, הוּא פָּגַשׁ בְּר' בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן, וּלְאַחַר מִכֵּן הוֹדִיעַ נֶחֱרָצוֹת לְרַעְיָתוֹ הָרַבָּנִית כִּי גָּמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִשְׂרַת רַבָּנוּת בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. "אִם כָּךְ נִרְאִים חַלְבָּנֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, כֵּיצַד נִרְאִים תַּלְמִידֵי חֲכָמֶיהָ וְרַבָּנֶיהָ?" נִמֵּק אֶת הַחְלָטָתוֹ. מֵאַחַר שֶׁכָּאָמוּר, תּוֹרָתוֹ שֶׁל ר' בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן הָיְתָה קֶבַע וּמְלַאכְתּוֹ עֲרַאי, אֵרַע לֹא פַּעַם שֶׁבְּעוֹדוֹ עוֹסֵק בַּחֲלֻקַּת הֶחָלָב – צָצָה בְּדַעְתּוֹ קוּשְׁיָה כָּלְשֶׁהִי, וְהוּא הָיָה מְמַהֵר לִשְׁטֹחַ אוֹתָהּ בִּפְנֵי אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁנִּקְרוּ בְּדַרְכּוֹ. עַד מְהֵרָה הָיְתָה מִתְפַּתַּחַת שִׂיחָה מִתּוֹךְ רִיתְחָא דְּאוֹרַיְתָא. לֹא פַּעַם, בְּעִקְבוֹת כָּךְ, שָׁכַח ר' בְּצַלְאֵל לַחֲלוּטִין מֵהֶחָלָב שֶׁעִמּוֹ. הָעִכּוּב בַּחֲלֻקָּה גָּרַם לְלָקוֹחוֹתָיו הַקְּבוּעִים לִרְכֹּשׁ אֶת הֶחָלָב מֵחַלְבָּנִים אֲחֵרִים, וְלוֹ – לְאַבֵּד אֶת פַּרְנָסָתוֹ... הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן: תָּמִיד כְּשֶׁהִבְחַנְתִּי בְּר' בְּצַלְאֵל הָעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, נָהַגְתִּי לַחֲמֹק מִפָּנָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק מֵעֲבוֹדָתוֹ בִּגְלָלִי, וִיקַפֵּחַ אֶת פַּרְנָסָתוֹ... אוּלָם בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעוֹד אֲנִי צוֹעֵד בְּאַחַת מִסִּמְטְאוֹתֶיהָ שֶׁל 'שַׁעֲרֵי חֶסֶד' – הִבְחַנְתִּי בּוֹ מֵרָחוֹק, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא כַּדֵּי חָלָב. כְּשֶׁהִתְקָרֵב אֵלַי ר' בְּצַלְאֵל – יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין בְּנָקֵל כִּי הוּא שָׁקוּעַ בְּשַׂרְעַפִּים, וּמִכָּךְ הִסַּקְתִּי כִּי קוּשְׁיָה מְנַקֶּרֶת בְּרֹאשׁוֹ... וְאָכֵן, לֹא טָעִיתִי: מִיָּד כַּאֲשֶׁר הִבְחִין בִּי, קָרָא לְעֶבְרִי: "ר' שָׁלוֹם! ר' שָׁלוֹם!"... נִסִּיתִי לַחֲמֹק מִפְּנֵי ר' בְּצַלְאֵל, כְּמִנְהָגִי, אַךְ הוּא לֹא הִרְפָּה... הוּא הֵחֵל רוֹדֵף אַחֲרַי וְקוֹרֵא: "ר' שָׁלוֹם! יֵשׁ לִי קוּשְׁיָה עֲצוּמָה עַל הַתּוֹסָפוֹת בְּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא!"... אֶלָּא שֶׁאַף אֲנִי, לֹא וִתַּרְתִּי: הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים כְּאִלּוּ אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, פָּנִיתִי לְסִמְטָה אַחֶרֶת, וְנִסִּיתִי לְהִתְרַחֵק... אוּלָם אַף ר' בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן הָיָה עַקְשָׁן... "מַדּוּעַ אַתָּה בּוֹרֵחַ מִפָּנַי? הַאִם הַקּוּשְׁיָה שֶׁלִּי אֵינָהּ מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינֶיךָ?" הוּא קָרָא אַחֲרַי, וַאֲנִי כְּבָר הֵבַנְתִּי כִּי לֹא אוּכַל לְהִתְחַמֵּק הַפַּעַם... עָלַי לְהַסְבִּיר לְר' בְּצַלְאֵל מַדּוּעַ אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ כָּעֵת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה... נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: "ר' בְּצַלְאֵל, הָיִיתִי שָׂמֵחַ לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוּשְׁיָה שֶׁלְּךָ... אֲבָל אִם אֶעֱשֶׂה זֹאת – אַתָּה תַּפְסִיד אֶת פַּרְנָסָתְךָ, וְאֶת זֹאת אֵינֶנִּי רוֹצֶה!" אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל ר' בְּצַלְאֵל, אֵינֶנִּי שׁוֹכֵחַ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: הוּא הִבִּיט בִּי בְּעֵינַיִם נוֹקְבוֹת, וְקָרָא: "ר' שָׁלוֹם, זְכֹר הֵיטֵב: הַתּוֹרָה הִיא הַפַּרְנָסָה! רַק הַתּוֹרָה!"... הֲרֵי לָנוּ דֻּגְמַת מוֹפֵת שֶׁמִּמֶּנָּה אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד, כִּי שְׁאִיפָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה צְרִיכָה לִהְיוֹת אַחַת וִיחִידָה: לִמּוּד הַתּוֹרָה וִידִיעָתָהּ! כָּל שְׁאָר עִנְיְנֵי הָעוֹלָם – צְרִיכִים לִהְיוֹת בַּעְלִי חֲשִׁיבוּת פְּחוּתָה בְּהַרְבֵּה... וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים": אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלַמְּדֵנוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה לְהַצִּיב אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּבוֹ הָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת – בְּמֶרְכַּז הַמַּחֲנֶה. לְלַמֵּד שֶׁהַתּוֹרָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תָּמִיד מֶרְכַּז הַחַיִּים, וְכָל שְׁאָר הָעִנְיָנִים – צְרִיכִים לִהְיוֹת סְבִיבָהּ, טְפֵלִים וְשׁוּלִיִּים בְּיַחַס אֵלֶיהָ. עַל הָאִישׁ הַיְּהוּדִי לִבְנוֹת אֶת חַיָּיו מִסָּבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד, מִסָּבִיב לַתּוֹרָה, וְלָדַעַת שֶׁהִיא הָעִקָּר אֲשֶׁר סְבִיבוֹ יִסֹּב הַכֹּל! (לְלַמֶּדְךָ)