Otzarot-Article

"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ" (כח-טו) הַגָּאוֹן רַבִּי נִסִּים הַכֹּהֵן זַצַ"ל, אַב בֵּית הַדִּין בְּגֶ'רְבָּא וּמְחַבֵּר הַסֵּפֶר "מַעֲשֵׂה נִסִּים", לֹא הִתְפַּרְנֵס מִן הָרַבָּנוּת, אֶלָּא הָיָה "גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפָּיו". צוֹרֵף זָהָב מֻמְחֶה בִּמְלַאכְתּוֹ הָיָה, וְהַבּוֹרֵא שָׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו. מִשֶּׁהִשְׂתַּכֵּר דֵּי מִחְיָתוֹ, מַפְסִיק הָיָה מִמְּלַאכְתּוֹ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּשְׁקִידָה. לְלַמֵּד וְלִלְמֹד, לָדוּן וּלְהוֹרוֹת.

אֶת אֻמָּנוּתוֹ רָכַשׁ בְּנַעֲרוּתוֹ. עָבַד כְּשׁוּלְיָה אֵצֶל מַיְמוֹן הַכֹּהֵן, צוֹרֵף אָמָּן בַּעַל מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה שֶׁהָיָה עָנִי מָרוּד. מַיְמוֹן הִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם סְכוּם קָצוּב לְשׁוּלְיָתוֹ מִידֵי שָׁבוּעַ, וּמִשֶּׁרָאָה כִּי מֻכְשָׁר הוּא וְיָדָיו בְּרוּכוֹת, הִפְצִיר בּוֹ לְבַל יַעַזְבֵהוּ. אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא נִמְצֶאָה בְּיָדוֹ פְּרוּטָה יְתֵרָה, וְכָךְ הֵלִין שְׂכָרוֹ שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ.

חָשַׁב הַנַּעַר: "אִם אֶדְרֹשׁ אֶת שְׂכָרִי, הֲרֵי אֵין בְּיָדוֹ לִתֵּן לִי, וּמַדּוּעַ אַחְטִיאוֹ בַּעֲווֹן הֲלָנַת שָׂכָר שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו מֵעֵת הַתְּבִיעָה?! (ב"מ קיא.) בְּרַם, אִם אַנִּיחַ לַסְּכוּם לְהִצְטַבֵּר וְלִתְפֹּחַ, בְּוַדַּאי לֹא אֲקַבֵּל מְאוּמָה. מָה אֵפוֹא אֶעֱשֶׂה?"

חָשַׁב וּמָצָא עֵצָה: יִחֵד לְעַצְמוֹ פַּח נִסְתָּר בֵּין הַגְּרוּטָאוֹת בְּיַרְכְּתֵי הַחֲנוּת, וּמִפַּעַם לְפַעַם זָרַק בּוֹ סַגְסֹגֶת כֶּסֶף, פְּתוֹתֵי זָהָב, פֵּרוּרִים זְעִירִים וּזְנִיחִים, בִּלְתִּי נֶחְשָׁבִים, שֶׁהֶעְדֵּרָם לֹא הֻרְגַּשׁ.

כַּעֲבֹר שְׁנָתַיִם פָּנָה אֶל מַעֲבִידוֹ וְשָׁאַל: "מָתַי תְּשַׁלֵּם אֶת שְׂכָרִי?"

עָנָה מַיְמוֹן: "בּוֹא וּנְחַשֵּׁב כַּמָּה מַגִּיעַ לְךָ".

הִזְכִּיר לוֹ הַנַּעַר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת עָבַד וְכַמָּה הִתְחַיֵּב לְשָׁבוּעַ. הִכְפִּילוּ אֶת הַסְּכוּם בְּמִסְפַּר הַשָּׁבוּעוֹת, וְעֵינֵי מַיְמוֹן חָשְׁכוּ. סָפַק כַּפָּיו בִּילָלָה וְקָרָא: "אֲבוֹי, מִנַּיִן אֶקַּח סְכוּם גָּדוֹל כָּל כָּךְ?"

תָּמַהּ הַנַּעַר: "וְכִי מַה חָשַׁבְתָּ, לִשְׁמֹט אֶת חוֹבִי וּלְהַעֲבִידֵנִי חִנָּם?"

נֶאֱנַח מַיְמוֹן, כָּבַשׁ עֵינָיו בָּאָרֶץ וְלֹא הֵשִׁיב דָּבָר.

קָם הַנַּעַר וּפָנָה לְיַרְכְּתֵי הַחֲנוּת, פִּנָּה אֶת הַגְּרוּטָאוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה וְהוֹצִיא אֶת הַפַּח הַכָּבֵד מִמַּחֲבוֹאוֹ. הִגִּיר אֶת תָּכְנוֹ עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, וְעֵינֵי מַיְמוֹן אוֹרוּ. הֶעֱמִיס כְּנֶגְדּוֹ מִשְׁקוֹלוֹת, וְהִנֵּה כִּסְּתָה הַפְּסֹגֶת אֶת הַחוֹב וְעוֹד עָדְפָה עָלָיו, מָה עוֹד שֶׁהָיוּ בָּהּ גַּם פְּתוֹתֵי זָהָב טָהוֹר שֶׁיֵּשׁ לְהוֹצִיאָם וּלְהַעֲרִיכָם בִּפְנֵי עַצְמָם, וְעֶרְכָּם רַב לִמְאֹד. חִבֵּק מַיְמוֹן אֶת הַפּוֹעֵל הֶחָכָם וְאָמַר לוֹ: "בָּרוּךְ אַתָּה לַה', כִּי לוּלֵא עֲצָתְךָ לֹא הָיְתָה לִי דֶּרֶךְ לִפְרֹעַ לְךָ!"

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא. אַךְ בַּסֵּפֶר "יוֹסֵף דַּעַת" לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, הוּבָא כְּמָשָׁל הַשַּׁיָּךְ לְפָרָשָׁתֵנוּ וְלִימֵי הַדִּין הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים. עוֹמְדִים אָנוּ לִשְׁמֹעַ בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה עַל כָּל מוֹרָאוֹתֶיהָ הַמְּעַגְּמוֹת נֶפֶשׁ. וְלֹא בִּכְדִי קָבְעוּ חֲכָמִים שֶׁתּוֹכֵחָה זוֹ תְּהֵא נִקְרֵאת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה (מְגִלָּה לא:): "תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, עֶזְרָא תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה... מַאי טַעֲמָא, אָמַר אַבַּיֵּי, כְּדֵי שֶׁתִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ".

בֵּאוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, הֵן עוֹמְדִים אָנוּ בְּשִׁלְהֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל, חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, חֹדֶשׁ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ. וְכָל מִי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּמַבַּט אֱמֶת וְיַעֲשֶׂה עִם נַפְשׁוֹ חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק, הֵן יֶחְשְׁכוּ עֵינָיו, חָלִילָה. בְּאֵלּוּ פָּנִים עוֹמֵד הוּא לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ? כַּמָּה חָטָא, חָלִילָה, בִּלְשׁוֹנוֹ, בְּלָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, בְּהַלְבָּנַת פָּנִים וְהוֹנָאַת רַע. כַּמָּה חָטָא, חָלִילָה, בְּעֵינָיו. וְכַמָּה בְּאָזְנָיו, בִּשְׁמִיעַת דְּבָרִים אֲסוּרִים. כַּמָּה בִּתְפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, כַּמָּה בְּבִטּוּל תּוֹרָה. כַּמָּה בְּמַאֲכָלִים שֶׁאֵינָם מְעֻשָּׂרִים כַּדִּין, וְאֵינָם בְּדוּקִים כָּל צָרְכָּם מִתּוֹלָעִים. הֵן עַל הַכֹּל יֻגַּשׁ חֶשְׁבּוֹן, וְאֵיךְ נְיַחֵל לִזְכּוֹת בַּדִּין. "אֵי תּוֹרָה וְאֵי מִצְווֹת שֶׁיָּגֵנּוּ עָלֵינוּ?!"

וְאָז, כְּקֶרֶן אוֹר בָּאֲפֵלָה, נִזָּכֵר כִּי יֵשׁ לָנוּ "קֻפַּת חִסָּכוֹן" שֶׁל יִסּוּרִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן. כָּל הַדְּחָק וְהַמְּצוּקָה שֶׁאֵרְעוּנוּ בַּשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת, כָּל הַדְּאָגוֹת הַקְּטַנּוֹת, הַפְּגָעִים וְהַמַּכְאוֹבִים, הָעֶלְבּוֹנוֹת וְהַצָּרוֹת, כְּאֵב הַלֵּב, עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ, חֶסְרוֹן הַכִּיס, כָּל אֵלּוּ יוּבְאוּ בְּחֶשְׁבּוֹן. יְהַוּוּ מִשְׁקַל נֶגֶד לַחוֹבוֹת וְלַתְּבִיעוֹת.

אֲבָל אָנוּ נוֹשְׂאִים עַיִן לַמָּרוֹם, וּמְיַחֲלִים כִּי "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ". מֵעַתָּה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מְקַוִּים אָנוּ שֶׁלֹּא נִזְדַּקֵּק עוֹד לְאִזּוּן זֶה שֶׁל הַצָּרוֹת וְהַמְּצוּקוֹת. כִּי מְקַוִּים אָנוּ לְהִשְׁתַּפֵּר, לְהוֹסִיף מִצְווֹת וּלְהַמְעִיט עֲווֹנוֹת, וְעַל כֵּן לֹא תִּצְטָרֵךְ עוֹד לִגְזֹר עָלֵינוּ רָעוֹת, אֶלָּא "תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ!" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויחי תשפ"ה
	סִדְרֵי עֲדִיפֻיּוֹת...
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ" (כח-טו) הַגָּאוֹן רַבִּי נִסִּים הַכֹּהֵן זַצַ"ל, אַב בֵּית הַדִּין בְּגֶ'רְבָּא וּמְחַבֵּר הַסֵּפֶר "מַעֲשֵׂה נִסִּים", לֹא הִתְפַּרְנֵס מִן הָרַבָּנוּת, אֶלָּא הָיָה "גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפָּיו". צוֹרֵף זָהָב מֻמְחֶה בִּמְלַאכְתּוֹ הָיָה, וְהַבּוֹרֵא שָׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו. מִשֶּׁהִשְׂתַּכֵּר דֵּי מִחְיָתוֹ, מַפְסִיק הָיָה מִמְּלַאכְתּוֹ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּשְׁקִידָה. לְלַמֵּד וְלִלְמֹד, לָדוּן וּלְהוֹרוֹת. אֶת אֻמָּנוּתוֹ רָכַשׁ בְּנַעֲרוּתוֹ. עָבַד כְּשׁוּלְיָה אֵצֶל מַיְמוֹן הַכֹּהֵן, צוֹרֵף אָמָּן בַּעַל מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה שֶׁהָיָה עָנִי מָרוּד. מַיְמוֹן הִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם סְכוּם קָצוּב לְשׁוּלְיָתוֹ מִידֵי שָׁבוּעַ, וּמִשֶּׁרָאָה כִּי מֻכְשָׁר הוּא וְיָדָיו בְּרוּכוֹת, הִפְצִיר בּוֹ לְבַל יַעַזְבֵהוּ. אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא נִמְצֶאָה בְּיָדוֹ פְּרוּטָה יְתֵרָה, וְכָךְ הֵלִין שְׂכָרוֹ שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ. חָשַׁב הַנַּעַר: "אִם אֶדְרֹשׁ אֶת שְׂכָרִי, הֲרֵי אֵין בְּיָדוֹ לִתֵּן לִי, וּמַדּוּעַ אַחְטִיאוֹ בַּעֲווֹן הֲלָנַת שָׂכָר שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו מֵעֵת הַתְּבִיעָה?! (ב"מ קיא.) בְּרַם, אִם אַנִּיחַ לַסְּכוּם לְהִצְטַבֵּר וְלִתְפֹּחַ, בְּוַדַּאי לֹא אֲקַבֵּל מְאוּמָה. מָה אֵפוֹא אֶעֱשֶׂה?" חָשַׁב וּמָצָא עֵצָה: יִחֵד לְעַצְמוֹ פַּח נִסְתָּר בֵּין הַגְּרוּטָאוֹת בְּיַרְכְּתֵי הַחֲנוּת, וּמִפַּעַם לְפַעַם זָרַק בּוֹ סַגְסֹגֶת כֶּסֶף, פְּתוֹתֵי זָהָב, פֵּרוּרִים זְעִירִים וּזְנִיחִים, בִּלְתִּי נֶחְשָׁבִים, שֶׁהֶעְדֵּרָם לֹא הֻרְגַּשׁ. כַּעֲבֹר שְׁנָתַיִם פָּנָה אֶל מַעֲבִידוֹ וְשָׁאַל: "מָתַי תְּשַׁלֵּם אֶת שְׂכָרִי?" עָנָה מַיְמוֹן: "בּוֹא וּנְחַשֵּׁב כַּמָּה מַגִּיעַ לְךָ". הִזְכִּיר לוֹ הַנַּעַר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת עָבַד וְכַמָּה הִתְחַיֵּב לְשָׁבוּעַ. הִכְפִּילוּ אֶת הַסְּכוּם בְּמִסְפַּר הַשָּׁבוּעוֹת, וְעֵינֵי מַיְמוֹן חָשְׁכוּ. סָפַק כַּפָּיו בִּילָלָה וְקָרָא: "אֲבוֹי, מִנַּיִן אֶקַּח סְכוּם גָּדוֹל כָּל כָּךְ?" תָּמַהּ הַנַּעַר: "וְכִי מַה חָשַׁבְתָּ, לִשְׁמֹט אֶת חוֹבִי וּלְהַעֲבִידֵנִי חִנָּם?" נֶאֱנַח מַיְמוֹן, כָּבַשׁ עֵינָיו בָּאָרֶץ וְלֹא הֵשִׁיב דָּבָר. קָם הַנַּעַר וּפָנָה לְיַרְכְּתֵי הַחֲנוּת, פִּנָּה אֶת הַגְּרוּטָאוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה וְהוֹצִיא אֶת הַפַּח הַכָּבֵד מִמַּחֲבוֹאוֹ. הִגִּיר אֶת תָּכְנוֹ עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, וְעֵינֵי מַיְמוֹן אוֹרוּ. הֶעֱמִיס כְּנֶגְדּוֹ מִשְׁקוֹלוֹת, וְהִנֵּה כִּסְּתָה הַפְּסֹגֶת אֶת הַחוֹב וְעוֹד עָדְפָה עָלָיו, מָה עוֹד שֶׁהָיוּ בָּהּ גַּם פְּתוֹתֵי זָהָב טָהוֹר שֶׁיֵּשׁ לְהוֹצִיאָם וּלְהַעֲרִיכָם בִּפְנֵי עַצְמָם, וְעֶרְכָּם רַב לִמְאֹד. חִבֵּק מַיְמוֹן אֶת הַפּוֹעֵל הֶחָכָם וְאָמַר לוֹ: "בָּרוּךְ אַתָּה לַה', כִּי לוּלֵא עֲצָתְךָ לֹא הָיְתָה לִי דֶּרֶךְ לִפְרֹעַ לְךָ!" מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא. אַךְ בַּסֵּפֶר "יוֹסֵף דַּעַת" לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, הוּבָא כְּמָשָׁל הַשַּׁיָּךְ לְפָרָשָׁתֵנוּ וְלִימֵי הַדִּין הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים. עוֹמְדִים אָנוּ לִשְׁמֹעַ בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה עַל כָּל מוֹרָאוֹתֶיהָ הַמְּעַגְּמוֹת נֶפֶשׁ. וְלֹא בִּכְדִי קָבְעוּ חֲכָמִים שֶׁתּוֹכֵחָה זוֹ תְּהֵא נִקְרֵאת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה (מְגִלָּה לא:): "תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, עֶזְרָא תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה... מַאי טַעֲמָא, אָמַר אַבַּיֵּי, כְּדֵי שֶׁתִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ". בֵּאוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, הֵן עוֹמְדִים אָנוּ בְּשִׁלְהֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל, חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, חֹדֶשׁ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ. וְכָל מִי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּמַבַּט אֱמֶת וְיַעֲשֶׂה עִם נַפְשׁוֹ חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק, הֵן יֶחְשְׁכוּ עֵינָיו, חָלִילָה. בְּאֵלּוּ פָּנִים עוֹמֵד הוּא לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ? כַּמָּה חָטָא, חָלִילָה, בִּלְשׁוֹנוֹ, בְּלָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, בְּהַלְבָּנַת פָּנִים וְהוֹנָאַת רַע. כַּמָּה חָטָא, חָלִילָה, בְּעֵינָיו. וְכַמָּה בְּאָזְנָיו, בִּשְׁמִיעַת דְּבָרִים אֲסוּרִים. כַּמָּה בִּתְפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, כַּמָּה בְּבִטּוּל תּוֹרָה. כַּמָּה בְּמַאֲכָלִים שֶׁאֵינָם מְעֻשָּׂרִים כַּדִּין, וְאֵינָם בְּדוּקִים כָּל צָרְכָּם מִתּוֹלָעִים. הֵן עַל הַכֹּל יֻגַּשׁ חֶשְׁבּוֹן, וְאֵיךְ נְיַחֵל לִזְכּוֹת בַּדִּין. "אֵי תּוֹרָה וְאֵי מִצְווֹת שֶׁיָּגֵנּוּ עָלֵינוּ?!" וְאָז, כְּקֶרֶן אוֹר בָּאֲפֵלָה, נִזָּכֵר כִּי יֵשׁ לָנוּ "קֻפַּת חִסָּכוֹן" שֶׁל יִסּוּרִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן. כָּל הַדְּחָק וְהַמְּצוּקָה שֶׁאֵרְעוּנוּ בַּשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת, כָּל הַדְּאָגוֹת הַקְּטַנּוֹת, הַפְּגָעִים וְהַמַּכְאוֹבִים, הָעֶלְבּוֹנוֹת וְהַצָּרוֹת, כְּאֵב הַלֵּב, עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ, חֶסְרוֹן הַכִּיס, כָּל אֵלּוּ יוּבְאוּ בְּחֶשְׁבּוֹן. יְהַוּוּ מִשְׁקַל נֶגֶד לַחוֹבוֹת וְלַתְּבִיעוֹת. אֲבָל אָנוּ נוֹשְׂאִים עַיִן לַמָּרוֹם, וּמְיַחֲלִים כִּי "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ". מֵעַתָּה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מְקַוִּים אָנוּ שֶׁלֹּא נִזְדַּקֵּק עוֹד לְאִזּוּן זֶה שֶׁל הַצָּרוֹת וְהַמְּצוּקוֹת. כִּי מְקַוִּים אָנוּ לְהִשְׁתַּפֵּר, לְהוֹסִיף מִצְווֹת וּלְהַמְעִיט עֲווֹנוֹת, וְעַל כֵּן לֹא תִּצְטָרֵךְ עוֹד לִגְזֹר עָלֵינוּ רָעוֹת, אֶלָּא "תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ!" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)