Otzarot-Article

"וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה'" (ב-א) כָּתַב רָשִׁ"י: לֹא נֶאֱמַר "נֶפֶשׁ" בְּכָל קָרְבְּנוֹת נְדָבָה, אֶלָּא בְּמִנְחָה. מִי דַּרְכּוֹ לְהִתְנַדֵּב מִנְחָה - עָנִי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ. וְאוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: "וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה מִּי שֶׁאֵינוֹ מַקְרִיב נֶפֶשׁ, כְּתִיב בּוֹ נֶפֶשׁ (כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ), מִי שֶׁהוּא מַקְרִיב נֶפֶשׁ - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּאִלּוּ נֶפֶשׁ הִקְרִיב".

סִפֵּר אֶחָד מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה זצ"ל מַעֲשֶׂה מֻפְלָא:

וַיְהִי הַיּוֹם, אָנוּ הוֹלְכִים בִּזְהִירוּת בֵּין הַמַּצֵּבוֹת בְּתוֹכְכֵי בֵּית הֶעָלְמִין הַגָּדוֹל דְּוִילְנָה, וּלְפֶתַע צָדוּ עֵינֵינוּ נֻסָּח מֻפְלָא שֶׁעַל-גַּבֵּי מַצֵּבָה סְתָמִית: "פֹּה נִטְמַן הָאִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי / נִפְטַר וְנִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְנִטְמַן בְּיוֹם פְּלוֹנִי / ...כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן". בְּפָסוּק זֶה הִסְתַּיְּמוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁעַל הַמַּצֵּבָה. פָּסוּק מֵ"אֵשֶׁת חַיִל" עַל אִישׁ מִוִּילְנָה, לֹא עַל אִשָּׁה! הַפְלֵא וָפֶלֶא, הֲנִשְׁמַע דָּבָר כָּזֶה, לַחְרֹט פָּסוּק מֵ"אֵשֶׁת חַיִל" עַל בַּעַל בְּעַמָּיו?!

הַסַּקְרָנוּת הִתְעוֹרְרָה בָּנוּ לָדַעַת אֶת סוֹדָהּ שֶׁל מַצֵּבָה זוֹ, וְהֶחְלַטְנוּ לְעַיֵּן בַּמְּקוֹרוֹת, בְּפִנְקְסֵי הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' הַיְּשָׁנִים. וְאָכֵן, שָׁם מָצָאנוּ פִּשְׁרָם שֶׁל דְּבָרִים. יָגַעְנוּ, וּבָרוּךְ ה' מָצָאנוּ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ וְאֶת הַסִּפּוּר שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו, מַעֲשֶׂה נִפְלָא וְנֶעֱלָם.

יְהוּדִי הָיָה בְּוִילְנָה רַבָּתִי, אִישׁ רוּחַ, אוֹהֵב צְדָקָה וָחֶסֶד, תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד. עֲשִׁירוּתוֹ הָיְתָה לְשֵׁם דָּבָר בְּכָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת, וּכְפִי גֹּדֶל עֲשִׁירוּתוֹ כֵּן גָּדְלָה נְדִיבוּת לִבּוֹ - לְהַרְבּוֹת צְדָקָה לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל. מַשְׂכִּיל אֶל דַּל. "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'" (תְּהִלִּים מא-ב).

עָמַד הָאִישׁ שָׁנִים רַבּוֹת וְהִזִּיל מִמָּמוֹנוֹ הוֹן רַב לְכָל קְשֵׁי הַיּוֹם: עֲנִיִּים מְרוּדִים, וּסְתָם 'עַמְּךָ' הַזְּקוּקִים לְמַתַּת יָד. וְהַכֹּל עָמְדוּ מִשְׁתּוֹמְמִים עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה מְנַת חֶלְקוֹ בְּעֵת נְתִינַת הַצְּדָקָה. הוּא פָּשׁוּט אָהַב בְּכָל לִבּוֹ לְפַזֵּר אֶת נְכָסָיו, לִפְרֹט מָמוֹן וּלְהַעֲבִיר אֶת הַכֹּל לְכִיסָם הָרֵיק שֶׁל הָעֲנִיִּים. רוֹדֵף צְדָקָה!

וְהִנֵּה הִגִּיעָה תְּקוּפָה חֲדָשָׁה. הָאִישׁ הַצַּדִּיק הֵחֵל יוֹרֵד אַט-אַט מִנְּכָסָיו. מִסְחָרוֹ הִתְנַהֵל בַּעֲצַלְתַּיִם. נְפִילָה קְטַנָּה גָּרְרָה אַחֲרֶיהָ מַפָּלָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, וַיֵּלֵךְ הָאִישׁ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד כִּי יָבְשׁוּ הַמַּיִם... הִתְרוֹשֵׁשׁ מִמָּמוֹנוֹ הַמְּזֻמָּן, הַבּוֹר רֵיק. נוֹתַר לוֹ הָאִישׁ עִם בַּיִת מְפֹאָר, מָלֵא בִּכְלֵי כֶּסֶף וְזָהָב, אֲבָל כֶּסֶף לָעֲנִיִּים - אַיִן. וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר.

הַשְּׁאֵלָה הִדְהֲדָה בְּרַחֲבֵי וִילְנָה, מָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמַה הִגִּיעַ לְאִישׁ זֶה, שֶׁהִרְבָּה צְדָקָה, וְאַף-עַל-פִּי כֵן נֶעֱנַשׁ בְּעֹנֶשׁ קָשֶׁה. "הֶסְתֵּר פָּנִים", לִכְאוֹרָה.

הַדִּבּוּרִים הִגִּיעוּ גַּם לְאָזְנֵי רָאשֵׁי הַקָּהָל, דַּיָּנִים וּמוֹרֵי הוֹרָאָה, גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, עַד שֶׁהֶחְלִיטוּ לְהוֹשִׁיב בֵּית דִּין וְלָדוּן בְּעָמְקָהּ שֶׁל סוּגְיָה זוֹ: "עֹנֶשׁ גָּדוֹל זֶה, עַל שׁוּם מָה?!"

הִתְכַּנְּסוּ כַּמָּה חֲכָמִים וְהֶעֱמִיקוּ בְּכָל דַּרְכֵי חַיָּיו שֶׁל הָאִישׁ, וּמָצְאוּ אֶת חֶטְאוֹ: יְהוּדִי זֶה לֹא שָׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁאָמְרוּ: "הַמְּבַזְבֵּז, אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ". מֵרֹב תְּשׁוּקָתוֹ לְחַלֵּק צְדָקָה, לֹא שָׁת לִבּוֹ וּבִזְבֵּז הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ מִנְּכָסָיו.

נוּ, מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת?... הַיְּהוּדִי - בַּעַל הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתַר לְלֹא מְזֻמָּנִים - לֹא נִלְאָה, אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לְמַלֵּא אֶת תְּשׁוּקָתוֹ בְּשִׁיטָה חֲדָשָׁה: לְחַלֵּק כֵּלִים וּמַתָּנוֹת מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ פְּנִימָה, מֵהַנְּכָסִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לוֹ בַּבַּיִת.

רָאוּ חַבְרֵי בֵּית הַדִּין אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁמְּרֻבִּים מִנְּכָסָיו, טִכְּסוּ עֵצָה כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מֵחֻרְבַּן כָּל בֵּיתוֹ, עַד שֶׁהוֹדִיעוּהוּ חֲגִיגִית עַל 'מַאֲסַר בַּיִת': "אֵין לְךָ רְשׁוּת לָצֵאת מִבֵּיתְךָ". חָשְׁבוּ הַדַּיָּנִים, כִּי בְּצוּרָה זוֹ יִמְנְעוּ אֶת גִּישַׁת הָאִישׁ לָעֲנִיִּים, וְכֵן לְהֶפֶךְ, וְכַאֲשֶׁר אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים לֹא יִפְגְּשׁוּ בּוֹ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, יָתוּרוּ לָהֶם אַחַר נְדִיבֵי לֵב אֲחֵרִים.

עֲנִיֵּי הָעִיר וְהַסְּבִיבָה, שֶׁהִכִּירוּהוּ הֵיטֵב, לֹא הִתְיָאֲשׁוּ. לֹא פָּסְקוּ מִלְּחַפֵּשׂ אַחַר דְּרָכִים לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ נְדָבוֹת. הֵם הֵחֵלּוּ מִדַּפְּקִים עַל חַלּוֹנוֹת הַבַּיִת, הָיוּ מִתְכַּנְּסִים בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַמְּאֻחָרוֹת לְבַכּוֹת אֶת עָנְיָם, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וְקָם, הֵצִיץ - וְנִפְגַּע...

כָּךְ, בַּלֵּילוֹת, הִשְׁלִיךְ לְעֶבְרָם הַחוּצָה מִכָּל הַבָּא לַיָּד: כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, מְנוֹרוֹת כֶּסֶף, פָּמוֹטוֹת, שְׁעוֹנִים וְחֶפְצֵי עֵרֶךְ שֶׁנּוֹתְרוּ בַּבַּיִת, וְהַבַּיִת מְרוֹקָן מִכֹּל וָכֹל. אֵין כֶּסֶף וְאֵין זָהָב, וְהָאִישׁ נוֹתֵן בְּשִׂמְחָה, בְּמֶרֶץ וּבְמִשְׁנֵה עֹנֶג. "רוֹדֵף צְדָקָה" (שֶׁלֹּא כַּדִּין).

עַד שֶׁהִגִּיעַ הַסּוֹף, עַד שֶׁהֵגִיחַ וּבָא הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן...

בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, נָקְשׁוּ עַל חַלּוֹן הַבַּיִת שְׁנֵי עֲנִיִּים בּוֹכִים. נִכְמְרוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמָיו שֶׁל הֶעָשִׁיר (לְשֶׁעָבַר), וְנִכְנַס פְּנִימָה לְחַפֵּשׂ חֶפְצֵי עֵרֶךְ כְּדֵי לִזְרֹק לְעֶבְרָם. יָגַע וְחִפֵּשׂ אַךְ לֹא מָצָא כְּלוּם. כָּל הַחֲפָצִים כְּבָר שׁוֹכְנִים כָּבוֹד בְּבָתִּים אֲחֵרִים.

הָעֲנִיִּים לֹא וִתְּרוּ, וּבִקְּשׁוּ: "אוּלַי בְּכָל זֹאת, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִשְׁפַּחְתֵּנוּ הָרְעֵבָה לְלֶחֶם". בַּעַל הַבַּיִת נִכְנַס שֵׁנִית, חִטֵּט בְּכָל הַחֹרִים וְהַסְּדָקִים, בָּאֲרוֹנוֹת וּמֵעַל הָאֲרוֹנוֹת, עַד שֶׁמָּצָא וְיָצָא לַמִּרְפֶּסֶת וּבְיָדוֹ כַּף עֲשׂוּיָה מִזָּהָב טָהוֹר. כַּף זָהָב, שֶׁקִּבְּלָהּ מֵחוֹתְנוֹ הֶעָשִׁיר בְּיוֹם נִשּׂוּאָיו. הַכֹּל שָׁרִיר, בָּרִיר וְקַיָּם. אֶלָּא שֶׁכָּאן בּוֹכִים שְׁנֵי עֲנִיִּים - וּבְיָדוֹ רַק כַּף אַחַת. מָה עוֹשִׂים? - שְׁנֵי עֲנִיִּים וְכַף אַחַת!

גֵּרֵד הָאִישׁ בְּפַדַּחְתּוֹ, הִרְהֵר רֶגַע קָט וּמִיָּד עָלָה בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן פָּשׁוּט. שָׁבַר אֶת הַכַּף לִשְׁנֵי חֲלָקִים: עָנִי אֶחָד קִבֵּל אֶת יָדִית הַכַּף וְהַשֵּׁנִי קִבֵּל אֶת הַכַּף בְּעַצְמָהּ.

הֵחִישׁוּ הָעֲנִיִּים צַעֲדֵיהֶם, לִמְכֹּר אֶת הַזָּהָב וּלְקַבֵּל תַּחְתָּיו מָמוֹן לְרַוְחַת בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם.

בַּבֹּקֶר כְּבָר לֹא הָיָה בַּעַל הַבַּיִת בֵּין הַחַיִּים... הֵשִׁיב אֶת נִשְׁמָתוֹ לְבוֹרְאָהּ. זֶה הָיָה לֵילוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאִישׁ עֲלֵי אֲדָמוֹת.

עַל סִפּוּר זֶה - שֶׁעִמּוֹ הִסְתַּיְּמָה תַּעֲלוּמַת חַיָּיו, הֶחְלִיטוּ לַחְרֹט עַל מַצַּבְתּוֹ אֶת הַמִּלִּים "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי" - זוֹ הַכַּף, לֶעָנִי הָאֶחָד, "וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן" - זוֹ הַיָּדִית לָאֶבְיוֹן הַשֵּׁנִי.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה (מִפִּי עֵד נֶאֱמָן, שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ מִפִּי רַבִּי יוֹשֶׁע בֶּער סוֹלוֹבֵיצִ'יק זצ"ל, שֶׁרָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה כָּתוּב בְּפִנְקַס חֶבְרָא קַדִּישָׁא דְּוִילְנָה).

כְּשֶׁרַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן שָׁמַע סִפּוּר זֶה לָרִאשׁוֹנָה, פָּרַץ בִּבְכִי שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת: "וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַקְרִיב נֶפֶשׁ, כְּתִיב בּוֹ נֶפֶשׁ, כְּלוֹמַר כְּאִלּוּ הִקְרִיב אֶת נַפְשׁוֹ, מִי שֶׁהוּא מַקְרִיב נֶפֶשׁ - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּאִלּוּ נֶפֶשׁ הִקְרִיב". (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

	ויגש תשפ"ה
	לֹא נִתָּן לִקְנוֹת יְהוּדִי בְּפַת לֶחֶם!
	"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (א-ב) וַיִּקְרָא הוּא סֵפֶר "תּוֹרַת כֹּהֲנִים" וּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת "וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה'" (ב-א) כָּתַב רָשִׁ"י: לֹא נֶאֱמַר "נֶפֶשׁ" בְּכָל קָרְבְּנוֹת נְדָבָה, אֶלָּא בְּמִנְחָה. מִי דַּרְכּוֹ לְהִתְנַדֵּב מִנְחָה - עָנִי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ. וְאוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: "וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה מִּי שֶׁאֵינוֹ מַקְרִיב נֶפֶשׁ, כְּתִיב בּוֹ נֶפֶשׁ (כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ), מִי שֶׁהוּא מַקְרִיב נֶפֶשׁ - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּאִלּוּ נֶפֶשׁ הִקְרִיב". סִפֵּר אֶחָד מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה זצ"ל מַעֲשֶׂה מֻפְלָא: וַיְהִי הַיּוֹם, אָנוּ הוֹלְכִים בִּזְהִירוּת בֵּין הַמַּצֵּבוֹת בְּתוֹכְכֵי בֵּית הֶעָלְמִין הַגָּדוֹל דְּוִילְנָה, וּלְפֶתַע צָדוּ עֵינֵינוּ נֻסָּח מֻפְלָא שֶׁעַל-גַּבֵּי מַצֵּבָה סְתָמִית: "פֹּה נִטְמַן הָאִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי / נִפְטַר וְנִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְנִטְמַן בְּיוֹם פְּלוֹנִי / ...כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן". בְּפָסוּק זֶה הִסְתַּיְּמוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁעַל הַמַּצֵּבָה. פָּסוּק מֵ"אֵשֶׁת חַיִל" עַל אִישׁ מִוִּילְנָה, לֹא עַל אִשָּׁה! הַפְלֵא וָפֶלֶא, הֲנִשְׁמַע דָּבָר כָּזֶה, לַחְרֹט פָּסוּק מֵ"אֵשֶׁת חַיִל" עַל בַּעַל בְּעַמָּיו?! הַסַּקְרָנוּת הִתְעוֹרְרָה בָּנוּ לָדַעַת אֶת סוֹדָהּ שֶׁל מַצֵּבָה זוֹ, וְהֶחְלַטְנוּ לְעַיֵּן בַּמְּקוֹרוֹת, בְּפִנְקְסֵי הַ'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' הַיְּשָׁנִים. וְאָכֵן, שָׁם מָצָאנוּ פִּשְׁרָם שֶׁל דְּבָרִים. יָגַעְנוּ, וּבָרוּךְ ה' מָצָאנוּ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ וְאֶת הַסִּפּוּר שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו, מַעֲשֶׂה נִפְלָא וְנֶעֱלָם. יְהוּדִי הָיָה בְּוִילְנָה רַבָּתִי, אִישׁ רוּחַ, אוֹהֵב צְדָקָה וָחֶסֶד, תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד. עֲשִׁירוּתוֹ הָיְתָה לְשֵׁם דָּבָר בְּכָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת, וּכְפִי גֹּדֶל עֲשִׁירוּתוֹ כֵּן גָּדְלָה נְדִיבוּת לִבּוֹ - לְהַרְבּוֹת צְדָקָה לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל. מַשְׂכִּיל אֶל דַּל. "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'" (תְּהִלִּים מא-ב). עָמַד הָאִישׁ שָׁנִים רַבּוֹת וְהִזִּיל מִמָּמוֹנוֹ הוֹן רַב לְכָל קְשֵׁי הַיּוֹם: עֲנִיִּים מְרוּדִים, וּסְתָם 'עַמְּךָ' הַזְּקוּקִים לְמַתַּת יָד. וְהַכֹּל עָמְדוּ מִשְׁתּוֹמְמִים עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה מְנַת חֶלְקוֹ בְּעֵת נְתִינַת הַצְּדָקָה. הוּא פָּשׁוּט אָהַב בְּכָל לִבּוֹ לְפַזֵּר אֶת נְכָסָיו, לִפְרֹט מָמוֹן וּלְהַעֲבִיר אֶת הַכֹּל לְכִיסָם הָרֵיק שֶׁל הָעֲנִיִּים. רוֹדֵף צְדָקָה! וְהִנֵּה הִגִּיעָה תְּקוּפָה חֲדָשָׁה. הָאִישׁ הַצַּדִּיק הֵחֵל יוֹרֵד אַט-אַט מִנְּכָסָיו. מִסְחָרוֹ הִתְנַהֵל בַּעֲצַלְתַּיִם. נְפִילָה קְטַנָּה גָּרְרָה אַחֲרֶיהָ מַפָּלָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, וַיֵּלֵךְ הָאִישׁ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד כִּי יָבְשׁוּ הַמַּיִם... הִתְרוֹשֵׁשׁ מִמָּמוֹנוֹ הַמְּזֻמָּן, הַבּוֹר רֵיק. נוֹתַר לוֹ הָאִישׁ עִם בַּיִת מְפֹאָר, מָלֵא בִּכְלֵי כֶּסֶף וְזָהָב, אֲבָל כֶּסֶף לָעֲנִיִּים - אַיִן. וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר. הַשְּׁאֵלָה הִדְהֲדָה בְּרַחֲבֵי וִילְנָה, מָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמַה הִגִּיעַ לְאִישׁ זֶה, שֶׁהִרְבָּה צְדָקָה, וְאַף-עַל-פִּי כֵן נֶעֱנַשׁ בְּעֹנֶשׁ קָשֶׁה. "הֶסְתֵּר פָּנִים", לִכְאוֹרָה. הַדִּבּוּרִים הִגִּיעוּ גַּם לְאָזְנֵי רָאשֵׁי הַקָּהָל, דַּיָּנִים וּמוֹרֵי הוֹרָאָה, גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, עַד שֶׁהֶחְלִיטוּ לְהוֹשִׁיב בֵּית דִּין וְלָדוּן בְּעָמְקָהּ שֶׁל סוּגְיָה זוֹ: "עֹנֶשׁ גָּדוֹל זֶה, עַל שׁוּם מָה?!" הִתְכַּנְּסוּ כַּמָּה חֲכָמִים וְהֶעֱמִיקוּ בְּכָל דַּרְכֵי חַיָּיו שֶׁל הָאִישׁ, וּמָצְאוּ אֶת חֶטְאוֹ: יְהוּדִי זֶה לֹא שָׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁאָמְרוּ: "הַמְּבַזְבֵּז, אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ". מֵרֹב תְּשׁוּקָתוֹ לְחַלֵּק צְדָקָה, לֹא שָׁת לִבּוֹ וּבִזְבֵּז הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ מִנְּכָסָיו. נוּ, מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת?... הַיְּהוּדִי - בַּעַל הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתַר לְלֹא מְזֻמָּנִים - לֹא נִלְאָה, אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לְמַלֵּא אֶת תְּשׁוּקָתוֹ בְּשִׁיטָה חֲדָשָׁה: לְחַלֵּק כֵּלִים וּמַתָּנוֹת מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ פְּנִימָה, מֵהַנְּכָסִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לוֹ בַּבַּיִת. רָאוּ חַבְרֵי בֵּית הַדִּין אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁמְּרֻבִּים מִנְּכָסָיו, טִכְּסוּ עֵצָה כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מֵחֻרְבַּן כָּל בֵּיתוֹ, עַד שֶׁהוֹדִיעוּהוּ חֲגִיגִית עַל 'מַאֲסַר בַּיִת': "אֵין לְךָ רְשׁוּת לָצֵאת מִבֵּיתְךָ". חָשְׁבוּ הַדַּיָּנִים, כִּי בְּצוּרָה זוֹ יִמְנְעוּ אֶת גִּישַׁת הָאִישׁ לָעֲנִיִּים, וְכֵן לְהֶפֶךְ, וְכַאֲשֶׁר אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים לֹא יִפְגְּשׁוּ בּוֹ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, יָתוּרוּ לָהֶם אַחַר נְדִיבֵי לֵב אֲחֵרִים. עֲנִיֵּי הָעִיר וְהַסְּבִיבָה, שֶׁהִכִּירוּהוּ הֵיטֵב, לֹא הִתְיָאֲשׁוּ. לֹא פָּסְקוּ מִלְּחַפֵּשׂ אַחַר דְּרָכִים לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ נְדָבוֹת. הֵם הֵחֵלּוּ מִדַּפְּקִים עַל חַלּוֹנוֹת הַבַּיִת, הָיוּ מִתְכַּנְּסִים בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַמְּאֻחָרוֹת לְבַכּוֹת אֶת עָנְיָם, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וְקָם, הֵצִיץ - וְנִפְגַּע... כָּךְ, בַּלֵּילוֹת, הִשְׁלִיךְ לְעֶבְרָם הַחוּצָה מִכָּל הַבָּא לַיָּד: כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, מְנוֹרוֹת כֶּסֶף, פָּמוֹטוֹת, שְׁעוֹנִים וְחֶפְצֵי עֵרֶךְ שֶׁנּוֹתְרוּ בַּבַּיִת, וְהַבַּיִת מְרוֹקָן מִכֹּל וָכֹל. אֵין כֶּסֶף וְאֵין זָהָב, וְהָאִישׁ נוֹתֵן בְּשִׂמְחָה, בְּמֶרֶץ וּבְמִשְׁנֵה עֹנֶג. "רוֹדֵף צְדָקָה" (שֶׁלֹּא כַּדִּין). עַד שֶׁהִגִּיעַ הַסּוֹף, עַד שֶׁהֵגִיחַ וּבָא הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן... בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, נָקְשׁוּ עַל חַלּוֹן הַבַּיִת שְׁנֵי עֲנִיִּים בּוֹכִים. נִכְמְרוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמָיו שֶׁל הֶעָשִׁיר (לְשֶׁעָבַר), וְנִכְנַס פְּנִימָה לְחַפֵּשׂ חֶפְצֵי עֵרֶךְ כְּדֵי לִזְרֹק לְעֶבְרָם. יָגַע וְחִפֵּשׂ אַךְ לֹא מָצָא כְּלוּם. כָּל הַחֲפָצִים כְּבָר שׁוֹכְנִים כָּבוֹד בְּבָתִּים אֲחֵרִים. הָעֲנִיִּים לֹא וִתְּרוּ, וּבִקְּשׁוּ: "אוּלַי בְּכָל זֹאת, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִשְׁפַּחְתֵּנוּ הָרְעֵבָה לְלֶחֶם". בַּעַל הַבַּיִת נִכְנַס שֵׁנִית, חִטֵּט בְּכָל הַחֹרִים וְהַסְּדָקִים, בָּאֲרוֹנוֹת וּמֵעַל הָאֲרוֹנוֹת, עַד שֶׁמָּצָא וְיָצָא לַמִּרְפֶּסֶת וּבְיָדוֹ כַּף עֲשׂוּיָה מִזָּהָב טָהוֹר. כַּף זָהָב, שֶׁקִּבְּלָהּ מֵחוֹתְנוֹ הֶעָשִׁיר בְּיוֹם נִשּׂוּאָיו. הַכֹּל שָׁרִיר, בָּרִיר וְקַיָּם. אֶלָּא שֶׁכָּאן בּוֹכִים שְׁנֵי עֲנִיִּים - וּבְיָדוֹ רַק כַּף אַחַת. מָה עוֹשִׂים? - שְׁנֵי עֲנִיִּים וְכַף אַחַת! גֵּרֵד הָאִישׁ בְּפַדַּחְתּוֹ, הִרְהֵר רֶגַע קָט וּמִיָּד עָלָה בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן פָּשׁוּט. שָׁבַר אֶת הַכַּף לִשְׁנֵי חֲלָקִים: עָנִי אֶחָד קִבֵּל אֶת יָדִית הַכַּף וְהַשֵּׁנִי קִבֵּל אֶת הַכַּף בְּעַצְמָהּ. הֵחִישׁוּ הָעֲנִיִּים צַעֲדֵיהֶם, לִמְכֹּר אֶת הַזָּהָב וּלְקַבֵּל תַּחְתָּיו מָמוֹן לְרַוְחַת בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם. בַּבֹּקֶר כְּבָר לֹא הָיָה בַּעַל הַבַּיִת בֵּין הַחַיִּים... הֵשִׁיב אֶת נִשְׁמָתוֹ לְבוֹרְאָהּ. זֶה הָיָה לֵילוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאִישׁ עֲלֵי אֲדָמוֹת. עַל סִפּוּר זֶה - שֶׁעִמּוֹ הִסְתַּיְּמָה תַּעֲלוּמַת חַיָּיו, הֶחְלִיטוּ לַחְרֹט עַל מַצַּבְתּוֹ אֶת הַמִּלִּים "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי" - זוֹ הַכַּף, לֶעָנִי הָאֶחָד, "וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן" - זוֹ הַיָּדִית לָאֶבְיוֹן הַשֵּׁנִי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה (מִפִּי עֵד נֶאֱמָן, שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ מִפִּי רַבִּי יוֹשֶׁע בֶּער סוֹלוֹבֵיצִ'יק זצ"ל, שֶׁרָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה כָּתוּב בְּפִנְקַס חֶבְרָא קַדִּישָׁא דְּוִילְנָה). כְּשֶׁרַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן שָׁמַע סִפּוּר זֶה לָרִאשׁוֹנָה, פָּרַץ בִּבְכִי שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת: "וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַקְרִיב נֶפֶשׁ, כְּתִיב בּוֹ נֶפֶשׁ, כְּלוֹמַר כְּאִלּוּ הִקְרִיב אֶת נַפְשׁוֹ, מִי שֶׁהוּא מַקְרִיב נֶפֶשׁ - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּאִלּוּ נֶפֶשׁ הִקְרִיב". (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)