Otzarot-Article

"תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (כה-יט) כָּתַב הַצַּדִּיק בַּעַל שׁוֹמֵר אֱמוּנִים זַצַ"ל: שָׁמַעְתִּי מִפִּי צַדִּיק אֶחָד מֵהַמְּפֻרְסָמִים, שֶׁאֶחָד מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל, וּמִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ אֵינִי מַזְכִּיר שְׁמוֹ, סָבַל מֵהִתְגָּרוּת גְּדוֹלָה בְּמִינֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל אֱמוּנָה וְהִצְטָעֵר בָּזֶה מְאֹד. וְהָיָה זֶה לִפְנֵי שֶׁהִתְקָרֵב לְרַבּוֹ, וְלֹא יָדַע לְהָשִׁית עֵצָה לְנַפְשׁוֹ. שָׁמַע שִׁמְעוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ וְרָצָה מְאֹד לִנְסֹעַ אֵלָיו, אֲבָל הָיָה עָנִי וְלֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לִנְסֹעַ. עַד שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב הִרְגִּישׁ בִּמְבוּכוֹתָיו וּבָא לָעִיר הַסְּמוּכָה, וַעֲדַיִן לֹא הִתְאַפְשֵׁר לְאוֹתוֹ צַדִּיק לִנְסֹעַ אֵלָיו. טָרַח הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְהִגִּיעַ לְעִירוֹ, וְשָׂמַח אוֹתוֹ צַדִּיק מְאֹד וְהָלַךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָנוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב.

לְאַחַר הַתְּפִלָּה, לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לִשְׁטֹחַ לְפָנָיו צָרָתוֹ וּמַר לְבָבוֹ, פָּתַח הַבַּעַל שֵׁם טוֹב פִּי קָדְשׁוֹ וְאָמַר: "מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֲמָלֵק הָרָשָׁע, שֶׁמִּלְחָמָה לוֹ בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר וְלֹא יִשְׁקֹט עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם? וּבְמַה הֵרַע עֲמָלֵק יוֹתֵר מִפַּרְעֹה, סִיחוֹן וְעוֹג, וְלָבָן וּמִדְיָן וּמוֹאָב, וּבִלְעָם וְיֶתֶר הָרְשָׁעִים, שֶׁזָּמְמוּ לַעֲקֹר זֶרַע עַם קֹדֶשׁ חָלִילָה וְחַס?!

אֶלָּא שֶׁהֵם לֹא בִּקְּשׁוּ רַק לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד אֶת הַגּוּף, וְאִלּוּ עֲמָלֵק הָרָשָׁע זָמַם לַעֲקֹר אֶת הָאֱמוּנָה וּלְהַחְדִּיר אֶרֶס הַסְּפֵקוֹת. כַּיָּדוּעַ, "עֲמָלֵק" בְּגִימַטְרִיָּא "סָפֵק" - וְעַד הַיּוֹם עוֹמֶדֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק לְבַלְבֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה, וְעַל זֶה הִקְפִּיד עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מֵעַל כָּל הָרְשָׁעִים וְהִבְטִיחָנוּ לַעֲקֹר שָׁרְשׁוֹ וְזִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם!"

הֵבִין אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁאֵלָיו הַדְּבָרִים מְכֻוָּנִים, וְעָלָיו לְקַיֵּם מִצְוַת מְחִיַּת עֲמָלֵק בְּמִגּוּר הַהִרְהוּרִים וְהַסְּפֵקוֹת. אַךְ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה זֹאת, וּכְבָר הִתְגַּנְּבוּ לְחַדְרֵי מֹחוֹ כְּשֵׁם שֶׁעֲמָלֵק נִכְנַס תַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן וְגָנַב נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וַהֲרָגָן.

הִמְשִׁיךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאָמַר: "וּמַה הָעֵצָה כְּנֶגֶד עֲמָלֵק הָרָשָׁע כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּמַחְשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ? - כְּשֵׁם שֶׁנִּלְחֲמוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל. רֵאשִׁית, שָׁלַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לִלְחֹם בַּעֲמָלֵק, וְהוּא עַצְמוֹ עָלָה רֹאשׁ הַגִּבְעָה "וַיִּהְיוּ יָדָיו אֱמוּנָה", וְתַרְגּוּמוֹ: "פְּרוּשׂוֹת בִּתְפִלָּה", וְעַל יָדָן שִׁעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. כְּלוֹמַר, יֵשׁ לְהִלָּחֵם בָּהִרְהוּרִים בְּכָל הַתֹּקֶף, וְעִם זֹאת לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עַל נַפְשׁוֹ וְלֹא יִהְיֶה נִדְחֶה מֵאוֹר פָּנָיו חַס וְשָׁלוֹם".

וּבְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הָיָה לוֹ לְזֶה הַצַּדִּיק יְשׁוּעָה, וְאַחַר כָּךְ הִתְקָרֵב לַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְנַעֲשָׂה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר וּמֵרָאשֵׁי תַּלְמִידָיו.

מְסֻפָּר שֶׁבְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי נֹחַ מִלֵּכוֹבִיץ' זַצַ"ל הָיוּ בְּנֵי הֵיכָלוֹ מְכִינִים עַצְמָם בְּסִלּוּדִין לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית. זֶה לוֹמֵד בְּעֹמֶק הָעִיּוּן, וְזֶה שׁוֹפֵךְ נַפְשׁוֹ בְּמִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים. זֶה עוֹרֵךְ חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ וְעוֹלָמוֹ וְזֶה מְעַיֵּן בְּסִפְרֵי יִרְאָה. אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה, הֶחָסִיד רַבִּי יְשַׁעְיָהוּ מִוִּילְנָה, הָלַךְ אָנָה וְאָנָה, כְּשֶׁטַּלִּיתוֹ מֻפְשֶׁלֶת עַל כְּתֵפוֹ וַאֲרֶשֶׁת פָּנָיו מְהֻרְהֶרֶת וּמֻטְרֶדֶת.

הַצַּדִּיק נִכְנַס, הַכֹּל קָמוּ בְּמוֹרָא. רַק רַבִּי יְשַׁעְיָהוּ נָתוּן בְּשַׂרְעַפָּיו, לֹא הִבְחִין בְּרַבּוֹ. פָּסַע וּמִלְמֵל: "אֵינִי מֵבִין".

"מָה אֵינְךָ מֵבִין?" שָׁאַל הַצַּדִּיק.

עָצַר כַּהֲלוּם רַעַם.

"מָה אֵינְךָ מֵבִין?" חָזַר הַצַּדִּיק.

אָמַר: "אָנוּ אוֹמְרִים אֶת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הָעִקָּרִים, וּמַצְהִירִים עֲלֵיהֶם בָּזֶה אַחַר זֶה: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד, וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ, הָיָה הוֹוֶה וְיִהְיֶה.

וְאֵינִי מֵבִין -

אִם אָכֵן אֲנִי מַאֲמִין, וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, מַדּוּעַ עָלַי לְהַצְהִיר זֹאת וּלְהִשְׁתַּבֵּחַ בְּכָךְ. וְאִם חָלִילָה אֵינִי מַאֲמִין כֵּן בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, מַה תּוֹעִיל הַהַצְהָרָה?!

עָנָהוּ הָרַבִּי: "אֲנִי מַאֲמִין, וְכָל יְהוּדִי מַאֲמִין. כֻּלָּנוּ 'מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים'. אֲבָל לָאֱמוּנָה - דְּרָגוֹת אֵין מִסְפָּר, עֹמֶק לִפְנִים מֵעֹמֶק.

וַאֲמִירָה זוֹ הִיא לְמַעֲשֶׂה עֲתִירָה וּבַקָּשָׁה, שֶׁאֱמוּנָתִי תִּהְיֶה 'בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה', עֲמוּקָה יוֹתֵר וּמֻשְׁלֶמֶת יוֹתֵר. זוֹ שַׁוְעָה וּתְפִלָּה. וּתְפִלָּה לְרוּחָנִיּוּת נַעֲנֵית בְּרָצוֹן וְהָאֱמוּנָה מִשְׁתַּרֶשֶׁת יוֹתֵר וְיוֹתֵר" (תּוֹרַת אָבוֹת, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	וישב תשפ"ה
	הוּא בְּצִדְקוֹ!
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (כה-יט) כָּתַב הַצַּדִּיק בַּעַל שׁוֹמֵר אֱמוּנִים זַצַ"ל: שָׁמַעְתִּי מִפִּי צַדִּיק אֶחָד מֵהַמְּפֻרְסָמִים, שֶׁאֶחָד מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל, וּמִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ אֵינִי מַזְכִּיר שְׁמוֹ, סָבַל מֵהִתְגָּרוּת גְּדוֹלָה בְּמִינֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל אֱמוּנָה וְהִצְטָעֵר בָּזֶה מְאֹד. וְהָיָה זֶה לִפְנֵי שֶׁהִתְקָרֵב לְרַבּוֹ, וְלֹא יָדַע לְהָשִׁית עֵצָה לְנַפְשׁוֹ. שָׁמַע שִׁמְעוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ וְרָצָה מְאֹד לִנְסֹעַ אֵלָיו, אֲבָל הָיָה עָנִי וְלֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לִנְסֹעַ. עַד שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב הִרְגִּישׁ בִּמְבוּכוֹתָיו וּבָא לָעִיר הַסְּמוּכָה, וַעֲדַיִן לֹא הִתְאַפְשֵׁר לְאוֹתוֹ צַדִּיק לִנְסֹעַ אֵלָיו. טָרַח הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְהִגִּיעַ לְעִירוֹ, וְשָׂמַח אוֹתוֹ צַדִּיק מְאֹד וְהָלַךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָנוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. לְאַחַר הַתְּפִלָּה, לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לִשְׁטֹחַ לְפָנָיו צָרָתוֹ וּמַר לְבָבוֹ, פָּתַח הַבַּעַל שֵׁם טוֹב פִּי קָדְשׁוֹ וְאָמַר: "מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֲמָלֵק הָרָשָׁע, שֶׁמִּלְחָמָה לוֹ בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר וְלֹא יִשְׁקֹט עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם? וּבְמַה הֵרַע עֲמָלֵק יוֹתֵר מִפַּרְעֹה, סִיחוֹן וְעוֹג, וְלָבָן וּמִדְיָן וּמוֹאָב, וּבִלְעָם וְיֶתֶר הָרְשָׁעִים, שֶׁזָּמְמוּ לַעֲקֹר זֶרַע עַם קֹדֶשׁ חָלִילָה וְחַס?! אֶלָּא שֶׁהֵם לֹא בִּקְּשׁוּ רַק לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד אֶת הַגּוּף, וְאִלּוּ עֲמָלֵק הָרָשָׁע זָמַם לַעֲקֹר אֶת הָאֱמוּנָה וּלְהַחְדִּיר אֶרֶס הַסְּפֵקוֹת. כַּיָּדוּעַ, "עֲמָלֵק" בְּגִימַטְרִיָּא "סָפֵק" - וְעַד הַיּוֹם עוֹמֶדֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק לְבַלְבֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה, וְעַל זֶה הִקְפִּיד עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מֵעַל כָּל הָרְשָׁעִים וְהִבְטִיחָנוּ לַעֲקֹר שָׁרְשׁוֹ וְזִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם!" הֵבִין אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁאֵלָיו הַדְּבָרִים מְכֻוָּנִים, וְעָלָיו לְקַיֵּם מִצְוַת מְחִיַּת עֲמָלֵק בְּמִגּוּר הַהִרְהוּרִים וְהַסְּפֵקוֹת. אַךְ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה זֹאת, וּכְבָר הִתְגַּנְּבוּ לְחַדְרֵי מֹחוֹ כְּשֵׁם שֶׁעֲמָלֵק נִכְנַס תַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן וְגָנַב נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וַהֲרָגָן. הִמְשִׁיךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאָמַר: "וּמַה הָעֵצָה כְּנֶגֶד עֲמָלֵק הָרָשָׁע כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּמַחְשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ? - כְּשֵׁם שֶׁנִּלְחֲמוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל. רֵאשִׁית, שָׁלַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לִלְחֹם בַּעֲמָלֵק, וְהוּא עַצְמוֹ עָלָה רֹאשׁ הַגִּבְעָה "וַיִּהְיוּ יָדָיו אֱמוּנָה", וְתַרְגּוּמוֹ: "פְּרוּשׂוֹת בִּתְפִלָּה", וְעַל יָדָן שִׁעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. כְּלוֹמַר, יֵשׁ לְהִלָּחֵם בָּהִרְהוּרִים בְּכָל הַתֹּקֶף, וְעִם זֹאת לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עַל נַפְשׁוֹ וְלֹא יִהְיֶה נִדְחֶה מֵאוֹר פָּנָיו חַס וְשָׁלוֹם". וּבְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הָיָה לוֹ לְזֶה הַצַּדִּיק יְשׁוּעָה, וְאַחַר כָּךְ הִתְקָרֵב לַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְנַעֲשָׂה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר וּמֵרָאשֵׁי תַּלְמִידָיו. מְסֻפָּר שֶׁבְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי נֹחַ מִלֵּכוֹבִיץ' זַצַ"ל הָיוּ בְּנֵי הֵיכָלוֹ מְכִינִים עַצְמָם בְּסִלּוּדִין לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית. זֶה לוֹמֵד בְּעֹמֶק הָעִיּוּן, וְזֶה שׁוֹפֵךְ נַפְשׁוֹ בְּמִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים. זֶה עוֹרֵךְ חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ וְעוֹלָמוֹ וְזֶה מְעַיֵּן בְּסִפְרֵי יִרְאָה. אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה, הֶחָסִיד רַבִּי יְשַׁעְיָהוּ מִוִּילְנָה, הָלַךְ אָנָה וְאָנָה, כְּשֶׁטַּלִּיתוֹ מֻפְשֶׁלֶת עַל כְּתֵפוֹ וַאֲרֶשֶׁת פָּנָיו מְהֻרְהֶרֶת וּמֻטְרֶדֶת. הַצַּדִּיק נִכְנַס, הַכֹּל קָמוּ בְּמוֹרָא. רַק רַבִּי יְשַׁעְיָהוּ נָתוּן בְּשַׂרְעַפָּיו, לֹא הִבְחִין בְּרַבּוֹ. פָּסַע וּמִלְמֵל: "אֵינִי מֵבִין". "מָה אֵינְךָ מֵבִין?" שָׁאַל הַצַּדִּיק. עָצַר כַּהֲלוּם רַעַם. "מָה אֵינְךָ מֵבִין?" חָזַר הַצַּדִּיק. אָמַר: "אָנוּ אוֹמְרִים אֶת שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הָעִקָּרִים, וּמַצְהִירִים עֲלֵיהֶם בָּזֶה אַחַר זֶה: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים. אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד, וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ, הָיָה הוֹוֶה וְיִהְיֶה. וְאֵינִי מֵבִין - אִם אָכֵן אֲנִי מַאֲמִין, וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, מַדּוּעַ עָלַי לְהַצְהִיר זֹאת וּלְהִשְׁתַּבֵּחַ בְּכָךְ. וְאִם חָלִילָה אֵינִי מַאֲמִין כֵּן בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, מַה תּוֹעִיל הַהַצְהָרָה?! עָנָהוּ הָרַבִּי: "אֲנִי מַאֲמִין, וְכָל יְהוּדִי מַאֲמִין. כֻּלָּנוּ 'מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים'. אֲבָל לָאֱמוּנָה - דְּרָגוֹת אֵין מִסְפָּר, עֹמֶק לִפְנִים מֵעֹמֶק. וַאֲמִירָה זוֹ הִיא לְמַעֲשֶׂה עֲתִירָה וּבַקָּשָׁה, שֶׁאֱמוּנָתִי תִּהְיֶה 'בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה', עֲמוּקָה יוֹתֵר וּמֻשְׁלֶמֶת יוֹתֵר. זוֹ שַׁוְעָה וּתְפִלָּה. וּתְפִלָּה לְרוּחָנִיּוּת נַעֲנֵית בְּרָצוֹן וְהָאֱמוּנָה מִשְׁתַּרֶשֶׁת יוֹתֵר וְיוֹתֵר" (תּוֹרַת אָבוֹת, מַעְיַן הָאֱמוּנָה)