Otzarot-Article

"בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי" (כג-ט) חֲזַ"ל דָּרְשׁוּ, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ מָצָא אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה בְּכֶסֶף וּבְזָהָב. וְאָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי כַּלְפָאנִי הַכֹּהֵן מִגֶּ'רְבָּא זַצַ"ל, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁנְּבוּאָה נִזְרְקָה כָּאן מִפִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ כְּשֶׁאָמַר "בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי". כְּלוֹמַר, שֶׁהַמְּעָרָה תִּמָּצֵא מְלֵאָה בְּכֶסֶף. וּמִכָּאן נִלְמַד מוּסַר הַשְׂכֵּל. כִּי לִכְאוֹרָה וִתֵּר אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל הוֹן רַב בְּתִתּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר, אַךְ לְמַעֲשֶׂה זָכָה בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם. וְכָךְ, כָּל הַמְּוַתֵּר עֲבוּר מִצְוָה - יִזְכֶּה בָּהּ וְכָל חֶסְרוֹנוֹ יִתְמַלֵּא שִׁבְעָתַיִם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיֻּפְתַּע כְּשֶׁיִּוָּכַח בִּשְׂכָרוֹ הָרַב.

סִפּוּר יָדוּעַ הוּא עַל מָארִי סָאלֶם, יְהוּדִי תֵּימָנִי שֶׁעָסַק בִּמְלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת וְלֹא רָאָה בָּהּ בְּרָכָה. הִגִּיעַ עַד פַּת לֶחֶם וּשְׁלוֹם בֵּיתוֹ הוּפַר. בְּלֵב דַּוָּי שֵׂרֵךְ רַגְלָיו לַחֲנוּתוֹ וְרָאָה שְׁנֵי נְעָרִים עַרְבִים מִתְקוֹטְטִים עַל אֶבֶן חָצָץ צִבְעוֹנִית. מוֹרְטִים זֶה שְׂעָרוֹ שֶׁל זֶה וּמִתְכַּתְּשִׁים. עָבַר שָׁם שַׂר עַרְבִי רָכוּב עַל סוּסוֹ וְגָעַר בּוֹ: "מַדּוּעַ אֵינְךָ מַפְרִיד בֵּינֵיהֶם?"

עָנָה בְּיִרְאַת כָּבוֹד: "אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁל מִי הָאֶבֶן וּמִי מֵהֶם צוֹדֵק".

צִוָּה הַשָּׂר: "תֵּן פְּרוּטָה לָזֶה וּפְרוּטָה לָזֶה, וְקַח מֵהֶם אֶת אֶבֶן הַמְּרִיבָה".

חָשְׁכוּ עֵינָיו: שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת הָיוּ כָּל רְכוּשׁוֹ, הִשְׁאִירָן לִקְנוֹת מְעַט קֶמַח לַצָּהֳרַיִם. אַךְ אֵין בְּרֵירָה, הֵן לֹא יִסְתַּכֵּן בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל הַשָּׂר. הֶעֱנִיק לְכָל אֶחָד מֵהַנִּצִּים פְּרוּטָה וְטָמַן אֶת הָאֶבֶן בְּכִיסוֹ. עַתָּה הָיָה לִבּוֹ דַּוָּי שִׁבְעָתַיִם. פָּתַח אֶת חֲנוּתוֹ, יָשַׁב לְשֻׁלְחָנוֹ וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן מִכִּיסוֹ. הִבִּיט בָּהּ בְּדִכְדּוּךְ, בִּגְלָלָהּ יִשָּׁאֵר רָעֵב... הֵחֵל בִּמְלַאכְתּוֹ. עָבַר אָדָם, הֵעִיף מַבָּט בָּאֶבֶן וְהִתְקָרֵב.

גָּחַן וְשָׁאַל: "אֶפְשָׁר לִרְאוֹת?"

"בְּכָבוֹד", נַעֲנָה.

הִתְבּוֹנֵן וְשָׁאַל: "בְּכַמָּה תִּמְכֹּר?"

חִיֵּךְ מָארִי סָאלֶם: "נְקֹב בִּמְחִיר!"

"עֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים".

"צְחוֹק אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי".

"יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים לֹא תְּקַבֵּל!"

"תִּתְפַּלֵּא לִשְׁמֹעַ".

"שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף, וּבִמְזֻמָּן. מְחִיר אַחֲרוֹן".

"בִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה יֵשׁ עַל מָה לְדַבֵּר".

בִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף הֶחְלִיפָהּ הָאֶבֶן יָדַיִם.

"עַכְשָׁו, שֶׁהָאֶבֶן שֶׁלִּי, יָכוֹל אֲנִי לְסַפֵּר לְךָ שֶׁקְּנִיתִיהָ בִּמְחִיר מְצִיאָה...", אָמַר הַסּוֹחֵר הָעַרְבִי.

"עַכְשָׁו, שֶׁהַכֶּסֶף אֶצְלִי, יָכוֹל אֲנִי לְסַפֵּר לְךָ שֶׁקְּנִיתִיהָ בִּשְׁתֵּי פְּרוּטוֹת...", עָנָה מָארִי סָאלֶם. וְהַסּוֹחֵר הָעַרְבִי קָרַס תַּחְתָּיו כִּי אֲחָזוֹ הַשָּׁבָץ.

כְּיוֹצֵא בְּכָךְ, בִּתְחִלָּה יֵשׁ צֹרֶךְ לְצַוּוֹתֵנוּ עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת וְאַף לְהַרְתִּיעֵנוּ בְּעָנְשֵׁי מְחַלְּלֶיהָ, אַךְ כְּשֶׁנִּוָּכַח בְּגֹדֶל שְׂכָרָהּ, נָבִין עַד כַּמָּה זָכִינוּ וְהִתְעַשַּׁרְנוּ עַל יָדָהּ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ)

	חיי שרה תשפ"ה
	טִבְעוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק – לַעֲשׂוֹת טוֹב!
	"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת" (כד-כב) רִבְקָה, מִבְּלִי שֶׁיָּדְעָה עַל כָּךְ, עָמְדָה לְמִבְחָן "בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי" (כג-ט) חֲזַ"ל דָּרְשׁוּ, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ מָצָא אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה בְּכֶסֶף וּבְזָהָב. וְאָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי כַּלְפָאנִי הַכֹּהֵן מִגֶּ'רְבָּא זַצַ"ל, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁנְּבוּאָה נִזְרְקָה כָּאן מִפִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ כְּשֶׁאָמַר "בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי". כְּלוֹמַר, שֶׁהַמְּעָרָה תִּמָּצֵא מְלֵאָה בְּכֶסֶף. וּמִכָּאן נִלְמַד מוּסַר הַשְׂכֵּל. כִּי לִכְאוֹרָה וִתֵּר אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל הוֹן רַב בְּתִתּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר, אַךְ לְמַעֲשֶׂה זָכָה בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם. וְכָךְ, כָּל הַמְּוַתֵּר עֲבוּר מִצְוָה - יִזְכֶּה בָּהּ וְכָל חֶסְרוֹנוֹ יִתְמַלֵּא שִׁבְעָתַיִם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיֻּפְתַּע כְּשֶׁיִּוָּכַח בִּשְׂכָרוֹ הָרַב. סִפּוּר יָדוּעַ הוּא עַל מָארִי סָאלֶם, יְהוּדִי תֵּימָנִי שֶׁעָסַק בִּמְלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת וְלֹא רָאָה בָּהּ בְּרָכָה. הִגִּיעַ עַד פַּת לֶחֶם וּשְׁלוֹם בֵּיתוֹ הוּפַר. בְּלֵב דַּוָּי שֵׂרֵךְ רַגְלָיו לַחֲנוּתוֹ וְרָאָה שְׁנֵי נְעָרִים עַרְבִים מִתְקוֹטְטִים עַל אֶבֶן חָצָץ צִבְעוֹנִית. מוֹרְטִים זֶה שְׂעָרוֹ שֶׁל זֶה וּמִתְכַּתְּשִׁים. עָבַר שָׁם שַׂר עַרְבִי רָכוּב עַל סוּסוֹ וְגָעַר בּוֹ: "מַדּוּעַ אֵינְךָ מַפְרִיד בֵּינֵיהֶם?" עָנָה בְּיִרְאַת כָּבוֹד: "אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁל מִי הָאֶבֶן וּמִי מֵהֶם צוֹדֵק". צִוָּה הַשָּׂר: "תֵּן פְּרוּטָה לָזֶה וּפְרוּטָה לָזֶה, וְקַח מֵהֶם אֶת אֶבֶן הַמְּרִיבָה". חָשְׁכוּ עֵינָיו: שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת הָיוּ כָּל רְכוּשׁוֹ, הִשְׁאִירָן לִקְנוֹת מְעַט קֶמַח לַצָּהֳרַיִם. אַךְ אֵין בְּרֵירָה, הֵן לֹא יִסְתַּכֵּן בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל הַשָּׂר. הֶעֱנִיק לְכָל אֶחָד מֵהַנִּצִּים פְּרוּטָה וְטָמַן אֶת הָאֶבֶן בְּכִיסוֹ. עַתָּה הָיָה לִבּוֹ דַּוָּי שִׁבְעָתַיִם. פָּתַח אֶת חֲנוּתוֹ, יָשַׁב לְשֻׁלְחָנוֹ וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן מִכִּיסוֹ. הִבִּיט בָּהּ בְּדִכְדּוּךְ, בִּגְלָלָהּ יִשָּׁאֵר רָעֵב... הֵחֵל בִּמְלַאכְתּוֹ. עָבַר אָדָם, הֵעִיף מַבָּט בָּאֶבֶן וְהִתְקָרֵב. גָּחַן וְשָׁאַל: "אֶפְשָׁר לִרְאוֹת?" "בְּכָבוֹד", נַעֲנָה. הִתְבּוֹנֵן וְשָׁאַל: "בְּכַמָּה תִּמְכֹּר?" חִיֵּךְ מָארִי סָאלֶם: "נְקֹב בִּמְחִיר!" "עֶשְׂרִים אֶלֶף זְהוּבִים". "צְחוֹק אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי". "יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים לֹא תְּקַבֵּל!" "תִּתְפַּלֵּא לִשְׁמֹעַ". "שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף, וּבִמְזֻמָּן. מְחִיר אַחֲרוֹן". "בִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה יֵשׁ עַל מָה לְדַבֵּר". בִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף הֶחְלִיפָהּ הָאֶבֶן יָדַיִם. "עַכְשָׁו, שֶׁהָאֶבֶן שֶׁלִּי, יָכוֹל אֲנִי לְסַפֵּר לְךָ שֶׁקְּנִיתִיהָ בִּמְחִיר מְצִיאָה...", אָמַר הַסּוֹחֵר הָעַרְבִי. "עַכְשָׁו, שֶׁהַכֶּסֶף אֶצְלִי, יָכוֹל אֲנִי לְסַפֵּר לְךָ שֶׁקְּנִיתִיהָ בִּשְׁתֵּי פְּרוּטוֹת...", עָנָה מָארִי סָאלֶם. וְהַסּוֹחֵר הָעַרְבִי קָרַס תַּחְתָּיו כִּי אֲחָזוֹ הַשָּׁבָץ. כְּיוֹצֵא בְּכָךְ, בִּתְחִלָּה יֵשׁ צֹרֶךְ לְצַוּוֹתֵנוּ עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת וְאַף לְהַרְתִּיעֵנוּ בְּעָנְשֵׁי מְחַלְּלֶיהָ, אַךְ כְּשֶׁנִּוָּכַח בְּגֹדֶל שְׂכָרָהּ, נָבִין עַד כַּמָּה זָכִינוּ וְהִתְעַשַּׁרְנוּ עַל יָדָהּ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ)