Otzarot-Article

הַ"נַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" שֶׁבַּתְּפִלִּין

"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ" (יג-ט) צָרִיךְ לְהָבִין, מַדּוּעַ הַתּוֹרָה תּוֹלָה אֶת זְכִירַת הַתּוֹרָה דַּוְקָא בְּמִצְוַת תְּפִלִּין?

כַּאֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, כָּל יִשְׂרָאֵל עָנוּ וְאָמְרוּ פֶּה אֶחָד: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". כְּלוֹמַר, נַעֲשֶׂה גַּם בְּלִי לְהָבִין. וּלְכָךְ רוֹמֶזֶת מִצְוַת הַתְּפִלִּין: מְנִיחִים קֹדֶם תְּפִלִּין שֶׁל יָד, כְּנֶגֶד עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת, "נַעֲשֶׂה", וְרַק לְאַחַר מִכֵּן מְנִיחִים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, כְּנֶגֶד הַמֹּחַ הַמְסַמֵּל אֶת הַמַּחֲשָׁבָה וְאֶת הַהֲבָנָה שֶׁבְּכָל דָּבָר, בִּבְחִינַת "וְנִשְׁמָע".

כַּאֲשֶׁר אָדָם מַגִּיעַ לִבְחִינָה שֶׁל "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְ"לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ". כַּאֲשֶׁר אָדָם מְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה בִּקְבִיעוּת, גַּם כְּשֶׁהוּא אֵינוֹ מֵבִין, גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ - הַתּוֹרָה תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכוֹ, כִּי הַהַתְמָדָה הִיא סוֹד הַהַצְלָחָה בַּעֲבוֹדַת ה'.

הַתְּפִלִּין מְסַמְּלוֹת אֶת הַמִּשְׁמַעַת שֶׁלָּנוּ לְתוֹרַת ה', וְלָכֵן הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ מְחַנְּכִים אֶת הַבֵּן כְּשֶׁנִּכְנָס לְעֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת - הִיא מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין, כִּי הִיא מוֹרָה עַל הַהִתְבַּטְּלוּת שֶׁלָּנוּ לַה' יִתְבָּרַךְ, וּמְסַמֶּלֶת אֶת שְׁאִיפָתֵנוּ לִהְיוֹת עַבְדֵי ה' נֶאֱמָנִים הַמְצַיְּתִים לַאֲדוֹנָם גַּם בְּלִי שׁוּם הֲבָנָה אוֹ הֶסְבֵּרִים, בִּבְחִינַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

אָב שֶׁרוֹאֶה אֶת בְּנוֹ אוֹכֵל בִּקְבִיעוּת מַאֲכָלִים לֹא בְּרִיאִים, מַמְתַּקִּים, חֲטִיפִים וּדְבָרִים מְטֻגָּנִים - בְּוַדַּאי שֶׁיְּנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לְמַעֵט בְּכָךְ. אוּלָם אִם הוּא יִרְאֶה שֶׁבְּנוֹ עוֹמֵד לִשְׁתּוֹת רַעַל - הוּא לֹא יְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ. אֵין זְמַן לְדִבּוּרִים! – הָאָב מִיָּד יַחְטֹף אֶת הָרַעַל מִיָּדָיו.

הִסְבִּיר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, אֶת מְשָׁלוֹ וְאָמַר:

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְוַתֵּר עַל עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וַאֲפִלּוּ עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, אַךְ הוּא אֵינוֹ מְוַתֵּר עַל עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַפּוֹרֵשׁ מֵהַתּוֹרָה - הֲרֵי הוּא כְּפוֹרֵשׁ מֵהַחַיִּים. עַם יִשְׂרָאֵל בְּלִי תּוֹרָה, הֵם כְּדָג בְּלִי מַיִם! לָכֵן עַל כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מוּכָן לְוַתֵּר, כְּאַבָּא טוֹב שֶׁרוֹאֶה שֶׁבְּנוֹ עוֹמֵד לִשְׁתּוֹת רַעַל!

בַּיָּמִים שֶׁהָאֱמוּנָה הָיְתָה חֲזָקָה וּמֻשְׁרֶשֶׁת אֲפִלּוּ בְּלִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים שֶׁבְּעַם יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה קֹשִׁי גָּדוֹל לִשְׁמֹר עַל חִנּוּךְ הַיְלָדִים וְעַל צִבְיוֹן הַמִּשְׁפָּחָה. אוּלָם מִשֶּׁהַחֶבְרָה הַמַּתִּירָנִית עָשְׂתָה שַׁמּוֹת בָּאֱמוּנָה הַבְּסִיסִית שֶׁהָיְתָה פַּעַם לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִיָּה - אָנוּ עֲלוּלִים לִמְעֹד בְּכָל יוֹם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּמִכְשׁוֹלִים רוּחָנִיִּים רַבִּים הַנִּקְרִים בְּדַרְכֵּנוּ. מָה הָעֵצָה?

לִמּוּד הַתּוֹרָה! שֶׁהִיא זוֹ שֶׁמְּאִירָה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ. "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (מִשְׁלֵי ו-כג).

גַּם אָדָם שֶׁאֵין לוֹ זְמַן רַב לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָרוּד בְּפַרְנָסָתוֹ, חַיָּב לִקְבֹּעַ זְמַנִּים קְבוּעִים לְלִמּוּד תּוֹרָה. יָתֵד שֶׁלֹּא תִּמּוֹט. נוֹסָף עַל כָּךְ, זְכוּת הִיא לוֹ לִתְמֹךְ בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם מְהַוִּים מִגְדָּלוֹר הַמֵּאִיר לוֹ וּלְכָל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ.

לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה מְטַהֲרִים אֶת הָאֲוִיר מֵהַטֻּמְאָה הַנּוֹרָאָה, וְסוֹלְלִים אֶת דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה לְלִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. לָכֵן הַתּוֹמֵךְ בָּהֶם יִרְאֶה אוֹר וּבְרָכָה בַּעֲמָלוֹ, וְהַצְלָחוֹת יִהְיוּ לוֹ לָרֹב!

סִפֵּר מְאוֹר יִשְׂרָאֵל, מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל: הָ"רַב הָרָאשִׁי" שֶׁל מִצְרַיִם, הָיָה רָשָׁע מְרֻשָּׁע, אוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת. כְּשֶׁהִתְלוֹנַנְתִּי בְּפָנָיו עַל דְּבָרִים שֶׁהָיוּ טְעוּנִים תִּקּוּן מִבְּחִינָה הִלְכָתִית, הָיָה תָּמִיד מְשִׁיבֵנִי רֵיקָם וְאוֹמֵר: "אֵין דָּבָר, אֵין דָּבָר רַע".

בְּאַחַד הַיָּמִים, סִפֵּר לִי חָכָם יוֹסֵף חַסּוֹן, שֶׁהָיָה מֵעוֹבְדֵי הָרַבָּנוּת, שֶׁהָרַב הַזֶּה בִּכְלָל אֵינוֹ מֵנִיחַ תְּפִלִּין: "בְּכָל יוֹם הוּא הָיָה לוֹקֵחַ אֶת תִּיק הַתְּפִלִּין לְחַדְרוֹ, מִסְתַּגֵּר שָׁם בְּמֶשֶׁךְ כַּחֲצִי שָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא. אָמַרְתִּי לָהֶם, שֶׁהוּא רַק מְעַשֵּׁן סִיגָרִיָּה, וְהוֹכַחְתִּי זֹאת: בַּבֹּקֶר לְמָחֳרָת הוֹצֵאתִי אֶת הַתְּפִלִּין מֵהַתִּיק שֶׁלּוֹ וּבִמְקוֹמָן הִנַּחְתִּי שְׁנֵי בְּצָלִים. אָמַרְתִּי לָהֶם, שֶׁאִם הוּא אָכֵן מֵנִיחַ תְּפִלִּין, כְּשֶׁיִּפְתַּח אֶת הַתִּיק הוּא יִצְעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה.

"וְכֵן הָיָה, בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ הָ'רַב', נָטַל אֶת תִּיק הַתְּפִלִּין וְהַטַּלִּית וְהִסְתַּגֵּר בַּחֶדֶר. לְאַחַר כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה, יָצָא מֵחַדְרוֹ לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים". כָּזֶה הָיָה הָ"רַב הָרָאשִׁי" שֶׁל מִצְרַיִם, וְכָךְ הָיוּ פָּנֶיהָ שֶׁל הָרַבָּנוּת שָׁם, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִחֵם עֲלֵיהֶם וְהִתְבַּטְּלָה גָּלוּת מִצְרַיִם (מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל).

יָשִׁישׁ שָׁלַח אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ לִבְדִיקָה. כַּאֲשֶׁר בִּשֵּׂר לוֹ הַסּוֹפֵר כִּי לְצַעֲרוֹ חֲסֵרָה אוֹת שְׁלֵמָה, הִתְחִיל הַיָּשִׁישׁ לִרְקֹד...

חָשַׁשׁ הַסּוֹפֵר שֶׁמָּא הִשְׁתַּבְּשָׁה דַּעְתּוֹ מֵרֹב צַעַר, אַךְ הַיָּשִׁישׁ הִסְבִּיר, שֶׁהוּא רָקַד עַל הֶעָתִיד. כִּי מֵעַתָּה יִזְכֶּה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין כְּשֵׁרוֹת! הֲרֵי הוּא מֵנִיחַ אֶת הַתְּפִלִּין הַלָּלוּ מֵאָז בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ, וְאִם כֵּן, לֹא זָכָה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעִים שָׁנָה!!! אַךְ כָּעֵת, בִּזְכוּת גִּלּוּי הַטָּעוּת, לֹא יִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, וְעַל כָּךְ הוּא שָׂמֵחַ!

לַצַּדִּיק רַבִּי יְחִיאֵל מִיכְל מִזְּלוֹטְשׁוֹב זַצַ"ל, הָיָה בֵּן שֶׁקָּרְאוּ לוֹ "זְאֵב". כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְנֹעַם מִצְווֹת, פָּנָה אָבִיו לְסוֹפֵר סְתָ"ם יְרֵא שָׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת, אוּלָם הִתְנָה אִתּוֹ שֶׁיִּקְרָא לוֹ לִפְנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת לְבָתֵּי הַתְּפִלִּין.

כַּאֲשֶׁר סִיֵּם הַסּוֹפֵר אֶת מְלַאכְתּוֹ, קָרָא לַצַּדִּיק. כְּשֶׁהִגִּיעַ, נָטַל אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת יַחַד עִם בָּתֵּי הַתְּפִלִּין וְהִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַל הַצְלָחַת בְּנוֹ בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, עַד שֶׁהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּכִי חֲרִישִׁי מֵעִמְקֵי הַלֵּב. דִּמְעוֹתָיו, דִּמְעוֹת קֹדֶשׁ, גָּלְשׁוּ אֶל תּוֹךְ בָּתֵּי הַתְּפִלִּין. הַסּוֹפֵר עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם. הֲרֵי מַיִם מְהַוִּים סַכָּנָה לַתְּפִלִּין.

כַּאֲשֶׁר סִיֵּם אֶת תְּחִנּוֹתָיו, בָּתֵּי הַתְּפִלִּין הָיוּ סְפוּגִים בְּדִמְעוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק...

"הִנֵּה, כָּעֵת אַתָּה יָכוֹל לְהַכְנִיס אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת פְּנִימָה". אָמַר הַצַּדִּיק. הַסּוֹפֵר נָטַל אֶת הַבָּתִּים וְהִתְחִיל לְיַבְּשָׁם בִּזְרִיזוּת עַל יַד הָאֵשׁ, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן הִכְנִיס אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ אֶל בָּתֵּי הַתְּפִלִּין.

מֵאָז שֶׁהַבֵּן הִתְחִיל לְהָנִיחַ אֶת הַתְּפִלִּין, חָל בּוֹ שִׁנּוּי גָּדוֹל לְטוֹבָה. הוּא הִתְחַזֵּק בְּלִמּוּד תּוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, וּמֵאָז עָלָה וְנִתְעַלָּה עַד שֶׁהָיָה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר. (מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ)

	נח תשפ"ה
	מֵחֶסֶד לֹא מַפְסִידִים
	הַ"נַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" שֶׁבַּתְּפִלִּין "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ" (יג-ט) צָרִיךְ לְהָבִין, מַדּוּעַ הַתּוֹרָה תּוֹלָה אֶת זְכִירַת הַתּוֹרָה דַּוְקָא בְּמִצְוַת תְּפִלִּין? כַּאֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, כָּל יִשְׂרָאֵל עָנוּ וְאָמְרוּ פֶּה אֶחָד: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". כְּלוֹמַר, נַעֲשֶׂה גַּם בְּלִי לְהָבִין. וּלְכָךְ רוֹמֶזֶת מִצְוַת הַתְּפִלִּין: מְנִיחִים קֹדֶם תְּפִלִּין שֶׁל יָד, כְּנֶגֶד עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת, "נַעֲשֶׂה", וְרַק לְאַחַר מִכֵּן מְנִיחִים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, כְּנֶגֶד הַמֹּחַ הַמְסַמֵּל אֶת הַמַּחֲשָׁבָה וְאֶת הַהֲבָנָה שֶׁבְּכָל דָּבָר, בִּבְחִינַת "וְנִשְׁמָע". כַּאֲשֶׁר אָדָם מַגִּיעַ לִבְחִינָה שֶׁל "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְ"לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ". כַּאֲשֶׁר אָדָם מְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה בִּקְבִיעוּת, גַּם כְּשֶׁהוּא אֵינוֹ מֵבִין, גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ - הַתּוֹרָה תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכוֹ, כִּי הַהַתְמָדָה הִיא סוֹד הַהַצְלָחָה בַּעֲבוֹדַת ה'. הַתְּפִלִּין מְסַמְּלוֹת אֶת הַמִּשְׁמַעַת שֶׁלָּנוּ לְתוֹרַת ה', וְלָכֵן הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ מְחַנְּכִים אֶת הַבֵּן כְּשֶׁנִּכְנָס לְעֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת - הִיא מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין, כִּי הִיא מוֹרָה עַל הַהִתְבַּטְּלוּת שֶׁלָּנוּ לַה' יִתְבָּרַךְ, וּמְסַמֶּלֶת אֶת שְׁאִיפָתֵנוּ לִהְיוֹת עַבְדֵי ה' נֶאֱמָנִים הַמְצַיְּתִים לַאֲדוֹנָם גַּם בְּלִי שׁוּם הֲבָנָה אוֹ הֶסְבֵּרִים, בִּבְחִינַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". אָב שֶׁרוֹאֶה אֶת בְּנוֹ אוֹכֵל בִּקְבִיעוּת מַאֲכָלִים לֹא בְּרִיאִים, מַמְתַּקִּים, חֲטִיפִים וּדְבָרִים מְטֻגָּנִים - בְּוַדַּאי שֶׁיְּנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לְמַעֵט בְּכָךְ. אוּלָם אִם הוּא יִרְאֶה שֶׁבְּנוֹ עוֹמֵד לִשְׁתּוֹת רַעַל - הוּא לֹא יְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ. אֵין זְמַן לְדִבּוּרִים! – הָאָב מִיָּד יַחְטֹף אֶת הָרַעַל מִיָּדָיו. הִסְבִּיר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, אֶת מְשָׁלוֹ וְאָמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְוַתֵּר עַל עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וַאֲפִלּוּ עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, אַךְ הוּא אֵינוֹ מְוַתֵּר עַל עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַפּוֹרֵשׁ מֵהַתּוֹרָה - הֲרֵי הוּא כְּפוֹרֵשׁ מֵהַחַיִּים. עַם יִשְׂרָאֵל בְּלִי תּוֹרָה, הֵם כְּדָג בְּלִי מַיִם! לָכֵן עַל כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מוּכָן לְוַתֵּר, כְּאַבָּא טוֹב שֶׁרוֹאֶה שֶׁבְּנוֹ עוֹמֵד לִשְׁתּוֹת רַעַל! בַּיָּמִים שֶׁהָאֱמוּנָה הָיְתָה חֲזָקָה וּמֻשְׁרֶשֶׁת אֲפִלּוּ בְּלִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים שֶׁבְּעַם יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה קֹשִׁי גָּדוֹל לִשְׁמֹר עַל חִנּוּךְ הַיְלָדִים וְעַל צִבְיוֹן הַמִּשְׁפָּחָה. אוּלָם מִשֶּׁהַחֶבְרָה הַמַּתִּירָנִית עָשְׂתָה שַׁמּוֹת בָּאֱמוּנָה הַבְּסִיסִית שֶׁהָיְתָה פַּעַם לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִיָּה - אָנוּ עֲלוּלִים לִמְעֹד בְּכָל יוֹם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּמִכְשׁוֹלִים רוּחָנִיִּים רַבִּים הַנִּקְרִים בְּדַרְכֵּנוּ. מָה הָעֵצָה? לִמּוּד הַתּוֹרָה! שֶׁהִיא זוֹ שֶׁמְּאִירָה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ. "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (מִשְׁלֵי ו-כג). גַּם אָדָם שֶׁאֵין לוֹ זְמַן רַב לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָרוּד בְּפַרְנָסָתוֹ, חַיָּב לִקְבֹּעַ זְמַנִּים קְבוּעִים לְלִמּוּד תּוֹרָה. יָתֵד שֶׁלֹּא תִּמּוֹט. נוֹסָף עַל כָּךְ, זְכוּת הִיא לוֹ לִתְמֹךְ בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם מְהַוִּים מִגְדָּלוֹר הַמֵּאִיר לוֹ וּלְכָל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ. לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה מְטַהֲרִים אֶת הָאֲוִיר מֵהַטֻּמְאָה הַנּוֹרָאָה, וְסוֹלְלִים אֶת דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה לְלִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. לָכֵן הַתּוֹמֵךְ בָּהֶם יִרְאֶה אוֹר וּבְרָכָה בַּעֲמָלוֹ, וְהַצְלָחוֹת יִהְיוּ לוֹ לָרֹב! סִפֵּר מְאוֹר יִשְׂרָאֵל, מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל: הָ"רַב הָרָאשִׁי" שֶׁל מִצְרַיִם, הָיָה רָשָׁע מְרֻשָּׁע, אוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת. כְּשֶׁהִתְלוֹנַנְתִּי בְּפָנָיו עַל דְּבָרִים שֶׁהָיוּ טְעוּנִים תִּקּוּן מִבְּחִינָה הִלְכָתִית, הָיָה תָּמִיד מְשִׁיבֵנִי רֵיקָם וְאוֹמֵר: "אֵין דָּבָר, אֵין דָּבָר רַע". בְּאַחַד הַיָּמִים, סִפֵּר לִי חָכָם יוֹסֵף חַסּוֹן, שֶׁהָיָה מֵעוֹבְדֵי הָרַבָּנוּת, שֶׁהָרַב הַזֶּה בִּכְלָל אֵינוֹ מֵנִיחַ תְּפִלִּין: "בְּכָל יוֹם הוּא הָיָה לוֹקֵחַ אֶת תִּיק הַתְּפִלִּין לְחַדְרוֹ, מִסְתַּגֵּר שָׁם בְּמֶשֶׁךְ כַּחֲצִי שָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא. אָמַרְתִּי לָהֶם, שֶׁהוּא רַק מְעַשֵּׁן סִיגָרִיָּה, וְהוֹכַחְתִּי זֹאת: בַּבֹּקֶר לְמָחֳרָת הוֹצֵאתִי אֶת הַתְּפִלִּין מֵהַתִּיק שֶׁלּוֹ וּבִמְקוֹמָן הִנַּחְתִּי שְׁנֵי בְּצָלִים. אָמַרְתִּי לָהֶם, שֶׁאִם הוּא אָכֵן מֵנִיחַ תְּפִלִּין, כְּשֶׁיִּפְתַּח אֶת הַתִּיק הוּא יִצְעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה. "וְכֵן הָיָה, בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ הָ'רַב', נָטַל אֶת תִּיק הַתְּפִלִּין וְהַטַּלִּית וְהִסְתַּגֵּר בַּחֶדֶר. לְאַחַר כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה, יָצָא מֵחַדְרוֹ לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים". כָּזֶה הָיָה הָ"רַב הָרָאשִׁי" שֶׁל מִצְרַיִם, וְכָךְ הָיוּ פָּנֶיהָ שֶׁל הָרַבָּנוּת שָׁם, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִחֵם עֲלֵיהֶם וְהִתְבַּטְּלָה גָּלוּת מִצְרַיִם (מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל). יָשִׁישׁ שָׁלַח אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ לִבְדִיקָה. כַּאֲשֶׁר בִּשֵּׂר לוֹ הַסּוֹפֵר כִּי לְצַעֲרוֹ חֲסֵרָה אוֹת שְׁלֵמָה, הִתְחִיל הַיָּשִׁישׁ לִרְקֹד... חָשַׁשׁ הַסּוֹפֵר שֶׁמָּא הִשְׁתַּבְּשָׁה דַּעְתּוֹ מֵרֹב צַעַר, אַךְ הַיָּשִׁישׁ הִסְבִּיר, שֶׁהוּא רָקַד עַל הֶעָתִיד. כִּי מֵעַתָּה יִזְכֶּה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין כְּשֵׁרוֹת! הֲרֵי הוּא מֵנִיחַ אֶת הַתְּפִלִּין הַלָּלוּ מֵאָז בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ, וְאִם כֵּן, לֹא זָכָה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעִים שָׁנָה!!! אַךְ כָּעֵת, בִּזְכוּת גִּלּוּי הַטָּעוּת, לֹא יִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, וְעַל כָּךְ הוּא שָׂמֵחַ! לַצַּדִּיק רַבִּי יְחִיאֵל מִיכְל מִזְּלוֹטְשׁוֹב זַצַ"ל, הָיָה בֵּן שֶׁקָּרְאוּ לוֹ "זְאֵב". כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְנֹעַם מִצְווֹת, פָּנָה אָבִיו לְסוֹפֵר סְתָ"ם יְרֵא שָׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת, אוּלָם הִתְנָה אִתּוֹ שֶׁיִּקְרָא לוֹ לִפְנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת לְבָתֵּי הַתְּפִלִּין. כַּאֲשֶׁר סִיֵּם הַסּוֹפֵר אֶת מְלַאכְתּוֹ, קָרָא לַצַּדִּיק. כְּשֶׁהִגִּיעַ, נָטַל אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת יַחַד עִם בָּתֵּי הַתְּפִלִּין וְהִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַל הַצְלָחַת בְּנוֹ בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, עַד שֶׁהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּכִי חֲרִישִׁי מֵעִמְקֵי הַלֵּב. דִּמְעוֹתָיו, דִּמְעוֹת קֹדֶשׁ, גָּלְשׁוּ אֶל תּוֹךְ בָּתֵּי הַתְּפִלִּין. הַסּוֹפֵר עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם. הֲרֵי מַיִם מְהַוִּים סַכָּנָה לַתְּפִלִּין. כַּאֲשֶׁר סִיֵּם אֶת תְּחִנּוֹתָיו, בָּתֵּי הַתְּפִלִּין הָיוּ סְפוּגִים בְּדִמְעוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק... "הִנֵּה, כָּעֵת אַתָּה יָכוֹל לְהַכְנִיס אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת פְּנִימָה". אָמַר הַצַּדִּיק. הַסּוֹפֵר נָטַל אֶת הַבָּתִּים וְהִתְחִיל לְיַבְּשָׁם בִּזְרִיזוּת עַל יַד הָאֵשׁ, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן הִכְנִיס אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ אֶל בָּתֵּי הַתְּפִלִּין. מֵאָז שֶׁהַבֵּן הִתְחִיל לְהָנִיחַ אֶת הַתְּפִלִּין, חָל בּוֹ שִׁנּוּי גָּדוֹל לְטוֹבָה. הוּא הִתְחַזֵּק בְּלִמּוּד תּוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה, וּמֵאָז עָלָה וְנִתְעַלָּה עַד שֶׁהָיָה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר. (מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ)