Otzarot-Article

"הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר" (טז-יד) הָעוֹלָם אֵינוֹ הֶפְקֵר. מִי שֶׁמְּחַפֵּשׂ 'סִבּוֹת טִבְעִיּוֹת' לַהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת הַפּוֹקְדוֹת אוֹתָנוּ, יְגַלֶּה מַהֵר מְאֹד שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁ'אֵינָם מִסְתַּדְּרִים לוֹ' מִבְּחִינַת הַטֶּבַע וְהַהִגָּיוֹן.

יְהוּדִי, בֵּן לְבוֹרְאוֹ, צָרִיךְ לָדַעַת וּלְהַרְגִּישׁ בִּתְחוּשָׁה מַמָּשִׁית שֶׁכָּל דָּבָר הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לָעוֹלָם אִלְמָלֵא שֶׁהַבּוֹרֵא קָבַע אוֹתוֹ מֵרֹאשׁ, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. מִי שֶׁחַי בְּצוּרָה כָּזוֹ - חַיִּים אֲחֵרִים יֵשׁ לוֹ.

לְפָנֵינוּ סִפּוּר שֶׁיַּמְחִישׁ זֹאת: לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים פֻּרְסְמָה יְדִיעָה, כִּי מִסְפַּר נְעָרִים שֶׁשָּׁהוּ בְּאֵרוּעַ מְסֻיָּם, שֶׁבּוֹ פָּעֲלָה קֶרֶן לֵיְזֶר, נִפְגְּעוּ בְּעֵינֵיהֶם בְּצוּרָה קָשָׁה. אָמְנָם בִּהְיוֹתָם בָּאֵרוּעַ לֹא חָשׁוּ בְּכָל תּוֹפָעָה חֲרִיגָה בָּעֵינַיִם, אַךְ לְאַחַר זְמַן-מָה הֵחֵלּוּ הַצְּרִיבוֹת וְהַכְּאֵבִים. הָרוֹפְאִים שֶׁבָּדְקוּ אוֹתָם עָמְדוּ מִשְׁתָּאִים לְנֹכַח הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה שֶׁל הָעַיִן, שֶׁגָּבַל בְּעִוָּרוֹן כִּמְעַט מֻחְלָט, וְחִוּוּ דַּעְתָּם שֶׁהָיְתָה זוֹ אָכֵן אוֹתָהּ קֶרֶן לֵיְזֶר שֶׁפָּעֲלָה בָּאוּלָם וּפָגְעָה בָּהֶם בְּצוּרָה קְרִיטִית.

וְעַכְשָׁו יְחַפְּשׂוּ הַכֹּל 'אֲשֵׁמִים': מִי הִפְעִיל אֶת הַקֶּרֶן וּמַדּוּעַ עָשָׂה זֹאת כָּל כָּךְ סָמוּךְ אֶל הַקָּהָל וְכוּ'.

דְּבַר-הַמַּעֲשֶׂה הִגִּיעַ גַּם לִידִיעָתוֹ שֶׁל יְדִידֵנוּ הַנִּכְבָּד, רוֹפֵא הָעֵינַיִם ד"ר צְבִי דִּיסְטְנִיק, שֶׁאַחַת הַהִתְמַחֻיּוֹת הַחֲזָקוֹת שֶׁלּוֹ הִיא בְּנוֹשֵׂא הַלֵּיְזֶר. וְהִנֵּה - כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו לִבְדִיקָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר הַמְּפֻרְסָמִים בְּיוֹתֵר, סִפֵּר לוֹ הָרוֹפֵא אֶת שֶׁקָּרָה עִם הַנְּעָרִים הָהֵם. הֵגִיב אוֹתוֹ גָּאוֹן: 'יֵשׁ לַקַּבָּ"ה דְּרָכִים רַבּוֹת כֵּיצַד לְהִפָּרַע מֵאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים עַל עֵינֵיהֶם'.

דְּהַיְנוּ, אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִתְהַלֵּךְ כָּאן בָּעוֹלָם-הַזֶּה וְלַעֲשׂוֹת כָּל שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, אֲבָל הַקַּבָּ"ה מוֹכִיחַ לוֹ שֶׁאֵין הַדְּבָרִים כֵּן.

יְתֵרָה מִזֹּאת, הַקַּבָּ"ה אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל כָּל עֲבֵרָה עַל אֲתָר, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בַּבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם. וְעַל הָאָדָם לְהִזָּהֵר מִלְּהַגִּיעַ לְמַחְשֶׁבֶת הַכְּפִירָה, שֶׁ'הִנֵּה אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם הִסְתַּכַּלְתִּי הֵיכָן שֶׁהָיָה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל, וְלֹא קָרָה לִי מְאוּמָה'... הַקַּבָּ"ה זוֹכֵר הַכֹּל וּלְבַסּוֹף גַּם גּוֹבֶה אֶת הַמְּחִיר. וּבְמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

צָרִיךְ רַק 'לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם' (כֵּן, אֶת הָעֵינַיִם...) וְלִרְאוֹת נְכוֹחָה, שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן. בִּדְבָרָיו לֹא הִתְכַּוֵּן אוֹתוֹ 'גָּדוֹל' לְאוֹתָם נְעָרִים דַּוְקָא, אֲבָל עֶצֶם הַתְּגוּבָה שֶׁלּוֹ עַל הָאֵרוּעַ, מְיַשֶּׁרֶת אֶת הַדַּעַת וּמְנַוֶּטֶת אֶת הַהַשְׁקָפָה הַצְּרוּפָה.

וּלְעִנְיָן נוֹסָף בְּנוֹשֵׂא הָעֵינַיִם. לְאַחַד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת הִגִּיעַ יְהוּדִי, וּבְפִיו בַּקָּשָׁה שֶׁיַּעַרְכוּ לוֹ מַגְבִּית בַּעֲבוּר נִתּוּחַ שֶׁהוּא עוֹמֵד לַעֲבֹר בְּקָרוֹב. הַמְּדֻבָּר בִּקְהִלָּה עֲשִׁירָה, וְהַגַּבָּאִים, שֶׁרַחֲמֵיהֶם נִכְמְרוּ עַל הָאִישׁ, עָרְכוּ לְמַעֲנוֹ מַגְבִּית וְאָסְפוּ בָּהּ סָךְ שֶׁל רִבְבוֹת שְׁקָלִים.

לְאַחַר בֵּרוּר נוֹדַע, שֶׁהַנִּתּוּחַ שֶׁהָאִישׁ צָרִיךְ לַעֲבֹר הוּא נִתּוּחַ לֵיְזֶר לַהֲסָרַת מִשְׁקָפַיִם... דָּבָר הַנֶּחְשָׁב כְּמוֹתָרוֹת. בְּוַדַּאי אֵין נָהוּג וְאֵין הוֹגֵן לַעֲרֹךְ לְצֹרֶךְ מַטָּרָה זֹאת מַגְבִּית. הַשְּׁאֵלָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה הִיא, מַה לַּעֲשׂוֹת עִם הַכֶּסֶף? הַאִם לְהַעֲבִירוֹ לָאִישׁ אוֹ לְתִתּוֹ לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים.

הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה, שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת הַכֶּסֶף לַאֲנָשִׁים עֲנִיִּים הַנִּצְרָכִים לַעֲבֹר נִתּוּחַ הֶכְרֵחִי וְאֵין לָהֶם אֶמְצָעִים כַּסְפִּיִּים לְהוֹצִיא אוֹתוֹ אֶל הַפֹּעַל. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁמֻּתָּר אוּלַי לְקַבֵּל צְדָקָה לְצֹרֶךְ הֲסָרַת מִשְׁקָפַיִם, בְּכָל זֹאת, בַּמִּקְרֶה הַזֶּה גָּנַב הָאִישׁ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצִּבּוּר, כֵּיוָן שֶׁהֵם חָשְׁבוּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּנִתּוּחַ חָשׁוּב וּמַצִּיל חַיִּים. וּמֵאַחַר שֶׁרִמָּה אוֹתָם, לֹא מַגִּיעַ לוֹ כֶּסֶף זֶה, כִּי עַל דַּעַת כֵּן לֹא נָתְנוּ לוֹ הַקָּהָל. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	שמיני עצרת תשפ"ה
	חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם
	"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן" (טז-ג) כִּדְלֵקַת קוֹצִים בְּיוֹם חַמְסִין פָּרְצָה בְּמַחֲנֵה-יִשְׂרָאֵל הַקְּרִיאָה 'רוֹצִים דֶּמוֹקְרַטְיָה "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר" (טז-יד) הָעוֹלָם אֵינוֹ הֶפְקֵר. מִי שֶׁמְּחַפֵּשׂ 'סִבּוֹת טִבְעִיּוֹת' לַהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת הַפּוֹקְדוֹת אוֹתָנוּ, יְגַלֶּה מַהֵר מְאֹד שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁ'אֵינָם מִסְתַּדְּרִים לוֹ' מִבְּחִינַת הַטֶּבַע וְהַהִגָּיוֹן. יְהוּדִי, בֵּן לְבוֹרְאוֹ, צָרִיךְ לָדַעַת וּלְהַרְגִּישׁ בִּתְחוּשָׁה מַמָּשִׁית שֶׁכָּל דָּבָר הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לָעוֹלָם אִלְמָלֵא שֶׁהַבּוֹרֵא קָבַע אוֹתוֹ מֵרֹאשׁ, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. מִי שֶׁחַי בְּצוּרָה כָּזוֹ - חַיִּים אֲחֵרִים יֵשׁ לוֹ. לְפָנֵינוּ סִפּוּר שֶׁיַּמְחִישׁ זֹאת: לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים פֻּרְסְמָה יְדִיעָה, כִּי מִסְפַּר נְעָרִים שֶׁשָּׁהוּ בְּאֵרוּעַ מְסֻיָּם, שֶׁבּוֹ פָּעֲלָה קֶרֶן לֵיְזֶר, נִפְגְּעוּ בְּעֵינֵיהֶם בְּצוּרָה קָשָׁה. אָמְנָם בִּהְיוֹתָם בָּאֵרוּעַ לֹא חָשׁוּ בְּכָל תּוֹפָעָה חֲרִיגָה בָּעֵינַיִם, אַךְ לְאַחַר זְמַן-מָה הֵחֵלּוּ הַצְּרִיבוֹת וְהַכְּאֵבִים. הָרוֹפְאִים שֶׁבָּדְקוּ אוֹתָם עָמְדוּ מִשְׁתָּאִים לְנֹכַח הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה שֶׁל הָעַיִן, שֶׁגָּבַל בְּעִוָּרוֹן כִּמְעַט מֻחְלָט, וְחִוּוּ דַּעְתָּם שֶׁהָיְתָה זוֹ אָכֵן אוֹתָהּ קֶרֶן לֵיְזֶר שֶׁפָּעֲלָה בָּאוּלָם וּפָגְעָה בָּהֶם בְּצוּרָה קְרִיטִית. וְעַכְשָׁו יְחַפְּשׂוּ הַכֹּל 'אֲשֵׁמִים': מִי הִפְעִיל אֶת הַקֶּרֶן וּמַדּוּעַ עָשָׂה זֹאת כָּל כָּךְ סָמוּךְ אֶל הַקָּהָל וְכוּ'. דְּבַר-הַמַּעֲשֶׂה הִגִּיעַ גַּם לִידִיעָתוֹ שֶׁל יְדִידֵנוּ הַנִּכְבָּד, רוֹפֵא הָעֵינַיִם ד"ר צְבִי דִּיסְטְנִיק, שֶׁאַחַת הַהִתְמַחֻיּוֹת הַחֲזָקוֹת שֶׁלּוֹ הִיא בְּנוֹשֵׂא הַלֵּיְזֶר. וְהִנֵּה - כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו לִבְדִיקָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר הַמְּפֻרְסָמִים בְּיוֹתֵר, סִפֵּר לוֹ הָרוֹפֵא אֶת שֶׁקָּרָה עִם הַנְּעָרִים הָהֵם. הֵגִיב אוֹתוֹ גָּאוֹן: 'יֵשׁ לַקַּבָּ"ה דְּרָכִים רַבּוֹת כֵּיצַד לְהִפָּרַע מֵאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים עַל עֵינֵיהֶם'. דְּהַיְנוּ, אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִתְהַלֵּךְ כָּאן בָּעוֹלָם-הַזֶּה וְלַעֲשׂוֹת כָּל שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, אֲבָל הַקַּבָּ"ה מוֹכִיחַ לוֹ שֶׁאֵין הַדְּבָרִים כֵּן. יְתֵרָה מִזֹּאת, הַקַּבָּ"ה אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל כָּל עֲבֵרָה עַל אֲתָר, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בַּבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם. וְעַל הָאָדָם לְהִזָּהֵר מִלְּהַגִּיעַ לְמַחְשֶׁבֶת הַכְּפִירָה, שֶׁ'הִנֵּה אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם הִסְתַּכַּלְתִּי הֵיכָן שֶׁהָיָה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל, וְלֹא קָרָה לִי מְאוּמָה'... הַקַּבָּ"ה זוֹכֵר הַכֹּל וּלְבַסּוֹף גַּם גּוֹבֶה אֶת הַמְּחִיר. וּבְמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. צָרִיךְ רַק 'לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם' (כֵּן, אֶת הָעֵינַיִם...) וְלִרְאוֹת נְכוֹחָה, שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן. בִּדְבָרָיו לֹא הִתְכַּוֵּן אוֹתוֹ 'גָּדוֹל' לְאוֹתָם נְעָרִים דַּוְקָא, אֲבָל עֶצֶם הַתְּגוּבָה שֶׁלּוֹ עַל הָאֵרוּעַ, מְיַשֶּׁרֶת אֶת הַדַּעַת וּמְנַוֶּטֶת אֶת הַהַשְׁקָפָה הַצְּרוּפָה. וּלְעִנְיָן נוֹסָף בְּנוֹשֵׂא הָעֵינַיִם. לְאַחַד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת הִגִּיעַ יְהוּדִי, וּבְפִיו בַּקָּשָׁה שֶׁיַּעַרְכוּ לוֹ מַגְבִּית בַּעֲבוּר נִתּוּחַ שֶׁהוּא עוֹמֵד לַעֲבֹר בְּקָרוֹב. הַמְּדֻבָּר בִּקְהִלָּה עֲשִׁירָה, וְהַגַּבָּאִים, שֶׁרַחֲמֵיהֶם נִכְמְרוּ עַל הָאִישׁ, עָרְכוּ לְמַעֲנוֹ מַגְבִּית וְאָסְפוּ בָּהּ סָךְ שֶׁל רִבְבוֹת שְׁקָלִים. לְאַחַר בֵּרוּר נוֹדַע, שֶׁהַנִּתּוּחַ שֶׁהָאִישׁ צָרִיךְ לַעֲבֹר הוּא נִתּוּחַ לֵיְזֶר לַהֲסָרַת מִשְׁקָפַיִם... דָּבָר הַנֶּחְשָׁב כְּמוֹתָרוֹת. בְּוַדַּאי אֵין נָהוּג וְאֵין הוֹגֵן לַעֲרֹךְ לְצֹרֶךְ מַטָּרָה זֹאת מַגְבִּית. הַשְּׁאֵלָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה הִיא, מַה לַּעֲשׂוֹת עִם הַכֶּסֶף? הַאִם לְהַעֲבִירוֹ לָאִישׁ אוֹ לְתִתּוֹ לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים. הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה, שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת הַכֶּסֶף לַאֲנָשִׁים עֲנִיִּים הַנִּצְרָכִים לַעֲבֹר נִתּוּחַ הֶכְרֵחִי וְאֵין לָהֶם אֶמְצָעִים כַּסְפִּיִּים לְהוֹצִיא אוֹתוֹ אֶל הַפֹּעַל. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁמֻּתָּר אוּלַי לְקַבֵּל צְדָקָה לְצֹרֶךְ הֲסָרַת מִשְׁקָפַיִם, בְּכָל זֹאת, בַּמִּקְרֶה הַזֶּה גָּנַב הָאִישׁ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצִּבּוּר, כֵּיוָן שֶׁהֵם חָשְׁבוּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּנִתּוּחַ חָשׁוּב וּמַצִּיל חַיִּים. וּמֵאַחַר שֶׁרִמָּה אוֹתָם, לֹא מַגִּיעַ לוֹ כֶּסֶף זֶה, כִּי עַל דַּעַת כֵּן לֹא נָתְנוּ לוֹ הַקָּהָל. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)