Otzarot-Article

"וַיְּמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ" (כ-כא) קְבוּצַת חֲסִידִים הִגִּיעָה לְשִׁינָאוָוה אֶל הַצַּדִּיק בַּעַל "דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל" זַצַ"ל. חָקַר כֵּיצַד עָבְרָה עֲלֵיהֶם הַדֶּרֶךְ. סִפְּרוּ שֶׁהָלְכוּ רַגְלִי וּבְכָל כְּפָר לָנוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט הַמְּקוֹמִי, כַּנָּהוּג. רַק בִּכְפָר פְּלוֹנִי נֶאֶלְצוּ לְחַפֵּשׂ אַכְסַנְיָה כִּי הַשּׁוֹחֵט סֵרֵב לְהַרְשׁוֹתָם לָלוּן בְּבֵיתוֹ.

שָׁמַע הַצַּדִּיק וְנָצַר אֶת הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ.

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר בָּאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר הַסְּמוּכָה לְאוֹתוֹ כְּפָר לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּשְׁבֹּת בְּעִירָם וְנֶעְתַּר לָהֶם. הַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם וּמִכֹּל רַחֲבֵי הַמָּחוֹז נָהֲרוּ הָעִירָה לִשְׁבֹּת בְּצִלּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה.

בֵּין הַנּוֹהֲרִים הָיָה אִישׁ גְּבַהּ קוֹמָה, בַּעַל צוּרָה, צִקְלוֹן מְזוֹנוֹת בְּיָדוֹ הָאַחַת וְתִיק טַלִּית וּתְפִילִין בַּשְּׁנִיָּה. דַּרְכּוֹ עָבְרָה בְּאוֹתוֹ כְּפָר. כַּנָּהוּג, שָׁאַל לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט וְשָׂם אֵלָיו פְּעָמָיו. אֵשֶׁת הַשּׁוֹחֵט קִדְּמָה אֶת פָּנָיו: יוֹם חֲמִישִׁי הַיּוֹם, וְהַשּׁוֹחֵט עוֹרֵךְ סִבּוּב בַּיִּשּׁוּבִים סָבִיב לִשְׁחֹט לִכְבוֹד שַׁבָּת.

"בִּרְשׁוּתֵךְ", אָמַר הָאִישׁ, "אֲחַכֶּה לְשׁוּבוֹ בָּאָסָם".

הָאִשָּׁה הִסְּסָה: "בַּעְלִי אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹרְחִים, חֲבָל עַל הַהַמְתָּנָה וְעַל הָאַכְזָבָה. יִשְׁאַל כְּבוֹדוֹ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַפַּרְנָס, שָׁם יְאָרְחוּהוּ בְּכָבוֹד".

אֲבָל הָאִישׁ בְּשֶׁלּוֹ: "מָסֹרֶת הִיא לָלוּן בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט, אַמְתִּין בָּאָסָם עַד שׁוּבוֹ".

דֶּלֶת הַבַּיִת נִסְגְּרָה וְהוּא פָּנָה לָאָסָם. יָשַׁב עַל אֲלוּמַת קַשׁ, הוֹצִיא סֵפֶר מִתִּיק הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, וּמִיַּד הִשְׁתַּפֵּךְ קוֹל נִגּוּנוֹ הֶעָרֵב, שׁוֹבֵה הַלֵּב. צִלְלֵי עֶרֶב נָטוּ, אַפְלוּלִית הִשְׂתָּרְרָה, וּלְפֶתַע נִפְרְצָה דֶּלֶת הָאָסָם.

"מַה מַעֲשֶׂיךָ כָּאן?" רָעַם קוֹלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט. "הַחוּצָה, מַשִּׂיג גְּבוּל שֶׁכְּמוֹתְךָ!"

הַזָּר קָם עַל רַגְלָיו. "בִּרְשׁוּתְךָ", הִפְצִיר, "אִם אֵינְךָ מוּכָן לְאָרְחֵנִי בְּבֵיתְךָ, הַרְשֵׁינִי לִישׁוֹן כָּאן, בָּאָסָם".

"אֵין עַל מַה לְדַבֵּר", הִקְשִׁיחַ הַשּׁוֹחֵט אֶת לִבּוֹ.

הַזָּר קִבֵּל אֶת הַדִּין וְיָצָא מִשַּׁעַר הֶחָצֵר, שָׁאַל לְבֵיתוֹ שֶׁל הַפַּרְנָס וְהִתְקַבֵּל בּוֹ בְּכָבוֹד. עָרְכוּ לְפָנָיו שֻׁלְחָן וְהִצִּיעוּ לוֹ מִטָּה, וּבַבֹּקֶר נִלְוָה אֶל מְאָרְחוֹ לַתְּפִלָּה. גַּם הַשּׁוֹחֵט הָיָה שָׁם, וְשִׂיחַת הַבֹּקֶר נָסוֹבָה עַל בּוֹאוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהֻזְמַן לָעִיר הַסְּמוּכָה. כָּל יְהוּדֵי הַכְּפָר הִתְעַתְּדוּ לִנְסֹעַ הָעִירָה לְשַׁבָּת, וְשָׂכְרוּ עֲגָלָה. בְּרָצוֹן נֵאוֹתוּ לְצָרֵף אֲלֵיהֶם אֶת הָאוֹרֵחַ נְשׂוּא הַפָּנִים.

לְקַבָּלַת הַשַּׁבָּת הָיָה בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל מָלֵא מִפֶּה לְפֶה, וְרַבִּים גָּדְשׁוּ אֶת הֶחָצֵר וְאֶת הָרַחֲבָה, שָׁם נִשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהִתְנַשֵּׂא כְּשַׁאֲגַת אֲרִי. לְאַחַר הַתְּפִלָּה הַנִּרְגֶּשֶׁת עָבְרוּ הַכֹּל עַל פָּנָיו לְקַדְּמוֹ בְּשָׁלוֹם וּלְהִתְבָּרֵךְ בְּבִרְכַּת 'שַׁבָּת שָׁלוֹם'. גַּם יְהוּדֵי הַכְּפָר עָמְדוּ בַּתּוֹר, וּבְהַגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט הֵעִיף מַבָּט בִּפְנֵי הַצַּדִּיק – וְהִתְעַלֵּף.

הָיָה זֶה הָאוֹרֵחַ שֶׁאוֹתוֹ גֵּרֵשׁ בְּבִזָּיוֹן מֵחֲצֵרוֹ, אַף לֹא הִנִּיחוֹ לָלוּן בָּאָסָם!

פָּרְצָה מְהוּמָה, הִתִּיזוּ עָלָיו מַיִם. בְּפִיק בִּרְכַּיִם שָׁב וְעָמַד עַל רַגְלָיו מְבֻיָּשׁ וְנִכְלָם, וְהַצַּדִּיק פָּתַח וְאָמַר: "אָכֵן, הִתְקַשֵׁיתִי לְהַאֲמִין לְמַה שֶּׁסִּפְּרוּ עָלֶיךָ, וּבָאתִי לִבְדֹּק בְּעַצְמִי. לְדַאֲבוֹנִי, הִתְבָּרֵר שֶׁצָּדְקוּ... וְכָאן בְּוַדַּאי תִּשְׁאַל: הַאִם תָּמִיד, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיְּהוּדִי אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה, פּוֹנֶה אֲנִי לְאַמֵּת אֶת הַשְּׁמוּעָה? וַדַּאי שֶׁלֹּא. אַךְ כָּאן, שׁוֹנֶה הַדָּבָר. שֶׁכֵּן מַדּוּעַ נָהֲגוּ שֶׁהַשּׁוֹחֵט מְאָרֵחַ אֶת עוֹבְרֵי הַדְּרָכִים? מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁחִיטָה עֲלוּלָה לְהַקְהוֹת אֶת רִגְשׁוֹת הַצַּעַר וְהַחֶמְלָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ. הֵן אָמְרוּ (שַׁבָּת קנו.) שֶׁקְּשׁוּרָה הִיא בְּמַזָּל מַאֲדִים, מַזָּל שְׁפִיכוּת דָּמִים. וְרֶגֶשׁ הָרַחֲמִים, מִסִּימָנֵי הַיַּהֲדוּת הוּא: שְׁלֹשָׁה סִימָנִים בְּאוּמָה זוֹ, בַּיְשָׁנִים רַחְמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. וְאִם חָלִילָה יְאַבֵּד הַשּׁוֹחֵט אֶת הַסַּמְמָן הַיְּהוּדִי שֶׁל הָרַחֲמִים וּתְחַלְחֵל לְלִבּוֹ אַכְזָרִיּוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כֵּיצַד נֹאכַל מִשְּׁחִיטָתוֹ, וַהֲלֹא שְׁחִיטַת גּוֹי פְּסוּלָה"... (חֻלִּין יג.)

וְהוֹסִיף: "כְּשֶׁתִּמְצִי לוֹמַר, יֵשׁ לְכָךְ רֶמֶז בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת חֻקַּת: "וַיְּמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ – וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו". אִם הַשּׁוֹחֵט, מִמַּזַּל מַאֲדִים, מְמָאֵן לָתֵת לִיהוּדִי לַעֲבֹר בִּגְבוּלוֹ, וְאֵינוֹ מְאַזֵּן אֶת שְׁפִיכוּת הַדָּמִים בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד וּבְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, "וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו", נוֹטֶשֶׁת אוֹתוֹ הַנְּקֻדָּה הַיְּהוּדִית, סַמְמַן הָרַחֲמִים שֶׁבּוֹ מִתְאַפְיְנִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

נָאֶה הוּא הַסִּפּוּר, אַךְ יַחֲטִיא אֶת מַטְּרָתוֹ אִם נֹאמַר לְעַצְמֵנוּ 'אֲנִי אֵינֶנִּי שׁוֹחֵט וְאֵינֶנִּי מְגָרֵשׁ אֲנָשִׁים מִבֵּיתִי'. יִתְבּוֹנֵן כָּל אֶחָד וְיִרְאֶה, שֶׁבְּלַחַץ הַחַיִּים וְהַטְּרָדוֹת נִשְׁחָקִים רְגָשׁוֹת וּמוּפָרִים אִזּוּנִים, וְחוֹבָה עָלֵינוּ לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וּלְתַקֵּן אֶת הָעִוּוּתִים. לְדֻגְמָא: אִם שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה מוֹשְׁכִים לְחָמְרִיּוּת, נְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת לְרוּחָנִיּוּת. אִם מְנַתְּקִים הֵם מֵהַמִּשְׁפָּחָה - תֻּקְדַּשׁ הַשַּׁבָּת לְחִזּוּק הַקֶּשֶׁר, לְלִמּוּד עִם הַיְלָדִים, תָּשִׁיב אוֹתָנוּ אֶל עַצְמֵנוּ, לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ, לְרוּחָנִיּוּתֵנוּ, וְתָשִׁיב אֶת הָאִזּוּן הַנָּכוֹן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	האזינו תשפ"ה
	בְּלֵב הָאֱמוּנָה
	"וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (ו-יג) מְסַפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: הֻזְמַנְתִּי פַּעַם אַחַת לְפִדְיוֹן הַבֵּן שֶׁל נַעַר בֵּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, שֶׁעָרַךְ אֶת בַּר הַמִּצְוָה וְאֶת הַפִּ "וַיְּמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ" (כ-כא) קְבוּצַת חֲסִידִים הִגִּיעָה לְשִׁינָאוָוה אֶל הַצַּדִּיק בַּעַל "דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל" זַצַ"ל. חָקַר כֵּיצַד עָבְרָה עֲלֵיהֶם הַדֶּרֶךְ. סִפְּרוּ שֶׁהָלְכוּ רַגְלִי וּבְכָל כְּפָר לָנוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט הַמְּקוֹמִי, כַּנָּהוּג. רַק בִּכְפָר פְּלוֹנִי נֶאֶלְצוּ לְחַפֵּשׂ אַכְסַנְיָה כִּי הַשּׁוֹחֵט סֵרֵב לְהַרְשׁוֹתָם לָלוּן בְּבֵיתוֹ. שָׁמַע הַצַּדִּיק וְנָצַר אֶת הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ. כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר בָּאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר הַסְּמוּכָה לְאוֹתוֹ כְּפָר לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּשְׁבֹּת בְּעִירָם וְנֶעְתַּר לָהֶם. הַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם וּמִכֹּל רַחֲבֵי הַמָּחוֹז נָהֲרוּ הָעִירָה לִשְׁבֹּת בְּצִלּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה. בֵּין הַנּוֹהֲרִים הָיָה אִישׁ גְּבַהּ קוֹמָה, בַּעַל צוּרָה, צִקְלוֹן מְזוֹנוֹת בְּיָדוֹ הָאַחַת וְתִיק טַלִּית וּתְפִילִין בַּשְּׁנִיָּה. דַּרְכּוֹ עָבְרָה בְּאוֹתוֹ כְּפָר. כַּנָּהוּג, שָׁאַל לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט וְשָׂם אֵלָיו פְּעָמָיו. אֵשֶׁת הַשּׁוֹחֵט קִדְּמָה אֶת פָּנָיו: יוֹם חֲמִישִׁי הַיּוֹם, וְהַשּׁוֹחֵט עוֹרֵךְ סִבּוּב בַּיִּשּׁוּבִים סָבִיב לִשְׁחֹט לִכְבוֹד שַׁבָּת. "בִּרְשׁוּתֵךְ", אָמַר הָאִישׁ, "אֲחַכֶּה לְשׁוּבוֹ בָּאָסָם". הָאִשָּׁה הִסְּסָה: "בַּעְלִי אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹרְחִים, חֲבָל עַל הַהַמְתָּנָה וְעַל הָאַכְזָבָה. יִשְׁאַל כְּבוֹדוֹ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַפַּרְנָס, שָׁם יְאָרְחוּהוּ בְּכָבוֹד". אֲבָל הָאִישׁ בְּשֶׁלּוֹ: "מָסֹרֶת הִיא לָלוּן בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט, אַמְתִּין בָּאָסָם עַד שׁוּבוֹ". דֶּלֶת הַבַּיִת נִסְגְּרָה וְהוּא פָּנָה לָאָסָם. יָשַׁב עַל אֲלוּמַת קַשׁ, הוֹצִיא סֵפֶר מִתִּיק הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, וּמִיַּד הִשְׁתַּפֵּךְ קוֹל נִגּוּנוֹ הֶעָרֵב, שׁוֹבֵה הַלֵּב. צִלְלֵי עֶרֶב נָטוּ, אַפְלוּלִית הִשְׂתָּרְרָה, וּלְפֶתַע נִפְרְצָה דֶּלֶת הָאָסָם. "מַה מַעֲשֶׂיךָ כָּאן?" רָעַם קוֹלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט. "הַחוּצָה, מַשִּׂיג גְּבוּל שֶׁכְּמוֹתְךָ!" הַזָּר קָם עַל רַגְלָיו. "בִּרְשׁוּתְךָ", הִפְצִיר, "אִם אֵינְךָ מוּכָן לְאָרְחֵנִי בְּבֵיתְךָ, הַרְשֵׁינִי לִישׁוֹן כָּאן, בָּאָסָם". "אֵין עַל מַה לְדַבֵּר", הִקְשִׁיחַ הַשּׁוֹחֵט אֶת לִבּוֹ. הַזָּר קִבֵּל אֶת הַדִּין וְיָצָא מִשַּׁעַר הֶחָצֵר, שָׁאַל לְבֵיתוֹ שֶׁל הַפַּרְנָס וְהִתְקַבֵּל בּוֹ בְּכָבוֹד. עָרְכוּ לְפָנָיו שֻׁלְחָן וְהִצִּיעוּ לוֹ מִטָּה, וּבַבֹּקֶר נִלְוָה אֶל מְאָרְחוֹ לַתְּפִלָּה. גַּם הַשּׁוֹחֵט הָיָה שָׁם, וְשִׂיחַת הַבֹּקֶר נָסוֹבָה עַל בּוֹאוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהֻזְמַן לָעִיר הַסְּמוּכָה. כָּל יְהוּדֵי הַכְּפָר הִתְעַתְּדוּ לִנְסֹעַ הָעִירָה לְשַׁבָּת, וְשָׂכְרוּ עֲגָלָה. בְּרָצוֹן נֵאוֹתוּ לְצָרֵף אֲלֵיהֶם אֶת הָאוֹרֵחַ נְשׂוּא הַפָּנִים. לְקַבָּלַת הַשַּׁבָּת הָיָה בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל מָלֵא מִפֶּה לְפֶה, וְרַבִּים גָּדְשׁוּ אֶת הֶחָצֵר וְאֶת הָרַחֲבָה, שָׁם נִשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהִתְנַשֵּׂא כְּשַׁאֲגַת אֲרִי. לְאַחַר הַתְּפִלָּה הַנִּרְגֶּשֶׁת עָבְרוּ הַכֹּל עַל פָּנָיו לְקַדְּמוֹ בְּשָׁלוֹם וּלְהִתְבָּרֵךְ בְּבִרְכַּת 'שַׁבָּת שָׁלוֹם'. גַּם יְהוּדֵי הַכְּפָר עָמְדוּ בַּתּוֹר, וּבְהַגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט הֵעִיף מַבָּט בִּפְנֵי הַצַּדִּיק – וְהִתְעַלֵּף. הָיָה זֶה הָאוֹרֵחַ שֶׁאוֹתוֹ גֵּרֵשׁ בְּבִזָּיוֹן מֵחֲצֵרוֹ, אַף לֹא הִנִּיחוֹ לָלוּן בָּאָסָם! פָּרְצָה מְהוּמָה, הִתִּיזוּ עָלָיו מַיִם. בְּפִיק בִּרְכַּיִם שָׁב וְעָמַד עַל רַגְלָיו מְבֻיָּשׁ וְנִכְלָם, וְהַצַּדִּיק פָּתַח וְאָמַר: "אָכֵן, הִתְקַשֵׁיתִי לְהַאֲמִין לְמַה שֶּׁסִּפְּרוּ עָלֶיךָ, וּבָאתִי לִבְדֹּק בְּעַצְמִי. לְדַאֲבוֹנִי, הִתְבָּרֵר שֶׁצָּדְקוּ... וְכָאן בְּוַדַּאי תִּשְׁאַל: הַאִם תָּמִיד, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיְּהוּדִי אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה, פּוֹנֶה אֲנִי לְאַמֵּת אֶת הַשְּׁמוּעָה? וַדַּאי שֶׁלֹּא. אַךְ כָּאן, שׁוֹנֶה הַדָּבָר. שֶׁכֵּן מַדּוּעַ נָהֲגוּ שֶׁהַשּׁוֹחֵט מְאָרֵחַ אֶת עוֹבְרֵי הַדְּרָכִים? מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁחִיטָה עֲלוּלָה לְהַקְהוֹת אֶת רִגְשׁוֹת הַצַּעַר וְהַחֶמְלָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ. הֵן אָמְרוּ (שַׁבָּת קנו.) שֶׁקְּשׁוּרָה הִיא בְּמַזָּל מַאֲדִים, מַזָּל שְׁפִיכוּת דָּמִים. וְרֶגֶשׁ הָרַחֲמִים, מִסִּימָנֵי הַיַּהֲדוּת הוּא: שְׁלֹשָׁה סִימָנִים בְּאוּמָה זוֹ, בַּיְשָׁנִים רַחְמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. וְאִם חָלִילָה יְאַבֵּד הַשּׁוֹחֵט אֶת הַסַּמְמָן הַיְּהוּדִי שֶׁל הָרַחֲמִים וּתְחַלְחֵל לְלִבּוֹ אַכְזָרִיּוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כֵּיצַד נֹאכַל מִשְּׁחִיטָתוֹ, וַהֲלֹא שְׁחִיטַת גּוֹי פְּסוּלָה"... (חֻלִּין יג.) וְהוֹסִיף: "כְּשֶׁתִּמְצִי לוֹמַר, יֵשׁ לְכָךְ רֶמֶז בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פָּרָשַׁת חֻקַּת: "וַיְּמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ – וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו". אִם הַשּׁוֹחֵט, מִמַּזַּל מַאֲדִים, מְמָאֵן לָתֵת לִיהוּדִי לַעֲבֹר בִּגְבוּלוֹ, וְאֵינוֹ מְאַזֵּן אֶת שְׁפִיכוּת הַדָּמִים בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד וּבְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, "וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו", נוֹטֶשֶׁת אוֹתוֹ הַנְּקֻדָּה הַיְּהוּדִית, סַמְמַן הָרַחֲמִים שֶׁבּוֹ מִתְאַפְיְנִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". נָאֶה הוּא הַסִּפּוּר, אַךְ יַחֲטִיא אֶת מַטְּרָתוֹ אִם נֹאמַר לְעַצְמֵנוּ 'אֲנִי אֵינֶנִּי שׁוֹחֵט וְאֵינֶנִּי מְגָרֵשׁ אֲנָשִׁים מִבֵּיתִי'. יִתְבּוֹנֵן כָּל אֶחָד וְיִרְאֶה, שֶׁבְּלַחַץ הַחַיִּים וְהַטְּרָדוֹת נִשְׁחָקִים רְגָשׁוֹת וּמוּפָרִים אִזּוּנִים, וְחוֹבָה עָלֵינוּ לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וּלְתַקֵּן אֶת הָעִוּוּתִים. לְדֻגְמָא: אִם שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה מוֹשְׁכִים לְחָמְרִיּוּת, נְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת לְרוּחָנִיּוּת. אִם מְנַתְּקִים הֵם מֵהַמִּשְׁפָּחָה - תֻּקְדַּשׁ הַשַּׁבָּת לְחִזּוּק הַקֶּשֶׁר, לְלִמּוּד עִם הַיְלָדִים, תָּשִׁיב אוֹתָנוּ אֶל עַצְמֵנוּ, לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ, לְרוּחָנִיּוּתֵנוּ, וְתָשִׁיב אֶת הָאִזּוּן הַנָּכוֹן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)