האזינו
תשפ"ה
 
  הַדַּיָּל שֶׁרָצָה לְהַרְגִּישׁ יְהוּדִי

 
  "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" (כז-כ) פָּתַח ר' שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן אֶת שִׂיחָתוֹ וְחִיּוּךְ רָחָב נָסוּךְ עַל פָּנָיו: "כָּתִית לַמָּאוֹר" - "כִּתְתוּ עַצְמְכֶם עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה"

"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" (כז-כ) פָּתַח ר' שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן אֶת שִׂיחָתוֹ וְחִיּוּךְ רָחָב נָסוּךְ עַל פָּנָיו: "כָּתִית לַמָּאוֹר" - "כִּתְתוּ עַצְמְכֶם עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה".

אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהָאִיר בְּאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "'לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר' - אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה" (מְגִלָּה טז), "כָּתִית" - כְּתֹת אֶת עַצְמְךָ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה. אֲסַפֵּר לָכֶם מָשָׁל.

יְהוּדִי שָׁאַל פַּעַם אֶת הָרַבִּי מִקּוֹצְק זי"ע: מַדּוּעַ אֵין הָרַבִּי יוֹצֵא לָעוֹלָם לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת? הֲרֵי יֵשׁ הַרְבֵּה מַה לַּעֲשׂוֹת. מַדּוּעַ נִשְׁאָר הָרַבִּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ פְּנִימָה? אָמְנָם נָכוֹן, הַחֲסִידִים בָּאִים לְבֵית מִדְרָשׁוֹ וְהָרַבִּי מְדַבֵּר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה עֲמֻקִּים, אֲבָל מַדּוּעַ אֵינוֹ יוֹצֵא עַל פְּנֵי הָעוֹלָם?!

עָנָה לוֹ הָרַבִּי: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה.

בְּבֵית הָאֲסוּרִים נֶחְבְּשׁוּ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. הוֹשִׁיבוּ אוֹתָם בְּבוֹר חָשׁוּךְ וְקָטָן. וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ, בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין לְתָאֵר אֶת הָעִנּוּיִים שֶׁהָיוּ מְנַת חֶלְקָם שֶׁל אֲסִירֵי מַלְכוּת.

שְׁנַיִם מֵהֶם הָיוּ פִּקְּחִים, בַּעֲלֵי דַּעַת. הַשְּׁלִישִׁי הָיָה 'גֹּלֶם', בּוּר וְעַם הָאָרֶץ.

הַסּוֹהֲרִים הוֹרִידוּ לָהֶם בְּכָל יוֹם אֹכֶל לַבּוֹר. הַ'גֹּלֶם', שֶׁהָיָה חֲסַר דַּעַת, לֹא הִסְתַּדֵּר עִם עַצְמוֹ בִּגְלַל הַחֹשֶׁךְ הַנּוֹרָא שֶׁשָּׂרַר בַּבּוֹר. לֹא מָצָא אֶת הָאֹכֶל וְאֶת הַכַּף, נָפְלוּ לוֹ הַמַּאֲכָלִים וְאָבְדוּ לוֹ הַחֲפָצִים. הַשֵּׁנִי, הֶחָכָם, שֶׁנִּמְלְאוּ רַחֲמָיו עָלָיו, סִיַּע בְּיָדוֹ רַבּוֹת: לָקַח אֶת יָדוֹ וְהִכְנִיס לְתוֹכָהּ אֶת הַכַּף, אַחַר כָּךְ סִיַּע לוֹ לְהַעֲבִיר אֶת הָאֹכֶל מֵהַיָּד לַפֶּה... כָּךְ פְּעָמִים רַבּוֹת מִדֵּי יוֹם הִתְיַגַּע לְהַדְרִיכוֹ בַּחֹשֶׁךְ הַמֻּחְלָט, לְהִסְתּוֹבֵב לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, לַעֲמֹד וְלִשְׁכַּב וְכוּ'.

אֲבָל הַשְּׁלִישִׁי, כְּאִלּוּ עָמַד מִן הַצַּד, לֹא סִיַּע בְּיָדוֹ וְלוּ בְּמִקְצָת.

יוֹם אֶחָד, פָּנָה הַשֵּׁנִי לַשְּׁלִישִׁי וְשָׁאַל אוֹתוֹ בִּתְמִיהָה: "אָנוּ סוֹבְלִים יַחַד כָּאן בַּבּוֹר, וְאַתָּה בְּוַדַּאי מַבְחִין אֵיךְ אֲנִי מִתְאַמֵּץ עִם הַ'גֹּלֶם' הַזֶּה פְּעָמִים רַבּוֹת בַּיּוֹם עַד שֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהִתְקַדֵּם. מַדּוּעַ אֵינְךָ מְסַיְּעֵנִי, מַדּוּעַ תַּעֲמֹד מִן הַצַּד?"

הֵשִׁיב לוֹ הַשְּׁלִישִׁי: "בּוֹא וַאֲגַלֶּה לְךָ:

אָנוּ נִמְצָאִים בַּחֲשֵׁכָה. חָשׁוּךְ בַּבּוֹר. וְכַאֲשֶׁר הַחֹשֶׁךְ שׂוֹרֵר וְלֹא רוֹאִים מְאוּמָה, אַתָּה וְהוּא מִתְיַגְּעִים כִּמְעַט לָרִיק. הִנְּךָ מַשְׁקִיעַ בּוֹ מַאֲמַצִּים - לְלַמֵּד אוֹתוֹ אֵיךְ לֶאֱכֹל וְאֵיךְ לָזוּז - וּכְפִי הַנִּרְאֶה, הַדָּבָר לֹא יִסְתַּיֵּם לְעוֹלָם. כְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת אַתָּה מִתְאַמֵּץ, וְהוּא עֲדַיִן לֹא לָמַד כְּלוּם. אַךְ אֲנִי, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה עָסוּק אִתּוֹ, חוֹפֵר אֲנִי בַּקִּיר, קוֹדֵחַ בְּאֶצְבְּעוֹתַי חֹר. כַּאֲשֶׁר הַחֹר יִהְיֶה עָמֹק דַּיּוֹ - תַּחְדֹּר קֶרֶן אוֹר. יַחְדְּרוּ פְּנִימָה קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מֻעָטוֹת, מְעַט מִן הָאוֹר יִדְחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ, וְאָז מִמֵּילָא הוּא יִרְאֶה וּכְבָר לֹא יִצְטָרֵךְ לֹא לְךָ וְלֹא לִי. הוּא יֵדַע בְּעַצְמוֹ אֵיךְ לִשְׁתּוֹת וְלֶאֱכֹל..."

פִּלְאֵי פְּלָאִים.

"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר". הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן: "אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה" - לִקְדֹּחַ וּלְהַכְנִיס אוֹר. אִם יֵשׁ תּוֹרָה - נִכְנָס אוֹר, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ יֵשׁ כְּבָר הַכֹּל: שִׂמְחָה, שָׂשׂוֹן וִיקָר, כִּי חוֹדֵר בָּאָדָם פְּנִימָה - אוֹר!

וְאֵיךְ תָּאִיר לְךָ אֶת הָאוֹר? כֵּיצַד קוֹדְחִים כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר מֵהַתּוֹרָה? "כָּתִית לַמָּאוֹר" - כִּתְתוּ עַצְמְכֶם עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה. הַכַּוָּנָה הַפְּשׁוּטָה הִיא: לְהִתְיַגֵּעַ בַּעֲמַל הַתּוֹרָה, "לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה".

מְרֻמָּז כָּאן עוֹד: "כִּתְתוּ עַצְמְכֶם", כְּתֹת אֶת עַצְמִיּוּתְךָ, אֶת הָ'אֲנִי', תַּכְנִיעַ אֶת הַגַּאֲוָה. הַתּוֹרָה אֵינָהּ סוֹבֶלֶת אָדָם שֶׁלֹּא נִכְנָע - תַּשְׁלִיךְ אֶת הָ'אֲנִי' שֶׁלְּךָ לָאַשְׁפָּה... כַּאֲשֶׁר אַתָּה לוֹמֵד תּוֹרָה, תְּבַטֵּל אֶת הָאָנֹכִיּוּת שֶׁלְּךָ.

תַּלְמִיד חָכָם, בַּעַל חוּשׁ הַבְחָנָה מְיֻחָד, פִּקֵּחַ הַיּוֹדֵעַ לִבְחֹן אֲנָשִׁים, לָחַשׁ בְּאָזְנִי אֶת הַדָּבָר הַבָּא: פַּעַם אַחַת חִדֵּד אֶת מֹחוֹ וְהִצִּיב לְעַצְמוֹ מַטָּרָה לִבְחֹן אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁמְּשׂוֹחֲחִים אִתּוֹ. וְלֹא הָיָה אִישׁ מֵאֵלּוּ שֶׁשּׂוֹחַח עִמָּם, שֶׁלֹּא שָׁמַע מִמֶּנּוּ שְׁלֹשִׁים פַּעַם אֶת הַמִּלָּה "אֲנִי". וּבְמֶשֶׁךְ יוֹם שָׁלֵם אָמַר כָּל דּוֹבֵר וְדוֹבֵר לְפָחוֹת מָאתַיִם פְּעָמִים אֶת הַמִּלָּה "אֲנִי": אֲנִי אָכַלְתִּי, אֲנִי אָמַרְתִּי לְךָ, אֲנִי... אֲנִי... וַהֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִים מַה נּוֹתַר מִכָּל הָ'אֲנִי' הַזֶּה בְּסוֹף יָמָיו - רִמָּה וְתוֹלֵעָה, שֶׁכֵּן כָּתוּב: "וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה".

יְהוּדִי אֶחָד סִפֵּר לִי כִּי הוּא נוֹלַד לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים, לֹא לֵדַת הַגּוּף אֶלָּא לֵדַת הַנֶּפֶשׁ - שָׁב בִּתְשׁוּבָה. אַךְ הִתְאוֹנֵן בְּאָזְנַי וְכֹה אָמַר: "בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה, שָׁנָה וָחֵצִי אוֹ שְׁנָתַיִם לְהִתְחַזְּקוּתִי, הָיְתָה לִי סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בְּאֹפֶן נוֹרָא מַמָּשׁ. בְּכָל פְּנִיָּה, בְּכָל תְּנוּעוֹתַי בְּדֶרֶךְ חַיַּי הַחֲדָשָׁה, קִבַּלְתִּי סִיּוּעַ מֵהַשָּׁמַיִם. 'שָׁפְכוּ' עָלַי עֶזְרָה. אֲבָל אַחַר כָּךְ, הִתְחַלְתִּי לְאַבֵּד... כְּבָר לֹא נִתַּן לִי הַסִּיּוּעַ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה. מַה קָּרָה? לָמָּה זֶה קוֹרֶה לִי?" שָׁאַל.

הֵשַׁבְתִּי לוֹ: כָּתוּב בְּקֹהֶלֶת "וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר" (קֹהֶלֶת ט-יא). הַפְּשָׁט, שֶׁהֶחָכָם לֹא מַשִּׂיג לֶחֶם יוֹתֵר מֵהַטִּפֵּשׁ. עֲשִׁירִים רַבִּים אֵינָם חֲכָמִים, כִּי לֹא הַחָכְמָה מְבִיאָה אֶת הַלֶּחֶם הַיּוֹמִי.

שָׁאַל הָרַב מִקּוֹצְק: בְּסֵדֶר, הַלֶּחֶם לֹא מַגִּיעַ דֶּרֶךְ הַחָכְמָה, אֲבָל לָמָּה הֻזְכְּרוּ רַק הַחֲכָמִים? וְכִי דַּוְקָא לַחֲכָמִים אֵין לֶחֶם?!

וּבֵאֵר: כֵּן, כֵּן, דַּוְקָא הֵם מַפְסִידִים, לָהֶם לֹא מְכִינִים. לָמָּה וּמַדּוּעַ? כִּי אוֹמְרִים לוֹ, לֶ"חָכָם": אַתָּה חָכָם גָּדוֹל, לֵךְ תְּחַפֵּשׂ בְּעַצְמְךָ... הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ לְהִסְתַּדֵּר לְבַד, כִּבְיָכוֹל - בְּבַקָּשָׁה! ---

וְכָךְ גַּם בְּרוּחָנִיּוּת. בַּתְּחִלָּה חָשַׁבְתָּ לְעַצְמְךָ: אֲנִי עֲדַיִן 'כְּלוּם', הִנְנִי דַּל בְּמַעֲשִׂים. וְכַאֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ כָּךְ - נָתְנוּ לְךָ מִן הַשָּׁמַיִם. אֲבָל אַט-אַט הִתְחַלְתָּ לַחְשֹׁב: אֲנִי כְּבָר צַדִּיק... אֲנִי... אֲנִי... אוֹמְרִים לְךָ מִשָּׁמַיִם: נוּ-נוּ, אַתָּה צַדִּיק, לֹא זָקוּק יוֹתֵר לְעֶזְרָה, בְּסֵדֶר גָּמוּר... וּכְבָר לֹא נוֹתְנִים לְךָ אוֹתָהּ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

 

 
Main Page Main Page Download This Article