Otzarot-Article

"וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת" (לא-יז) "לָמָּה, לָמָּה נִהְיֶה כְּאוֹתוֹ שֵׁיךְ כְּסִיל?" הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן אַגָּסִי זַצַ"ל מִבַּגְדַּד קוֹרֵא מִנַּהֲמַת לִבּוֹ.

מַהוּ הַמַּעֲשֶׂה בַּשֵּׁיךְ הַכְּסִיל? כָּךְ מְסֻפָּר בַּסֵּפֶר "אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ" עַל סֵדֶר הַסְּלִיחוֹת: מַעֲשֶׂה בְּשֵׁיךְ נִכְבָּד בִּכְפָר נִדָּח, כְּמֶלֶךְ בִּגְדוּד הָיָה. נָשָׁיו לוֹ שְׁפָחוֹת, צֶאֱצָאָיו מְשָׁרְתִים, עוֹבְדִים בַּשָּׂדוֹת וְרוֹעִים בַּמִּרְעֶה. יוֹם אֶחָד שָׁלַח מוֹשֵׁל הַכְּפָר שֶׁמִּתְקָרֵב מוֹעֵד תַּשְׁלוּם הַמַּס לַמֶּלֶךְ. צָחַק הַכַּפְרִי צְחוֹק גָּדוֹל: "מַה לִּי וְלַמֶּלֶךְ? הוּא מִתְגּוֹרֵר בְּעִיר הַבִּירָה, וַאֲנִי הַמֶּלֶךְ כָּאן בְּאָהֳלִי, שַׁלִּיט כָּל יָכוֹל בְּבֵיתִי וּבַאֲחוּזָתִי! יִהְיוּ לוֹ לַמֶּלֶךְ אוֹצְרוֹת מַמְלַכְתּוֹ וַאֲנִי אֶשְׁמֹר אֶת כַּסְפִּי לְעַצְמִי".

אָמְרוּ לוֹ שְׁכֵנָיו וּמַכָּרָיו: "אַל תִּתְגָּרֶה בָּרָשׁוּת. גָּדוֹל הוּא הַמֶּלֶךְ וְרַב כֹּחַ, אֵין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָאָיו!"

צָחַק וְאָמַר: "הֲבָלִים! הַמִּדְבָּר הוּא מַמְלַכְתֵּנוּ, אֵין לָהֶם דְּרִיסַת רֶגֶל בּוֹ!"

מוֹעֵד הַתַּשְׁלוּם קָרֵב וּבָא, וְהַכֹּל מִהֲרוּ לְסַלֵּק אֶת חוֹבָם. רַק הַשֵּׁיךְ עָמַד בְּמִרְיוֹ וְהִתְמִיד בְּסֵרוּבוֹ.

עָבַר הַמּוֹעֵד, וּמְאוּמָה לֹא אֵרַע. צָחַק וְלָעַג לְכָל שְׁכֵנָיו וּמַכָּרָיו. "הָרוֹאִים אַתֶּם מִי צָדַק, כַּמָּה סְכָלִים הֱיִיתֶם שֶׁשִּׁלַּמְתֶּם אֶת הַמַּס. מַה לָּכֶם וְלַמֶּלֶךְ וּלְמִסָּיו?!"

נָבוֹכוּ וּמָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי הַצֶּדֶק אִתּוֹ, אוּלַי הִזְדָּרְזוּ וְשִׁלְּמוּ בְּלֹא צֹרֶךְ...

חָלַף שָׁבוּעַ, חָלְפוּ שְׁבוּעַיִם, וּפְלֻגַּת חַיָּלִים הוֹפִיעָה. קִבְּלוּ מֵהַמּוֹשֵׁל אֶת רְשִׁימַת הַמְשַׁלְּמִים וְאֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַמִּשְׁתַּמֵּט, וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם לְאָהֳלוֹ. צִוּוּ לְהָבִיאוֹ, הִכְפִּישׁוּ כְּבוֹדוֹ לְעֵינֵי נְשׁוֹתָיו וְצֶאֱצָאָיו, וְצִוּוּהוּ לַעֲרֹךְ לִפְנֵיהֶם סְעוּדָה. טָבַח כֶּבֶשׂ וְעָרַךְ כִּירָה, וְשֵׁרֵת לִפְנֵיהֶם כְּעֶבֶד נִרְצָע. הוֹרוּהוּ לְהַאֲכִיל וּלְהַשְׁקוֹת אֶת סוּסֵיהֶם וְעָשׂוּ בְּאָהֳלוֹ כִּבְתוֹךְ שֶׁלָּהֶם. לָקְחוּ, רָמְסוּ, הִשְׁחִיתוּ, עָלְבוּ, גָּעֲרוּ, הִכּוּ, וְלֹא הָלְכוּ בְּטֶרֶם שָׁקַל לִידֵיהֶם אֶת הַכֶּסֶף בִּמְלוֹאוֹ. דְּמֵי הַמַּס, בְּתוֹסֶפֶת הַקְּנָס...

נָדוּ לוֹ כָּל בְּנֵי הַכְּפָר: מָה הוֹעִיל בְּהִתְרַבְרְבוּתוֹ? מֵהַמַּס - לֹא חָמַק, וְאַף שִׁלֵּם קְנָס, וְלֹא עוֹד אֶלָּא רָמְסוּ כְּבוֹדוֹ לְעָפָר, עָלְבוּ בְּלֹא רַחֵם, אַף הִשְׁחִיתוּ וְחָמְסוּ, וַהֲפָכוּהוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.

וְאַיֵּה הֲדַר גְּאוֹנוֹ, אַיֵּה הַכְרָזָתוֹ כִּי מֶלֶךְ הוּא בַּאֲחֻזָּתוֹ. מָה הוֹעִילָה לוֹ הִתְחַכְּמוּתוֹ, כַּמָּה הִפְסִיד בְּהִתְמַהְמְהוּתוֹ.

וְהַנִּמְשָׁל: מַה ה' אֱלֹקֵינוּ דּוֹרֵשׁ מֵעִמָּנוּ? כִּי אִם לְיִרְאָה אוֹתוֹ. וְאִם חָטָאנוּ, שֶׁנָּשׁוּב לְפָנָיו בִּתְשׁוּבָה בִּימֵי הַתְּשׁוּבָה. זְרִיזִים מַקְדִּימִים וּמְשַׁלְּמִים חוֹבָם, שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה וְזוֹכִים בַּדִּין לְשָׁנָה טוֹבָה. אֲבָל יֵשׁ חָלִילָה הַמִּתְחַכְּמִים. "מַה לָּנוּ וְלַמֶּלֶךְ..." הֵם אוֹמְרִים. הוּא - בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וְאָנוּ הַשַּׁלִּיטִים עַל גּוֹרָלֵנוּ פֹּה.

וְאָז, רַחֲמָנָא לִצְלַן, מַגִּיעִים הַשְּׁלוּחִים. "וָחֳלָיִים רַבִּים וְנֶאֱמָנִים", רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָם. בָּאִים לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב, לַהֲשִׁיבֵנוּ בִּתְשׁוּבָה.

וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹס, לֹא תִּהְיֶה בְּרֵירָה - סוֹפֵנוּ לָשׁוּב, בְּטוֹב אוֹ בְּרָע. הַדְּבָרִים מְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה, בְּפָרָשַׁת הַתּוֹכֵחָה. וְכָךְ נִקְרָא הַשָּׁבוּעַ בַּתּוֹרָה: "וְחָרָה אַפִּי בוֹ... וַעֲזַבְתִּים, וְהִסְתַּרְתִּי פָנָי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא: הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלוֹקַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה".

אָז לָמָּה לְחַכּוֹת, מַדּוּעַ לְהַמְתִּין, מַדּוּעַ לֹא לְשַׁלֵּם מִיַּד, לָשׁוּב מִבְּעוֹד מוֹעֵד, וְלַחֲסֹךְ אֶת כָּל הַצַּעַר וְהַמַּכְאוֹב?

נָשׁוּב לְאוֹתוֹ שֵׁיךְ. מַה שֶּׁהָיָה - הָיָה, וְהוֹתִיר זִכָּרוֹן מַר וְצוֹרֵב. עָבְרָה שָׁנָה, וְהַמּוֹשֵׁל שָׁלַח שׁוּב: קָרֵב וּבָא מוֹעֵד תַּשְׁלוּם הַמַּס. מִי יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן לְשַׁלֵּם? כַּמּוּבָן, אוֹתוֹ שֵׁיךְ!

אֲבָל מַה נֹּאמַר אִם גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת יִתְעַלֵּם. אִם גַּם עַתָּה יֹאמַר: "מַה לִּי וְלַמֶּלֶךְ, הוּא מִתְגּוֹרֵר בְּעִיר הַבִּירָה וַאֲנִי הַמֶּלֶךְ כָּאן בַּאֲחוּזָתִי".

נִמְשֹׁךְ בִּכְתֵפֵינוּ: "מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו".

וְאָנוּ, כְּלוּם אֵינֶנּוּ כְּאוֹתוֹ שֵׁיךְ? אֶשְׁתָּקַד הִתְמַהְמַהְנוּ מִלָּשׁוּב - וְהַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת הֵן לֹא הָיְתָה סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. הַקֶּטֶל בַּכְּבִישִׁים, בָּתֵּי הַחוֹלִים הַמְלֵאִים, יֹקֶר הַמִּחְיָה וּמַכַּת הָאַבְטָלָה, הֵן מֻכִּים אָנוּ מִכָּל צַד, חֲבוּלִים וַחֲבוּטִים - וְעַתָּה שׁוּב הִגִּיעָה הָעֵת. הָבָה נִזְדָּרֵז וְנָשׁוּב, וְהַגַּלְגַּל יֵהָפֵךְ לְטוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ניצבים וילך תשפ"ד
	מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל כַּשְׁרוּת, שֶׁפָּעֲלָה נִפְלָאוֹת
	"וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת" (לא-יז) "לָמָּה, לָמָּה נִהְיֶה כְּאוֹתוֹ שֵׁיךְ כְּסִיל "וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת" (לא-יז) "לָמָּה, לָמָּה נִהְיֶה כְּאוֹתוֹ שֵׁיךְ כְּסִיל?" הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן אַגָּסִי זַצַ"ל מִבַּגְדַּד קוֹרֵא מִנַּהֲמַת לִבּוֹ. מַהוּ הַמַּעֲשֶׂה בַּשֵּׁיךְ הַכְּסִיל? כָּךְ מְסֻפָּר בַּסֵּפֶר "אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ" עַל סֵדֶר הַסְּלִיחוֹת: מַעֲשֶׂה בְּשֵׁיךְ נִכְבָּד בִּכְפָר נִדָּח, כְּמֶלֶךְ בִּגְדוּד הָיָה. נָשָׁיו לוֹ שְׁפָחוֹת, צֶאֱצָאָיו מְשָׁרְתִים, עוֹבְדִים בַּשָּׂדוֹת וְרוֹעִים בַּמִּרְעֶה. יוֹם אֶחָד שָׁלַח מוֹשֵׁל הַכְּפָר שֶׁמִּתְקָרֵב מוֹעֵד תַּשְׁלוּם הַמַּס לַמֶּלֶךְ. צָחַק הַכַּפְרִי צְחוֹק גָּדוֹל: "מַה לִּי וְלַמֶּלֶךְ? הוּא מִתְגּוֹרֵר בְּעִיר הַבִּירָה, וַאֲנִי הַמֶּלֶךְ כָּאן בְּאָהֳלִי, שַׁלִּיט כָּל יָכוֹל בְּבֵיתִי וּבַאֲחוּזָתִי! יִהְיוּ לוֹ לַמֶּלֶךְ אוֹצְרוֹת מַמְלַכְתּוֹ וַאֲנִי אֶשְׁמֹר אֶת כַּסְפִּי לְעַצְמִי". אָמְרוּ לוֹ שְׁכֵנָיו וּמַכָּרָיו: "אַל תִּתְגָּרֶה בָּרָשׁוּת. גָּדוֹל הוּא הַמֶּלֶךְ וְרַב כֹּחַ, אֵין מִסְפָּר לִגְדוּדֵי צְבָאָיו!" צָחַק וְאָמַר: "הֲבָלִים! הַמִּדְבָּר הוּא מַמְלַכְתֵּנוּ, אֵין לָהֶם דְּרִיסַת רֶגֶל בּוֹ!" מוֹעֵד הַתַּשְׁלוּם קָרֵב וּבָא, וְהַכֹּל מִהֲרוּ לְסַלֵּק אֶת חוֹבָם. רַק הַשֵּׁיךְ עָמַד בְּמִרְיוֹ וְהִתְמִיד בְּסֵרוּבוֹ. עָבַר הַמּוֹעֵד, וּמְאוּמָה לֹא אֵרַע. צָחַק וְלָעַג לְכָל שְׁכֵנָיו וּמַכָּרָיו. "הָרוֹאִים אַתֶּם מִי צָדַק, כַּמָּה סְכָלִים הֱיִיתֶם שֶׁשִּׁלַּמְתֶּם אֶת הַמַּס. מַה לָּכֶם וְלַמֶּלֶךְ וּלְמִסָּיו?!" נָבוֹכוּ וּמָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי הַצֶּדֶק אִתּוֹ, אוּלַי הִזְדָּרְזוּ וְשִׁלְּמוּ בְּלֹא צֹרֶךְ... חָלַף שָׁבוּעַ, חָלְפוּ שְׁבוּעַיִם, וּפְלֻגַּת חַיָּלִים הוֹפִיעָה. קִבְּלוּ מֵהַמּוֹשֵׁל אֶת רְשִׁימַת הַמְשַׁלְּמִים וְאֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַמִּשְׁתַּמֵּט, וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם לְאָהֳלוֹ. צִוּוּ לְהָבִיאוֹ, הִכְפִּישׁוּ כְּבוֹדוֹ לְעֵינֵי נְשׁוֹתָיו וְצֶאֱצָאָיו, וְצִוּוּהוּ לַעֲרֹךְ לִפְנֵיהֶם סְעוּדָה. טָבַח כֶּבֶשׂ וְעָרַךְ כִּירָה, וְשֵׁרֵת לִפְנֵיהֶם כְּעֶבֶד נִרְצָע. הוֹרוּהוּ לְהַאֲכִיל וּלְהַשְׁקוֹת אֶת סוּסֵיהֶם וְעָשׂוּ בְּאָהֳלוֹ כִּבְתוֹךְ שֶׁלָּהֶם. לָקְחוּ, רָמְסוּ, הִשְׁחִיתוּ, עָלְבוּ, גָּעֲרוּ, הִכּוּ, וְלֹא הָלְכוּ בְּטֶרֶם שָׁקַל לִידֵיהֶם אֶת הַכֶּסֶף בִּמְלוֹאוֹ. דְּמֵי הַמַּס, בְּתוֹסֶפֶת הַקְּנָס... נָדוּ לוֹ כָּל בְּנֵי הַכְּפָר: מָה הוֹעִיל בְּהִתְרַבְרְבוּתוֹ? מֵהַמַּס - לֹא חָמַק, וְאַף שִׁלֵּם קְנָס, וְלֹא עוֹד אֶלָּא רָמְסוּ כְּבוֹדוֹ לְעָפָר, עָלְבוּ בְּלֹא רַחֵם, אַף הִשְׁחִיתוּ וְחָמְסוּ, וַהֲפָכוּהוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה. וְאַיֵּה הֲדַר גְּאוֹנוֹ, אַיֵּה הַכְרָזָתוֹ כִּי מֶלֶךְ הוּא בַּאֲחֻזָּתוֹ. מָה הוֹעִילָה לוֹ הִתְחַכְּמוּתוֹ, כַּמָּה הִפְסִיד בְּהִתְמַהְמְהוּתוֹ. וְהַנִּמְשָׁל: מַה ה' אֱלֹקֵינוּ דּוֹרֵשׁ מֵעִמָּנוּ? כִּי אִם לְיִרְאָה אוֹתוֹ. וְאִם חָטָאנוּ, שֶׁנָּשׁוּב לְפָנָיו בִּתְשׁוּבָה בִּימֵי הַתְּשׁוּבָה. זְרִיזִים מַקְדִּימִים וּמְשַׁלְּמִים חוֹבָם, שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה וְזוֹכִים בַּדִּין לְשָׁנָה טוֹבָה. אֲבָל יֵשׁ חָלִילָה הַמִּתְחַכְּמִים. "מַה לָּנוּ וְלַמֶּלֶךְ..." הֵם אוֹמְרִים. הוּא - בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וְאָנוּ הַשַּׁלִּיטִים עַל גּוֹרָלֵנוּ פֹּה. וְאָז, רַחֲמָנָא לִצְלַן, מַגִּיעִים הַשְּׁלוּחִים. "וָחֳלָיִים רַבִּים וְנֶאֱמָנִים", רָעִים בִּשְׁלִיחוּתָם. בָּאִים לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב, לַהֲשִׁיבֵנוּ בִּתְשׁוּבָה. וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹס, לֹא תִּהְיֶה בְּרֵירָה - סוֹפֵנוּ לָשׁוּב, בְּטוֹב אוֹ בְּרָע. הַדְּבָרִים מְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה, בְּפָרָשַׁת הַתּוֹכֵחָה. וְכָךְ נִקְרָא הַשָּׁבוּעַ בַּתּוֹרָה: "וְחָרָה אַפִּי בוֹ... וַעֲזַבְתִּים, וְהִסְתַּרְתִּי פָנָי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא: הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלוֹקַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה". אָז לָמָּה לְחַכּוֹת, מַדּוּעַ לְהַמְתִּין, מַדּוּעַ לֹא לְשַׁלֵּם מִיַּד, לָשׁוּב מִבְּעוֹד מוֹעֵד, וְלַחֲסֹךְ אֶת כָּל הַצַּעַר וְהַמַּכְאוֹב? נָשׁוּב לְאוֹתוֹ שֵׁיךְ. מַה שֶּׁהָיָה - הָיָה, וְהוֹתִיר זִכָּרוֹן מַר וְצוֹרֵב. עָבְרָה שָׁנָה, וְהַמּוֹשֵׁל שָׁלַח שׁוּב: קָרֵב וּבָא מוֹעֵד תַּשְׁלוּם הַמַּס. מִי יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן לְשַׁלֵּם? כַּמּוּבָן, אוֹתוֹ שֵׁיךְ! אֲבָל מַה נֹּאמַר אִם גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת יִתְעַלֵּם. אִם גַּם עַתָּה יֹאמַר: "מַה לִּי וְלַמֶּלֶךְ, הוּא מִתְגּוֹרֵר בְּעִיר הַבִּירָה וַאֲנִי הַמֶּלֶךְ כָּאן בַּאֲחוּזָתִי". נִמְשֹׁךְ בִּכְתֵפֵינוּ: "מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו". וְאָנוּ, כְּלוּם אֵינֶנּוּ כְּאוֹתוֹ שֵׁיךְ? אֶשְׁתָּקַד הִתְמַהְמַהְנוּ מִלָּשׁוּב - וְהַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת הֵן לֹא הָיְתָה סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. הַקֶּטֶל בַּכְּבִישִׁים, בָּתֵּי הַחוֹלִים הַמְלֵאִים, יֹקֶר הַמִּחְיָה וּמַכַּת הָאַבְטָלָה, הֵן מֻכִּים אָנוּ מִכָּל צַד, חֲבוּלִים וַחֲבוּטִים - וְעַתָּה שׁוּב הִגִּיעָה הָעֵת. הָבָה נִזְדָּרֵז וְנָשׁוּב, וְהַגַּלְגַּל יֵהָפֵךְ לְטוֹבָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)