Otzarot-Article

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) מַעֲשֶׂה בְּבַעַל מְלָאכָה עָנִי, מְטֻפָּל בְּמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה. בְּדֹחַק הִתְפַּרְנֵס מִיגִיעוֹ, גִּלְגֵּל חוֹבוֹת פְּעוּטִים, חַי מֵהַיָּד לַפֶּה.

הַבַּת הַגְּדוֹלָה בָּגְרָה וְהַיְּהוּדִי בָּא בִּדְבָרִים עִם אִשְׁתּוֹ: "עוֹד מְעַט יִתְדַּפְּקוּ הַשַּׁדְכָנִים עַל דַּלְתֵּנוּ, יִשְׁאֲלוּ כַּמָּה הֵכַנּוּ לַנְּדוּנְיָה, וְאֵין לָנוּ פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ".

אָמְרָה הָאִשָּׁה: "רַבּוֹת חָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ וְלִבִּי דַּוָּי. הֲבָאתָ לִזְרוֹת מֶלַח עַל פְּצָעַי?!"

אָמַר לָהּ: "חָלִילָה וְחָס, אֶלָּא שֶׁחָשַׁבְתִּי עַל עֵצָה, לְהַקְדִּים תְּרוּפָה לַמַּכָּה. תְּנִי לִי רְשׁוּת וַאֲסוֹבֵב בָּעֲיָרוֹת לְצֹרֶךְ "הַכְנָסַת כַּלָּה", זֶה יִתֵּן מַטְבֵּעַ וְזֶה שְׁתַּיִם, וּפְרוּטָה לִפְרוּטָה תִּצְטָרֵף"...

אָמְרָה: "בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא".

"מַדּוּעַ?" תָּמַהּ.

אָמְרָה: "לֹא דַּי לִי בְּצָרוֹתַי, עוֹד אֶהְיֶה עֲגוּנָה?! אַתָּה תִּסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל וְתִשְׁכַּח שֶׁיֵּשׁ לְךָ אִשָּׁה וּמִשְׁפָּחָה. וּבֵינְתַיִם תַּגִּיעַ הַבַּת לְפִרְקָהּ וְהָאָב אֵינֶנּוּ, נֶעְלַם!"...

הֵבִין לַחֲשָׁשָׁהּ וְהִבְטִיחַ: "לֹא אֵצֵא אֶלָּא לְסִבּוּב קָצָר. בְּתוֹךְ שָׁנָה אֶהְיֶה כָּאן בַּחֲזָרָה".

שָׁמְעָה וְנָחָה דַּעְתָּהּ.

קִבֵּל בִּרְכָתָהּ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. נָשָׂא חֵן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְקִבֵּץ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה. הֵמִיר אֶת הַפְּרוּטוֹת בְּמַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְאוֹתָם בְּדִינְרֵי זָהָב, וּלְאַט לְאַט קִבֵּץ נְדוּנְיָה הֲגוּנָה. עָבְרוּ עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים וְזָכַר הַבְטָחָתוֹ. עָשָׂה דַּרְכּוֹ חֲזָרָה, וּצְרוֹרוֹת הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ: דִּינְרֵי הַזָּהָב, מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף וּפְרוּטוֹת הַנְּחֹשֶׁת.

בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ, יוֹמַיִם לִפְנֵי תֹּם הַמּוֹעֵד, מָצָא עַצְמוֹ בָּעִיר הַסְּמוּכָה לְיִשּׁוּבוֹ. מַסָּעוֹ עוֹמֵד לְהַגִּיעַ לְקִצּוֹ. שָׁאַל הֵיכָן יוּכַל לְהִתְאַכְסֵן בְּשַׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ כֻּלָּם: "פְּלוֹנִי הַגְּבִיר מַכְנִיס אוֹרְחִים מֵאֵין כָּמוֹהוּ. אֲגַף מְיֻחָד הִקְצָה לָהֶם, וּמְקַבְּלָם בִּכְבוֹד מְלָכִים!"

הָלַךְ אֶצְלוֹ וְהִתְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה. הֶעָשִׁיר הִנְחָהוּ לְחַדְרוֹ וְאָמַר לוֹ שֶׁיַּרְגִּישׁ בַּבַּיִת. הַשַּׁבָּת קָרְבָה וְעִמָּהּ דְּאָגָה: מַה יַּעֲשֶׂה בִּצְרוֹרוֹת כַּסְפּוֹ? תָּמִיד נְשָׂאָם הוּא עִמּוֹ, וּבְשַׁבָּתוֹת הֶחְבִּיאָם בִּמְקוֹמוֹת סֵתֶר. אֲבָל עַתָּה, בְּבַיִת זָר הוּא. מְשָׁרְתִים מִסְתּוֹבְבִים וְאוֹרְחִים נוֹסָפִים. אֵין לִבְטֹחַ בְּאִישׁ.

פָּנָה לְחַפֵּשׂ אֶת בַּעַל הַבַּיִת וְשָׁאַל אִם יוּכַל לְהַפְקִיד אֶצְלוֹ אֶת כַּסְפּוֹ.

"בְּשִׂמְחָה", עָנָהוּ הֶעָשִׁיר. "אָשִׂים אֶת צְרוֹרוֹתֶיךָ בַּכַּסֶּפֶת שֶׁלִּי".

מָסַר לְיָדָיו אֶת הַצְּרוֹרוֹת וְחָשׁ כִּי אֶבֶן נָגֹלָה מֵעַל לִבּוֹ.

הַשַּׁבָּת נִכְנְסָה וְהִתְלַוָּה אֶל מְאָרְחוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. פְּנֵי הַמְּאָרֵחַ קָרְנוּ בְּאוֹר קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת. רַק בַּתְּפִלָּה הֵבִין הָאוֹרֵחַ שֶׁתִּתָּכֵן סִבָּה נוֹסֶפֶת לַשִּׂמְחָה... מֶה עָשָׂה, בְּאֵיזוֹ שְׁטוּת נִתְקַף. שָׁנָה שְׁלֵמָה מְכַתֵּת הוּא רַגְלָיו, אוֹסֵף פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, עֲתִיד בִּתּוֹ מוּטָל כָּאן עַל הַכַּף וְהוּא מָסַר אֶת כָּל הַכֶּסֶף לְאָדָם זָר בְּלֹא לִטּוֹל קַבָּלָה. אֵיזוֹ קַלּוּת דַּעַת, נִמְהָרוּת חֲפוּזָה. מִי לֹא הָיָה שָׂמֵחַ אִם הָיָה נוֹפֵל לִרְשׁוּתוֹ אוֹצָר כָּזֶה בְּלֹא טִרְחָה.

כְּבָר לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְכַּוֵּן בַּתְּפִלָּה, פְּזוּר דַּעַת הָיָה בַּקִּדּוּשׁ וְהָאֹכֶל נִתְקַע בִּגְרוֹנוֹ בַּסְּעוּדָה.

וַאֲשֶׁר יָגוֹר, בָּא. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אֶת צְרוֹרוֹ, דָּחָהוּ הַמְּאָרֵחַ בְּקָשׁ: "מַה הַחִפָּזוֹן? נָשׁוּב הַבַּיְתָה, נַבְדִּיל עַל הַיַּיִן, נִטֹּל יָדַיִם לִמְלַוֵּה מַלְכָּה"...

בְּקֹשִׁי טָעַם כַּזַּיִת, כְּעַל קוֹצִים יָשַׁב. לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שָׁב וְשָׁאַל: "הַאוּכַל לְקַבֵּל אֶת כַּסְפִּי בַּחֲזָרָה?"

לְהַפְתָּעָתוֹ עָנָה הַמְּאָרֵחַ: "בְּוַדַּאי, הִגִּיעַ הַזְּמַן. הַמְתֵּן וְאֵלֵךְ לְהָבִיאוֹ".

הָאֻמְנָם יָבִיא?!

הַמְּאָרֵחַ חָזַר וּשְׁלֹשֶׁת הַצְּרוֹרוֹת בְּיָדוֹ. עֵינֵי הָאוֹרֵחַ אוֹרוּ. אַךְ רֶגַע אֶחָד, הַאִם לֹא נָטַל בַּעַל הַבַּיִת מִתְּכוּלָתָם?

בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת פָּתַח הָאוֹרֵחַ צְרוֹר אַחַר צְרוֹר, וְנָחָה דַּעְתּוֹ: מִן הָאֶחָד בָּרְקוּ מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב, מִן הַשֵּׁנִי הִבְהִיקוּ מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף וּבַשְּׁלִישִׁי נָצְצוּ מַטְבְּעוֹת הַנְּחֹשֶׁת.

נָטַל אֶת צְרוֹר דִּינְרֵי הַזָּהָב וּשְׁפָכָם עַל הַשֻׁלְחָן, לְעֵינֵי הַמְּאָרֵחַ, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַכְחִישׁ. בִּלְהִיטוּת מָנָה - וְהַמִּסְפָּר תּוֹאֵם. לְפָחוֹת זֶה... שָׁב וְהִכְנִיסָם לַשַּׂקִּית.

עַתָּה הִגִּיר אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף, מָנָה בְּקַדַּחְתָנוּת וְנָחָה דַּעְתּוֹ. גַּם מֵהֶם לֹא חָסַר דָּבָר. הוֹשִׁיט יָדוֹ לַשַּׂקִּית הַשְּׁלִישִׁית, וְהִנֵּה חָשׁ חֲבָטָה בִּזְרוֹעוֹ!

הַמְּאָרֵחַ הִנִּיחַ עָלָיו יָדוֹ בְּתַקִּיפוּת וְאָמַר: "בִּמְחִילָה, ר' יְהוּדִי, עַד כָּאן!"

נָשָׂא עֵינַיִם תְּמֵהוֹת, וְהַמְאָרֵחַ אָמַר: "וּמָה, כְּסָבוּר הָיִיתָ שֶׁאֵין עֵינַי בְּרֹאשִׁי? שֶׁלֹּא רָאִיתִי פִּזּוּר דַּעְתְּךָ בַּתְּפִלָּה, שֶׁלֹּא רָאִיתִי מוּעָקָתְךָ בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, שֶׁלֹּא חַשְׁתִּי בַּבְּהִילוּת שֶׁבְּקוֹלְךָ כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ אֶת כַּסְפְּךָ. הֲרֵי אֵין לְכָךְ אֶלָּא הֶסְבֵּר אֶחָד: שֶׁחֲשַׁדְתָּנִי כְּגַנָּב. לֹא, אַל תַּכְחִישׁ. אַךְ לֹא דַּנְתִּיךָ לְכַף חוֹבָה. אוֹצָרְךָ הוּא, וַאֲנִי אֵינִי מֻכָּר לְךָ, וּמַדּוּעַ תִּתֵּן בִּי אֱמוּנְךָ. כְּשֶׁמָּסַרְתִּי לְךָ אֶת הַכֶּסֶף, פָּתַחְתָּ אֶת הַשַּׂקִּיּוֹת בִּלְהִיטוּת, וְהֵבַנְתִּי לַחֲשָׁשְׁךָ. כְּשֶׁהִגַּרְתָּ אֶת הַזְּהוּבִים לַשֻּׁלְחָן וּמָנִיתָ בְּקַדַּחְתָנוּת, לְנֶגֶד עֵינַי, לֹא נִפְגַּעְתִּי. זְכוּתְךָ לְהַרְגִּיעַ אֶת חֲשָׁשְׁךָ. אַחַר כָּךְ מָנִיתָ אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף, וְהַכֹּל כַּשּׁוּרָה. אֲבָל בְּבוֹאֲךָ לִמְנוֹת אֶת מַטְבְּעוֹת הַנְּחֹשֶׁת, זוֹ כְּבָר פְּגִיעָה!

וְכִי מַה סָּבוּר אַתָּה, שֶׁבְּמַטְבְּעוֹת הַזָּהָב לֹא שָׁלַחְתִּי יָד, אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף הֶחְזַרְתִּי בִּמְלוֹאָם - וּבִפְרוּטוֹת הַנְּחֹשֶׁת אֶעֱשֹׁקְךָ?!"...

"וּבְכֵן, מַה דַּעְתְּכֶם, צוֹדֵק הַמְּאָרֵחַ אוֹ לֹא?"

לִכְאוֹרָה, בְּוַדַּאי הוּא צוֹדֵק. הֵן כְּבָר הוֹכִיחַ שֶׁטּוֹב וּמֵיטִיב הוּא, צַדִּיק וְיָשָׁר. עָוֶל הוּא לַחְשֹׁד בּוֹ עַתָּה וּפְגִיעָה בִּכְבוֹדוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת לְנֶגֶד עֵינָיו.

וּבְכֵן, הַבִּיטוּ נָא וּרְאוּ. בְּכָל עֶרֶב, בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, אוֹמְרִים אָנוּ "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי". מַפְקִידִים אָנוּ בְּיַד הַבּוֹרֵא אֶת הַיָּקָר לָנוּ מִכֹּל, אֶת הַחַיִּים. קָמִים בַּבֹּקֶר וּמוֹדִים "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה"; "דִּינְרֵי הַזָּהָב" הֻחְזְרוּ בִּשְׁלֵמוּתָם. עַתָּה סוֹפְרִים אָנוּ אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' פּוֹקֵחַ עִוְּרִים". הָרְאִיָּה כְּתִקְנָהּ. "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מַתִּיר אֲסוּרִים. זוֹקֵף כְּפוּפִים. הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָּבֶר" - הַכֹּל עַל מְכוֹנוֹ. גַּם מִ"דִּינְרֵי הַכֶּסֶף" לֹא נִפְקַד דָּבָר. אֲבָל כְּשֶׁזֶּה מַגִּיעַ לַפַּרְנָסָה, לְ"דִינְרֵי הַנְּחֹשֶׁת", אֵין אָנוּ סוֹמְכִים עָלָיו.

אָמְנָם חֲזַ"ל אָמְרוּ, כִּי "מִי שֶׁנּוֹתֵן חַיִּים קוֹצֵב מְזוֹנוֹת", אֲבָל אָנוּ לֹא רְגוּעִים: מְזוֹנוֹת נָתַן, וּפַרְנָסָה? - מִי יוֹדֵעַ"...

וְזוֹ לְמַעֲשֶׂה הַהַדְגָּשָׁה בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, הַיְּדִיעָה שֶׁ"אֲנִי אֲבָרֲכֵם": יְבָרֶכְךָ ה'... יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ... יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם... שָׁלוֹם".

זֶה הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין גּוֹי לִיהוּדִי. בֵּין בִּרְכַּת עֵשָׂו לְבִרְכַּת יַעֲקֹב. בְּעֵשָׂו נֶאֱמַר: "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל". 'יִהְיֶה' כְּמֵעַצְמוֹ, בְּלֹא אִזְכּוּר שֵׁם שָׁמַיִם. אֲבָל בְּבִרְכַּת יַעֲקֹב נֶאֱמַר: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ", אֱלֹקִים הוּא הַנּוֹתֵן וְלָבֶטַח לֹא יְקַפְּחֵנוּ אִם נִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן בְּנִיחוּתָא וְנוֹסִיף עוֹד שִׁעוּר תּוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תבא תשפ"ד
	"וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם"
	"וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה'" (ג-טז) סָח יְהוּדִי תּוֹשַׁב תֵּל אָבִיב: לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה רַבִּי אֶחָד הֲדוּר פָּנִים, הָרַבִּי מִוִּישֶׁוֶא זַצַ"ל, מְטַיֵּל בְּכָל יוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב בִּשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד בְּתֵל אָבִיב "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) מַעֲשֶׂה בְּבַעַל מְלָאכָה עָנִי, מְטֻפָּל בְּמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה. בְּדֹחַק הִתְפַּרְנֵס מִיגִיעוֹ, גִּלְגֵּל חוֹבוֹת פְּעוּטִים, חַי מֵהַיָּד לַפֶּה. הַבַּת הַגְּדוֹלָה בָּגְרָה וְהַיְּהוּדִי בָּא בִּדְבָרִים עִם אִשְׁתּוֹ: "עוֹד מְעַט יִתְדַּפְּקוּ הַשַּׁדְכָנִים עַל דַּלְתֵּנוּ, יִשְׁאֲלוּ כַּמָּה הֵכַנּוּ לַנְּדוּנְיָה, וְאֵין לָנוּ פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ". אָמְרָה הָאִשָּׁה: "רַבּוֹת חָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ וְלִבִּי דַּוָּי. הֲבָאתָ לִזְרוֹת מֶלַח עַל פְּצָעַי?!" אָמַר לָהּ: "חָלִילָה וְחָס, אֶלָּא שֶׁחָשַׁבְתִּי עַל עֵצָה, לְהַקְדִּים תְּרוּפָה לַמַּכָּה. תְּנִי לִי רְשׁוּת וַאֲסוֹבֵב בָּעֲיָרוֹת לְצֹרֶךְ "הַכְנָסַת כַּלָּה", זֶה יִתֵּן מַטְבֵּעַ וְזֶה שְׁתַּיִם, וּפְרוּטָה לִפְרוּטָה תִּצְטָרֵף"... אָמְרָה: "בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא". "מַדּוּעַ?" תָּמַהּ. אָמְרָה: "לֹא דַּי לִי בְּצָרוֹתַי, עוֹד אֶהְיֶה עֲגוּנָה?! אַתָּה תִּסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל וְתִשְׁכַּח שֶׁיֵּשׁ לְךָ אִשָּׁה וּמִשְׁפָּחָה. וּבֵינְתַיִם תַּגִּיעַ הַבַּת לְפִרְקָהּ וְהָאָב אֵינֶנּוּ, נֶעְלַם!"... הֵבִין לַחֲשָׁשָׁהּ וְהִבְטִיחַ: "לֹא אֵצֵא אֶלָּא לְסִבּוּב קָצָר. בְּתוֹךְ שָׁנָה אֶהְיֶה כָּאן בַּחֲזָרָה". שָׁמְעָה וְנָחָה דַּעְתָּהּ. קִבֵּל בִּרְכָתָהּ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. נָשָׂא חֵן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְקִבֵּץ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה. הֵמִיר אֶת הַפְּרוּטוֹת בְּמַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְאוֹתָם בְּדִינְרֵי זָהָב, וּלְאַט לְאַט קִבֵּץ נְדוּנְיָה הֲגוּנָה. עָבְרוּ עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים וְזָכַר הַבְטָחָתוֹ. עָשָׂה דַּרְכּוֹ חֲזָרָה, וּצְרוֹרוֹת הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ: דִּינְרֵי הַזָּהָב, מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף וּפְרוּטוֹת הַנְּחֹשֶׁת. בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ, יוֹמַיִם לִפְנֵי תֹּם הַמּוֹעֵד, מָצָא עַצְמוֹ בָּעִיר הַסְּמוּכָה לְיִשּׁוּבוֹ. מַסָּעוֹ עוֹמֵד לְהַגִּיעַ לְקִצּוֹ. שָׁאַל הֵיכָן יוּכַל לְהִתְאַכְסֵן בְּשַׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ כֻּלָּם: "פְּלוֹנִי הַגְּבִיר מַכְנִיס אוֹרְחִים מֵאֵין כָּמוֹהוּ. אֲגַף מְיֻחָד הִקְצָה לָהֶם, וּמְקַבְּלָם בִּכְבוֹד מְלָכִים!" הָלַךְ אֶצְלוֹ וְהִתְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה. הֶעָשִׁיר הִנְחָהוּ לְחַדְרוֹ וְאָמַר לוֹ שֶׁיַּרְגִּישׁ בַּבַּיִת. הַשַּׁבָּת קָרְבָה וְעִמָּהּ דְּאָגָה: מַה יַּעֲשֶׂה בִּצְרוֹרוֹת כַּסְפּוֹ? תָּמִיד נְשָׂאָם הוּא עִמּוֹ, וּבְשַׁבָּתוֹת הֶחְבִּיאָם בִּמְקוֹמוֹת סֵתֶר. אֲבָל עַתָּה, בְּבַיִת זָר הוּא. מְשָׁרְתִים מִסְתּוֹבְבִים וְאוֹרְחִים נוֹסָפִים. אֵין לִבְטֹחַ בְּאִישׁ. פָּנָה לְחַפֵּשׂ אֶת בַּעַל הַבַּיִת וְשָׁאַל אִם יוּכַל לְהַפְקִיד אֶצְלוֹ אֶת כַּסְפּוֹ. "בְּשִׂמְחָה", עָנָהוּ הֶעָשִׁיר. "אָשִׂים אֶת צְרוֹרוֹתֶיךָ בַּכַּסֶּפֶת שֶׁלִּי". מָסַר לְיָדָיו אֶת הַצְּרוֹרוֹת וְחָשׁ כִּי אֶבֶן נָגֹלָה מֵעַל לִבּוֹ. הַשַּׁבָּת נִכְנְסָה וְהִתְלַוָּה אֶל מְאָרְחוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. פְּנֵי הַמְּאָרֵחַ קָרְנוּ בְּאוֹר קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת. רַק בַּתְּפִלָּה הֵבִין הָאוֹרֵחַ שֶׁתִּתָּכֵן סִבָּה נוֹסֶפֶת לַשִּׂמְחָה... מֶה עָשָׂה, בְּאֵיזוֹ שְׁטוּת נִתְקַף. שָׁנָה שְׁלֵמָה מְכַתֵּת הוּא רַגְלָיו, אוֹסֵף פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, עֲתִיד בִּתּוֹ מוּטָל כָּאן עַל הַכַּף וְהוּא מָסַר אֶת כָּל הַכֶּסֶף לְאָדָם זָר בְּלֹא לִטּוֹל קַבָּלָה. אֵיזוֹ קַלּוּת דַּעַת, נִמְהָרוּת חֲפוּזָה. מִי לֹא הָיָה שָׂמֵחַ אִם הָיָה נוֹפֵל לִרְשׁוּתוֹ אוֹצָר כָּזֶה בְּלֹא טִרְחָה. כְּבָר לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְכַּוֵּן בַּתְּפִלָּה, פְּזוּר דַּעַת הָיָה בַּקִּדּוּשׁ וְהָאֹכֶל נִתְקַע בִּגְרוֹנוֹ בַּסְּעוּדָה. וַאֲשֶׁר יָגוֹר, בָּא. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אֶת צְרוֹרוֹ, דָּחָהוּ הַמְּאָרֵחַ בְּקָשׁ: "מַה הַחִפָּזוֹן? נָשׁוּב הַבַּיְתָה, נַבְדִּיל עַל הַיַּיִן, נִטֹּל יָדַיִם לִמְלַוֵּה מַלְכָּה"... בְּקֹשִׁי טָעַם כַּזַּיִת, כְּעַל קוֹצִים יָשַׁב. לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שָׁב וְשָׁאַל: "הַאוּכַל לְקַבֵּל אֶת כַּסְפִּי בַּחֲזָרָה?" לְהַפְתָּעָתוֹ עָנָה הַמְּאָרֵחַ: "בְּוַדַּאי, הִגִּיעַ הַזְּמַן. הַמְתֵּן וְאֵלֵךְ לְהָבִיאוֹ". הָאֻמְנָם יָבִיא?! הַמְּאָרֵחַ חָזַר וּשְׁלֹשֶׁת הַצְּרוֹרוֹת בְּיָדוֹ. עֵינֵי הָאוֹרֵחַ אוֹרוּ. אַךְ רֶגַע אֶחָד, הַאִם לֹא נָטַל בַּעַל הַבַּיִת מִתְּכוּלָתָם? בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת פָּתַח הָאוֹרֵחַ צְרוֹר אַחַר צְרוֹר, וְנָחָה דַּעְתּוֹ: מִן הָאֶחָד בָּרְקוּ מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב, מִן הַשֵּׁנִי הִבְהִיקוּ מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף וּבַשְּׁלִישִׁי נָצְצוּ מַטְבְּעוֹת הַנְּחֹשֶׁת. נָטַל אֶת צְרוֹר דִּינְרֵי הַזָּהָב וּשְׁפָכָם עַל הַשֻׁלְחָן, לְעֵינֵי הַמְּאָרֵחַ, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַכְחִישׁ. בִּלְהִיטוּת מָנָה - וְהַמִּסְפָּר תּוֹאֵם. לְפָחוֹת זֶה... שָׁב וְהִכְנִיסָם לַשַּׂקִּית. עַתָּה הִגִּיר אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף, מָנָה בְּקַדַּחְתָנוּת וְנָחָה דַּעְתּוֹ. גַּם מֵהֶם לֹא חָסַר דָּבָר. הוֹשִׁיט יָדוֹ לַשַּׂקִּית הַשְּׁלִישִׁית, וְהִנֵּה חָשׁ חֲבָטָה בִּזְרוֹעוֹ! הַמְּאָרֵחַ הִנִּיחַ עָלָיו יָדוֹ בְּתַקִּיפוּת וְאָמַר: "בִּמְחִילָה, ר' יְהוּדִי, עַד כָּאן!" נָשָׂא עֵינַיִם תְּמֵהוֹת, וְהַמְאָרֵחַ אָמַר: "וּמָה, כְּסָבוּר הָיִיתָ שֶׁאֵין עֵינַי בְּרֹאשִׁי? שֶׁלֹּא רָאִיתִי פִּזּוּר דַּעְתְּךָ בַּתְּפִלָּה, שֶׁלֹּא רָאִיתִי מוּעָקָתְךָ בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, שֶׁלֹּא חַשְׁתִּי בַּבְּהִילוּת שֶׁבְּקוֹלְךָ כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ אֶת כַּסְפְּךָ. הֲרֵי אֵין לְכָךְ אֶלָּא הֶסְבֵּר אֶחָד: שֶׁחֲשַׁדְתָּנִי כְּגַנָּב. לֹא, אַל תַּכְחִישׁ. אַךְ לֹא דַּנְתִּיךָ לְכַף חוֹבָה. אוֹצָרְךָ הוּא, וַאֲנִי אֵינִי מֻכָּר לְךָ, וּמַדּוּעַ תִּתֵּן בִּי אֱמוּנְךָ. כְּשֶׁמָּסַרְתִּי לְךָ אֶת הַכֶּסֶף, פָּתַחְתָּ אֶת הַשַּׂקִּיּוֹת בִּלְהִיטוּת, וְהֵבַנְתִּי לַחֲשָׁשְׁךָ. כְּשֶׁהִגַּרְתָּ אֶת הַזְּהוּבִים לַשֻּׁלְחָן וּמָנִיתָ בְּקַדַּחְתָנוּת, לְנֶגֶד עֵינַי, לֹא נִפְגַּעְתִּי. זְכוּתְךָ לְהַרְגִּיעַ אֶת חֲשָׁשְׁךָ. אַחַר כָּךְ מָנִיתָ אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף, וְהַכֹּל כַּשּׁוּרָה. אֲבָל בְּבוֹאֲךָ לִמְנוֹת אֶת מַטְבְּעוֹת הַנְּחֹשֶׁת, זוֹ כְּבָר פְּגִיעָה! וְכִי מַה סָּבוּר אַתָּה, שֶׁבְּמַטְבְּעוֹת הַזָּהָב לֹא שָׁלַחְתִּי יָד, אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף הֶחְזַרְתִּי בִּמְלוֹאָם - וּבִפְרוּטוֹת הַנְּחֹשֶׁת אֶעֱשֹׁקְךָ?!"... "וּבְכֵן, מַה דַּעְתְּכֶם, צוֹדֵק הַמְּאָרֵחַ אוֹ לֹא?" לִכְאוֹרָה, בְּוַדַּאי הוּא צוֹדֵק. הֵן כְּבָר הוֹכִיחַ שֶׁטּוֹב וּמֵיטִיב הוּא, צַדִּיק וְיָשָׁר. עָוֶל הוּא לַחְשֹׁד בּוֹ עַתָּה וּפְגִיעָה בִּכְבוֹדוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת לְנֶגֶד עֵינָיו. וּבְכֵן, הַבִּיטוּ נָא וּרְאוּ. בְּכָל עֶרֶב, בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, אוֹמְרִים אָנוּ "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי". מַפְקִידִים אָנוּ בְּיַד הַבּוֹרֵא אֶת הַיָּקָר לָנוּ מִכֹּל, אֶת הַחַיִּים. קָמִים בַּבֹּקֶר וּמוֹדִים "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה"; "דִּינְרֵי הַזָּהָב" הֻחְזְרוּ בִּשְׁלֵמוּתָם. עַתָּה סוֹפְרִים אָנוּ אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' פּוֹקֵחַ עִוְּרִים". הָרְאִיָּה כְּתִקְנָהּ. "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מַתִּיר אֲסוּרִים. זוֹקֵף כְּפוּפִים. הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָּבֶר" - הַכֹּל עַל מְכוֹנוֹ. גַּם מִ"דִּינְרֵי הַכֶּסֶף" לֹא נִפְקַד דָּבָר. אֲבָל כְּשֶׁזֶּה מַגִּיעַ לַפַּרְנָסָה, לְ"דִינְרֵי הַנְּחֹשֶׁת", אֵין אָנוּ סוֹמְכִים עָלָיו. אָמְנָם חֲזַ"ל אָמְרוּ, כִּי "מִי שֶׁנּוֹתֵן חַיִּים קוֹצֵב מְזוֹנוֹת", אֲבָל אָנוּ לֹא רְגוּעִים: מְזוֹנוֹת נָתַן, וּפַרְנָסָה? - מִי יוֹדֵעַ"... וְזוֹ לְמַעֲשֶׂה הַהַדְגָּשָׁה בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, הַיְּדִיעָה שֶׁ"אֲנִי אֲבָרֲכֵם": יְבָרֶכְךָ ה'... יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ... יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם... שָׁלוֹם". זֶה הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין גּוֹי לִיהוּדִי. בֵּין בִּרְכַּת עֵשָׂו לְבִרְכַּת יַעֲקֹב. בְּעֵשָׂו נֶאֱמַר: "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל". 'יִהְיֶה' כְּמֵעַצְמוֹ, בְּלֹא אִזְכּוּר שֵׁם שָׁמַיִם. אֲבָל בְּבִרְכַּת יַעֲקֹב נֶאֱמַר: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ", אֱלֹקִים הוּא הַנּוֹתֵן וְלָבֶטַח לֹא יְקַפְּחֵנוּ אִם נִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן בְּנִיחוּתָא וְנוֹסִיף עוֹד שִׁעוּר תּוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)