"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב) פָּרָשָׁתֵנוּ פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הַאִם תְּרוּמָה נוֹתְנִים אוֹ לוֹקְחִים? תְּרוּמָה נוֹתְנִים, תּוֹרְמִים. מַדּוּעַ אֵפוֹא מִשְׁתַּמֶּשֶׁת הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן לְקִיחָה? הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה הִיא: אֵין הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ זָקוּק לְנִדְבוֹתָיו וְלִתְרוּמוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם. לוֹ הַכֶּסֶף וְלוֹ הַזָּהָב. אַדְרַבָּה, הֲרֵי הוּא מְקוֹר הַכֹּל, וְהוּא חָפֵץ לָתֵת וּלְהֵיטִיב עוֹד וָעוֹד. אֶלָּא מַאי, מְבַקֵּשׁ הוּא מִמְּךָ שֶׁתַּמְצִיא לוֹ סִבּוֹת לְהֵיטִיב לְךָ. תֵּן לוֹ תְּרוּמָה, כִּבְיָכוֹל, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַעֲנִיק לְךָ כֶּפֶל-כִּפְלַיִם, כְּמוֹ שֶׁהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת: אָדָם נוֹתֵן לְעָנִי מְלֹא חָפְנָיו - וּמְקַבֵּל מֵהַבּוֹרֵא מְלֹא חָפְנָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא, כִּבְיָכוֹל. וּבְכֵן, הַאִם זוֹ נְתִינָה אוֹ לְקִיחָה?!

הַדָּבָר נָכוֹן לְגַבֵּי כָּל הוֹצָאָה כַּסְפִּית לִדְבַר מִצְוָה: קְנִיַּת תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת, מִצְרְכֵי מָזוֹן בְּהֶכְשֵׁר מְהֻדָּר, נְתִינַת צְדָקָה וְהַחְזָקַת תּוֹרָה, וְנָכוֹן גַּם לְגַבֵּי כָּל "וִתּוּר" אַחֵר. אֵין אָדָם מַפְסִיד, בְּשׁוּם תְּחוּם וּבְשׁוּם אֹפֶן, מֵהֲלִיכָה לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁל מִצְוָה. אַדְרַבָּה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁיְּתֻגְמַל עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִלְּבַד הַקֶּרֶן הַשְּׁמוּרָה לוֹ לְעוֹלַם הַנֶּצַח. "שִׁמְעוּ לִי", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "שֶׁאֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי וּמַפְסִיד". הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְהַעֲנִיק וְלָתֵת, וְיֵשׁ לוֹ קְרָנוֹת בִּלְתִּי נִדְלוֹת. אֵין הוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ, אֶלָּא שֶׁנִּתֵּן לוֹ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְכָךְ: "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". וְאָנוּ מִצִּדֵּנוּ צְרִיכִים לְהַכִּיר בְּכָךְ שֶׁאוֹתָהּ נְתִינָה הִיא מִיָּדוֹ יִתְבָּרַךְ.

הַכֹּחוֹת וְהַחוּשִׁים, שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָאָדָם, אֵינָם פּוֹעֲלִים בְּאֹפֶן "טִבְעִי". וּרְאָיָה לְכָךְ: יֵשׁ אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא זִכָּה אוֹתָם, וְכֹחוֹת הַגּוּף עוֹבְדִים אֶצְלָם רַק בְּאֹפֶן חֶלְקִי, וְלִפְעָמִים אַף מְשֻׁתָּקִים לְגַמְרֵי.

אֶלָּא שֶׁהָאָדָם הַבָּרִיא אֵינוֹ חָשׁ בְּכָךְ. הֲרֵי אֶצְלוֹ הַכֹּל פּוֹעֵל "כְּתִקְנוֹ", בָּרוּךְ ה'. וְרַק כַּאֲשֶׁר קוֹרֶה מַשֶּׁהוּ (שֶׁלֹּא יִקְרֶה), חָלִילָה, וְאַחַד הַחוּשִׁים מַתְחִיל "לְזַיֵּף", אָז מַרְגִּישׁ הוּא בְּכָל לִבּוֹ אֶת חוֹבַת הַהוֹדָיָה לַה' עַל הַגּוּף הַבָּרִיא שֶׁנָּתַן לוֹ.

כַּמָּה חֲבָל שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם קָם בַּבֹּקֶר - וְהוּא בָּרִיא וְשָׁלֵם וְכָל אֵיבָרָיו פּוֹעֲלִים כְּסִדְרָם - אֵין הוּא מַרְגִּישׁ כִּי עָלָיו לִקְפֹּץ מִשִּׂמְחָה וּלְהוֹדוֹת לְבוֹרְאוֹ עַל כָּל רֶגַע וְרֶגַע שֶׁל חַיִּים בְּרִיאִים שֶׁנָּתַן לוֹ.

נָכוֹן לְצַיֵּן כָּאן יְהוּדִי צַדִּיק, שֶׁנָּקַט פְּעֻלָּה נִפְלָאָה כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת חַסְדֵי הַשֵּׁם. יְהוּדִי זֶה הוֹלֵךְ לְכָל מָקוֹם עִם בַּקְבּוּק מַיִם מִינֶרָלִיִּים בְּיָדָיו... שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ פַּעַם, מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, וְהוּא הֵשִׁיב לִי דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חִזּוּק רַב:

"בַּקְבּוּק זֶה מַזְכִּיר לִי אֶת חַסְדֵי הַשֵּׁם הַגְּדוֹלִים שֶׁעָשָׂה עִמִּי", אָמַר.

"לְאֵילוּ חֲסָדִים אַתָּה מִתְכַּוֵּן?" שְׁאַלְתִּיו.

וְהַיְּהוּדִי הַצַּדִּיק הֵשִׁיב וְאָמַר: הָיָה זֶה בַּיָּמִים שֶׁבָּהֶם הִתְגַּלָּה זִהוּם בַּמַּיִם שֶׁבָּאָרֶץ, וְהַשִּׁלְטוֹנוֹת אָסְרוּ לִשְׁתּוֹת מִמֵּי הַבְּרָזִים. הַכֹּל זוֹכְרִים אֵיךְ הִתְיַקְּרוּ מְחִירֵי הַמַּיִם הַמִּינֶרָלִיִּים בְּבַת-אַחַת, וּמְחִירוֹ שֶׁל בַּקְבּוּק - שֶׁעַד אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה שְׁקָלִים אֲחָדִים - קָפַץ וְהֶאֱמִיר פִּי כַּמָּה וְכַמָּה.

בְּאוֹתָן שָׁעוֹת דְּרָמָטִיּוֹת שֶׁבָּהֶן נֶאֶסְרָה הַשְּׁתִיָּה, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בַּדַּרְגָּה הָאֲמִתִּית שֶׁל הָאָדָם. הָיוּ בַּעֲלֵי חֲנֻיּוֹת שֶׁהִקְפִּיצוּ אֶת הַמְּחִיר שֶׁל בַּקְבּוּקֵי הַמַּיִם הַמִּינֶרָלִיִּים, אַף שֶׁלְּפִי הַהֲלָכָה אָסוּר הָיָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת זֹאת. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ שֶׁרְבִיעִיַּת בַּקְבּוּקֵי מַיִם מִינֶרָלִיִּים נִמְכְּרָה בְּלֹא פָּחוֹת מִ- 150 שְׁקָלִים... מֵאִידָךְ גִּיסָא, הָיוּ מִסְפַּר סוֹחֲרִים שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ אֶת הַמְּחִיר, וְאָמְרוּ שֶׁעַכְשָׁו - כְּשֶׁהַצִּבּוּר מָצוּי בִּמְצוּקָה - הֵם דַּוְקָא יוֹרִידוּ אֶת הַמְּחִיר וְיִמְכְּרוּ אֶת הַבַּקְבּוּקִים לְלֹא רֶוַח, בַּמְּחִיר שֶׁהֵם בְּעַצְמָם שִׁלְּמוּ...

וְהִנֵּה - אָמַר לִי הַיְּהוּדִי הַהוּא - גַּם אֲנִי נֶאֱלַצְתִּי לִקְנוֹת אֶת הַמַּיִם בַּמְּחִיר הַגָּבוֹהַּ, וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁלִּי הָיְתָה נוֹרָאָה. 'הֲזֶה מְחִיר הַמַּיִם בְּעוֹלָמֵנוּ??!', שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי. אַךְ נֶאֱלַצְתִּי לְשַׁלֵּם כְּמוֹ כֻּלָּם.

וְעַכְשָׁו, שֶׁיֵּשׁ לִי אֶפְשָׁרוּת לִפְתֹּחַ אֶת הַבֶּרֶז, וְלִשְׁתּוֹת מִן הַמַּיִם שֶׁנָּתַן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (כִּמְעַט) בְּחִנָּם, אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁמֻּטָּל עָלַי לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים הָהֵם.

הַבַּקְבּוּק שֶׁאִתּוֹ אֲנִי הוֹלֵךְ לְכָל מָקוֹם, הוּא-הוּא אוֹתוֹ בַּקְבּוּק מַיִם מִינֶרָלִיִּים שֶׁקָּנִיתִי בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה כֶּסֶף... בִּזְמַנּוֹ שָׁמַרְתִּי אוֹתוֹ בִּמְכֻוָּן, כְּדֵי שֶׁלְּאַחַר שֶׁתִּפָּתֵר בְּעָיַת הַמַּיִם, וְנוּכַל לִשְׁתּוֹת שׁוּב מַיִם מִן הַבֶּרֶז, אֶזְכֹּר תָּמִיד אֶת חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ... (בָּרְכִי נַפְשִׁי)