Otzarot-Article

"וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל" (לב-לב) אָמַר הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִמֶּזְרִיטְשׁ זַצַ"ל: עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא כְּשֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁקִּבְּלָהּ מֵאֲבוֹתָיו. וְאַף אִם יֹאמְרוּ לוֹ כָּל הַחֲקִירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִסְתֹּר אֶת הָאֱמוּנָה, לֹא יִשָּׁמַע אֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק יִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ מִצַּד קַבָּלַת אֲבוֹתָיו. רַק בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הָאֱמוּנָה אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת "מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה", עַל כֵּן הוּא מַעֲמִיק בְּדַעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ גַּם כֵּן, לְהָאִיר וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, בִּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה וּבְאַהֲבָה גְּמוּרָה -

אֲבָל, אָמַר הָ"עֲטֶרֶת יְשׁוּעָה" מִדֶּזִ'יקוֹב זַצַ"ל עַל פָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ, אִם "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל", אִם עוֹסֵק הוּא בַּחֲקִירוֹת בְּעוֹדֶנּוּ פּוֹנֶה מֵאֱמוּנַת ה', פְּנֵי-אֵ-ל, אֲזַי: "וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ", לֹא תַּעֲמִידוֹ הַחֲקִירָה עַל הָאֱמֶת.

הַצַּדִּיק בַּעַל "בִּרְכַּת אַבְרָהָם" מִסְּלוֹנִים זַצַ"ל זָכָה לְזִקְנָה מֻפְלֶגֶת, וּבְסוֹף יָמָיו כָּבָה מְאוֹר עֵינָיו. טֻפַּל בְּרוֹפְאִים וּבִתְרוּפוֹת. הָרוֹפֵא לֹא נִמְנָה עַל שׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת, אֲבָל הִתְרַשֵּׁם עַד מְאֹד מֵאִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, מִפִּקְחוּתוֹ וּמִתְּבוּנָתוֹ. בִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס עִמּוֹ בְּוִכּוּחַ אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת. לֹא שֶׁהָיָה פִילוֹסוֹף וְהוֹגֵה דֵּעוֹת, אֲבָל קָלַט דֵּעוֹת וִידִיעוֹת.

נִתְחַיֵּךְ הָרַבִּי: "וְאִם אָשִׁיב לְךָ וְאַפְרִיךְ אֶת טִעוּנֶיךָ, וְאוֹכִיחַ לְךָ שֶׁאַתָּה שׁוֹגֶה, וְכִי יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְגַן עֵדֶן וְגֵיהִנּוֹם, הַאִם תַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה?"

"לֹא", הוֹדָה הָרוֹפֵא בְּגִלּוּי לֵב, "זֶה וִכּוּחַ תֵּאוֹרֵטִי גְּרֵידָא"...

נָד לוֹ הָרַבִּי: "מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, אָדָם עִוֵּר פּוֹסֵעַ עַל הַגָּג, בֵּין דְּוָדֵי הַשֶּׁמֶשׁ, מִתְקָרֵב לַקָּצֶה, מִתְקָרֵב לַתְּהוֹם.

עוֹצֵר אוֹתוֹ פִּקֵּחַ וְאוֹמֵר: "עוֹד שְׁנֵי צְעָדִים אַתָּה נוֹפֵל וּמִתְרַסֵּק".

עוֹנֶה הָעִוֵּר: "אֵינִי סָבוּר כָּךְ. הַהִגָּיוֹן אוֹמֵר, שֶׁאִם עַד כֹּה הָרִצְפָּה קַיֶּמֶת, הִיא מִשְׂתָּרַעַת כָּךְ גַּם הָלְאָה".

עוֹנֶה הַלָּהּ: "הַהִגָּיוֹן אוֹמֵר הַהֵפֶךְ, שֶׁיֵּשׁ גְּבוּל לַבִּנְיָן, וּכְכָל שֶׁהִרְחַקְתָּ, מִתְקָרֵב אַתָּה לְסוֹפוֹ".

עוֹנֶה הָעִוֵּר: "נַנִּיחַ שֶׁשִׁכְנַעְתָּ, הַוִּכּוּחַ תֵּאוֹרֵטִי -

וּפָסַע שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת"...

הָרוֹפֵא חִיֵּךְ: "מָשָׁל יָפֶה"...

אָמַר הָרַבִּי: "אֲבָל אֲנִי מֵבִין אוֹתְךָ. נְנַסַּח זֹאת כָּךְ: אַתָּה הִשְׁלַמְתָּ עִם זֶה שֶׁאַתָּה חַי בְּשֶׁקֶר. נֶהֱנֶה כָּעֵת וְיִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. אֲבָל אוֹתִי מַחְשִׁיב אַתָּה לְאִישׁ אֱמֶת, עֻבְדָּה שֶׁאֲנִי מַקְרִיב אֶת הֲנָאוֹתַי עַל מִזְבַּח הָאֱמֶת שֶׁלִּי. וְאִם תּוּכַל לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי לְפַקְפֵּק בְּאוֹתָהּ אֱמֶת, אֲשַׁנֶּה אֶת דַּרְכִּי".

לֹא הָיָה נָעִים, אֲבָל הָרוֹפֵא הוֹדָה. וּבְכֵן, הַאִם יָכוֹל הוּא לְהַצִּיג אֶת הַטְּעָנוֹת שֶׁשָּׁמַע, וְלִשְׁמֹעַ עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה?

"לֹא יַעֲזֹר לְךָ", חִיֵּךְ הָרַבִּי, "וַאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר -

הַבְּרִיטִים מָשְׁלוּ בְּהוֹדוּ. שָׁלְחוּ רוֹפֵא לְאַחַד הַכְּפָרִים הַנִּדָּחִים בְּמָחוֹז מְבֻדָּד. הִגִּיעַ הָרוֹפֵא וּמָצָא שָׁם כַּפְרִיִּים עוֹבְדֵי אֲדָמָה, הַמִּתְנַזְּרִים מִבָּשָׂר וּמִתְכַּלְכְּלִים בְּדֹחַק מִיבוּלָם הַדַּל. כֻּלָּם רָזִים וַחֲלוּשִׁים עַד אֵימָה. נִסָּה לְשַׁנּוֹת אֶת הַשְׁקָפָתָם, כִּי יָדַע שֶׁאִם יֹאכְלוּ בָּשָׂר - יוֹסִיפוּ בְּרִיאוּת וְכֹחַ. אַךְ נִתְקַל בְּחוֹמָה בְּצוּרָה וּבְסֵרוּב מֻחְלָט.

הֶחְלִיט לְשַׁכְנֵעַ אֶת כֹּהֵן הַכְּפָר, וְהַשְּׁאָר יֵלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָיו.

עָלָה בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן: "מַיִם, הַאִם שׁוֹתִים אַתֶּם?"

"בְּוַדַּאי", עָנָה כֹּהֵן הַכְּפָר.

"אִם כֵּן, הֲרֵי אוֹכְלִים אַתֶּם בָּשָׂר. מְמִיתִים בַּעֲלֵי חַיִּים!" צָהַל הָרוֹפֵא. הִנִּיחַ טִפַּת מַיִם עַל צְלוֹחִית הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ, וְהִזְמִין אֶת הָאִישׁ לְהִסְתַּכֵּל בַּעֵינִית וְלִרְאוֹת.

גָּחַן הָאִישׁ וְרָאָה הֲמוֹנֵי חַיְדַּקִּים מִתְרוֹצְצִים, טִפַּת הַמַּיִם רוֹחֶשֶׁת חַיִּים...

"מַה תֹּאמַר לָזֶה?" קָרָא הָרוֹפֵא בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן.

"הִנֵּה תְּשׁוּבָתִי!" אָמַר הָאִישׁ, וְנִפֵּץ אֶת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ...

- "מַה דַּעְתְּךָ עַל תְּשׁוּבָתוֹ?" - שָׁאַל הָרַבִּי.

"בַּרְבָּרִית! הִתְעַלְּמוּת מֵהַמְצִיאוּת", עָנָה הָרוֹפֵא.

"וּמִי צָדַק בַּוִּכּוּחַ בֵּינֵיהֶם?"

"הָרוֹפֵא, כַּמּוּבָן"

"טָעוּת בְּיָדְךָ", הֵשִׁיב הָרַב. "רְאֵה, אָנוּ אֵינֶנּוּ צִמְחוֹנִיִּים, וְלֹא נֶאֶסְרָה עָלֵינוּ הֲרִיגַת בַּעֲלֵי חַיִּים. אֲבָל הֵם, לְשִׁיטָתָם, מִתְנַזְּרִים; אֵינָם מְמִיתִים בַּעֲלֵי חַיִּים וְאֵינָם אוֹכְלִים אֶת בְּשָׂרָם. וְעַתָּה, יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה אֵלֶיךָ, כְּרוֹפֵא: כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה כּוֹס מַיִם גְּדוּשַׁת חַיְדַּקִּים, הַאִם אֲנִי הוֹרֵג אוֹתָם?"

"לֹא", הֵשִׁיב הָרוֹפֵא, "הֵם מִתְקַיְּמִים גַּם בַּמֵּעַיִם".

"וַאֲנִי נֶהֱנֶה מִבְּשָׂרָם?" חָקַר הָרַבִּי.

"אֵין לָהֶם בָּשָׂר", חִיֵּךְ הָרוֹפֵא.

"נוּ, אָז מַהִי הוֹכָחַת הָרוֹפֵא?!"...

נָבוֹךְ הָרוֹפֵא. אֵיךְ לֹא חָשַׁב עַל כָּךְ.

"אֲבָל הַהוֹדִי הַנִּבְעָר לֹא יָדַע זֹאת. הוּא יָדַע רַק דָּבָר אֶחָד: שֶׁהוּא שׁוֹמֵר בַּאֲדִיקוּת עַל דַּת אֲבוֹתָיו וְאֵינוֹ מֵנִיחַ לְשׁוּם הוֹכָחָה לְשַׁכְנְעוֹ. וְרוֹאֶה אַתָּה, הַצֶּדֶק הָיָה עִמּוֹ.

וְאִם הוּא כָּךְ, אֲזַי אָנוּ, בְּדַת אֲבוֹתֵינוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה"...

נִפְעַם הָרוֹפֵא: "מְבַקֵּשׁ אֲנִי סְלִיחָה", אָמַר... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	בלק תשפ"ד
	הַתְּפִלָּה שֶׁהִשְׁפִּיעָה שֶׁלֹּא לְהִתְנַתֵּק מִשּׁוֹשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת
	"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל" (לב-לב) אָמַר הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִמֶּזְרִיטְשׁ זַצַ"ל: עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא כְּשֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁקִּבְּלָהּ מֵאֲבוֹתָיו. וְאַף אִם יֹאמְרוּ לוֹ כָּל הַחֲקִירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִסְתֹּר אֶת הָאֱמוּנָה, לֹא יִשָּׁמַע אֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק יִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ מִצַּד קַבָּלַת אֲבוֹתָיו. רַק בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הָאֱמוּנָה אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת "מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה", עַל כֵּן הוּא מַעֲמִיק בְּדַעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ גַּם כֵּן, לְהָאִיר וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, בִּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה וּבְאַהֲבָה גְּמוּרָה - אֲבָל, אָמַר הָ"עֲטֶרֶת יְשׁוּעָה" מִדֶּזִ'יקוֹב זַצַ"ל עַל פָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ, אִם "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל", אִם עוֹסֵק הוּא בַּחֲקִירוֹת בְּעוֹדֶנּוּ פּוֹנֶה מֵאֱמוּנַת ה', פְּנֵי-אֵ-ל, אֲזַי: "וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ", לֹא תַּעֲמִידוֹ הַחֲקִירָה עַל הָאֱמֶת. הַצַּדִּיק בַּעַל "בִּרְכַּת אַבְרָהָם" מִסְּלוֹנִים זַצַ"ל זָכָה לְזִקְנָה מֻפְלֶגֶת, וּבְסוֹף יָמָיו כָּבָה מְאוֹר עֵינָיו. טֻפַּל בְּרוֹפְאִים וּבִתְרוּפוֹת. הָרוֹפֵא לֹא נִמְנָה עַל שׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת, אֲבָל הִתְרַשֵּׁם עַד מְאֹד מֵאִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, מִפִּקְחוּתוֹ וּמִתְּבוּנָתוֹ. בִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס עִמּוֹ בְּוִכּוּחַ אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת. לֹא שֶׁהָיָה פִילוֹסוֹף וְהוֹגֵה דֵּעוֹת, אֲבָל קָלַט דֵּעוֹת וִידִיעוֹת. נִתְחַיֵּךְ הָרַבִּי: "וְאִם אָשִׁיב לְךָ וְאַפְרִיךְ אֶת טִעוּנֶיךָ, וְאוֹכִיחַ לְךָ שֶׁאַתָּה שׁוֹגֶה, וְכִי יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְגַן עֵדֶן וְגֵיהִנּוֹם, הַאִם תַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה?" "לֹא", הוֹדָה הָרוֹפֵא בְּגִלּוּי לֵב, "זֶה וִכּוּחַ תֵּאוֹרֵטִי גְּרֵידָא"... נָד לוֹ הָרַבִּי: "מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, אָדָם עִוֵּר פּוֹסֵעַ עַל הַגָּג, בֵּין דְּוָדֵי הַשֶּׁמֶשׁ, מִתְקָרֵב לַקָּצֶה, מִתְקָרֵב לַתְּהוֹם. עוֹצֵר אוֹתוֹ פִּקֵּחַ וְאוֹמֵר: "עוֹד שְׁנֵי צְעָדִים אַתָּה נוֹפֵל וּמִתְרַסֵּק". עוֹנֶה הָעִוֵּר: "אֵינִי סָבוּר כָּךְ. הַהִגָּיוֹן אוֹמֵר, שֶׁאִם עַד כֹּה הָרִצְפָּה קַיֶּמֶת, הִיא מִשְׂתָּרַעַת כָּךְ גַּם הָלְאָה". עוֹנֶה הַלָּהּ: "הַהִגָּיוֹן אוֹמֵר הַהֵפֶךְ, שֶׁיֵּשׁ גְּבוּל לַבִּנְיָן, וּכְכָל שֶׁהִרְחַקְתָּ, מִתְקָרֵב אַתָּה לְסוֹפוֹ". עוֹנֶה הָעִוֵּר: "נַנִּיחַ שֶׁשִׁכְנַעְתָּ, הַוִּכּוּחַ תֵּאוֹרֵטִי - וּפָסַע שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת"... הָרוֹפֵא חִיֵּךְ: "מָשָׁל יָפֶה"... אָמַר הָרַבִּי: "אֲבָל אֲנִי מֵבִין אוֹתְךָ. נְנַסַּח זֹאת כָּךְ: אַתָּה הִשְׁלַמְתָּ עִם זֶה שֶׁאַתָּה חַי בְּשֶׁקֶר. נֶהֱנֶה כָּעֵת וְיִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. אֲבָל אוֹתִי מַחְשִׁיב אַתָּה לְאִישׁ אֱמֶת, עֻבְדָּה שֶׁאֲנִי מַקְרִיב אֶת הֲנָאוֹתַי עַל מִזְבַּח הָאֱמֶת שֶׁלִּי. וְאִם תּוּכַל לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי לְפַקְפֵּק בְּאוֹתָהּ אֱמֶת, אֲשַׁנֶּה אֶת דַּרְכִּי". לֹא הָיָה נָעִים, אֲבָל הָרוֹפֵא הוֹדָה. וּבְכֵן, הַאִם יָכוֹל הוּא לְהַצִּיג אֶת הַטְּעָנוֹת שֶׁשָּׁמַע, וְלִשְׁמֹעַ עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה? "לֹא יַעֲזֹר לְךָ", חִיֵּךְ הָרַבִּי, "וַאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר - הַבְּרִיטִים מָשְׁלוּ בְּהוֹדוּ. שָׁלְחוּ רוֹפֵא לְאַחַד הַכְּפָרִים הַנִּדָּחִים בְּמָחוֹז מְבֻדָּד. הִגִּיעַ הָרוֹפֵא וּמָצָא שָׁם כַּפְרִיִּים עוֹבְדֵי אֲדָמָה, הַמִּתְנַזְּרִים מִבָּשָׂר וּמִתְכַּלְכְּלִים בְּדֹחַק מִיבוּלָם הַדַּל. כֻּלָּם רָזִים וַחֲלוּשִׁים עַד אֵימָה. נִסָּה לְשַׁנּוֹת אֶת הַשְׁקָפָתָם, כִּי יָדַע שֶׁאִם יֹאכְלוּ בָּשָׂר - יוֹסִיפוּ בְּרִיאוּת וְכֹחַ. אַךְ נִתְקַל בְּחוֹמָה בְּצוּרָה וּבְסֵרוּב מֻחְלָט. הֶחְלִיט לְשַׁכְנֵעַ אֶת כֹּהֵן הַכְּפָר, וְהַשְּׁאָר יֵלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָיו. עָלָה בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן: "מַיִם, הַאִם שׁוֹתִים אַתֶּם?" "בְּוַדַּאי", עָנָה כֹּהֵן הַכְּפָר. "אִם כֵּן, הֲרֵי אוֹכְלִים אַתֶּם בָּשָׂר. מְמִיתִים בַּעֲלֵי חַיִּים!" צָהַל הָרוֹפֵא. הִנִּיחַ טִפַּת מַיִם עַל צְלוֹחִית הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ, וְהִזְמִין אֶת הָאִישׁ לְהִסְתַּכֵּל בַּעֵינִית וְלִרְאוֹת. גָּחַן הָאִישׁ וְרָאָה הֲמוֹנֵי חַיְדַּקִּים מִתְרוֹצְצִים, טִפַּת הַמַּיִם רוֹחֶשֶׁת חַיִּים... "מַה תֹּאמַר לָזֶה?" קָרָא הָרוֹפֵא בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן. "הִנֵּה תְּשׁוּבָתִי!" אָמַר הָאִישׁ, וְנִפֵּץ אֶת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ... - "מַה דַּעְתְּךָ עַל תְּשׁוּבָתוֹ?" - שָׁאַל הָרַבִּי. "בַּרְבָּרִית! הִתְעַלְּמוּת מֵהַמְצִיאוּת", עָנָה הָרוֹפֵא. "וּמִי צָדַק בַּוִּכּוּחַ בֵּינֵיהֶם?" "הָרוֹפֵא, כַּמּוּבָן" "טָעוּת בְּיָדְךָ", הֵשִׁיב הָרַב. "רְאֵה, אָנוּ אֵינֶנּוּ צִמְחוֹנִיִּים, וְלֹא נֶאֶסְרָה עָלֵינוּ הֲרִיגַת בַּעֲלֵי חַיִּים. אֲבָל הֵם, לְשִׁיטָתָם, מִתְנַזְּרִים; אֵינָם מְמִיתִים בַּעֲלֵי חַיִּים וְאֵינָם אוֹכְלִים אֶת בְּשָׂרָם. וְעַתָּה, יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה אֵלֶיךָ, כְּרוֹפֵא: כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה כּוֹס מַיִם גְּדוּשַׁת חַיְדַּקִּים, הַאִם אֲנִי הוֹרֵג אוֹתָם?" "לֹא", הֵשִׁיב הָרוֹפֵא, "הֵם מִתְקַיְּמִים גַּם בַּמֵּעַיִם". "וַאֲנִי נֶהֱנֶה מִבְּשָׂרָם?" חָקַר הָרַבִּי. "אֵין לָהֶם בָּשָׂר", חִיֵּךְ הָרוֹפֵא. "נוּ, אָז מַהִי הוֹכָחַת הָרוֹפֵא?!"... נָבוֹךְ הָרוֹפֵא. אֵיךְ לֹא חָשַׁב עַל כָּךְ. "אֲבָל הַהוֹדִי הַנִּבְעָר לֹא יָדַע זֹאת. הוּא יָדַע רַק דָּבָר אֶחָד: שֶׁהוּא שׁוֹמֵר בַּאֲדִיקוּת עַל דַּת אֲבוֹתָיו וְאֵינוֹ מֵנִיחַ לְשׁוּם הוֹכָחָה לְשַׁכְנְעוֹ. וְרוֹאֶה אַתָּה, הַצֶּדֶק הָיָה עִמּוֹ. וְאִם הוּא כָּךְ, אֲזַי אָנוּ, בְּדַת אֲבוֹתֵינוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה"... נִפְעַם הָרוֹפֵא: "מְבַקֵּשׁ אֲנִי סְלִיחָה", אָמַר... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)