Otzarot-Article

"וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת" (יד-ד) בַּגְּמָרָא אָמְרוּ: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מַה נִּשְׁתַּנָּה מְצֹרָע, שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה: יָבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִים לְטָהֳרָתוֹ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוּא עָשָׂה מַעֲשֵׂה פִּטְפּוּט - לְפִיכָךְ יָבִיא קָרְבָּן מְפַטְפֵּט.

וְאָמַר רַבֵּנוּ יְרֹחָם מִמִּיר זצ"ל: רוֹאִים אָנוּ כָּאן דָּבָר מַבְהִיל: שֶׁעִקַּר הַתְּבִיעָה עַל מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע הִיא, מַדּוּעַ נָתַן חֵרוּת לִלְשׁוֹנוֹ כְּצִפּוֹר דְּרוֹר, כִּי מְקוֹר הָרָעָה - הֶפְקֵר הַדִּבּוּר וְקַלּוּתוֹ. אִלּוּ הָיָה נוֹהֵג בַּדִּבּוּר כֹּבֶד רֹאשׁ וְחִסָּכוֹן, אִלּוּ לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ פִּיו לַקַּרְקַע כְּצִפּוֹר, הָיָה נִמְנָע מִדִּבּוּר אָסוּר וּמֻשְׁחָת וְחוֹסֵךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ מֵאֲחֵרִים וְנֶגַע צָרַעַת מֵעַצְמוֹ.

אַף רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זצ"ל הֵבִיא אֶת הַדְּבָרִים וְתָמַהּ: הֵן לֹא כָּל הָעוֹפוֹת מְפַטְפְּטִים בְּלֹא הֶרֶף. יֵשׁ עוֹפוֹת שַׁתְקָנִים, הַמַּשְׁמִיעִים קוֹלָם רַק לִפְרָקִים. וְחִדֵּשׁ חִדּוּשׁ, שֶׁ"צִּפּוֹר" הוּא כִּנּוּי לְאוֹתָם עוֹפוֹת הַמַּשְׁכִּימִים בַּבֹּקֶר, שֶׁהֲרֵי בֹּקֶר בַּאֲרַמִּית קָרוּי "צַפְרָא", וּמַשְׁמִיעִים צִפְצוּפָם מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר. זֶהוּ צִפְצוּף כְּפִיָּתִי הַמַּתְחִיל מִפְּקִיחַת הָעֵינַיִם בַּבֹּקֶר. וְאוֹי לָהֶם לְאוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁהֵם כִּמְכוֹנַת דִּבּוּר...

וְעוֹד תֵּרֵץ עַל-פִּי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁלָּמְדוּ מִן הַפָּסוּק: "וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה", שֶׁצִּפּוֹר זוֹ הִיא צִפּוֹר דְּרוֹר, הַחַיָּה בָּעִיר וּבַשָּׂדֶה, וְצִפּוֹר הַדְּרוֹר פַּטְפְּטָנִית הִיא.

וּמַדּוּעַ נִבְחֲרָה צִפּוֹר הַדְּרוֹר לְכַפֵּר עַל הַמְּצֹרָע מִכָּל הַצִּפֳּרִים שֶׁבָּעוֹלָם? הֵבִיא הָרַמְבַּ"ן אֶת דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בַּמִּדְרָשׁ: "הוֹאִיל וְצִפּוֹר זוֹ שׁוֹכֶנֶת בַּבָּתִּים, בַּחֲצֵרוֹת וּבַשָּׂדוֹת, אוֹכֶלֶת מִתְּבוּאַת הָאָדָם וְשׁוֹתָה מֵימָיו, בְּדִין הוּא שֶׁתְּכַפֵּר עַל הָאָדָם כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ לָהּ. קַל וָחֹמֶר לַכֹּהֵן, הַמְּקַבֵּל מִכָּל יִשְׂרָאֵל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁיְּכַפֵּר עֲלֵיהֶם בַּעֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ..." - עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ.

אַף אָנוּ נֹאמַר לְמַחְזִיקֵי הַתּוֹרָה, לְתוֹמְכֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכוֹלְלֵי הָאַבְרֵכִים: אִם בִּזְכוּתְכֶם נִלְמֶדֶת תּוֹרָה - וְכָל מִלָּה וְתֵבָה מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא, הַשְּׁקוּלָה כְּכָל מִצְווֹת-הַתּוֹרָה; וְאִם בִּזְכוּתְכֶם מִתְוַסְּפוֹת עַל-יְדֵי הַלִּמּוּד זְכֻיּוֹת כֹּה רַבּוֹת שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה בָּרַבִּים - בְּדִין הוּא שֶׁיָּגֵנּוּ עֲלֵיכֶם וִיכַפְּרוּ בַּעַדְכֶם וְיַשְׁפִּיעוּ עֲלֵיכֶם כָּל טוּב סֶלָה!

בְּנַעֲרוּתוֹ, לָמַד הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל בְּוִילְנָה וְאָכַל "יָמִים" עַל שֻׁלְחָנָם שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים. יוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ הָיָה אָמוּר יְהוּדִי וּשְׁמוֹ צְרִיצִין לְהַאֲכִילוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ, אוּלָם לְפֶתַע חָזַר בּוֹ מֵהַסְכָּמָתוֹ. הַפַּרְנָסִים נִסּוּ לְשַׁכְנְעוֹ, שֶׁאִם יַאֲכִיל אֶת הַנַּעַר - יִטֹּל חֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ כְּדִין "יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן", וְנַעַר זֶה, שַׁקְדָן וּבְרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת הוּא, אַשְׁרֵי הַתּוֹמֵךְ בּוֹ. אַךְ דִּבְרֵיהֶם נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת. הָאִישׁ עָמַד בְּסֵרוּבוֹ וְהַנַּעַר רָעַב אוֹתוֹ יוֹם בַּשָּׁבוּעַ.

לְיָמִים, עָלָה צְרִיצִין בְּמַעֲלוֹת הָעֹשֶׁר וְהָיָה לְסוֹחֵר אָמִיד. הִסְתַּבֵּךְ עִם הַשִּׁלְטוֹנוֹת וְהָעֳמַד לְדִין. רִחֲפָה עָלָיו סַכָּנַת מַאֲסָר וּקְנָס כַּסְפִּי כָּבֵד, וּמַכָּרָיו יְעָצוּהוּ לִנְסֹעַ לְרָאדִין, אֶל הֶחָפֵץ חַיִּים, וּלְבַקֵּשׁ עֵצָה וּבְרָכָה.

הִכִּירוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים, וְשָׁאַל: "הֲזָכוּר לְךָ שֶׁסֵּרַבְתָּ פַּעַם לְקַבֵּל לְבֵיתְךָ בָּחוּר יְשִׁיבָה שֶׁרָעַב לְלֶחֶם, שֶׁהִסְכַּמְתָּ מִלְּכַתְּחִלָּה וְחָזַרְתָּ בְּךָ מֵהַסְכָּמָתְךָ?!"

אִמֵּץ הָאִישׁ אֶת זִכְרוֹנוֹ וְנִזְכַּר.

"וּבְכֵן, אֲנִי הוּא אוֹתוֹ הַנַּעַר", הוֹדִיעוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים, וּפְנֵי הָאִישׁ חָוְרוּ. "וְאַף-עַל-פִּי כֵן, מְבָרֵךְ אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁתֵּחָלֵץ בְּשָׁלוֹם מִן הַפָּרָשָׁה, וְאֶעֱשֶׂה כְּכָל יְכָלְתִּי כְּדֵי לַעֲזֹר לְךָ".

"רַבִּי", אָמַר צְרִיצִין הַלָּה, "זוֹכֵר אֲנִי שֶׁהַפַּרְנָס הִבְטִיחַנִי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁאִם אֲאָרְחוֹ לָאֲרוּחָה, אֶטֹּל חֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ, וְהוֹדִיעַנִי שֶׁכְּדַאי הַדָּבָר כִּי מַתְמִיד הוּא וּבְרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת. הוֹי, כַּמָּה צָדַק! וּבְכֵן, רַבִּי, מוּכָן אֲנִי לַחְזֹר בִּי מִסֵּרוּבִי דְּאָז. יֹאמַר נָא כַּמָּה אֶתֵּן לוֹ, וִיהֵא לִי חֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ!"

"לֹא, בְּנִי, אֵחַרְתָּ אֶת הַמּוֹעֵד", הֱשִׁיבוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים. "אָז, יָכוֹל הָיִיתָ לִטֹּל חֵלֶק בְּתוֹרָתִי. כַּיּוֹם, אִם תִּרְצֶה, תּוּכַל לִטֹּל חֵלֶק בְּהַחְזָקַת יְשִׁיבָתִי - אַךְ לֹא בְּתוֹרָתִי"... (זֶה הָאִישׁ, הַגָּדַת הֶחָפֵץ חַיִּים)

	בהעלתך תשפ"ד
	שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם
	"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה" (יד-לד) זוֹהִי הַהַקְדָּמָה לְפָרָשַׁת נִגְעֵי בָּתִּים, רַחְמָנָא לִצְלַן "וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת" (יד-ד) בַּגְּמָרָא אָמְרוּ: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מַה נִּשְׁתַּנָּה מְצֹרָע, שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה: יָבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִים לְטָהֳרָתוֹ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוּא עָשָׂה מַעֲשֵׂה פִּטְפּוּט - לְפִיכָךְ יָבִיא קָרְבָּן מְפַטְפֵּט. וְאָמַר רַבֵּנוּ יְרֹחָם מִמִּיר זצ"ל: רוֹאִים אָנוּ כָּאן דָּבָר מַבְהִיל: שֶׁעִקַּר הַתְּבִיעָה עַל מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע הִיא, מַדּוּעַ נָתַן חֵרוּת לִלְשׁוֹנוֹ כְּצִפּוֹר דְּרוֹר, כִּי מְקוֹר הָרָעָה - הֶפְקֵר הַדִּבּוּר וְקַלּוּתוֹ. אִלּוּ הָיָה נוֹהֵג בַּדִּבּוּר כֹּבֶד רֹאשׁ וְחִסָּכוֹן, אִלּוּ לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ פִּיו לַקַּרְקַע כְּצִפּוֹר, הָיָה נִמְנָע מִדִּבּוּר אָסוּר וּמֻשְׁחָת וְחוֹסֵךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ מֵאֲחֵרִים וְנֶגַע צָרַעַת מֵעַצְמוֹ. אַף רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זצ"ל הֵבִיא אֶת הַדְּבָרִים וְתָמַהּ: הֵן לֹא כָּל הָעוֹפוֹת מְפַטְפְּטִים בְּלֹא הֶרֶף. יֵשׁ עוֹפוֹת שַׁתְקָנִים, הַמַּשְׁמִיעִים קוֹלָם רַק לִפְרָקִים. וְחִדֵּשׁ חִדּוּשׁ, שֶׁ"צִּפּוֹר" הוּא כִּנּוּי לְאוֹתָם עוֹפוֹת הַמַּשְׁכִּימִים בַּבֹּקֶר, שֶׁהֲרֵי בֹּקֶר בַּאֲרַמִּית קָרוּי "צַפְרָא", וּמַשְׁמִיעִים צִפְצוּפָם מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר. זֶהוּ צִפְצוּף כְּפִיָּתִי הַמַּתְחִיל מִפְּקִיחַת הָעֵינַיִם בַּבֹּקֶר. וְאוֹי לָהֶם לְאוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁהֵם כִּמְכוֹנַת דִּבּוּר... וְעוֹד תֵּרֵץ עַל-פִּי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁלָּמְדוּ מִן הַפָּסוּק: "וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה", שֶׁצִּפּוֹר זוֹ הִיא צִפּוֹר דְּרוֹר, הַחַיָּה בָּעִיר וּבַשָּׂדֶה, וְצִפּוֹר הַדְּרוֹר פַּטְפְּטָנִית הִיא. וּמַדּוּעַ נִבְחֲרָה צִפּוֹר הַדְּרוֹר לְכַפֵּר עַל הַמְּצֹרָע מִכָּל הַצִּפֳּרִים שֶׁבָּעוֹלָם? הֵבִיא הָרַמְבַּ"ן אֶת דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בַּמִּדְרָשׁ: "הוֹאִיל וְצִפּוֹר זוֹ שׁוֹכֶנֶת בַּבָּתִּים, בַּחֲצֵרוֹת וּבַשָּׂדוֹת, אוֹכֶלֶת מִתְּבוּאַת הָאָדָם וְשׁוֹתָה מֵימָיו, בְּדִין הוּא שֶׁתְּכַפֵּר עַל הָאָדָם כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ לָהּ. קַל וָחֹמֶר לַכֹּהֵן, הַמְּקַבֵּל מִכָּל יִשְׂרָאֵל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁיְּכַפֵּר עֲלֵיהֶם בַּעֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ..." - עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ. אַף אָנוּ נֹאמַר לְמַחְזִיקֵי הַתּוֹרָה, לְתוֹמְכֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכוֹלְלֵי הָאַבְרֵכִים: אִם בִּזְכוּתְכֶם נִלְמֶדֶת תּוֹרָה - וְכָל מִלָּה וְתֵבָה מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא, הַשְּׁקוּלָה כְּכָל מִצְווֹת-הַתּוֹרָה; וְאִם בִּזְכוּתְכֶם מִתְוַסְּפוֹת עַל-יְדֵי הַלִּמּוּד זְכֻיּוֹת כֹּה רַבּוֹת שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה בָּרַבִּים - בְּדִין הוּא שֶׁיָּגֵנּוּ עֲלֵיכֶם וִיכַפְּרוּ בַּעַדְכֶם וְיַשְׁפִּיעוּ עֲלֵיכֶם כָּל טוּב סֶלָה! בְּנַעֲרוּתוֹ, לָמַד הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל בְּוִילְנָה וְאָכַל "יָמִים" עַל שֻׁלְחָנָם שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים. יוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ הָיָה אָמוּר יְהוּדִי וּשְׁמוֹ צְרִיצִין לְהַאֲכִילוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ, אוּלָם לְפֶתַע חָזַר בּוֹ מֵהַסְכָּמָתוֹ. הַפַּרְנָסִים נִסּוּ לְשַׁכְנְעוֹ, שֶׁאִם יַאֲכִיל אֶת הַנַּעַר - יִטֹּל חֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ כְּדִין "יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן", וְנַעַר זֶה, שַׁקְדָן וּבְרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת הוּא, אַשְׁרֵי הַתּוֹמֵךְ בּוֹ. אַךְ דִּבְרֵיהֶם נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת. הָאִישׁ עָמַד בְּסֵרוּבוֹ וְהַנַּעַר רָעַב אוֹתוֹ יוֹם בַּשָּׁבוּעַ. לְיָמִים, עָלָה צְרִיצִין בְּמַעֲלוֹת הָעֹשֶׁר וְהָיָה לְסוֹחֵר אָמִיד. הִסְתַּבֵּךְ עִם הַשִּׁלְטוֹנוֹת וְהָעֳמַד לְדִין. רִחֲפָה עָלָיו סַכָּנַת מַאֲסָר וּקְנָס כַּסְפִּי כָּבֵד, וּמַכָּרָיו יְעָצוּהוּ לִנְסֹעַ לְרָאדִין, אֶל הֶחָפֵץ חַיִּים, וּלְבַקֵּשׁ עֵצָה וּבְרָכָה. הִכִּירוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים, וְשָׁאַל: "הֲזָכוּר לְךָ שֶׁסֵּרַבְתָּ פַּעַם לְקַבֵּל לְבֵיתְךָ בָּחוּר יְשִׁיבָה שֶׁרָעַב לְלֶחֶם, שֶׁהִסְכַּמְתָּ מִלְּכַתְּחִלָּה וְחָזַרְתָּ בְּךָ מֵהַסְכָּמָתְךָ?!" אִמֵּץ הָאִישׁ אֶת זִכְרוֹנוֹ וְנִזְכַּר. "וּבְכֵן, אֲנִי הוּא אוֹתוֹ הַנַּעַר", הוֹדִיעוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים, וּפְנֵי הָאִישׁ חָוְרוּ. "וְאַף-עַל-פִּי כֵן, מְבָרֵךְ אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁתֵּחָלֵץ בְּשָׁלוֹם מִן הַפָּרָשָׁה, וְאֶעֱשֶׂה כְּכָל יְכָלְתִּי כְּדֵי לַעֲזֹר לְךָ". "רַבִּי", אָמַר צְרִיצִין הַלָּה, "זוֹכֵר אֲנִי שֶׁהַפַּרְנָס הִבְטִיחַנִי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁאִם אֲאָרְחוֹ לָאֲרוּחָה, אֶטֹּל חֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ, וְהוֹדִיעַנִי שֶׁכְּדַאי הַדָּבָר כִּי מַתְמִיד הוּא וּבְרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת. הוֹי, כַּמָּה צָדַק! וּבְכֵן, רַבִּי, מוּכָן אֲנִי לַחְזֹר בִּי מִסֵּרוּבִי דְּאָז. יֹאמַר נָא כַּמָּה אֶתֵּן לוֹ, וִיהֵא לִי חֵלֶק בְּתוֹרָתוֹ!" "לֹא, בְּנִי, אֵחַרְתָּ אֶת הַמּוֹעֵד", הֱשִׁיבוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים. "אָז, יָכוֹל הָיִיתָ לִטֹּל חֵלֶק בְּתוֹרָתִי. כַּיּוֹם, אִם תִּרְצֶה, תּוּכַל לִטֹּל חֵלֶק בְּהַחְזָקַת יְשִׁיבָתִי - אַךְ לֹא בְּתוֹרָתִי"... (זֶה הָאִישׁ, הַגָּדַת הֶחָפֵץ חַיִּים)