Otzarot-Article

"וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ" (כג-ב) צָרִיךְ לְהָבִין, מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת מֵתָה שָׂרָה, הֲרֵי אֵין אָדָם נִזּוֹק מִמִּצְוָה שֶׁעָשָׂה?

מְיַשֵּׁב הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה אֶלְבָּז זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "שְׁבוּת יְהוּדָה", כִּי בֶּאֱמֶת שָׂרָה נִפְטְרָה בִּגְלַל שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּקְבַּע לָהּ מֵרֹאשׁ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, אַךְ בִּידֵי הַשָּׂטָן הָרְשׁוּת לִבְחֹר בְּאֵיזוֹ צוּרָה לִטֹּל אֶת נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם. בִּהְיוֹתוֹ מֻמְחֶה בַּאֲחִיזַת עֵינֵי הַבְּרִיּוֹת הוּא יוֹצֵר צֵרוּף מִקְרִים וּמְכַוֵּן לָקַחַת אֶת הָאָדָם דַּוְקָא בְּצוּרָה כָּזוֹ שֶׁתִּגְרֹם לַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ פִּקְפּוּקִים בֶּאֱמוּנָה. וּבְמִקְרֶה זֶה, הוּא בָּחַר בְּצוּרָה שֶׁל בֶּהָלָה מִבְּשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה.

זוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁשָּׂרָה הִיא הַיְּחִידָה מִבֵּין הָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁמִּסְפַּר שְׁנוֹת חַיֶּיהָ מְתֹעָד בַּתּוֹרָה בְּפֵרוּט: "וַיִּהְיוּ שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים". וְזֹאת לְבַל נַחְשֹׁב אֲפִלּוּ לְרֶגַע שֶׁהִיא מֵתָה בְּטֶרֶם עֵת בִּגְלַל הַבְּשׂוֹרָה עַל עֲקֵדַת בְּנָהּ, אֶלָּא כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָצַב אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹת חַיֶּיהָ. וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נח-א) עַל פְּטִירַת שָׂרָה: "יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְּמִימִים" - כְּשֵׁם שֶׁהַצַּדִּיקִים תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים, כָּךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים".

בְּלִבָּם שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אֲשֶׁר חָווּ אָסוֹן כָּל שֶׁהוּא, מְכַרְסְמִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל יִסּוּרֵי מַצְפּוּן. אַחַר מַעֲשֶׂה, נוֹטִים הֵם לַחְשֹׁב וּלְשַׁחְזֵר אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ הֵם פָּעֲלוּ, וּלְעִתִּים חָשִׁים כִּי הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם לַעֲשׂוֹת עִם הַנִּפְטָר יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁעָשׂוּ, אוּלַי לְהַעֲנִיק לוֹ טִפּוּל טוֹב וְאֵיכוּתִי יוֹתֵר, אוּלַי לִפְנוֹת לְרוֹפְאִים מֻמְחִים מֵאֵלּוּ שֶׁפָּנוּ אֲלֵיהֶם, אוֹ לִבְחֹר בְּטִפּוּלִים מְשֻׁפָּרִים מֵאֵלּוּ שֶׁבֻּצְּעוּ. מַחְשָׁבוֹת אֵלּוּ צוֹבְטוֹת אֶת לִבָּם לְלֹא מָנוֹחַ.

אוּלָם לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הִרְהוּרִים אֵלּוּ עֲצַת הַיֵּצֶר הֵם, הַמַּכְנִיס בְּלִבֵּנוּ מַחְשָׁבָה כְּאִלּוּ הַנְהָגָה שׁוֹנָה מִצִּדֵּנוּ יְכוֹלָה הָיְתָה לְהָנִיב תּוֹצָאוֹת שׁוֹנוֹת מֵאֵלּוּ שֶׁהֻשְּׂגוּ. אַךְ לֹא כֵן הוּא. כָּל עוֹד בְּיָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת, מְחֻיָּבִים אָנוּ לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר לְאֵל יָדֵינוּ, אַךְ בָּרֶגַע שֶׁהֻכְרַע הַמַּצָּב לְטוֹב אוֹ לְמוּטָב חָלִילָה, אֵין מָקוֹם לִבְחִינָה חוֹזֶרֶת וּמְתִיחַת בִּקֹּרֶת עַל הַחְלָטוֹת כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת.

עַל אָבִיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זָצָ"ל מְסֻפָּר, שֶׁפַּעַם חָלָה אֲנוּשׁוֹת. בִּקְּשׁוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ לְהַזְמִין רוֹפֵא, וְלֹא עָלָה בְּיָדָם, מֵאַחַר וּפְרוּטָה לֹא הָיְתָה בְּכִיסָם. מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה הָלַךְ וְהֶחְמִיר וְהִגִּיעַ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת. כֵּיוָן שֶׁכָּלוּ כָּל הַקִּצִּין, מָכְרוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מִכְּלֵי בֵּיתָם וּבִדְמֵיהֶם הִבְהִילוּ רוֹפֵא.

נִכְנַס הָרוֹפֵא לַחֲדַר הַחוֹלֶה וְקָדְרוּ פָּנָיו: "עַכְשָׁו נִזְכַּרְתֶּם לִקְרֹא לִי?! כָּעֵת הַמַּצָּב אָנוּשׁ! אֵין כְּבָר מַה לַּעֲשׂוֹת!".

הָאָב הַצַּדִּיק הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, וְהוֹתִיר אַחֲרָיו אֶת בְּנוֹ רַבִּי עֶזְרָא, שֶׁהָיָה רַק בֶּן 15 שָׁנָה, וְאֶת אִמּוֹ, וְהָיוּ שְׁרוּיִים בְּצַעַר גָּדוֹל. "אִלּוּ הָיִינוּ מִתְאַמְּצִים יוֹתֵר", נְקָפָם מַצְפּוּנָם, "אִלּוּ הָיִינוּ מוֹכְרִים אֶת כְּלֵי בֵּיתֵנוּ מֻקְדָּם - אוּלַי הָיִינוּ מַצִּילִים אֶת חַיֵּי הָאָב".

וְהִנֵּה בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל, הִתְגַּלָּה הַמָּנוֹחַ בַּחֲלוֹם לִבְנוֹ רַבִּי עֶזְרָא, וְאָמַר לוֹ: "תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, בְּנִי! זוֹ הָיְתָה שְׁעָתִי. גַּם אִם הֱיִיתֶם מַקְדִּימִים לְהַזְמִין רוֹפֵא, הָיָה הַדָּבָר לְבַטָּלָה...".

סִפּוּר מַרְטִיט, הַמַּמְחִישׁ אֶת הַדְּבָרִים בְּיֶתֶר שְׂאֵת, רָגִיל הָיָה הַמַּגִּיד הַיְּרוּשַׁלְמִי רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זָצָ"ל לְסַפֵּר בִּדְרָשׁוֹתָיו:

בֵּין הַנִּטְבָּחִים בִּמְאֹרְעוֹת תרפ"ט בְּחֶבְרוֹן, נִמְנָה הַבָּחוּר הַקָּדוֹשׁ יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל וֶכְּסְלֶר הי"ד מִשִּׁיקָגוֹ, שֶׁהָיָה בֵּן לְר' יְרַחְמִיאֵל, מֵחֲשׁוּבֵי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית שָׁם. כֵּיצַד הִגִּיעַ אוֹתוֹ בָּחוּר קָדוֹשׁ מִשִּׁיקָגוֹ לְחֶבְרוֹן?

וּבְכֵן, הָרַב וָאלְק זָצָ"ל מִשַּׁעֲרֵי חֶסֶד בִּירוּשָׁלַיִם הָיָה שָׁלִיחַ שֶׁל אַחַת הַתְּנוּעוֹת לְמַעַן הַהִתְיַשְּׁבוּת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכִתֵּת רַגְלָיו בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת לְיִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

בֵּין נְדוּדָיו הִגִּיעַ בִּשְׁנַת תרפ"ט לְשִׁיקָגוֹ. בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ עָלָה עַל הַבִּימָה שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי, וְהִלְהִיב אֶת הַלְּבָבוֹת כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ. בְּמוֹצָאֵי שַַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת נִגַּשׁ אֶל הָרַב וָאלְק יְהוּדִי נְשׂוּא פָּנִים, הָיָה זֶה ר' יְרַחְמִיאֵל וֶכְּסְלֶר, מֵחֲשׁוּבֵי וַאֲמִידֵי הַקְּהִלָּה, וְאָמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "נְאוּמְךָ שָׁבָה אֶת לִבִּי, וּמִיָּד בְּצֵאת הַשַּׁבָּת הִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁב עַל הָעִנְיָן בִּרְצִינוּת רַבָּה. רַק שֶׁרְצוֹנִי לִרְאוֹת אֶת הַמָּקוֹם מִקָּרוֹב, לָכֵן גָּמְלָה בְּלִבִּי הַהַחְלָטָה לִנְסֹעַ לְבִקּוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לִבְדֹּק אֶפְשָׁרוּיוֹת פַּרְנָסָה, וְאָז אַחְלִיט סוֹפִית עַל צְעָדַי הַבָּאִים...".

אָמַר וְעָשָׂה. בִּתְקוּפַת חָדְשֵׁי אֲדָר-נִיסָן תרפ"ט עָלָה עִם כַּמָּה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, וַאֲלֵיהֶם הִצְטָרֵף בְּנוֹ יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל, כְּבֶן הַשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה. בֵּן זֶה לָמַד וְסָפַג יַהֲדוּת מְלֹא חָפְנַיִם, אַךְ לֹא הִסְתּוֹפֵף בְּצִלָּה שֶׁל יְשִׁיבָה קְדוֹשָׁה, וְלָמַד גַּם לִמּוּדִים כְּלָלִיִּים.

אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תרפ"ט, בִּקְּרוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת וֶכְּסְלֶר בְּעִיר הָאָבוֹת חֶבְרוֹן, וְרָאוּ אֶת יְשִׁיבַת "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל" הַנִּצֶּבֶת שָׁם בִּמְלֹא הֲדָרָהּ. ר' יְרַחְמִיאֵל אַף הִבְחִין שֶׁבַּיְּשִׁיבָה מִסְתּוֹפְפִים גַּם כַּמָּה בַּחוּרִים תּוֹשָׁבֵי אָמֵרִיקָה. הוּא הִתְרַשֵּׁם עֲמֻקּוֹת מֵהָאֲוִירָה בֵּין כָּתְלֵי הַיְשִׁיבָה, וְהֶחְלִיט לְהַשְׁאִיר אֶת בְּנוֹ יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל לַחְסוֹת בֵּין כָּתְלֵי הַיְשִׁיבָה וְחָזַר לְאַרְצוֹת הַבְּרִית לְהַסְדִּיר עִנְיָנָיו.

כַּמָּה חֳדָשִׁים אַחַר כָּךְ, בַּיּוֹם הַמַּר וְהַנִּמְהָר י"ח מְנַחֵם אָב תרפ"ט, שֶׁחָל בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, פָּרְצוּ הַפְּרָעוֹת הַנּוֹרָאוֹת - מְאֹרְעוֹת תרפ"ט, רַבִּים מִיְּהוּדֵי חֶבְרוֹן וּבְנֵי הַיְשִׁיבָה נִטְבְּחוּ בִּידֵי עַרְבִיֵּי הָעִיר. בֵּינֵיהֶם עָלָה כְּעוֹלָה תְּמִימָה גַּם הַבָּחוּר הַקָּדוֹשׁ יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל שֶׁנִּטְבַּח עַל קִדּוּשׁ ה'. וַתֶּרֶב בְּבַת צִיּוֹן תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה.

מִשֶּׁנּוֹדְעוּ הַדְּבָרִים לָרַב וָאלְק, שָׁקַע בְּיָגוֹן וּבְעֶצֶב מַר. הוּא אָמְנָם הִמְשִׁיךְ לִפְעֹל לְמַעַן בִּנְיַן יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַךְ מַסְקָנָה בְּרוּרָה הָיְתָה לוֹ: בְּשִׁיקָגוֹ אָסוּר לוֹ לִדְרֹךְ יוֹתֵר... "לֹא נָעִים..." הִרְהֵר, "מָה אַגִּיד לְמִתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בְּשִׁיקָגוֹ?! שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֶת בְּנוֹ שֶׁל ר' יְרַחְמִיאֵל וֶכְּסְלֶר לָמוּת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?!".

שָׁנִים רַבּוֹת עָבְרוּ מֵאָז. הָרַב וָאלְק הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי בִּנְיוּ-יוֹרְק, וְהִנֵּה, נְשִׁימָתוֹ נֶעֱתֶקֶת. מִי צוֹעֵד מוּלוֹ? הָרַב וֶכְּסְלֶר... "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, הָרַב וָאלְק!" מַכְרִיז ר' יְרַחְמִיאֵל בְּשִׂמְחָה, "לְהֵיכָן נֶעֱלַמְתֶּם?! מַדּוּעַ לֹא רוֹאִים אֶתְכֶם בָּאֵזוֹר שֶׁלָּנוּ בְּשִׁיקָגוֹ?!"

עָמְדוּ הַשְּׁנַיִם דּוֹמְמִים זֶה מוּל זֶה בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר כְּשֶׁמְּאוֹת בְּנֵי אָדָם חוֹלְפִים עַל פְּנֵיהֶם. לְפֶתַע פָּשַׁט ר' יְרַחְמִיאֵל אֶת שְׁתֵּי יָדָיו כְּלַפֵּי פָּנָיו הָרְצִינִיּוֹת שֶׁל הָרַב וָאלְק הַיָּשִׁישׁ וְאָמַר: "הָרַב וָאלְק, אֵינְךָ יָכוֹל לְתָאֵר אֵיזוֹ הַכָּרַת הַטּוֹב יֵשׁ לִי כְּלַפֶּיךָ!...".

הָרַב וָאלְק הִבִּיט עָלָיו בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת, אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהָבִין. אַךְ ר' יְרַחְמִיאֵל לֹא הוֹתִיר זְמַן לְמַחְשָׁבוֹת, וּמִיָּד הִמְשִׁיךְ וְאָמַר בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה: "הָיָה לִי בֵּן - יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל. נִגְזַר עָלָיו מִשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא יִחְיֶה יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אִלּוּלֵא הָיָה נִשְׁאָר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַדַּאי הָיָה מֵת כָּאן בְּאֶרֶץ הָעַמִּים. בְּנִי, יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל, יָכוֹל הָיָה לְהִסְתּוֹבֵב כָּאן בִּנְיוּ-יוֹרְק וּלְהֵהָרֵג כְּמוֹ יֶלֶד אָמֶרִיקָאִי בְּמַהֲלַךְ מִשְׂחָק, תַּחֲרוּת, תְּאוּנַת דְּרָכִים אוֹ מַחֲלָה אַחֶרֶת רח"ל, עַתָּה שֶׁזִּכַּנִי ה' בִּזְכוּתְךָ - לַהֲבִיאוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְהַכְנִיסוֹ לִישִׁיבָה קְדוֹשָׁה, לְהָפְכוֹ לְבֶן תּוֹרָה, וּלְבַסּוֹף עוֹד זָכָה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ, כַּמָּה אֲנִי חַיָּב לְךָ הַכָּרַת הַטּוֹב עַל זֶה!...".

עֵינֵי שְׁנֵיהֶם נָצְצוּ מִדְּמָעוֹת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, וְרַבִּי יְרַחְמִיאֵל סִיֵּם: "הַאִם לָקַחְתָּ לִי יֶלֶד?! הַלֹא נָתַתָּ לִי יֶלֶד - בַּחוּר יְשִׁיבָה. הִצַּלְתָּ אֶת בְּנִי!". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	פסח תשפ"ד
	הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס
	"וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ" (כג-ב) צָרִיךְ לְהָבִין, מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת מֵתָה שָׂרָה, הֲרֵי אֵין אָדָם נִזּוֹק מִמִּצְוָה שֶׁעָשָׂה? מְיַשֵּׁב הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה אֶלְבָּז זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "שְׁבוּת יְהוּדָה", כִּי בֶּאֱמֶת שָׂרָה נִפְטְרָה בִּגְלַל שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּקְבַּע לָהּ מֵרֹאשׁ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, אַךְ בִּידֵי הַשָּׂטָן הָרְשׁוּת לִבְחֹר בְּאֵיזוֹ צוּרָה לִטֹּל אֶת נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם. בִּהְיוֹתוֹ מֻמְחֶה בַּאֲחִיזַת עֵינֵי הַבְּרִיּוֹת הוּא יוֹצֵר צֵרוּף מִקְרִים וּמְכַוֵּן לָקַחַת אֶת הָאָדָם דַּוְקָא בְּצוּרָה כָּזוֹ שֶׁתִּגְרֹם לַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ פִּקְפּוּקִים בֶּאֱמוּנָה. וּבְמִקְרֶה זֶה, הוּא בָּחַר בְּצוּרָה שֶׁל בֶּהָלָה מִבְּשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה. זוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁשָּׂרָה הִיא הַיְּחִידָה מִבֵּין הָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁמִּסְפַּר שְׁנוֹת חַיֶּיהָ מְתֹעָד בַּתּוֹרָה בְּפֵרוּט: "וַיִּהְיוּ שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים". וְזֹאת לְבַל נַחְשֹׁב אֲפִלּוּ לְרֶגַע שֶׁהִיא מֵתָה בְּטֶרֶם עֵת בִּגְלַל הַבְּשׂוֹרָה עַל עֲקֵדַת בְּנָהּ, אֶלָּא כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָצַב אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹת חַיֶּיהָ. וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נח-א) עַל פְּטִירַת שָׂרָה: "יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְּמִימִים" - כְּשֵׁם שֶׁהַצַּדִּיקִים תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים, כָּךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם תְּמִימִים וּשְׁלֵמִים". בְּלִבָּם שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אֲשֶׁר חָווּ אָסוֹן כָּל שֶׁהוּא, מְכַרְסְמִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל יִסּוּרֵי מַצְפּוּן. אַחַר מַעֲשֶׂה, נוֹטִים הֵם לַחְשֹׁב וּלְשַׁחְזֵר אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ הֵם פָּעֲלוּ, וּלְעִתִּים חָשִׁים כִּי הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם לַעֲשׂוֹת עִם הַנִּפְטָר יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁעָשׂוּ, אוּלַי לְהַעֲנִיק לוֹ טִפּוּל טוֹב וְאֵיכוּתִי יוֹתֵר, אוּלַי לִפְנוֹת לְרוֹפְאִים מֻמְחִים מֵאֵלּוּ שֶׁפָּנוּ אֲלֵיהֶם, אוֹ לִבְחֹר בְּטִפּוּלִים מְשֻׁפָּרִים מֵאֵלּוּ שֶׁבֻּצְּעוּ. מַחְשָׁבוֹת אֵלּוּ צוֹבְטוֹת אֶת לִבָּם לְלֹא מָנוֹחַ. אוּלָם לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הִרְהוּרִים אֵלּוּ עֲצַת הַיֵּצֶר הֵם, הַמַּכְנִיס בְּלִבֵּנוּ מַחְשָׁבָה כְּאִלּוּ הַנְהָגָה שׁוֹנָה מִצִּדֵּנוּ יְכוֹלָה הָיְתָה לְהָנִיב תּוֹצָאוֹת שׁוֹנוֹת מֵאֵלּוּ שֶׁהֻשְּׂגוּ. אַךְ לֹא כֵן הוּא. כָּל עוֹד בְּיָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת, מְחֻיָּבִים אָנוּ לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר לְאֵל יָדֵינוּ, אַךְ בָּרֶגַע שֶׁהֻכְרַע הַמַּצָּב לְטוֹב אוֹ לְמוּטָב חָלִילָה, אֵין מָקוֹם לִבְחִינָה חוֹזֶרֶת וּמְתִיחַת בִּקֹּרֶת עַל הַחְלָטוֹת כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת. עַל אָבִיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זָצָ"ל מְסֻפָּר, שֶׁפַּעַם חָלָה אֲנוּשׁוֹת. בִּקְּשׁוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ לְהַזְמִין רוֹפֵא, וְלֹא עָלָה בְּיָדָם, מֵאַחַר וּפְרוּטָה לֹא הָיְתָה בְּכִיסָם. מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה הָלַךְ וְהֶחְמִיר וְהִגִּיעַ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת. כֵּיוָן שֶׁכָּלוּ כָּל הַקִּצִּין, מָכְרוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מִכְּלֵי בֵּיתָם וּבִדְמֵיהֶם הִבְהִילוּ רוֹפֵא. נִכְנַס הָרוֹפֵא לַחֲדַר הַחוֹלֶה וְקָדְרוּ פָּנָיו: "עַכְשָׁו נִזְכַּרְתֶּם לִקְרֹא לִי?! כָּעֵת הַמַּצָּב אָנוּשׁ! אֵין כְּבָר מַה לַּעֲשׂוֹת!". הָאָב הַצַּדִּיק הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, וְהוֹתִיר אַחֲרָיו אֶת בְּנוֹ רַבִּי עֶזְרָא, שֶׁהָיָה רַק בֶּן 15 שָׁנָה, וְאֶת אִמּוֹ, וְהָיוּ שְׁרוּיִים בְּצַעַר גָּדוֹל. "אִלּוּ הָיִינוּ מִתְאַמְּצִים יוֹתֵר", נְקָפָם מַצְפּוּנָם, "אִלּוּ הָיִינוּ מוֹכְרִים אֶת כְּלֵי בֵּיתֵנוּ מֻקְדָּם - אוּלַי הָיִינוּ מַצִּילִים אֶת חַיֵּי הָאָב". וְהִנֵּה בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל, הִתְגַּלָּה הַמָּנוֹחַ בַּחֲלוֹם לִבְנוֹ רַבִּי עֶזְרָא, וְאָמַר לוֹ: "תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, בְּנִי! זוֹ הָיְתָה שְׁעָתִי. גַּם אִם הֱיִיתֶם מַקְדִּימִים לְהַזְמִין רוֹפֵא, הָיָה הַדָּבָר לְבַטָּלָה...". סִפּוּר מַרְטִיט, הַמַּמְחִישׁ אֶת הַדְּבָרִים בְּיֶתֶר שְׂאֵת, רָגִיל הָיָה הַמַּגִּיד הַיְּרוּשַׁלְמִי רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זָצָ"ל לְסַפֵּר בִּדְרָשׁוֹתָיו: בֵּין הַנִּטְבָּחִים בִּמְאֹרְעוֹת תרפ"ט בְּחֶבְרוֹן, נִמְנָה הַבָּחוּר הַקָּדוֹשׁ יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל וֶכְּסְלֶר הי"ד מִשִּׁיקָגוֹ, שֶׁהָיָה בֵּן לְר' יְרַחְמִיאֵל, מֵחֲשׁוּבֵי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית שָׁם. כֵּיצַד הִגִּיעַ אוֹתוֹ בָּחוּר קָדוֹשׁ מִשִּׁיקָגוֹ לְחֶבְרוֹן? וּבְכֵן, הָרַב וָאלְק זָצָ"ל מִשַּׁעֲרֵי חֶסֶד בִּירוּשָׁלַיִם הָיָה שָׁלִיחַ שֶׁל אַחַת הַתְּנוּעוֹת לְמַעַן הַהִתְיַשְּׁבוּת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכִתֵּת רַגְלָיו בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת לְיִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בֵּין נְדוּדָיו הִגִּיעַ בִּשְׁנַת תרפ"ט לְשִׁיקָגוֹ. בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ עָלָה עַל הַבִּימָה שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי, וְהִלְהִיב אֶת הַלְּבָבוֹת כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ. בְּמוֹצָאֵי שַַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת נִגַּשׁ אֶל הָרַב וָאלְק יְהוּדִי נְשׂוּא פָּנִים, הָיָה זֶה ר' יְרַחְמִיאֵל וֶכְּסְלֶר, מֵחֲשׁוּבֵי וַאֲמִידֵי הַקְּהִלָּה, וְאָמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "נְאוּמְךָ שָׁבָה אֶת לִבִּי, וּמִיָּד בְּצֵאת הַשַּׁבָּת הִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁב עַל הָעִנְיָן בִּרְצִינוּת רַבָּה. רַק שֶׁרְצוֹנִי לִרְאוֹת אֶת הַמָּקוֹם מִקָּרוֹב, לָכֵן גָּמְלָה בְּלִבִּי הַהַחְלָטָה לִנְסֹעַ לְבִקּוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לִבְדֹּק אֶפְשָׁרוּיוֹת פַּרְנָסָה, וְאָז אַחְלִיט סוֹפִית עַל צְעָדַי הַבָּאִים...". אָמַר וְעָשָׂה. בִּתְקוּפַת חָדְשֵׁי אֲדָר-נִיסָן תרפ"ט עָלָה עִם כַּמָּה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, וַאֲלֵיהֶם הִצְטָרֵף בְּנוֹ יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל, כְּבֶן הַשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה. בֵּן זֶה לָמַד וְסָפַג יַהֲדוּת מְלֹא חָפְנַיִם, אַךְ לֹא הִסְתּוֹפֵף בְּצִלָּה שֶׁל יְשִׁיבָה קְדוֹשָׁה, וְלָמַד גַּם לִמּוּדִים כְּלָלִיִּים. אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תרפ"ט, בִּקְּרוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת וֶכְּסְלֶר בְּעִיר הָאָבוֹת חֶבְרוֹן, וְרָאוּ אֶת יְשִׁיבַת "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל" הַנִּצֶּבֶת שָׁם בִּמְלֹא הֲדָרָהּ. ר' יְרַחְמִיאֵל אַף הִבְחִין שֶׁבַּיְּשִׁיבָה מִסְתּוֹפְפִים גַּם כַּמָּה בַּחוּרִים תּוֹשָׁבֵי אָמֵרִיקָה. הוּא הִתְרַשֵּׁם עֲמֻקּוֹת מֵהָאֲוִירָה בֵּין כָּתְלֵי הַיְשִׁיבָה, וְהֶחְלִיט לְהַשְׁאִיר אֶת בְּנוֹ יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל לַחְסוֹת בֵּין כָּתְלֵי הַיְשִׁיבָה וְחָזַר לְאַרְצוֹת הַבְּרִית לְהַסְדִּיר עִנְיָנָיו. כַּמָּה חֳדָשִׁים אַחַר כָּךְ, בַּיּוֹם הַמַּר וְהַנִּמְהָר י"ח מְנַחֵם אָב תרפ"ט, שֶׁחָל בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, פָּרְצוּ הַפְּרָעוֹת הַנּוֹרָאוֹת - מְאֹרְעוֹת תרפ"ט, רַבִּים מִיְּהוּדֵי חֶבְרוֹן וּבְנֵי הַיְשִׁיבָה נִטְבְּחוּ בִּידֵי עַרְבִיֵּי הָעִיר. בֵּינֵיהֶם עָלָה כְּעוֹלָה תְּמִימָה גַּם הַבָּחוּר הַקָּדוֹשׁ יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל שֶׁנִּטְבַּח עַל קִדּוּשׁ ה'. וַתֶּרֶב בְּבַת צִיּוֹן תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. מִשֶּׁנּוֹדְעוּ הַדְּבָרִים לָרַב וָאלְק, שָׁקַע בְּיָגוֹן וּבְעֶצֶב מַר. הוּא אָמְנָם הִמְשִׁיךְ לִפְעֹל לְמַעַן בִּנְיַן יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַךְ מַסְקָנָה בְּרוּרָה הָיְתָה לוֹ: בְּשִׁיקָגוֹ אָסוּר לוֹ לִדְרֹךְ יוֹתֵר... "לֹא נָעִים..." הִרְהֵר, "מָה אַגִּיד לְמִתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בְּשִׁיקָגוֹ?! שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֶת בְּנוֹ שֶׁל ר' יְרַחְמִיאֵל וֶכְּסְלֶר לָמוּת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?!". שָׁנִים רַבּוֹת עָבְרוּ מֵאָז. הָרַב וָאלְק הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי בִּנְיוּ-יוֹרְק, וְהִנֵּה, נְשִׁימָתוֹ נֶעֱתֶקֶת. מִי צוֹעֵד מוּלוֹ? הָרַב וֶכְּסְלֶר... "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, הָרַב וָאלְק!" מַכְרִיז ר' יְרַחְמִיאֵל בְּשִׂמְחָה, "לְהֵיכָן נֶעֱלַמְתֶּם?! מַדּוּעַ לֹא רוֹאִים אֶתְכֶם בָּאֵזוֹר שֶׁלָּנוּ בְּשִׁיקָגוֹ?!" עָמְדוּ הַשְּׁנַיִם דּוֹמְמִים זֶה מוּל זֶה בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר כְּשֶׁמְּאוֹת בְּנֵי אָדָם חוֹלְפִים עַל פְּנֵיהֶם. לְפֶתַע פָּשַׁט ר' יְרַחְמִיאֵל אֶת שְׁתֵּי יָדָיו כְּלַפֵּי פָּנָיו הָרְצִינִיּוֹת שֶׁל הָרַב וָאלְק הַיָּשִׁישׁ וְאָמַר: "הָרַב וָאלְק, אֵינְךָ יָכוֹל לְתָאֵר אֵיזוֹ הַכָּרַת הַטּוֹב יֵשׁ לִי כְּלַפֶּיךָ!...". הָרַב וָאלְק הִבִּיט עָלָיו בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת, אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהָבִין. אַךְ ר' יְרַחְמִיאֵל לֹא הוֹתִיר זְמַן לְמַחְשָׁבוֹת, וּמִיָּד הִמְשִׁיךְ וְאָמַר בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה: "הָיָה לִי בֵּן - יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל. נִגְזַר עָלָיו מִשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא יִחְיֶה יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אִלּוּלֵא הָיָה נִשְׁאָר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַדַּאי הָיָה מֵת כָּאן בְּאֶרֶץ הָעַמִּים. בְּנִי, יַעֲקֹב יְחֶזְקֵאל, יָכוֹל הָיָה לְהִסְתּוֹבֵב כָּאן בִּנְיוּ-יוֹרְק וּלְהֵהָרֵג כְּמוֹ יֶלֶד אָמֶרִיקָאִי בְּמַהֲלַךְ מִשְׂחָק, תַּחֲרוּת, תְּאוּנַת דְּרָכִים אוֹ מַחֲלָה אַחֶרֶת רח"ל, עַתָּה שֶׁזִּכַּנִי ה' בִּזְכוּתְךָ - לַהֲבִיאוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְהַכְנִיסוֹ לִישִׁיבָה קְדוֹשָׁה, לְהָפְכוֹ לְבֶן תּוֹרָה, וּלְבַסּוֹף עוֹד זָכָה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ, כַּמָּה אֲנִי חַיָּב לְךָ הַכָּרַת הַטּוֹב עַל זֶה!...". עֵינֵי שְׁנֵיהֶם נָצְצוּ מִדְּמָעוֹת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, וְרַבִּי יְרַחְמִיאֵל סִיֵּם: "הַאִם לָקַחְתָּ לִי יֶלֶד?! הַלֹא נָתַתָּ לִי יֶלֶד - בַּחוּר יְשִׁיבָה. הִצַּלְתָּ אֶת בְּנִי!". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)