Otzarot-Article

"וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה" (לז-טו) כּוֹתֵב רַשִׁ"י: זֶה גַּבְרִיאֵל שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל". רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ שֶׁמַּלְאָךְ מָצָא אֶת יוֹסֵף כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לְחַפֵּשׂ אֶת אֶחָיו. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַלְאָךְ וְלֹא בְּאִישׁ, כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא? הֲלֹא כָּל אָדָם כַּאֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ לְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ וְאֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתוֹ, מְבָרֵר אֵצֶל אֲנָשִׁים בַּסְּבִיבָה הֵיכָן הוּא נִמְצָא.

תֵּרֵץ רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל שֶׁרַשִׁ"י דִּיֵּק זֹאת מִן הַמִּלָּה "וַיִּמְצָאֵהוּ", וְנַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים:

לַאֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד אֵרַע שֶׁהֵם עָצְרוּ אָדָם בָּרְחוֹב וּבִקְּשׁוּ אֶת עֶזְרָתוֹ בִּמְצִיאַת כְּתֹבֶת מְסֻיֶּמֶת. אוּלָם מֵעוֹלָם לֹא קָרָה שֶׁאָדָם עוֹצֵר מִישֶׁהוּ וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ 'סְלַח לִי, אוּלַי תִּרְצֶה לָדַעַת אֵיךְ מַגִּיעִים לִרְחוֹב פְּלוֹנִי?'

מִי שֶׁזָּקוּק לְעֶזְרָה הוּא זֶה שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ אָדָם כָּלְשֶׁהוּ וְלִשְׁאֹל כְּדֵי לְהֵעָזֵר בּוֹ.

בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: אָדָם אֶחָד הָלַךְ לְאִטּוֹ בִּרְחוֹבוֹת תֵּל אָבִיב, כְּשֶׁלְּפֶתַע עוֹצֵר אוֹתוֹ אָדָם וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ: "סְלַח לִי, מַה הַשָּׁעָה?"

"מַה הַשָּׁעָה שָׁאַלְתָּ?" הֵשִׁיב לוֹ תּוֹךְ שֶׁהוּא בּוֹחֵן אוֹתוֹ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, "בּוֹא אִתִּי".

הוּא הֵחֵל צוֹעֵד בִּמְהִירוּת לְעֵבֶר בִּנְיָן 'כֹּל-בּוֹ שָׁלוֹם' הַקָּרוֹב, שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ זְמַן הַבִּנְיָן הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, וְהַשּׁוֹאֵל נִגְרָר אַחֲרָיו בְּלִי לְהָבִין מְאוּמָה. בַּכֹּל-בּוֹ הֵחֵלּוּ הַשְּׁנַיִם לְטַפֵּס בַּמַּדְרֵגוֹת עַד לַקּוֹמָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, הַשְּׁלֹשִׁים בְּמִסְפָּר, שָׁם הָיְתָה מְמֻקֶּמֶת מִרְפֶּסֶת.

"בּוֹא תִּסְתַּכֵּל", הוּא מַזְמִין אֶת הַשּׁוֹאֵל, "תִּרְאֶה כַּמָּה אֲנָשִׁים יֵשׁ לְמַטָּה, בְּדִיּוּק אוֹתִי מָצָאתָ לִשְׁאֹל?!"...

הַצָּרִיךְ עֶזְרָה, עָלָיו מֻטֶּלֶת הָעֲבוֹדָה לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא אֶת הָאָדָם הַמַּתְאִים לְכָךְ. מִי שֶׁעוֹזֵר לַשֵּׁנִי מִבְּלִי שֶׁהִתְבַּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת, לֹא יִקָּרֵא "מוֹצֵא" אֶלָּא רַק "מְנַסֶּה לַעֲזֹר".

בְּפָסוּק זֶה אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ", הַמַּלְאָךְ מָצָא אֶת יוֹסֵף וְלֹא הַהֵפֶךְ, וּמִכָּאן הֵבִין רַשִׁ"י שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּאִישׁ רָגִיל אֶלָּא בְּמַלְאָךְ מְיֻחָד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הוֹרָאָה לִמְצֹא אֶת יוֹסֵף וְלִדְאֹג שֶׁהוּא יִשָּׁלַח לְמִצְרַיִם. (וּמָתוֹק הָאוֹר)

	כי תשא תשפ"ד
	אוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל חַד הוּא!
	"וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" (לב-כו) דָּרַשׁ הָרַב גַּלִינְסְקִי: כַּיָּדוּעַ, עַל הַהוֹרִים יֵשׁ לְהִזָּהֵר כַּאֲשֶׁר תִּינוֹקָם מַגִּיעַ לְגִיל זְחִילָה "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה" (לז-טו) כּוֹתֵב רַשִׁ"י: זֶה גַּבְרִיאֵל שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל". רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ שֶׁמַּלְאָךְ מָצָא אֶת יוֹסֵף כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לְחַפֵּשׂ אֶת אֶחָיו. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַלְאָךְ וְלֹא בְּאִישׁ, כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא? הֲלֹא כָּל אָדָם כַּאֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ לְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ וְאֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתוֹ, מְבָרֵר אֵצֶל אֲנָשִׁים בַּסְּבִיבָה הֵיכָן הוּא נִמְצָא. תֵּרֵץ רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל שֶׁרַשִׁ"י דִּיֵּק זֹאת מִן הַמִּלָּה "וַיִּמְצָאֵהוּ", וְנַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים: לַאֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד אֵרַע שֶׁהֵם עָצְרוּ אָדָם בָּרְחוֹב וּבִקְּשׁוּ אֶת עֶזְרָתוֹ בִּמְצִיאַת כְּתֹבֶת מְסֻיֶּמֶת. אוּלָם מֵעוֹלָם לֹא קָרָה שֶׁאָדָם עוֹצֵר מִישֶׁהוּ וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ 'סְלַח לִי, אוּלַי תִּרְצֶה לָדַעַת אֵיךְ מַגִּיעִים לִרְחוֹב פְּלוֹנִי?' מִי שֶׁזָּקוּק לְעֶזְרָה הוּא זֶה שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ אָדָם כָּלְשֶׁהוּ וְלִשְׁאֹל כְּדֵי לְהֵעָזֵר בּוֹ. בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: אָדָם אֶחָד הָלַךְ לְאִטּוֹ בִּרְחוֹבוֹת תֵּל אָבִיב, כְּשֶׁלְּפֶתַע עוֹצֵר אוֹתוֹ אָדָם וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ: "סְלַח לִי, מַה הַשָּׁעָה?" "מַה הַשָּׁעָה שָׁאַלְתָּ?" הֵשִׁיב לוֹ תּוֹךְ שֶׁהוּא בּוֹחֵן אוֹתוֹ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, "בּוֹא אִתִּי". הוּא הֵחֵל צוֹעֵד בִּמְהִירוּת לְעֵבֶר בִּנְיָן 'כֹּל-בּוֹ שָׁלוֹם' הַקָּרוֹב, שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ זְמַן הַבִּנְיָן הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, וְהַשּׁוֹאֵל נִגְרָר אַחֲרָיו בְּלִי לְהָבִין מְאוּמָה. בַּכֹּל-בּוֹ הֵחֵלּוּ הַשְּׁנַיִם לְטַפֵּס בַּמַּדְרֵגוֹת עַד לַקּוֹמָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, הַשְּׁלֹשִׁים בְּמִסְפָּר, שָׁם הָיְתָה מְמֻקֶּמֶת מִרְפֶּסֶת. "בּוֹא תִּסְתַּכֵּל", הוּא מַזְמִין אֶת הַשּׁוֹאֵל, "תִּרְאֶה כַּמָּה אֲנָשִׁים יֵשׁ לְמַטָּה, בְּדִיּוּק אוֹתִי מָצָאתָ לִשְׁאֹל?!"... הַצָּרִיךְ עֶזְרָה, עָלָיו מֻטֶּלֶת הָעֲבוֹדָה לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא אֶת הָאָדָם הַמַּתְאִים לְכָךְ. מִי שֶׁעוֹזֵר לַשֵּׁנִי מִבְּלִי שֶׁהִתְבַּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת, לֹא יִקָּרֵא "מוֹצֵא" אֶלָּא רַק "מְנַסֶּה לַעֲזֹר". בְּפָסוּק זֶה אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ", הַמַּלְאָךְ מָצָא אֶת יוֹסֵף וְלֹא הַהֵפֶךְ, וּמִכָּאן הֵבִין רַשִׁ"י שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּאִישׁ רָגִיל אֶלָּא בְּמַלְאָךְ מְיֻחָד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הוֹרָאָה לִמְצֹא אֶת יוֹסֵף וְלִדְאֹג שֶׁהוּא יִשָּׁלַח לְמִצְרַיִם. (וּמָתוֹק הָאוֹר)