Otzarot-Article

"מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (לג-ב) בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת מַסְעֵי נֶאֱמַר "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה... מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה', וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם". מַה פֵּשֶׁר הַכָּתוּב? הוּא יוּבַן עַל פִּי מָשָׁל נִפְלָא מִמָּרָן הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זַצַ"ל:

מַעֲשֶׂה בְּצַיָּר שֶׁצִּיֵּר צִיּוּר נִפְלָא, דְּיוֹקַן מַרְהִיב. הַכֹּל הִתְפַּעֲלוּ מִן הַצִּיּוּר. שְׁאָלוּהוּ: "אֶת מִי צִיַּרְתָּ כָּאן?" וְעָנָה: "צִיַּרְתִּי חָכָם פְּלוֹנִי". מִיַּד נָגוֹזָה הַהִתְפַּעֲלוּת, כִּי אָמְנָם הָיָה הַצִּיּוּר יָפֶה אֲבָל לֹא הָיָה כָּל דִּמְיוֹן בֵּינוֹ לְבֵין חָכָם פְּלוֹנִי...

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, יֵשׁ עַם הָעוֹבֵר בְּדַרְכּוֹ תַּחֲנוֹת וּמַסָּעוֹת. יִתָּכֵן שֶׁהַכֹּל יָפֶה וְיָאֶה, אַךְ יֵשׁ לִשְׁאֹל: הַאִם לְכָךְ הִתְכַּוְּנוּ מִתְּחִלָּה, הַאִם זֶה הָיָה הַמַּסְלוּל הַמֻּתְוֶה? שֶׁאִם לָאו, נָמוֹג כָּל הַיֹּפִי וּנְגוֹזָה הַהִתְפַּעֲלוּת.

שֶׁבַח מְיֻחָד הוּא שֶׁמַּסְּעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ "לְמוֹצָאֵיהֶם", עַל מְנָת כֵּן הוֹרָם ה' לָצֵאת מִמְּקוֹמָם כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּחֲנָה הַבָּאָה, וְלֹא בָּאוּ בְּאַקְרַאי וּבְהִזְדַּמֵּן.

לְשֵׁם הַשְׁוָאָה, נִסְקֹר אֶת שִׁשִּׁים הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנוֹת, עַל כָּל שְׁלַבֵּיהֶן, מְאֹרָעוֹתֵיהֶן וְתַהְפּוּכוֹתֵיהֶן. כְּלוּם יָכוֹל מִישֶׁהוּ לוֹמַר שֶׁהָיוּ אֵלּוּ "מַסְּעוֹתֵינוּ לְמוֹצָאֵינוּ", הַאִם מִישֶׁהוּ תִּכְנֵן מַשֶּׁהוּ מֵרֹאשׁ, כְּלוּם אֵינֶנּוּ דּוֹמִים לִסְפִינָה שְׁבוּרַת תֹּרֶן וְחַסְרַת הֶגֶה, הַמִּטַּלְטֶלֶת בְּלֹא מַצְפֵּן, חָגָה וְנָעָה, נִגְרֶפֶת וְנִסְחֶפֶת?!?..

וּמִן הַכְּלָל אֶל הַפְּרָט: הַאִם אָנוּ מְנַוְּטִים אֶת חַיֵּינוּ? הַאִם סִמַּנּוּ אֶת הַמַּטָּרָה, אֶת נַחֲלַת ה', וְאִתַּרְנוּ אֶת תַּחֲנוֹת הַדֶּרֶךְ: יְדִיעַת הַתּוֹרָה, שִׁפּוּר הַמִּדּוֹת, וּמִתְקַדְּמִים אָנוּ בְּעִקְבִיּוּת מִתַּחֲנָה לְתַחֲנָה?!

כַּמָּה שָׁנִים קַיֶּמֶת מַעֲרֶכֶת חִנּוּךְ חוֹבָה בָּעוֹלָם הַנָּאוֹר בְּאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב? בְּקֹשִׁי מֵאָה שָׁנָה. וְכַמָּה שָׁנִים קַיֶּמֶת מַעֲרֶכֶת כְּלָלִית וּמַקִּיפָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל? לְמַעְלָה מֵאַלְפַּיִם שָׁנָה.

מִימֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בִּימֵי הַבַּיִת הַשֵּׁנִי (ב"ב כא.). עַל כֵּן, כְּשֶׁמְּלֻמָּדִים נִכְבָּדִים מַזְמִינִים מֶחְקָרִים כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרִים וּמַחְלִיטִים עַל כָּל מִינֵי שִׁיטוֹת, לִבּוֹת וּדְגֵשִׁים, וּמְשַׁנִּים אוֹתָם חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים - אָנוּ מְחַיְּכִים. מִשּׁוּם שֶׁבְּמַעֲרֶכֶת בַּת אַלְפַּיִם כְּבָר נֻסוּ כָּל הַשִּׁיטוֹת, כְּבָר מֻצּוּ כָּל הַדְּרָכִים וְהוּפְקוּ כָּל הַלְּקָחִים, וְשִׁיטַת הַלִּמּוּד הַתּוֹרָנִית הוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת כֹּה רַבִּים.

אָנוּ רוֹאִים מַה הִצְמִיחָה שִׁיטַת הַלִּמּוּד הַחִלּוֹנִית, רוֹאִים אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. עִם אֵלּוּ בְּעָיוֹת הִיא מִתְמוֹדֶדֶת וּבְאֵיזֶה חֹסֶר אוֹנִים. לְעֻמַּת זֹאת, אָנוּ רוֹאִים אֶת פְּרִי הַהִלּוּלִים שֶׁל הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, בְּלִי בְּעָיוֹת מִשְׁמַעַת, בְּלִי אַלִּימוּת בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר עִם כָּבוֹד לַמָּסֹרֶת וּלַמּוֹרֶשֶׁת, וְכָבוֹד לַהוֹרִים וְלַמְּחַנְּכִים. הָרוֹצֶה בֵּן לְתִפְאֶרֶת, בַּת צְנוּעָה וּמְחֻנֶּכֶת - יִשְׁלַח אֶת צֶאֱצָאָיו לַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי. הַנַּחַת מֻבְטַחַת לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.

אַךְ יֵשׁ הָאוֹמְרִים: הַדְּבָרִים נְכוֹנִים לְמַדַּי בַּחִנּוּךְ הַיְּסוֹדִי, גַּם בְּגִיל הַמְּתִיבְתָא הַתּוֹרָנִית, אֲבָל אַחַר כָּךְ, לָמָּה עָלָיו לִלְמֹד בִּישִׁיבָה? יֵצֵא לְעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה וְיִסְתַּפֵּק בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה. הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ נִתְּנָה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. לֹא בְּמַה שֶׁנִּכְתַּב בָּהּ, אֶלָּא בְּמַה שֶׁלֹּא נִכְתַּב...

בַּפָּרָשָׁה נִמְנוּ מ"ב מַסָּעוֹת שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה" (לג-טו,טז). וְזֶהוּ. אַף לֹא מִלָּה עַל מַתַּן תּוֹרָה. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרַבִּי מִוִּישִׁיוֶא, בַּעַל "זֵכֶר חַיִּים" זַצַ"ל, שֶׁהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: בְּ"וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ" אֵין "מַתַּן תּוֹרָה"...

אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִקְנוֹת הֲבָנָה וְטַעַם בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּשֶׁהוּא טָרוּד וְעָסוּק וְרָץ לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתוֹ. וּגְמָרָא מְפֹרֶשֶׁת הִיא (בְּעֵרוּבִין נה.) עַל הַפָּסוּק "וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא" (דְּבָרִים ל-יג), לֹא תִּמָּצֵא בְּסוֹחֲרִים וּבְתַגָּרִים הַמַּפְלִיגִים לִסְחוֹרָה. "מִעוּט סְחוֹרָה" הוּא אֶחָד מִקִּנְיָנֵי הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (נִדָּה ע.) "מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיֶחְכַּם, יְמַעֵט בְּעֵסֶק וְיַרְבֶּה בִּישִׁיבָה", וְאָמְרוּ: (אָבוֹת ב-ה) "לֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִּסְחוֹרָה מַחְכִּים", לְפִי שֶׁהַסְּחוֹרָה תַּפְרִיעַ לוֹ אֶת הָרִכּוּז בְּתַלְמוּדוֹ.

לְפִיכָךְ, יֵשׁ לְאַפְשֵׁר לַבָּחוּר לִמּוּד רָגוּעַ שֶׁל כַּמָּה שָׁנִים כְּדֵי לִרְכֹּשׁ אֶת הַיְסוֹדוֹת, לִקְנוֹת בְּקִיאוּת בִּגְמָרָא וּבַהֲלָכָה וְלִהְיוֹת בֶּן תּוֹרָה. אַחַר כָּךְ, בְּהוֹרָאַת רַבּוֹתָיו, יוּכַל לָצֵאת לְעוֹלַם הַמִּסְחָר וְיִשָּׁאֵר בַּר אוֹרְיָן, יָפִיק אֶת מְלוֹא הַתּוֹעֶלֶת מִשִּׁעוּרֵי הַתּוֹרָה. זוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁנֻסְּתָה בְּהַצְלָחָה מֵאוֹת בַּשָּׁנִים עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵיהֶם. זוֹ הַדֶּרֶךְ אוֹתָהּ נַנְחִיל לְבָנֵינוּ, לְאָשְׁרָם - וּלְאָשְׁרֵנוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	יתרן תשפ"ד
	דְּבָרִים טְהוֹרִים בִּכְלִי טָהוֹר
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ "מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (לג-ב) בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת מַסְעֵי נֶאֱמַר "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה... מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה', וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם". מַה פֵּשֶׁר הַכָּתוּב? הוּא יוּבַן עַל פִּי מָשָׁל נִפְלָא מִמָּרָן הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זַצַ"ל: מַעֲשֶׂה בְּצַיָּר שֶׁצִּיֵּר צִיּוּר נִפְלָא, דְּיוֹקַן מַרְהִיב. הַכֹּל הִתְפַּעֲלוּ מִן הַצִּיּוּר. שְׁאָלוּהוּ: "אֶת מִי צִיַּרְתָּ כָּאן?" וְעָנָה: "צִיַּרְתִּי חָכָם פְּלוֹנִי". מִיַּד נָגוֹזָה הַהִתְפַּעֲלוּת, כִּי אָמְנָם הָיָה הַצִּיּוּר יָפֶה אֲבָל לֹא הָיָה כָּל דִּמְיוֹן בֵּינוֹ לְבֵין חָכָם פְּלוֹנִי... כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, יֵשׁ עַם הָעוֹבֵר בְּדַרְכּוֹ תַּחֲנוֹת וּמַסָּעוֹת. יִתָּכֵן שֶׁהַכֹּל יָפֶה וְיָאֶה, אַךְ יֵשׁ לִשְׁאֹל: הַאִם לְכָךְ הִתְכַּוְּנוּ מִתְּחִלָּה, הַאִם זֶה הָיָה הַמַּסְלוּל הַמֻּתְוֶה? שֶׁאִם לָאו, נָמוֹג כָּל הַיֹּפִי וּנְגוֹזָה הַהִתְפַּעֲלוּת. שֶׁבַח מְיֻחָד הוּא שֶׁמַּסְּעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ "לְמוֹצָאֵיהֶם", עַל מְנָת כֵּן הוֹרָם ה' לָצֵאת מִמְּקוֹמָם כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּחֲנָה הַבָּאָה, וְלֹא בָּאוּ בְּאַקְרַאי וּבְהִזְדַּמֵּן. לְשֵׁם הַשְׁוָאָה, נִסְקֹר אֶת שִׁשִּׁים הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנוֹת, עַל כָּל שְׁלַבֵּיהֶן, מְאֹרָעוֹתֵיהֶן וְתַהְפּוּכוֹתֵיהֶן. כְּלוּם יָכוֹל מִישֶׁהוּ לוֹמַר שֶׁהָיוּ אֵלּוּ "מַסְּעוֹתֵינוּ לְמוֹצָאֵינוּ", הַאִם מִישֶׁהוּ תִּכְנֵן מַשֶּׁהוּ מֵרֹאשׁ, כְּלוּם אֵינֶנּוּ דּוֹמִים לִסְפִינָה שְׁבוּרַת תֹּרֶן וְחַסְרַת הֶגֶה, הַמִּטַּלְטֶלֶת בְּלֹא מַצְפֵּן, חָגָה וְנָעָה, נִגְרֶפֶת וְנִסְחֶפֶת?!?.. וּמִן הַכְּלָל אֶל הַפְּרָט: הַאִם אָנוּ מְנַוְּטִים אֶת חַיֵּינוּ? הַאִם סִמַּנּוּ אֶת הַמַּטָּרָה, אֶת נַחֲלַת ה', וְאִתַּרְנוּ אֶת תַּחֲנוֹת הַדֶּרֶךְ: יְדִיעַת הַתּוֹרָה, שִׁפּוּר הַמִּדּוֹת, וּמִתְקַדְּמִים אָנוּ בְּעִקְבִיּוּת מִתַּחֲנָה לְתַחֲנָה?! כַּמָּה שָׁנִים קַיֶּמֶת מַעֲרֶכֶת חִנּוּךְ חוֹבָה בָּעוֹלָם הַנָּאוֹר בְּאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב? בְּקֹשִׁי מֵאָה שָׁנָה. וְכַמָּה שָׁנִים קַיֶּמֶת מַעֲרֶכֶת כְּלָלִית וּמַקִּיפָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל? לְמַעְלָה מֵאַלְפַּיִם שָׁנָה. מִימֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בִּימֵי הַבַּיִת הַשֵּׁנִי (ב"ב כא.). עַל כֵּן, כְּשֶׁמְּלֻמָּדִים נִכְבָּדִים מַזְמִינִים מֶחְקָרִים כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרִים וּמַחְלִיטִים עַל כָּל מִינֵי שִׁיטוֹת, לִבּוֹת וּדְגֵשִׁים, וּמְשַׁנִּים אוֹתָם חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים - אָנוּ מְחַיְּכִים. מִשּׁוּם שֶׁבְּמַעֲרֶכֶת בַּת אַלְפַּיִם כְּבָר נֻסוּ כָּל הַשִּׁיטוֹת, כְּבָר מֻצּוּ כָּל הַדְּרָכִים וְהוּפְקוּ כָּל הַלְּקָחִים, וְשִׁיטַת הַלִּמּוּד הַתּוֹרָנִית הוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת כֹּה רַבִּים. אָנוּ רוֹאִים מַה הִצְמִיחָה שִׁיטַת הַלִּמּוּד הַחִלּוֹנִית, רוֹאִים אֶת פֵּרוֹתֶיהָ. עִם אֵלּוּ בְּעָיוֹת הִיא מִתְמוֹדֶדֶת וּבְאֵיזֶה חֹסֶר אוֹנִים. לְעֻמַּת זֹאת, אָנוּ רוֹאִים אֶת פְּרִי הַהִלּוּלִים שֶׁל הַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי, בְּלִי בְּעָיוֹת מִשְׁמַעַת, בְּלִי אַלִּימוּת בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר עִם כָּבוֹד לַמָּסֹרֶת וּלַמּוֹרֶשֶׁת, וְכָבוֹד לַהוֹרִים וְלַמְּחַנְּכִים. הָרוֹצֶה בֵּן לְתִפְאֶרֶת, בַּת צְנוּעָה וּמְחֻנֶּכֶת - יִשְׁלַח אֶת צֶאֱצָאָיו לַחִנּוּךְ הַתּוֹרָנִי. הַנַּחַת מֻבְטַחַת לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. אַךְ יֵשׁ הָאוֹמְרִים: הַדְּבָרִים נְכוֹנִים לְמַדַּי בַּחִנּוּךְ הַיְּסוֹדִי, גַּם בְּגִיל הַמְּתִיבְתָא הַתּוֹרָנִית, אֲבָל אַחַר כָּךְ, לָמָּה עָלָיו לִלְמֹד בִּישִׁיבָה? יֵצֵא לְעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה וְיִסְתַּפֵּק בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה. הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ נִתְּנָה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. לֹא בְּמַה שֶׁנִּכְתַּב בָּהּ, אֶלָּא בְּמַה שֶׁלֹּא נִכְתַּב... בַּפָּרָשָׁה נִמְנוּ מ"ב מַסָּעוֹת שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה" (לג-טו,טז). וְזֶהוּ. אַף לֹא מִלָּה עַל מַתַּן תּוֹרָה. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרַבִּי מִוִּישִׁיוֶא, בַּעַל "זֵכֶר חַיִּים" זַצַ"ל, שֶׁהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: בְּ"וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ" אֵין "מַתַּן תּוֹרָה"... אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִקְנוֹת הֲבָנָה וְטַעַם בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּשֶׁהוּא טָרוּד וְעָסוּק וְרָץ לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתוֹ. וּגְמָרָא מְפֹרֶשֶׁת הִיא (בְּעֵרוּבִין נה.) עַל הַפָּסוּק "וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא" (דְּבָרִים ל-יג), לֹא תִּמָּצֵא בְּסוֹחֲרִים וּבְתַגָּרִים הַמַּפְלִיגִים לִסְחוֹרָה. "מִעוּט סְחוֹרָה" הוּא אֶחָד מִקִּנְיָנֵי הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (נִדָּה ע.) "מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיֶחְכַּם, יְמַעֵט בְּעֵסֶק וְיַרְבֶּה בִּישִׁיבָה", וְאָמְרוּ: (אָבוֹת ב-ה) "לֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִּסְחוֹרָה מַחְכִּים", לְפִי שֶׁהַסְּחוֹרָה תַּפְרִיעַ לוֹ אֶת הָרִכּוּז בְּתַלְמוּדוֹ. לְפִיכָךְ, יֵשׁ לְאַפְשֵׁר לַבָּחוּר לִמּוּד רָגוּעַ שֶׁל כַּמָּה שָׁנִים כְּדֵי לִרְכֹּשׁ אֶת הַיְסוֹדוֹת, לִקְנוֹת בְּקִיאוּת בִּגְמָרָא וּבַהֲלָכָה וְלִהְיוֹת בֶּן תּוֹרָה. אַחַר כָּךְ, בְּהוֹרָאַת רַבּוֹתָיו, יוּכַל לָצֵאת לְעוֹלַם הַמִּסְחָר וְיִשָּׁאֵר בַּר אוֹרְיָן, יָפִיק אֶת מְלוֹא הַתּוֹעֶלֶת מִשִּׁעוּרֵי הַתּוֹרָה. זוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁנֻסְּתָה בְּהַצְלָחָה מֵאוֹת בַּשָּׁנִים עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵיהֶם. זוֹ הַדֶּרֶךְ אוֹתָהּ נַנְחִיל לְבָנֵינוּ, לְאָשְׁרָם - וּלְאָשְׁרֵנוּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)