Otzarot-Article

"גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, כְּיוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תענית ז:). הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי, הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקּוֹזְ'נִיץ זַצַ'"ל, כָּתַב בְּסִפְרוֹ (עבודת ישראל לשמיני עצרת), שֶׁרָמְזוּ כָּאן לְיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁבּוֹ מְבָרְכִים: "מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם".

כְּשֶׁנְּעַיֵּן בְּדִבְרֵי קָדְשׁוֹ, נָבִין שֶׁלִּבְרִיאַת הָעוֹלָם הָיְתָה מַטָּרָה: שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּשְׂאוּ עַיִן לַמָּרוֹם וְיַכִּירוּ אֶת בּוֹרְאָם, יוֹדוּ לוֹ וְיִתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו, כַּמְפֹרָשׁ בָּרַמְבַּ"ן, בְּסוֹף פָּרָשַׁת בֹּא. מִסִּבָּה זוֹ לֹא הִמְטִיר הַבּוֹרֵא גְּשָׁמִים עַד שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם. לָכֵן, כְּשֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתְקַבְּצִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּמִתְפַּלְּלִים עַל הַגֶּשֶׁם, מֻשֶּׂגֶת מַטְּרַת בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ עַל יָדָם - וְאֵיזוֹ שְׁעַת רָצוֹן נוֹצֶרֶת בַּמָּרוֹם!

כָּעֵת, יוּבַן מַה שֶּׁאָמְרוּ: "גָּדוֹל יוֹם יְרִידַת גְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִלּוּ יְשׁוּעָה פָּרָה וְרָבָה בּוֹ... גָּדוֹל יוֹם יְרִידַת גְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִלּוּ פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס מִתְבָּרֶכֶת בּוֹ", יִתֵּן ה' וּמֵהֶחָג הַקָּדוֹשׁ וּמִתְּפִלַּת הַגֶּשֶׁם יֻשְׁפַּע שֶׁפַע פַּרְנָסָה בְּרֶוַח, וְנִזְכֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה.

וְעוֹד אָמְרוּ: "גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים שֶׁאֲפִלּוּ גְּיָסוֹת פּוֹסְקוֹת בּוֹ" - לֹא נִשְׁמַע עוֹד אֶת צְפִירוֹת הָאַמְבּוּלַנְסִים וְקוֹלוֹת הַפִּגּוּעִים, יִתֵּן ה' שָׁלוֹם בָּאָרֶץ בְּאֵין מַחֲרִיד; "גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת", כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל יַכִּירוּ כִּי ה' הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וְכָל הַשְּׁאָר הֶבֶל הֲבָלִים, וְנִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בְּקָרוֹב!

דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זַצַ"ל: הֻזְמַנְתִּי לְהַרְצוֹת בְּיִשּׁוּב מֶרְחָק. הִתְאַרְגְּנָה שָׁם קְהִלָּה שֶׁל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, וּבִקְּשׁוּ לְהִתְחַזֵּק. הִדְבִּיקוּ מוֹדָעוֹת עֲנָק, וְקָרְאוּ לָבוֹא וְלִשְׁמֹעַ. גַּם הַחִלּוֹנִים קָרְאוּ אֶת הַמּוֹדָעוֹת, וּנְצִיג הַתִּקְשֹׁרֶת שֶׁל הַשָּׁבוּעוֹן הַמְּקוֹמִי נִשְׁלַח לְהָבִיא רְשָׁמִים, "כַּתָּבַת צֶבַע". הִגַּעְתִּי, וּרְאִיתִיו. רַעֲמַת תַּלְתַּלִּים וְכִפָּה תְּלוּשָׁה מְשַׁיֶּטֶת כִּסְפִינָה בְּלֵב סְעָרָה. אָחַז בַּמִּיקְרוֹפוֹן וְשָׁאַל הַאִם יוּכַל לְרַאֲיֵן.

אָמַרְתִּי: "אֲנִי אוֹרֵחַ, כָּמוֹךָ. תִּשְׁאַל אֶת הַמְאַרְגְּנִים".

הִתְיַשֵּׁב בַּיַּרְכָתַיִם, רֶגֶל עַל רֶגֶל, וְהֶאֱזִין. דָּרַשְׁתִּי, וְהַדְּבָרִים הִתְקַבְּלוּ. בַּסּוֹף אָמְרוּ קַדִּישׁ, וְהַלָּה נִכְנַס לִפְעֻלָּה. תָּחַב אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן לְיַד פִּיו שֶׁל אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה: "אֱמֹר לִי, לְמִי יֵשׁ יוֹתֵר עוֹלָם הַבָּא - לְךָ, שֶׁשִּׁנִּיתָ כָּל אָרְחוֹת חַיֶּיךָ, אוֹ לְאַבְרֵךְ מִבְּנֵי בְּרַק שֶׁגָּדַל בַּחֲמָמַת הַדָּת?"

אִם הָיָה שׁוֹאֵל אוֹתִי, הָיִיתִי עוֹנֶה: 'וַדַּאי שֶׁלְּבַעַל הַתְּשׁוּבָה! בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד (ברכות לד:)! אֲנִי מוֹקִיר אוֹתָם כָּל כָּךְ, יוֹדֵעַ עִם מָה הֵם מִתְמוֹדְדִים, אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם!'

לְהַפְתָּעָתִי, עָנָה: "וַדַּאי לְאַבְרֵךְ מִבְּנֵי בְּרַק!"

רָאִיתִי שֶׁגַּם הַמְרַאֲיֵן הֻפְתַּע. "מַדּוּעַ?" שָׁאַל.

וְהַלָּה עָנָה: "פָּשׁוּט מְאֹד! הֲלֹא תָּבִין: אֲנִי הָיִיתִי בַּחִלּוֹנִיּוֹת, וְרָאִיתִי שֶׁאֵין שָׁם כְּלוּם זוּלַת שְׁמָמָה וְסִאוּב, רֵיקָנוּת נְבוּבָה, לָכֵן טִבְעִי הָיָה שֶׁאֲחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת וְאֶת הַתֹּכֶן, אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְאֶת הָאוֹר, וּמָצָאתִי. הַאִם מַגִּיעַ לִי עֲבוּר זֶה שָׂכָר?! אֲבָל הָאַבְרֵךְ מִבְּנֵי בְּרַק גָּדֵל בַּדָּת, וְכַמָּה שֶׁהוּא מוֹקִיר אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְווֹת, הוּא עָלוּל לַחְשֹׁב שֶׁהוּא מַחְמִיץ מַשֶּׁהוּ, שֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ מַמָּשׁוּת בַּחִלּוֹנִיּוּת. שֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ הַקְרָבָה בַּדָּתִיּוּת. וַדַּאי מַגִּיעַ לוֹ עוֹלָם הַבָּא רַב יוֹתֵר. אֲבָל אָנוּ – וְאַתָּה – יוֹדְעִים שֶׁאֵין שָׁם כְּלוּם!"

אָח, כַּמָּה הִתְגָּאֵיתִי בּוֹ, כַּמָּה שָׂמַחְתִּי בִּתְשׁוּבָתוֹ – הִכִּירוּ, שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ! (וְהִגַּדְתָּ)

	בא תשפ"ד
	לְמִי ה' יִתְבָּרַךְ מַכִּיר טוֹבָה? לְ
	"גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, כְּיוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תענית ז:). הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי, הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקּוֹזְ'נִיץ זַצַ'"ל, כָּתַב בְּסִפְרוֹ (עבודת ישראל לשמיני עצרת), שֶׁרָמְזוּ כָּאן לְיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁבּוֹ מְבָרְכִים: "מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם". כְּשֶׁנְּעַיֵּן בְּדִבְרֵי קָדְשׁוֹ, נָבִין שֶׁלִּבְרִיאַת הָעוֹלָם הָיְתָה מַטָּרָה: שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּשְׂאוּ עַיִן לַמָּרוֹם וְיַכִּירוּ אֶת בּוֹרְאָם, יוֹדוּ לוֹ וְיִתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו, כַּמְפֹרָשׁ בָּרַמְבַּ"ן, בְּסוֹף פָּרָשַׁת בֹּא. מִסִּבָּה זוֹ לֹא הִמְטִיר הַבּוֹרֵא גְּשָׁמִים עַד שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם. לָכֵן, כְּשֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתְקַבְּצִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּמִתְפַּלְּלִים עַל הַגֶּשֶׁם, מֻשֶּׂגֶת מַטְּרַת בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ עַל יָדָם - וְאֵיזוֹ שְׁעַת רָצוֹן נוֹצֶרֶת בַּמָּרוֹם! כָּעֵת, יוּבַן מַה שֶּׁאָמְרוּ: "גָּדוֹל יוֹם יְרִידַת גְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִלּוּ יְשׁוּעָה פָּרָה וְרָבָה בּוֹ... גָּדוֹל יוֹם יְרִידַת גְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִלּוּ פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס מִתְבָּרֶכֶת בּוֹ", יִתֵּן ה' וּמֵהֶחָג הַקָּדוֹשׁ וּמִתְּפִלַּת הַגֶּשֶׁם יֻשְׁפַּע שֶׁפַע פַּרְנָסָה בְּרֶוַח, וְנִזְכֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. וְעוֹד אָמְרוּ: "גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים שֶׁאֲפִלּוּ גְּיָסוֹת פּוֹסְקוֹת בּוֹ" - לֹא נִשְׁמַע עוֹד אֶת צְפִירוֹת הָאַמְבּוּלַנְסִים וְקוֹלוֹת הַפִּגּוּעִים, יִתֵּן ה' שָׁלוֹם בָּאָרֶץ בְּאֵין מַחֲרִיד; "גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת", כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל יַכִּירוּ כִּי ה' הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וְכָל הַשְּׁאָר הֶבֶל הֲבָלִים, וְנִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בְּקָרוֹב! דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זַצַ"ל: הֻזְמַנְתִּי לְהַרְצוֹת בְּיִשּׁוּב מֶרְחָק. הִתְאַרְגְּנָה שָׁם קְהִלָּה שֶׁל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, וּבִקְּשׁוּ לְהִתְחַזֵּק. הִדְבִּיקוּ מוֹדָעוֹת עֲנָק, וְקָרְאוּ לָבוֹא וְלִשְׁמֹעַ. גַּם הַחִלּוֹנִים קָרְאוּ אֶת הַמּוֹדָעוֹת, וּנְצִיג הַתִּקְשֹׁרֶת שֶׁל הַשָּׁבוּעוֹן הַמְּקוֹמִי נִשְׁלַח לְהָבִיא רְשָׁמִים, "כַּתָּבַת צֶבַע". הִגַּעְתִּי, וּרְאִיתִיו. רַעֲמַת תַּלְתַּלִּים וְכִפָּה תְּלוּשָׁה מְשַׁיֶּטֶת כִּסְפִינָה בְּלֵב סְעָרָה. אָחַז בַּמִּיקְרוֹפוֹן וְשָׁאַל הַאִם יוּכַל לְרַאֲיֵן. אָמַרְתִּי: "אֲנִי אוֹרֵחַ, כָּמוֹךָ. תִּשְׁאַל אֶת הַמְאַרְגְּנִים". הִתְיַשֵּׁב בַּיַּרְכָתַיִם, רֶגֶל עַל רֶגֶל, וְהֶאֱזִין. דָּרַשְׁתִּי, וְהַדְּבָרִים הִתְקַבְּלוּ. בַּסּוֹף אָמְרוּ קַדִּישׁ, וְהַלָּה נִכְנַס לִפְעֻלָּה. תָּחַב אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן לְיַד פִּיו שֶׁל אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה: "אֱמֹר לִי, לְמִי יֵשׁ יוֹתֵר עוֹלָם הַבָּא - לְךָ, שֶׁשִּׁנִּיתָ כָּל אָרְחוֹת חַיֶּיךָ, אוֹ לְאַבְרֵךְ מִבְּנֵי בְּרַק שֶׁגָּדַל בַּחֲמָמַת הַדָּת?" אִם הָיָה שׁוֹאֵל אוֹתִי, הָיִיתִי עוֹנֶה: 'וַדַּאי שֶׁלְּבַעַל הַתְּשׁוּבָה! בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד (ברכות לד:)! אֲנִי מוֹקִיר אוֹתָם כָּל כָּךְ, יוֹדֵעַ עִם מָה הֵם מִתְמוֹדְדִים, אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם!' לְהַפְתָּעָתִי, עָנָה: "וַדַּאי לְאַבְרֵךְ מִבְּנֵי בְּרַק!" רָאִיתִי שֶׁגַּם הַמְרַאֲיֵן הֻפְתַּע. "מַדּוּעַ?" שָׁאַל. וְהַלָּה עָנָה: "פָּשׁוּט מְאֹד! הֲלֹא תָּבִין: אֲנִי הָיִיתִי בַּחִלּוֹנִיּוֹת, וְרָאִיתִי שֶׁאֵין שָׁם כְּלוּם זוּלַת שְׁמָמָה וְסִאוּב, רֵיקָנוּת נְבוּבָה, לָכֵן טִבְעִי הָיָה שֶׁאֲחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת וְאֶת הַתֹּכֶן, אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְאֶת הָאוֹר, וּמָצָאתִי. הַאִם מַגִּיעַ לִי עֲבוּר זֶה שָׂכָר?! אֲבָל הָאַבְרֵךְ מִבְּנֵי בְּרַק גָּדֵל בַּדָּת, וְכַמָּה שֶׁהוּא מוֹקִיר אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְווֹת, הוּא עָלוּל לַחְשֹׁב שֶׁהוּא מַחְמִיץ מַשֶּׁהוּ, שֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ מַמָּשׁוּת בַּחִלּוֹנִיּוּת. שֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ הַקְרָבָה בַּדָּתִיּוּת. וַדַּאי מַגִּיעַ לוֹ עוֹלָם הַבָּא רַב יוֹתֵר. אֲבָל אָנוּ – וְאַתָּה – יוֹדְעִים שֶׁאֵין שָׁם כְּלוּם!" אָח, כַּמָּה הִתְגָּאֵיתִי בּוֹ, כַּמָּה שָׂמַחְתִּי בִּתְשׁוּבָתוֹ – הִכִּירוּ, שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ! (וְהִגַּדְתָּ)