Otzarot-Article

"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן" (ה-לא) בְּסִפְרוֹ שֶׁל הָרַב יָשָׁר זַצַ"ל מוּבָא סִפּוּר מִתּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים. הָרַב אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, חֲתָנוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, בִּהְיוֹתוֹ אַבְרֵךְ סָמוּךְ עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ, נָחַל אַכְזָבָה בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לְהַשִּׂיג מִשְׂרַת רַבָּנוּת בְּעִיר מְסֻיֶּמֶת. הֵשִׂיחַ ר' אַהֲרֹן אֶת צַעֲרוֹ בִּפְנֵי חוֹתְנוֹ, וְהֶחָפֵץ חַיִּים דִּבֵּר עַל לִבּוֹ וְהִצְבִּיעַ בְּפָנָיו עַל כֹּבֶד הָעֹל וְגֹדֶל הָאַחֲרָיוּת הַמֻּטֶּלֶת עַל רַב בְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאֵין זֶה כְּדַאי לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְמַרְמֵר בְּשֶׁל אִי קַבָּלַת הַמִּשְׂרָה.

בְּרַם, דַּעְתּוֹ שֶׁל ר' אַהֲרֹן טֶרֶם נָחָה, וְהֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁהִכִּיר בְּכָךְ, אָמַר לוֹ, שֶׁכְּדֵי לְסַיֵּעַ לוֹ בַּהֲבָנַת הַדְּבָרִים הוּא מוּכָן לְסַפֵּר לוֹ סִפּוּר, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ וְיַבְטִיחוֹ נֶאֱמָנָה לְבַל יְסַפֵּר זֹאת לְאִישׁ כָּל עוֹד הוּא, הֶחָפֵץ חַיִּים, בַּחַיִּים.

ר' אַהֲרֹן הִבְטִיחַ, וְהֶחָפֵץ חַיִּים סִפֵּר לוֹ אֶת הַמְּאֹרָע שֶׁאֵרַע בַּתְּקוּפָה הַקְּצָרָה שֶׁבָּהּ כִּהֵן כְּרַב בַּעֲיָרָה רָאדִין, וְשֶׁהִוָּה אֶת אַחַד הַגּוֹרְמִים לַעֲזִיבָתוֹ אֶת הָרַבָּנוּת.

אֵרַע פַּעַם וְאַחַד הַקַּצָּבִים נִתְפַּס בִּמְכִירַת בְּשַׂר טְרֵפָה, וְכַמּוּבָן שֶׁהָעֳבַר מִיָּד מֵחֶזְקָתוֹ. בָּא הַקַּצָּב לְפָנַי, סִפֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים, וְהִבִּיעַ חֲרָטָה גְּמוּרָה עַל מַעֲשָׂיו, הִבְטִיחַ בְּכָל הַהַבְטָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְבַל יָשׁוּב לְכִסְלָה, וְהִתְחַנֵּן בִּדְמָעוֹת שֶׁאַחְזִיר לוֹ אֶת תְּעוּדַת הַכַּשְׁרוּת.

מֵאַחַר שֶׁנּוֹכַחְתִּי שֶׁהַלָּה מִתְכַּוֵּן בִּרְצִינוּת לְהַבְטָחוֹתָיו, וְנִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת, וּמֵאִידָךְ הָיָה הָאִישׁ בַּעַל מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה וּמְצוּקָתוֹ הַכַּלְכָּלִית הָיְתָה עֲצוּמָה, שִׁתַּפְתִּי אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים בְּמִדַּת הַדִּין וְהֶחְזַרְתִּיו לְכַשְׁרוּתוֹ. וְעַל הַחֵטְא עַצְמוֹ קָנַסְתִּי אוֹתוֹ בִּסְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל שֶׁיִּנָּתֵן כִּתְרוּמָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי שֶׁבָּעֲיָרָה.

הַקַּצָּב לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים לְאַחַר אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים, הִמְשִׁיךְ הֶחָפֵץ חַיִּים לְסַפֵּר. בְּעוֹד אֲנִי לוֹמֵד כְּדַרְכִּי בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים שֶׁלְּיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת, נָפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמָה, וּבַחֲלוֹמִי וְהִנֵּה מוֹפִיעִים לְפָנַי שְׁלֹשָׁה אַנְשֵׁי צוּרָה, וְהַגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶם פּוֹנֶה אֵלַי בִּשְׁאֵלָה: ר' יִשְׂרָאֵל מֵאִיר, הֲלֹא תִּזְכֹּר אֶת הַמְאֹרָע עִם אוֹתוֹ קַצָּב שֶׁקָּנַסְתָּ אוֹתוֹ בִּתְרוּמָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אֱמֹר נָא אֵפוֹא, מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ בִּקְנָס זֶה, הַאִם רַק לְמַעַן יִזָּהֵר לְהַבָּא וְיִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ לְבַל יַכְשִׁיל עוֹד אֶת בְּנֵי הָעִיר, וְכֵן לְטוֹבַת הַצִּבּוּר לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ. אוֹ שֶׁכַּוָּנָתְךָ בַּקְּנָס הָיְתָה גַּם לְמַעַן תִּהְיֶה לַנֶּעֱנָשׁ כַּפָּרָה עַל עֲווֹנוֹ.

בְּשָׁמְעִי אֶת הַדְּבָרִים רְתֵת וְחַלְחָלָה אֲחָזוּנִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּי. אֲבָל רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים הִרְגִּיעַנִי וְאָמַר, שֶׁיַּמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתִּי.

כְּשֶׁנִּרְגַּעְתִּי, הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי מֶה הָיְתָה אָכֵן כַּוָּנָתִי, וְהֵשַׁבְתִּי שֶׁעַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי זוֹכֵר, הִטַּלְתִּי עָלָיו אֶת הַקְּנָס לְשֵׁם עֹנֶשׁ, וְלֹא לְשֵׁם כַּפָּרָה. הָאוֹרְחִים הוֹדוּ לִי עַל תְּשׁוּבָתִי, וּפָנוּ לְדַרְכָּם.

כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִתַּרְדֵּמָתִי, הָיָה רֹאשִׁי כָּבֵד עָלַי. לֹא יָכֹלְתִּי לִמְצֹא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשִׁי. חָזַרְתִּי לְתַלְמוּדִי, וְהִנֵּה שׁוּב נוֹפֶלֶת עָלַי תַּרְדֵּמָה. הַפַּעַם הוֹפִיעַ הַקַּצָּב בְּעַצְמוֹ, כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ רָצוּץ וְשָׁבוּר, וְהֵחֵל לִטְעֹן כְּנֶגְדִּי בְּקוֹל בּוֹכִים: אוֹי רַבִּי, רְאֵה נָא מָה עוֹלַלְתָּ לִי בִּתְשׁוּבָתְךָ לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה. כְּשֶׁעָמַדְתִּי בַּדִּין, וְהַקָּטֵגוֹר תָּבַע לָדוּן אוֹתִי לְחִיּוּב בַּעֲווֹן הַאֲכָלַת טְרֵפוֹת, טָעַנְתִּי שֶׁכְּבָר הִתְכַּפַּרְתִּי בַּקְּנָס שֶׁהִטַּלְתָּ עָלַי.

הַקָּטֵגוֹר טָעַן כְּנֶגְדִּי וְאָמַר שֶׁהַקְּנָס לֹא הָיָה לְשֵׁם כַּפָּרָה, אֶלָּא לְשֵׁם אַזְהָרָה לְהַבָּא בִּלְבַד. וּבֵית הַדִּין הֶחְלִיט לִשְׁאֹל אֶת פִּיךָ, עַל כַּוָּנָתְךָ. וּמֵאַחַר שֶׁתְּשׁוּבָתְךָ הָיְתָה שֶׁלֹּא הִתְכַּוַּנְתָּ לְכַפָּרָה, יִהְיֶה עָלַי עַתָּה לַעֲבֹר יִסּוּרֵי גֵּיהִנּוֹם קָשִׁים וְנוֹרָאִים כְּדֵי לְהִזְדַּכֵּך מֵאוֹתוֹ עָווֹן... כָּךְ סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו וְהָלַךְ לוֹ.

פָּנָה הֶחָפֵץ חַיִּים לַחֲתָנוֹ, וְאָמַר לוֹ: כֵּיוָן שֶׁעֹל הָרַבָּנוּת בִּכְלָלוֹ הָיָה לְמוֹרַת רוּחִי, הֲרֵי לְאַחַר מַעֲשֶׂה זֶה, גָּמְלָה בְּקִרְבִּי הַהַחְלָטָה לְהִסְתַּלֵּק מִן הָרַבָּנוּת לְגַמְרֵי. אַף אַתָּה, ר' אַהֲרֹן חֲתָנִי, רְאֵה נָא גַּם רְאֵה מַה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה הִיא הָאַחֲרָיוּת הַכְּרוּכָה בָּרַבָּנוּת, וְלָכֵן אַל תִּצְטַעֵר עַל שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ אֶת הַמִּשְׂרָה.

נַטְעִים עוֹד דְּבַר מָה בְּעִנְיְנֵי כַּשְׁרוּת. סִפֵּר הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: "יְהוּדִי אֶחָד הִגִּיעַ וְסִפֵּר שֶׁהוּא עוֹבֵד כְּמַשְׁגִּיחַ כַּשְׁרוּת בְּמִסְעָדָה יֻקְרָתִית, וּבְיוֹם הַחַגָּא שֶׁל הַגּוֹיִים אוֹכְלִים שָׁם רח"ל יְהוּדִים עִם גּוֹיִים, וְלָכֵן הוּא רוֹצֶה לְהִתְפַּטֵּר וְלַעֲזֹב אֶת עֲבוֹדָתוֹ. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם בְּעִקְּבוֹת הִתְפַּטְּרוּתוֹ יַאֲכִילוּ שָׁם אֶת הַיְּהוּדִים בִּטְרֵפוֹת, וּכְשֶׁהֵשִׁיב בְּחִיּוּב, הוֹרֵיתִי לוֹ לְהִשָּׁאֵר בַּמִּסְעָדָה וּלְהַשְׁגִּיחַ.

בִּסַּסְתִּי אֶת הַהֶתֵּר עַל פִּי הַהֶסְבֵּר שֶׁל מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי בְּסִפְרוֹ 'טַעֲמָא דִּקְרָא' עַל הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה הָאוֹמֶרֶת שֶׁמָּרְדְּכַי הָיָה שַׂר הַמַּשְׁקִים בִּסְעוּדַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁהַסִּבָּה שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּתַפְקִיד זֶה הָיְתָה מִשּׁוּם פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, כִּי אִלּוּ לֹא הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת, הַמֶּלֶךְ הָיָה הוֹרְגוֹ, אֲבָל מַסְבִּיר הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים, שֶׁמָּרְדְּכַי רָצָה לִדְאֹג לְאֶחָיו הַיְּהוּדִים, שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ טְרֵפוֹת וּפַת עַכּוּ"ם, וְלֹא יִשְׁתּוּ יֵין נֶסֶךְ. וְהוּא הַדִּין גַּם בִּשְׁאֵלָה זוֹ". (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	בא תשפ"ד
	תּוֹדָה רַבָּה לְבוֹרֵא עוֹלָם!
	"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן" (ה-לא) בְּסִפְרוֹ שֶׁל הָרַב יָשָׁר זַצַ"ל מוּבָא סִפּוּר מִתּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים. הָרַב אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, חֲתָנוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים, בִּהְיוֹתוֹ אַבְרֵךְ סָמוּךְ עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ, נָחַל אַכְזָבָה בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לְהַשִּׂיג מִשְׂרַת רַבָּנוּת בְּעִיר מְסֻיֶּמֶת. הֵשִׂיחַ ר' אַהֲרֹן אֶת צַעֲרוֹ בִּפְנֵי חוֹתְנוֹ, וְהֶחָפֵץ חַיִּים דִּבֵּר עַל לִבּוֹ וְהִצְבִּיעַ בְּפָנָיו עַל כֹּבֶד הָעֹל וְגֹדֶל הָאַחֲרָיוּת הַמֻּטֶּלֶת עַל רַב בְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאֵין זֶה כְּדַאי לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְמַרְמֵר בְּשֶׁל אִי קַבָּלַת הַמִּשְׂרָה. בְּרַם, דַּעְתּוֹ שֶׁל ר' אַהֲרֹן טֶרֶם נָחָה, וְהֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁהִכִּיר בְּכָךְ, אָמַר לוֹ, שֶׁכְּדֵי לְסַיֵּעַ לוֹ בַּהֲבָנַת הַדְּבָרִים הוּא מוּכָן לְסַפֵּר לוֹ סִפּוּר, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ וְיַבְטִיחוֹ נֶאֱמָנָה לְבַל יְסַפֵּר זֹאת לְאִישׁ כָּל עוֹד הוּא, הֶחָפֵץ חַיִּים, בַּחַיִּים. ר' אַהֲרֹן הִבְטִיחַ, וְהֶחָפֵץ חַיִּים סִפֵּר לוֹ אֶת הַמְּאֹרָע שֶׁאֵרַע בַּתְּקוּפָה הַקְּצָרָה שֶׁבָּהּ כִּהֵן כְּרַב בַּעֲיָרָה רָאדִין, וְשֶׁהִוָּה אֶת אַחַד הַגּוֹרְמִים לַעֲזִיבָתוֹ אֶת הָרַבָּנוּת. אֵרַע פַּעַם וְאַחַד הַקַּצָּבִים נִתְפַּס בִּמְכִירַת בְּשַׂר טְרֵפָה, וְכַמּוּבָן שֶׁהָעֳבַר מִיָּד מֵחֶזְקָתוֹ. בָּא הַקַּצָּב לְפָנַי, סִפֵּר הֶחָפֵץ חַיִּים, וְהִבִּיעַ חֲרָטָה גְּמוּרָה עַל מַעֲשָׂיו, הִבְטִיחַ בְּכָל הַהַבְטָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְבַל יָשׁוּב לְכִסְלָה, וְהִתְחַנֵּן בִּדְמָעוֹת שֶׁאַחְזִיר לוֹ אֶת תְּעוּדַת הַכַּשְׁרוּת. מֵאַחַר שֶׁנּוֹכַחְתִּי שֶׁהַלָּה מִתְכַּוֵּן בִּרְצִינוּת לְהַבְטָחוֹתָיו, וְנִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת, וּמֵאִידָךְ הָיָה הָאִישׁ בַּעַל מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה וּמְצוּקָתוֹ הַכַּלְכָּלִית הָיְתָה עֲצוּמָה, שִׁתַּפְתִּי אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים בְּמִדַּת הַדִּין וְהֶחְזַרְתִּיו לְכַשְׁרוּתוֹ. וְעַל הַחֵטְא עַצְמוֹ קָנַסְתִּי אוֹתוֹ בִּסְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל שֶׁיִּנָּתֵן כִּתְרוּמָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי שֶׁבָּעֲיָרָה. הַקַּצָּב לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים לְאַחַר אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. בְּאַחַד הַיָּמִים, הִמְשִׁיךְ הֶחָפֵץ חַיִּים לְסַפֵּר. בְּעוֹד אֲנִי לוֹמֵד כְּדַרְכִּי בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים שֶׁלְּיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת, נָפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמָה, וּבַחֲלוֹמִי וְהִנֵּה מוֹפִיעִים לְפָנַי שְׁלֹשָׁה אַנְשֵׁי צוּרָה, וְהַגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶם פּוֹנֶה אֵלַי בִּשְׁאֵלָה: ר' יִשְׂרָאֵל מֵאִיר, הֲלֹא תִּזְכֹּר אֶת הַמְאֹרָע עִם אוֹתוֹ קַצָּב שֶׁקָּנַסְתָּ אוֹתוֹ בִּתְרוּמָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אֱמֹר נָא אֵפוֹא, מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתְךָ בִּקְנָס זֶה, הַאִם רַק לְמַעַן יִזָּהֵר לְהַבָּא וְיִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ לְבַל יַכְשִׁיל עוֹד אֶת בְּנֵי הָעִיר, וְכֵן לְטוֹבַת הַצִּבּוּר לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ. אוֹ שֶׁכַּוָּנָתְךָ בַּקְּנָס הָיְתָה גַּם לְמַעַן תִּהְיֶה לַנֶּעֱנָשׁ כַּפָּרָה עַל עֲווֹנוֹ. בְּשָׁמְעִי אֶת הַדְּבָרִים רְתֵת וְחַלְחָלָה אֲחָזוּנִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּי. אֲבָל רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים הִרְגִּיעַנִי וְאָמַר, שֶׁיַּמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתִּי. כְּשֶׁנִּרְגַּעְתִּי, הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי מֶה הָיְתָה אָכֵן כַּוָּנָתִי, וְהֵשַׁבְתִּי שֶׁעַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי זוֹכֵר, הִטַּלְתִּי עָלָיו אֶת הַקְּנָס לְשֵׁם עֹנֶשׁ, וְלֹא לְשֵׁם כַּפָּרָה. הָאוֹרְחִים הוֹדוּ לִי עַל תְּשׁוּבָתִי, וּפָנוּ לְדַרְכָּם. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִתַּרְדֵּמָתִי, הָיָה רֹאשִׁי כָּבֵד עָלַי. לֹא יָכֹלְתִּי לִמְצֹא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשִׁי. חָזַרְתִּי לְתַלְמוּדִי, וְהִנֵּה שׁוּב נוֹפֶלֶת עָלַי תַּרְדֵּמָה. הַפַּעַם הוֹפִיעַ הַקַּצָּב בְּעַצְמוֹ, כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ רָצוּץ וְשָׁבוּר, וְהֵחֵל לִטְעֹן כְּנֶגְדִּי בְּקוֹל בּוֹכִים: אוֹי רַבִּי, רְאֵה נָא מָה עוֹלַלְתָּ לִי בִּתְשׁוּבָתְךָ לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה. כְּשֶׁעָמַדְתִּי בַּדִּין, וְהַקָּטֵגוֹר תָּבַע לָדוּן אוֹתִי לְחִיּוּב בַּעֲווֹן הַאֲכָלַת טְרֵפוֹת, טָעַנְתִּי שֶׁכְּבָר הִתְכַּפַּרְתִּי בַּקְּנָס שֶׁהִטַּלְתָּ עָלַי. הַקָּטֵגוֹר טָעַן כְּנֶגְדִּי וְאָמַר שֶׁהַקְּנָס לֹא הָיָה לְשֵׁם כַּפָּרָה, אֶלָּא לְשֵׁם אַזְהָרָה לְהַבָּא בִּלְבַד. וּבֵית הַדִּין הֶחְלִיט לִשְׁאֹל אֶת פִּיךָ, עַל כַּוָּנָתְךָ. וּמֵאַחַר שֶׁתְּשׁוּבָתְךָ הָיְתָה שֶׁלֹּא הִתְכַּוַּנְתָּ לְכַפָּרָה, יִהְיֶה עָלַי עַתָּה לַעֲבֹר יִסּוּרֵי גֵּיהִנּוֹם קָשִׁים וְנוֹרָאִים כְּדֵי לְהִזְדַּכֵּך מֵאוֹתוֹ עָווֹן... כָּךְ סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו וְהָלַךְ לוֹ. פָּנָה הֶחָפֵץ חַיִּים לַחֲתָנוֹ, וְאָמַר לוֹ: כֵּיוָן שֶׁעֹל הָרַבָּנוּת בִּכְלָלוֹ הָיָה לְמוֹרַת רוּחִי, הֲרֵי לְאַחַר מַעֲשֶׂה זֶה, גָּמְלָה בְּקִרְבִּי הַהַחְלָטָה לְהִסְתַּלֵּק מִן הָרַבָּנוּת לְגַמְרֵי. אַף אַתָּה, ר' אַהֲרֹן חֲתָנִי, רְאֵה נָא גַּם רְאֵה מַה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה הִיא הָאַחֲרָיוּת הַכְּרוּכָה בָּרַבָּנוּת, וְלָכֵן אַל תִּצְטַעֵר עַל שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ אֶת הַמִּשְׂרָה. נַטְעִים עוֹד דְּבַר מָה בְּעִנְיְנֵי כַּשְׁרוּת. סִפֵּר הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: "יְהוּדִי אֶחָד הִגִּיעַ וְסִפֵּר שֶׁהוּא עוֹבֵד כְּמַשְׁגִּיחַ כַּשְׁרוּת בְּמִסְעָדָה יֻקְרָתִית, וּבְיוֹם הַחַגָּא שֶׁל הַגּוֹיִים אוֹכְלִים שָׁם רח"ל יְהוּדִים עִם גּוֹיִים, וְלָכֵן הוּא רוֹצֶה לְהִתְפַּטֵּר וְלַעֲזֹב אֶת עֲבוֹדָתוֹ. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם בְּעִקְּבוֹת הִתְפַּטְּרוּתוֹ יַאֲכִילוּ שָׁם אֶת הַיְּהוּדִים בִּטְרֵפוֹת, וּכְשֶׁהֵשִׁיב בְּחִיּוּב, הוֹרֵיתִי לוֹ לְהִשָּׁאֵר בַּמִּסְעָדָה וּלְהַשְׁגִּיחַ. בִּסַּסְתִּי אֶת הַהֶתֵּר עַל פִּי הַהֶסְבֵּר שֶׁל מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי בְּסִפְרוֹ 'טַעֲמָא דִּקְרָא' עַל הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה הָאוֹמֶרֶת שֶׁמָּרְדְּכַי הָיָה שַׂר הַמַּשְׁקִים בִּסְעוּדַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁהַסִּבָּה שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּתַפְקִיד זֶה הָיְתָה מִשּׁוּם פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, כִּי אִלּוּ לֹא הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת, הַמֶּלֶךְ הָיָה הוֹרְגוֹ, אֲבָל מַסְבִּיר הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים, שֶׁמָּרְדְּכַי רָצָה לִדְאֹג לְאֶחָיו הַיְּהוּדִים, שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ טְרֵפוֹת וּפַת עַכּוּ"ם, וְלֹא יִשְׁתּוּ יֵין נֶסֶךְ. וְהוּא הַדִּין גַּם בִּשְׁאֵלָה זוֹ". (בָּרְכִי נַפְשִׁי)