Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רַבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָּבְדָה מְאֹד" (יח-כ) "אֵיךְ אַתָּה מְסֻגָּל לְהָגֵן עַל הָרוֹצֵחַ הַשָּׁפָל הַזֶּה?!" נִנְזַף עוֹרֵךְ הַדִּין עַל יְדֵי קְרוֹבֵי הַנִּרְצָח. "אֵין לְךָ מַצְפּוּן?!".

עוֹרֵךְ הַדִּין קַר הַמֶּזֶג הֵשִׁיב בְּלִי לְהִתְבַּלְבֵּל: "הַמַּצְפּוּן שֶׁלִּי נָקִי, פָּשׁוּט אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ...".

בְּכָל חֶבְרָה בָּעוֹלָם קַיֶּמֶת פְּשִׁיעָה, מֶה הָיְתָה הַבְּעָיָה בִּסְדוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַשְׁמִידָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?

וּבַל נִטְעֶה. אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא הָיוּ חַסְרֵי מַצְפּוּן. בְּכָל אָדָם צָפוּן מַצְפּוּן. יִתָּכֵן שֶׁהוּא מֻסְתָּר מִתַּחַת לְמַעֲטֶה חִיצוֹנִי שֶׁל אֲדִישׁוּת וְגַסּוּת רוּחַ, אַךְ אֵין הוּא נֶעְדָּר לַחֲלוּטִין מִקִּרְבּוֹ שֶׁל אַף אָדָם. אֵיךְ הוּא לֹא הֵצִיק לָהֶם כַּאֲשֶׁר בִּצְּעוּ אֶת מַעֲשֵׂי הַזְּוָעָה?

כְּדֵי לְהַשְׁקִיט אֶת הַמַּצְפּוּן הַמֵּצִיק, הֵם פִּתְּחוּ אִידֵאוֹלוֹגְיָה 'מוּסָרִית' שְׁלֵמָה מְפֹרֶטֶת וּמְנֻמֶּקֶת, הַגּוֹרֶסֶת כִּי עַל כָּל אֶחָד לְהַשִּׂיג אֶת לַחֲמוֹ בַּעֲמַל כַּפָּיו. חֶבְרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נְתִינָה לְעָנִי וּלְמִסְכֵּן, בְּעֵינֵיהֶם הִיא חֶבְרָה הַמַּצְמִיחָה פָּרָזִיטִים. כַּאֲשֶׁר מְסַיְּעִים לַחַלָּשִׁים, לְפִי גִּרְסָתָם הַמְּעֻוֶּתֶת, בְּעֶצֶם מִתְאַכְזְרִים אֲלֵיהֶם. וְלָמָּה? כֵּיוָן שֶׁהֵם סוֹמְכִים עַל זֶה שֶׁיַּעַזְרוּ לָהֶם גַּם אִם יֵשְׁבוּ בָּטֵל, וְיֵשׁ בַּבַּטָּלָה כְּדֵי לַהֲרֹס אֶת חַיֵּי הַחֶבְרָה. וְעוֹד טְעָנוֹת נוֹסָפוֹת כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, שֶׁהֵן הֵפֶךְ הָאֱמֶת וְדַעַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תּוֹרַת אֱלֹקִים חַיִּים.

דֻּגְמָא לְמִדַּת סְדוֹם, מָצִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (ה-י). שָׁנִינוּ: "הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ שֶׁלָּךְ - זוֹ מִדָּה בֵּינוֹנִית, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זוֹ מִדַּת סְדוֹם". וְיֵשׁ לְהָבִין אֵיךְ יִתָּכֵן מַחֲלֹקֶת כֹּה קִיצוֹנִית, שֶׁלְּדֵעָה אַחַת נֶחְשָׁב לְמִדָּה בֵּינוֹנִית וּלְדֵעָה שְׁנִיָּה - סְדוֹם! סֵמֶל הָרִשְׁעוּת!

מְבָאֵר זֹאת יָפֶה בַּסֵּפֶר "בְּרִית אָבוֹת" שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין מַחֲלֹקֶת, וְהַדֵּעָה הָרִאשׁוֹנָה מִתְיַחֶסֶת לְאָדָם הָאוֹמֵר "שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ שֶׁלָּךְ" מִתּוֹךְ מַחְסוֹם רִגְשִׁי הַמַּקְשֶׁה עָלָיו אֶת הַנְּתִינָה לַזּוּלַת. כַּמּוּבָן, אָדָם זֶה זָקוּק לְתִקּוּן הַמִּדּוֹת, וְהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִן הַשְּׁלֵמוּת, אֲבָל לֹא נוּכַל לְקָרְאוֹ רָשָׁע אֶלָּא "בֵּינוֹנִי". לְעֻמַּת זֹאת, הַדֵּעָה הַשְּׁנִיָּה מִתְיַחֶסֶת לְאָדָם הָאוֹמֵר "שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ שֶׁלָּךְ" מִתּוֹךְ אִידֵאוֹלוֹגְיָה. אָדָם כָּזֶה שַׁיָּךְ לָאַסְכּוֹלָה הַסְּדוֹמִית, וְהַתֵּאוֹרְיָה שֶׁלּוֹ כְּבָר נֶחְקְקָה בְּבֵית מִדְרָשָׁם.

אַךְ מַדּוּעַ צְרִיכִים אָנוּ לְהַרְחִיק עַד סְדוֹם, אִם יֵשׁ לָנוּ דֻּגְמָא קְרוֹבָה לְכָל זֶה מִמַּה שֶּׁקָּרָה בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה. כִּמְעַט וְלֹא שָׁמַעְנוּ עַל קְצִינִים נָאצִים שֶׁהִתְעוֹרֵר מַצְפּוּנָם וְחָדְלוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם. הַאִם כֻּלָּם הָיוּ נֶעְדְּרֵי מַצְפּוּן? הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁהָיָה לָהֶם מַצְפּוּן, אַךְ הַתַּעֲמוּלָה הַנָּאצִית גָּרְמָה לְכָךְ שֶׁצַּו מַצְפּוּנָם יוֹרֶה לָהֶם שֶׁחַיָּבִים לְהָחִיל עַל הַיְּהוּדִים אֶת 'הַפִּתְרוֹן הַסּוֹפִי', בְּטֶרֶם יִתְפַּשְּׁטוּ וְיַזִּיקוּ לָעוֹלָם.

כְּמוֹ בִּסְדוֹם, גַּם שָׁם בְּגֶרְמַנְיָה הַנָּאצִית פִּתְּחוּ 'מוּסָר' שָׁלֵם שֶׁכֻּלּוֹ מַטִּיף לְרֶצַח וְאַכְזָרִיּוּת. הַצּוֹרֵר הָאָרוּר ימ"ש חִבֵּר סְפָרִים לְהַסְבִּיר אֶת מִלְחַמְתּוֹ בְּרַחֲמִים וּבְחֶסֶד. בְּאַכְזָרִיּוּת מְרֻשַּׁעַת טָעַן שֶׁמִּשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אָדָם מֻגְבָּל, הֲרֵי הוּא מוֹנֵעַ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לְקַיֵּם חַיִּים תְּקִינִים, כִּי צְרִיכִים לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו, וְלָכֵן יֵשׁ לְהָמִית אֶת הַמֻּגְבָּלִים וְהַחוֹלִים. וּלְטַעֲנָתוֹ, מִדַּת הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד עוֹבֶרֶת אֵצֶל הַיְּהוּדִים בְּתוֹרָשָׁה, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִמָּנַע מִמִּדָּתָם זוֹ, וְלָכֵן יֵשׁ לְרָדְפָם. כִּרְאָיָה לִדְבָרָיו הֵבִיא אֶת הַמְצָאַת הַמַּכְשִׁיר "אִינְקוּבָּטוֹר" מַצִּיל הַחַיִּים שֶׁהֻמְצָא עַל יְדֵי יְהוּדִי שֶׁרֶגֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַחֶמְלָה פּוֹעֵם בְּלִבּוֹ. בְּרִשְׁעוּתוֹ כִּי רַבָּה אָסַר מַנְהִיגָם בִּשְׁנוֹת שִׁלְטוֹנוֹ לְהַכְנִיס מַכְשִׁיר זֶה לְבָתֵּי חוֹלִים בְּגֶרְמַנְיָה, וְכָל עֻבָּר שֶׁנּוֹלַד טֶרֶם זְמַנּוֹ, מֵת.

וְהַמַּצְפּוּן שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עוֹרֵךְ דִּין בִּתְחִלַּת הַמַּאֲמָר, נוֹתַר נָקִי...

כְּדֵי לְהַמְחִישׁ עַד כַּמָּה אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ רַע לְטוֹב וּמַר לְמָתוֹק בְּעֶזְרַת הַשְׁפָּעָה, נָבִיא מָשָׁל.

"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ?" - שָׁאַל בְּנוֹ שֶׁל יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ אֶת אָבִיו כְּשֶׁחָזַר מִן הָאַרְמוֹן לְעֵת עֶרֶב. "אֲנִי מְיַעֵץ לַמֶּלֶךְ, כַּאֲשֶׁר הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְהַחְלִיט" - עָנָה יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ בַּחֲשִׁיבוּת.

"הַאִם אוּכַל לְהִצְטָרֵף אֵלֶיךָ מָחָר?" שָׁאַל הַבֵּן. "בְּהֶחְלֵט" - עָנָה הָאָב וְשָׂמַח עַל כָּךְ שֶׁבְּנוֹ מְגַלֶּה עִנְיָן בַּעֲבוֹדָתוֹ.

לְמָחֳרָת נָטַל יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנוֹ, וְיַחַד צָעֲדוּ אֶל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁעָבְרוּ בְּגִנַּת הַנּוֹי הַמַּקִּיפָה אֶת הָאַרְמוֹן, הִבְחִינוּ שְׁנֵיהֶם בַּמֶּלֶךְ שֶׁיָּשַׁב בְּאוֹתָהּ עֵת עַל סַפְסָל מַלְכוּתִי תַּחַת עֵץ הַתַּפּוּזִים. עַל מִצְחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ נִכְּרוּ קִמְטֵי מַחְשָׁבָה רַבִּים וַעֲמֻקִּים. מִשֶּׁהִבְחִין הַמֶּלֶךְ בְּיוֹעֲצוֹ הַמָּסוּר, נִעְנֵעַ בְּשַׁרְבִיטוֹ וְאוֹתֵת לוֹ לְהִתְקָרֵב.

"שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁהִגַּעְתָּ, יוֹעֲצִי הַיָּקָר", פָּתַח הַמֶּלֶךְ, "טָרוּד אֲנִי מְאֹד, מִצַּד אֶחָד חָשְׁקָה נַפְשִׁי בִּסְעוּדַת חֲצִילִים. אוֹהֵב אֲנִי חֲצִילִים עַד מְאֹד, מִצַּד שֵׁנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אִם טוֹב הַדָּבָר אוֹ לֹא. מַה דַּעְתְּךָ עַל חֲצִילִים, יוֹעֲצִי הַיָּקָר?".

חָשַׁב יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ מְעַט וְעָנָה: "חֲצִילִים, הוֹד מַלְכוּתוֹ? אוֹהוֹ... חֲצִילִים הֵם דָּבָר נִפְלָא! מַמָּשׁ מַעֲדַן מְלָכִים! מַתְאִים מְאֹד לַאֲדוֹנִי לִסְעֹד אֶת נַפְשׁוֹ בַּחֲצִילִים. מַה לֹּא אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִם חֲצִילִים? אֶפְשָׁר בְּתַנּוּר וְאֶפְשָׁר עַל הָאֵשׁ, אֶפְשָׁר בְּנֻסָּח רוֹמָנִי וְאֶפְשָׁר בְּסִגְנוֹן מָרוֹקָאִי, אֶפְשָׁר עִם מָיוֹנֶז וְאֶפְשָׁר בִּטְחִינָה. בְּקִצּוּר, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חֲצִילִים הֵם מַשֶּׁהוּ לֹא רָגִיל. אֲנִי מֻכְרָח לְהוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ לַאֲדוֹנִי טַעַם נִפְלָא".

חָשַׁב הַמֶּלֶךְ מְעַט, בָּלַע אֶת רֻקּוֹ, וְאָמַר: "אַתָּה יוֹדֵעַ? בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, בְּעֶצֶם אֵינֶנִּי רוֹצֶה לֶאֱכֹל חֲצִילִים. רַק מִן הַמַּחְשָׁבָה עַל כָּךְ תּוֹקֶפֶת אוֹתִי צָרֶבֶת. אֲנִי שׂוֹנֵא חֲצִילִים".

"וַדַּאי אֲדוֹנִי" - עָנָה יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ בְּלִי לְמַצְמֵץ - "חֲצִילִים אֵינָם מוֹעִילִים לַבְּרִיאוּת, הַחֲצִיל מַאֲכַל עֲנִיִּים הוּא. רֻבּוֹ גַּרְגְּרִים וְחֻמְצוֹת, וְאֵין הוּא יָאֶה לַאֲנִינֵי טַעַם. יֵשׁ לֶאֱסֹר בְּאֹפֶן מִיָּדִי אֶת גִּדּוּל הַחֲצִילִים בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה. חֲצִילִים הֵם הַמַּאֲכָל הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר שֶׁהִצְמִיחָה הָאֲדָמָה". "יָפֶה יָעַצְתָּ לִי" - הֶחְמִיא הַמֶּלֶךְ לַיּוֹעֵץ, וְנִרְדַּם...

"תַּגִּיד, אַבָּא" - לָחַשׁ הַבֵּן לְאָבִיו - "כָּכָה יוֹעֲצִים לַמֶּלֶךְ? רֶגַע אֶחָד חֲצִילִים הֵם מַעֲדָן וּבָרֶגַע הַשֵּׁנִי הֵם הוֹפְכִים לְמַאֲכַל בְּהֵמָה? חֲצִילִים הֵם טוֹבִים אוֹ רָעִים? תַּחְלִיט, אַבָּא".

"אֲנִי יוֹעֵץ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, לֹא שֶׁל הַחֲצִילִים" - הֵשִׁיב יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ בִּלְחִישָׁה... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	וארא תשפ"ד
	הַשְׁפָּעַת הַסְּבִיבָה
	"וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רַבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָּבְדָה מְאֹד" (יח-כ) "אֵיךְ אַתָּה מְסֻגָּל לְהָגֵן עַל הָרוֹצֵחַ הַשָּׁפָל הַזֶּה?!" נִנְזַף עוֹרֵךְ הַדִּין עַל יְדֵי קְרוֹבֵי הַנִּרְצָח. "אֵין לְךָ מַצְפּוּן?!". עוֹרֵךְ הַדִּין קַר הַמֶּזֶג הֵשִׁיב בְּלִי לְהִתְבַּלְבֵּל: "הַמַּצְפּוּן שֶׁלִּי נָקִי, פָּשׁוּט אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ...". בְּכָל חֶבְרָה בָּעוֹלָם קַיֶּמֶת פְּשִׁיעָה, מֶה הָיְתָה הַבְּעָיָה בִּסְדוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַשְׁמִידָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? וּבַל נִטְעֶה. אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא הָיוּ חַסְרֵי מַצְפּוּן. בְּכָל אָדָם צָפוּן מַצְפּוּן. יִתָּכֵן שֶׁהוּא מֻסְתָּר מִתַּחַת לְמַעֲטֶה חִיצוֹנִי שֶׁל אֲדִישׁוּת וְגַסּוּת רוּחַ, אַךְ אֵין הוּא נֶעְדָּר לַחֲלוּטִין מִקִּרְבּוֹ שֶׁל אַף אָדָם. אֵיךְ הוּא לֹא הֵצִיק לָהֶם כַּאֲשֶׁר בִּצְּעוּ אֶת מַעֲשֵׂי הַזְּוָעָה? כְּדֵי לְהַשְׁקִיט אֶת הַמַּצְפּוּן הַמֵּצִיק, הֵם פִּתְּחוּ אִידֵאוֹלוֹגְיָה 'מוּסָרִית' שְׁלֵמָה מְפֹרֶטֶת וּמְנֻמֶּקֶת, הַגּוֹרֶסֶת כִּי עַל כָּל אֶחָד לְהַשִּׂיג אֶת לַחֲמוֹ בַּעֲמַל כַּפָּיו. חֶבְרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נְתִינָה לְעָנִי וּלְמִסְכֵּן, בְּעֵינֵיהֶם הִיא חֶבְרָה הַמַּצְמִיחָה פָּרָזִיטִים. כַּאֲשֶׁר מְסַיְּעִים לַחַלָּשִׁים, לְפִי גִּרְסָתָם הַמְּעֻוֶּתֶת, בְּעֶצֶם מִתְאַכְזְרִים אֲלֵיהֶם. וְלָמָּה? כֵּיוָן שֶׁהֵם סוֹמְכִים עַל זֶה שֶׁיַּעַזְרוּ לָהֶם גַּם אִם יֵשְׁבוּ בָּטֵל, וְיֵשׁ בַּבַּטָּלָה כְּדֵי לַהֲרֹס אֶת חַיֵּי הַחֶבְרָה. וְעוֹד טְעָנוֹת נוֹסָפוֹת כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, שֶׁהֵן הֵפֶךְ הָאֱמֶת וְדַעַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תּוֹרַת אֱלֹקִים חַיִּים. דֻּגְמָא לְמִדַּת סְדוֹם, מָצִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (ה-י). שָׁנִינוּ: "הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ שֶׁלָּךְ - זוֹ מִדָּה בֵּינוֹנִית, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זוֹ מִדַּת סְדוֹם". וְיֵשׁ לְהָבִין אֵיךְ יִתָּכֵן מַחֲלֹקֶת כֹּה קִיצוֹנִית, שֶׁלְּדֵעָה אַחַת נֶחְשָׁב לְמִדָּה בֵּינוֹנִית וּלְדֵעָה שְׁנִיָּה - סְדוֹם! סֵמֶל הָרִשְׁעוּת! מְבָאֵר זֹאת יָפֶה בַּסֵּפֶר "בְּרִית אָבוֹת" שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין מַחֲלֹקֶת, וְהַדֵּעָה הָרִאשׁוֹנָה מִתְיַחֶסֶת לְאָדָם הָאוֹמֵר "שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ שֶׁלָּךְ" מִתּוֹךְ מַחְסוֹם רִגְשִׁי הַמַּקְשֶׁה עָלָיו אֶת הַנְּתִינָה לַזּוּלַת. כַּמּוּבָן, אָדָם זֶה זָקוּק לְתִקּוּן הַמִּדּוֹת, וְהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִן הַשְּׁלֵמוּת, אֲבָל לֹא נוּכַל לְקָרְאוֹ רָשָׁע אֶלָּא "בֵּינוֹנִי". לְעֻמַּת זֹאת, הַדֵּעָה הַשְּׁנִיָּה מִתְיַחֶסֶת לְאָדָם הָאוֹמֵר "שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ שֶׁלָּךְ" מִתּוֹךְ אִידֵאוֹלוֹגְיָה. אָדָם כָּזֶה שַׁיָּךְ לָאַסְכּוֹלָה הַסְּדוֹמִית, וְהַתֵּאוֹרְיָה שֶׁלּוֹ כְּבָר נֶחְקְקָה בְּבֵית מִדְרָשָׁם. אַךְ מַדּוּעַ צְרִיכִים אָנוּ לְהַרְחִיק עַד סְדוֹם, אִם יֵשׁ לָנוּ דֻּגְמָא קְרוֹבָה לְכָל זֶה מִמַּה שֶּׁקָּרָה בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה. כִּמְעַט וְלֹא שָׁמַעְנוּ עַל קְצִינִים נָאצִים שֶׁהִתְעוֹרֵר מַצְפּוּנָם וְחָדְלוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם. הַאִם כֻּלָּם הָיוּ נֶעְדְּרֵי מַצְפּוּן? הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁהָיָה לָהֶם מַצְפּוּן, אַךְ הַתַּעֲמוּלָה הַנָּאצִית גָּרְמָה לְכָךְ שֶׁצַּו מַצְפּוּנָם יוֹרֶה לָהֶם שֶׁחַיָּבִים לְהָחִיל עַל הַיְּהוּדִים אֶת 'הַפִּתְרוֹן הַסּוֹפִי', בְּטֶרֶם יִתְפַּשְּׁטוּ וְיַזִּיקוּ לָעוֹלָם. כְּמוֹ בִּסְדוֹם, גַּם שָׁם בְּגֶרְמַנְיָה הַנָּאצִית פִּתְּחוּ 'מוּסָר' שָׁלֵם שֶׁכֻּלּוֹ מַטִּיף לְרֶצַח וְאַכְזָרִיּוּת. הַצּוֹרֵר הָאָרוּר ימ"ש חִבֵּר סְפָרִים לְהַסְבִּיר אֶת מִלְחַמְתּוֹ בְּרַחֲמִים וּבְחֶסֶד. בְּאַכְזָרִיּוּת מְרֻשַּׁעַת טָעַן שֶׁמִּשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אָדָם מֻגְבָּל, הֲרֵי הוּא מוֹנֵעַ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לְקַיֵּם חַיִּים תְּקִינִים, כִּי צְרִיכִים לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו, וְלָכֵן יֵשׁ לְהָמִית אֶת הַמֻּגְבָּלִים וְהַחוֹלִים. וּלְטַעֲנָתוֹ, מִדַּת הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד עוֹבֶרֶת אֵצֶל הַיְּהוּדִים בְּתוֹרָשָׁה, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִמָּנַע מִמִּדָּתָם זוֹ, וְלָכֵן יֵשׁ לְרָדְפָם. כִּרְאָיָה לִדְבָרָיו הֵבִיא אֶת הַמְצָאַת הַמַּכְשִׁיר "אִינְקוּבָּטוֹר" מַצִּיל הַחַיִּים שֶׁהֻמְצָא עַל יְדֵי יְהוּדִי שֶׁרֶגֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַחֶמְלָה פּוֹעֵם בְּלִבּוֹ. בְּרִשְׁעוּתוֹ כִּי רַבָּה אָסַר מַנְהִיגָם בִּשְׁנוֹת שִׁלְטוֹנוֹ לְהַכְנִיס מַכְשִׁיר זֶה לְבָתֵּי חוֹלִים בְּגֶרְמַנְיָה, וְכָל עֻבָּר שֶׁנּוֹלַד טֶרֶם זְמַנּוֹ, מֵת. וְהַמַּצְפּוּן שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עוֹרֵךְ דִּין בִּתְחִלַּת הַמַּאֲמָר, נוֹתַר נָקִי... כְּדֵי לְהַמְחִישׁ עַד כַּמָּה אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ רַע לְטוֹב וּמַר לְמָתוֹק בְּעֶזְרַת הַשְׁפָּעָה, נָבִיא מָשָׁל. "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ?" - שָׁאַל בְּנוֹ שֶׁל יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ אֶת אָבִיו כְּשֶׁחָזַר מִן הָאַרְמוֹן לְעֵת עֶרֶב. "אֲנִי מְיַעֵץ לַמֶּלֶךְ, כַּאֲשֶׁר הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְהַחְלִיט" - עָנָה יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ בַּחֲשִׁיבוּת. "הַאִם אוּכַל לְהִצְטָרֵף אֵלֶיךָ מָחָר?" שָׁאַל הַבֵּן. "בְּהֶחְלֵט" - עָנָה הָאָב וְשָׂמַח עַל כָּךְ שֶׁבְּנוֹ מְגַלֶּה עִנְיָן בַּעֲבוֹדָתוֹ. לְמָחֳרָת נָטַל יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנוֹ, וְיַחַד צָעֲדוּ אֶל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁעָבְרוּ בְּגִנַּת הַנּוֹי הַמַּקִּיפָה אֶת הָאַרְמוֹן, הִבְחִינוּ שְׁנֵיהֶם בַּמֶּלֶךְ שֶׁיָּשַׁב בְּאוֹתָהּ עֵת עַל סַפְסָל מַלְכוּתִי תַּחַת עֵץ הַתַּפּוּזִים. עַל מִצְחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ נִכְּרוּ קִמְטֵי מַחְשָׁבָה רַבִּים וַעֲמֻקִּים. מִשֶּׁהִבְחִין הַמֶּלֶךְ בְּיוֹעֲצוֹ הַמָּסוּר, נִעְנֵעַ בְּשַׁרְבִיטוֹ וְאוֹתֵת לוֹ לְהִתְקָרֵב. "שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁהִגַּעְתָּ, יוֹעֲצִי הַיָּקָר", פָּתַח הַמֶּלֶךְ, "טָרוּד אֲנִי מְאֹד, מִצַּד אֶחָד חָשְׁקָה נַפְשִׁי בִּסְעוּדַת חֲצִילִים. אוֹהֵב אֲנִי חֲצִילִים עַד מְאֹד, מִצַּד שֵׁנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אִם טוֹב הַדָּבָר אוֹ לֹא. מַה דַּעְתְּךָ עַל חֲצִילִים, יוֹעֲצִי הַיָּקָר?". חָשַׁב יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ מְעַט וְעָנָה: "חֲצִילִים, הוֹד מַלְכוּתוֹ? אוֹהוֹ... חֲצִילִים הֵם דָּבָר נִפְלָא! מַמָּשׁ מַעֲדַן מְלָכִים! מַתְאִים מְאֹד לַאֲדוֹנִי לִסְעֹד אֶת נַפְשׁוֹ בַּחֲצִילִים. מַה לֹּא אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִם חֲצִילִים? אֶפְשָׁר בְּתַנּוּר וְאֶפְשָׁר עַל הָאֵשׁ, אֶפְשָׁר בְּנֻסָּח רוֹמָנִי וְאֶפְשָׁר בְּסִגְנוֹן מָרוֹקָאִי, אֶפְשָׁר עִם מָיוֹנֶז וְאֶפְשָׁר בִּטְחִינָה. בְּקִצּוּר, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חֲצִילִים הֵם מַשֶּׁהוּ לֹא רָגִיל. אֲנִי מֻכְרָח לְהוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ לַאֲדוֹנִי טַעַם נִפְלָא". חָשַׁב הַמֶּלֶךְ מְעַט, בָּלַע אֶת רֻקּוֹ, וְאָמַר: "אַתָּה יוֹדֵעַ? בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, בְּעֶצֶם אֵינֶנִּי רוֹצֶה לֶאֱכֹל חֲצִילִים. רַק מִן הַמַּחְשָׁבָה עַל כָּךְ תּוֹקֶפֶת אוֹתִי צָרֶבֶת. אֲנִי שׂוֹנֵא חֲצִילִים". "וַדַּאי אֲדוֹנִי" - עָנָה יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ בְּלִי לְמַצְמֵץ - "חֲצִילִים אֵינָם מוֹעִילִים לַבְּרִיאוּת, הַחֲצִיל מַאֲכַל עֲנִיִּים הוּא. רֻבּוֹ גַּרְגְּרִים וְחֻמְצוֹת, וְאֵין הוּא יָאֶה לַאֲנִינֵי טַעַם. יֵשׁ לֶאֱסֹר בְּאֹפֶן מִיָּדִי אֶת גִּדּוּל הַחֲצִילִים בְּכָל רַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה. חֲצִילִים הֵם הַמַּאֲכָל הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר שֶׁהִצְמִיחָה הָאֲדָמָה". "יָפֶה יָעַצְתָּ לִי" - הֶחְמִיא הַמֶּלֶךְ לַיּוֹעֵץ, וְנִרְדַּם... "תַּגִּיד, אַבָּא" - לָחַשׁ הַבֵּן לְאָבִיו - "כָּכָה יוֹעֲצִים לַמֶּלֶךְ? רֶגַע אֶחָד חֲצִילִים הֵם מַעֲדָן וּבָרֶגַע הַשֵּׁנִי הֵם הוֹפְכִים לְמַאֲכַל בְּהֵמָה? חֲצִילִים הֵם טוֹבִים אוֹ רָעִים? תַּחְלִיט, אַבָּא". "אֲנִי יוֹעֵץ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, לֹא שֶׁל הַחֲצִילִים" - הֵשִׁיב יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ בִּלְחִישָׁה... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)