Otzarot-Article

"צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר" (ו-ב) יֵשׁ לָנוּ נְטִיָּה טִבְעִית לְהַאֲמִין לְעַצְמֵנוּ, לִסְמֹךְ עַל עַצְמֵנוּ וְלוֹמַר לְעַצְמֵנוּ: אָנוּ טוֹבִים, נֶחְמָדִים, מְחֻסָּנִים מִפְּנֵי כָּל פֶּגַע. אָמְנָם מִסְּבִיבֵנוּ מִשְׁתּוֹלֶלֶת מַגֵּפָה, מִתְעַרְבֵּל מַבּוּל שֶׁל דִּבְרֵי כְּפִירָה וְשֶׁל מַרְאוֹת תּוֹעֵבָה, אֲבָל אָנוּ לֹא נִפָּגַע. מַמָּשׁ כַּכָּתוּב: "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ" (תְּהִלִּים צא-ז). שַׁאֲנַנּוּת בְּנֻסַּח 'לִי זֶה לֹא יִקְרֶה'... נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ מִדּוֹת רָעוֹת בָּאָדָם - אֲבָל אֲנַחְנוּ כְּבָר הִתְגַּבַּרְנוּ עֲלֵיהֶן... עַצְלוּת אוֹ רִפְיוֹן, קְרִירוּת אוֹ אֲטִימוּת - כָּל אֵלֶּה מְצוּיִים אֵצֶל אֲחֵרִים... אוּלַי בֶּעָבָר קִנְּנוּ גַּם בָּנוּ, אֲבָל לֹא עוֹד. כְּבָר הִתְבַּגַּרְנוּ, כָּעֵת אָנוּ מֻשְׁלָמִים.

אֲבָל הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן בַּפָּרָשָׁה מַעֲנִיק לָנוּ זַעֲזוּעַ, טִפּוּל בְּהֶלֶם: "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר", וּמְפָרֵשׁ רָשִׁ"י: "לְשׁוֹן זֵרוּז". וְאָנוּ תְּמֵהִים: הַאִם אַהֲרֹן - קְדוֹשׁ ה', הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, הַנָּבִיא - זָקוּק לְזֵרוּז?!

וְרָשִׁ"י מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר: "בִּמְיֻחָד צָרִיךְ לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס". וְאָנוּ מִשְׁתּוֹמְמִים: הֲיִתָּכֵן כִּי אִכְפַּת לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן אִם תִּהְיֶה לוֹ מְנַת בָּשָׂר מֵהַקָּרְבָּן? הֲלֹא זֵרוּזוֹ יִגְדַּל כִּפְלַיִם אִם הַקָּרְבָּן הוּא עוֹלָה לַה', כָּלִיל יִקָּטֵר.

וּמָה הַתְּשׁוּבָה? - אֵין חִסּוּן! הַכֹּל צְרִיכִים זֵרוּז וְהַכֹּל צְרִיכִים דִּרְבּוּן. זוֹהִי מִלְחָמָה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת וְהִתְעַלּוּת מַתְמֶדֶת.

אַהֲרֹן וּבָנָיו נִצְטַוּוּ צִוּוּי תָּמוּהַּ, לִכְאוֹרָה: "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא תָמוּתוּ" (וַיִּקְרָא ח-לה). וַהֲרֵי הָאָדָם רַק אָדָם הוּא. חַיָּב הוּא לֶאֱכֹל, לִישֹׁן, אַף לְהִפָּנוֹת. הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאַהֲרֹן וּבָנָיו שָׁהוּ שִׁבְעָה יָמִים, לַיְלָה וָיוֹם, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד? וַדַּאי שֶׁלֹּא. חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַפָּסוּק מְפָרֵשׁ אֶת חֶלְקוֹ הָרִאשׁוֹן: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה'", הַיְנוּ, כָּל עוֹד יֵשׁ לָכֶם עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ וְעוֹמְדִים אַתֶּם עַל מִשְׁמַרְתְּכֶם, רְתוּקִים אַתֶּם לִמְקוֹמְכֶם. מִשֶּׁהִסְתַּיְּמָה הָעֲבוֹדָה וְכָלְתָה הַמִּשְׁמֶרֶת, רַשָּׁאִים אַתֶּם לֵילֵךְ לְבָתֵּיכֶם.

לִכְאוֹרָה, אֵין כָּתוּב זֶה מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכֹהֲנִים, בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְאַף מְבִינִים אָנוּ צִוּוּי זֶה וְעָנְשׁוֹ הֶחָמוּר וְהַנּוֹרָא: חַיָּל הָעוֹמֵד בְּמִסְדָּר, מָתוּחַ וְדָרוּךְ, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ סוֹקֵר אֶת הַשּׁוּרוֹת, וּלְפֶתַע יוֹצֵא הוּא לְשׂוֹחֵחַ עִם חֲבֵרוֹ אוֹ לְסַדֵּר אֶת עִנְיָנָיו - בְּוַדַּאי יֵעָנֵשׁ בְּכָל חֹמֶר הַדִּין.

אֲבָל הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וּמְכַוֶּנֶת דְּבָרֶיהָ לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת. וְאָכֵן, גַּם צִוּוּי זֶה מֻפְנֶה אֵלֵינוּ, תּוֹבֵעַ מֵאִתָּנוּ, דּוֹרֵשׁ וּמַתְרִיעַ.

כֵּיצַד? הֲלֹא אֵין אָנוּ כֹּהֲנִים, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ חָרַב בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ וַעֲדַיִן לֹא נִבְנָה, וְלֹא חֻדְּשָׁה בּוֹ הָעֲבוֹדָה?!

אָכֵן כֵּן, אֲבָל כְּבָר נִמְשַׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית מִקְדָּשׁ מְעַט, וְהַתְּפִלּוֹת - בִּמְקוֹם קָרְבָּן הֵן (בְּרָכוֹת כו:). וְאֵלּוּ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ יַעֲקֹב, "בַּעַל הַטּוּרִים" זצ"ל: "הַתְּפִלָּה הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ'... וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁתְּהֵא דֻּגְמַת הַקָּרְבָּן: בְּכַוָּנָה וְלֹא יְעָרֵב בָּהּ מַחְשָׁבָה אַחֶרֶת - כְּמוֹ שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּקָדָשִׁים. וּבִמְעֻמָּד - כְּמוֹ עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, דִּכְתִיב 'לַעֲמֹד לְשָׁרֵת' (דְּבָרִים יח-ה). וּבְהַשְׁוָאַת רַגְלַיִם - כְּכֹהֲנִים בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה. וּבִקְבִיעוּת מָקוֹם לַתְּפִלָּה - כְּמוֹ הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁכָּל אֶחָד קָבוּעַ מְקוֹמוֹ לִשְׁחִיטָתוֹ וּלְמַתַּן דָּמָיו. וְשֶׁלֹּא יַחְצֹץ דָּבָר בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר וּבֵינוֹ לְבֵין הַקַּרְקַע, דֻּגְמַת הַקָּרְבָּן, שֶׁחֲצִיצָה פּוֹסֶלֶת בֵּינוֹ לְבֵין הַכְּלִי וּבֵינוֹ לְבֵין הָרִצְפָּה. וְרָאוּי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ מַלְבּוּשִׁים נָאִים לַתְּפִלָּה, כְּגוֹן בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה. וְאַחֲרֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה דֻּגְמַת הַקָּרְבָּן - יַעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַמָּקוֹם שֶׁהַקָּרְבָּן עוֹלֶה, וְהַמַּלְאָךְ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כֶּתֶר לְקוֹנוֹ".

מֵעַתָּה, כַּמָּה יֶחְרַד הַלֵּב לִרְאוֹת מִתְפַּלְּלִים בִּתְפִלָּתָם, כְּכֹהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם, שֶׁעוֹד לִפְנֵי סִיּוּם הַתְּפִלָּה כְּבָר מְקַפְּלִים הֵם טַלִּיתוֹת, חוֹפְזִים וְנוֹטְשִׁים אֶת בֵּית הָאֱלֹקִים, בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט, וְעוֹבְרִים חָלִילָה עַל בְּחִינַת "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא - וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹקָיו" (וַיִּקְרָא כא-יב). אוֹ - גָּרוּעַ מִזֶּה - מְשׂוֹחֲחִים בְּעֵת הַתְּפִלָּה, תּוֹךְ הַסָּחַת דַּעַת מִקְּדֻשַּׁת הַמָּקוֹם וּמֵרוֹמְמוּת הַמַּעֲמָד, שֶׁהֵן בְּחִינַת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּבֵית ה' וּבְקֶרֶב הָעֵדָה. כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם, תַּרְתֵּי מַשְׁמָע, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שְׁמוּאֵל א' ב-ל). (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויחי תשפ"ד
	הַשְּׁבוּעָה – גָּדֵר לִרְצוֹנוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם!
	"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ו-ו) סִפֵּר רַבִּי בֶּן צִיּוֹן יַדְלֶר בִּדְרָשָׁתוֹ: יְהוּדִי פָּשׁוּט נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵחַכְמֵי הַמּוּסָר וְהִתְאוֹנֵן כִּי שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת כְּבֵדָה עָלָיו מְאֹד "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר" (ו-ב) יֵשׁ לָנוּ נְטִיָּה טִבְעִית לְהַאֲמִין לְעַצְמֵנוּ, לִסְמֹךְ עַל עַצְמֵנוּ וְלוֹמַר לְעַצְמֵנוּ: אָנוּ טוֹבִים, נֶחְמָדִים, מְחֻסָּנִים מִפְּנֵי כָּל פֶּגַע. אָמְנָם מִסְּבִיבֵנוּ מִשְׁתּוֹלֶלֶת מַגֵּפָה, מִתְעַרְבֵּל מַבּוּל שֶׁל דִּבְרֵי כְּפִירָה וְשֶׁל מַרְאוֹת תּוֹעֵבָה, אֲבָל אָנוּ לֹא נִפָּגַע. מַמָּשׁ כַּכָּתוּב: "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ" (תְּהִלִּים צא-ז). שַׁאֲנַנּוּת בְּנֻסַּח 'לִי זֶה לֹא יִקְרֶה'... נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ מִדּוֹת רָעוֹת בָּאָדָם - אֲבָל אֲנַחְנוּ כְּבָר הִתְגַּבַּרְנוּ עֲלֵיהֶן... עַצְלוּת אוֹ רִפְיוֹן, קְרִירוּת אוֹ אֲטִימוּת - כָּל אֵלֶּה מְצוּיִים אֵצֶל אֲחֵרִים... אוּלַי בֶּעָבָר קִנְּנוּ גַּם בָּנוּ, אֲבָל לֹא עוֹד. כְּבָר הִתְבַּגַּרְנוּ, כָּעֵת אָנוּ מֻשְׁלָמִים. אֲבָל הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן בַּפָּרָשָׁה מַעֲנִיק לָנוּ זַעֲזוּעַ, טִפּוּל בְּהֶלֶם: "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר", וּמְפָרֵשׁ רָשִׁ"י: "לְשׁוֹן זֵרוּז". וְאָנוּ תְּמֵהִים: הַאִם אַהֲרֹן - קְדוֹשׁ ה', הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, הַנָּבִיא - זָקוּק לְזֵרוּז?! וְרָשִׁ"י מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר: "בִּמְיֻחָד צָרִיךְ לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס". וְאָנוּ מִשְׁתּוֹמְמִים: הֲיִתָּכֵן כִּי אִכְפַּת לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן אִם תִּהְיֶה לוֹ מְנַת בָּשָׂר מֵהַקָּרְבָּן? הֲלֹא זֵרוּזוֹ יִגְדַּל כִּפְלַיִם אִם הַקָּרְבָּן הוּא עוֹלָה לַה', כָּלִיל יִקָּטֵר. וּמָה הַתְּשׁוּבָה? - אֵין חִסּוּן! הַכֹּל צְרִיכִים זֵרוּז וְהַכֹּל צְרִיכִים דִּרְבּוּן. זוֹהִי מִלְחָמָה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת וְהִתְעַלּוּת מַתְמֶדֶת. אַהֲרֹן וּבָנָיו נִצְטַוּוּ צִוּוּי תָּמוּהַּ, לִכְאוֹרָה: "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא תָמוּתוּ" (וַיִּקְרָא ח-לה). וַהֲרֵי הָאָדָם רַק אָדָם הוּא. חַיָּב הוּא לֶאֱכֹל, לִישֹׁן, אַף לְהִפָּנוֹת. הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאַהֲרֹן וּבָנָיו שָׁהוּ שִׁבְעָה יָמִים, לַיְלָה וָיוֹם, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד? וַדַּאי שֶׁלֹּא. חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַפָּסוּק מְפָרֵשׁ אֶת חֶלְקוֹ הָרִאשׁוֹן: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה'", הַיְנוּ, כָּל עוֹד יֵשׁ לָכֶם עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ וְעוֹמְדִים אַתֶּם עַל מִשְׁמַרְתְּכֶם, רְתוּקִים אַתֶּם לִמְקוֹמְכֶם. מִשֶּׁהִסְתַּיְּמָה הָעֲבוֹדָה וְכָלְתָה הַמִּשְׁמֶרֶת, רַשָּׁאִים אַתֶּם לֵילֵךְ לְבָתֵּיכֶם. לִכְאוֹרָה, אֵין כָּתוּב זֶה מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכֹהֲנִים, בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְאַף מְבִינִים אָנוּ צִוּוּי זֶה וְעָנְשׁוֹ הֶחָמוּר וְהַנּוֹרָא: חַיָּל הָעוֹמֵד בְּמִסְדָּר, מָתוּחַ וְדָרוּךְ, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ סוֹקֵר אֶת הַשּׁוּרוֹת, וּלְפֶתַע יוֹצֵא הוּא לְשׂוֹחֵחַ עִם חֲבֵרוֹ אוֹ לְסַדֵּר אֶת עִנְיָנָיו - בְּוַדַּאי יֵעָנֵשׁ בְּכָל חֹמֶר הַדִּין. אֲבָל הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וּמְכַוֶּנֶת דְּבָרֶיהָ לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת. וְאָכֵן, גַּם צִוּוּי זֶה מֻפְנֶה אֵלֵינוּ, תּוֹבֵעַ מֵאִתָּנוּ, דּוֹרֵשׁ וּמַתְרִיעַ. כֵּיצַד? הֲלֹא אֵין אָנוּ כֹּהֲנִים, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ חָרַב בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ וַעֲדַיִן לֹא נִבְנָה, וְלֹא חֻדְּשָׁה בּוֹ הָעֲבוֹדָה?! אָכֵן כֵּן, אֲבָל כְּבָר נִמְשַׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית מִקְדָּשׁ מְעַט, וְהַתְּפִלּוֹת - בִּמְקוֹם קָרְבָּן הֵן (בְּרָכוֹת כו:). וְאֵלּוּ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ יַעֲקֹב, "בַּעַל הַטּוּרִים" זצ"ל: "הַתְּפִלָּה הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ'... וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁתְּהֵא דֻּגְמַת הַקָּרְבָּן: בְּכַוָּנָה וְלֹא יְעָרֵב בָּהּ מַחְשָׁבָה אַחֶרֶת - כְּמוֹ שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּקָדָשִׁים. וּבִמְעֻמָּד - כְּמוֹ עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, דִּכְתִיב 'לַעֲמֹד לְשָׁרֵת' (דְּבָרִים יח-ה). וּבְהַשְׁוָאַת רַגְלַיִם - כְּכֹהֲנִים בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה. וּבִקְבִיעוּת מָקוֹם לַתְּפִלָּה - כְּמוֹ הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁכָּל אֶחָד קָבוּעַ מְקוֹמוֹ לִשְׁחִיטָתוֹ וּלְמַתַּן דָּמָיו. וְשֶׁלֹּא יַחְצֹץ דָּבָר בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר וּבֵינוֹ לְבֵין הַקַּרְקַע, דֻּגְמַת הַקָּרְבָּן, שֶׁחֲצִיצָה פּוֹסֶלֶת בֵּינוֹ לְבֵין הַכְּלִי וּבֵינוֹ לְבֵין הָרִצְפָּה. וְרָאוּי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ מַלְבּוּשִׁים נָאִים לַתְּפִלָּה, כְּגוֹן בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה. וְאַחֲרֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה דֻּגְמַת הַקָּרְבָּן - יַעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַמָּקוֹם שֶׁהַקָּרְבָּן עוֹלֶה, וְהַמַּלְאָךְ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כֶּתֶר לְקוֹנוֹ". מֵעַתָּה, כַּמָּה יֶחְרַד הַלֵּב לִרְאוֹת מִתְפַּלְּלִים בִּתְפִלָּתָם, כְּכֹהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם, שֶׁעוֹד לִפְנֵי סִיּוּם הַתְּפִלָּה כְּבָר מְקַפְּלִים הֵם טַלִּיתוֹת, חוֹפְזִים וְנוֹטְשִׁים אֶת בֵּית הָאֱלֹקִים, בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט, וְעוֹבְרִים חָלִילָה עַל בְּחִינַת "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא - וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹקָיו" (וַיִּקְרָא כא-יב). אוֹ - גָּרוּעַ מִזֶּה - מְשׂוֹחֲחִים בְּעֵת הַתְּפִלָּה, תּוֹךְ הַסָּחַת דַּעַת מִקְּדֻשַּׁת הַמָּקוֹם וּמֵרוֹמְמוּת הַמַּעֲמָד, שֶׁהֵן בְּחִינַת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּבֵית ה' וּבְקֶרֶב הָעֵדָה. כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם, תַּרְתֵּי מַשְׁמָע, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שְׁמוּאֵל א' ב-ל). (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)