Otzarot-Article

"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (יב-ג) הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל פֵּרֵשׁ בְּדֶּרֶךְ הָרֶמֶז אֶת שְׁמוֹנַת הַיָּמִים כִּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וְאֶת הָעִנְיָן כֻּלּוֹ כְּרֶמֶז לַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה. "אִשָּׁה" - הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, "כִּי תַזְרִיעַ" בְּהִתְעוֹרְרוּתָהּ, כִּי אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה. "וְיָלְדָה זָכָר" - זוֹ הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה (עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ, שֶׁכָּל הַשִּׁירוֹת עַד כֹּה הָיוּ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, וְאִלּוּ הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא - נִכְתַּב בִּלְשׁוֹן זָכָר, "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ"). "וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים" - אֵלּוּ שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, לְצָרֵף וּלְזַקֵּק וּלְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה הַנִּזְכָּרִים בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (צז.), וּנְקַוֶּה שֶׁכְּבָר עֲבַרְנוּן. "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל" - כִּי אָז יַעֲבִיר ה' בְּחִינַת הָעָרְלָה מֵהָעוֹלָם, דִּכְתִיב "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ".

יוֹם רְבִיעִי אַחֲרֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה - אַרְבָּעָה יָמִים חָלְפוּ מֵאָז שֶׁהָעוֹלָם הִתְמוֹטֵט עָלֵינוּ. פּוֹגְרוֹם תשפ"ד יִכָּנֵס, כַּנִּרְאֶה, לַהִיסְטוֹרְיָה עֲקֻבַּת הַדָּם שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי. כֻּלָּם מִתְהַלְּכִים אֲפוּפֵי טְרָאוּמָה, בֶּהָלָה וְאֵבֶל.

אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּבֵית כְּנֶסֶת קָטָן בְּבַיִת וָגַן, תְּפִלַּת עַרְבִית עוֹד רֶגַע מַתְחִילָה. יְהוּדִי נִכְנָס פְּנִימָה וְשׁוֹאֵל אִם אֲנַחְנוּ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁעוֹנִים לוֹ שֶׁכֵּן, הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַגִּיד כַּמָּה מִלִּים לִפְנֵי הַתְּפִלָּה.

"אֲנִי מַגִּיעַ מִקִּבּוּץ בְּאֵרִי", מְסַפֵּר הַיְּהוּדִי, קוֹלוֹ רוֹעֵד כְּשֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַקִּבּוּץ. גַּם בָּנוּ חוֹלֵף רַעַד, קִבּוּץ שֶׁעַד לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים אֲנָשִׁים רַבִּים לֹא יָדְעוּ עַל קִיּוּמוֹ, וּבַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הוּא מֻזְכָּר בְּפִי כֹּל בְּרַחַשׁ שֶׁל אֵימָה, שֶׁל תְּחִנָּה וְשֶׁל תְּפִלָּה. קִבּוּץ שֶׁבּוֹ הִתְרַחֲשׁוּ זְוָעוֹת שֶׁרַק בְּנֵי עַוְלָה יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתָּם.

"יוֹמַיִם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב", הוּא מַמְשִׁיךְ לְסַפֵּר, "וּפִתְאֹם שָׁאַל אוֹתִי מִישֶׁהוּ הַאִם אֲנִי רוֹצֶה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן רָצִיתִי לְהָשִׁיב 'לֹא' נֶחֱרָץ וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה. בַּחַיִּים שֶׁלִּי לֹא הֵנַחְתִּי תְּפִלִּין, אָז מַה פִּתְאֹם שֶׁאָנִיחַ עַכְשָׁו?! אֲבָל הַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ הִתְחַלְּפָה כְּהֶרֶף עַיִן, וְקוֹל פְּנִימִי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶת מְקוֹרוֹ אָמַר לִי: 'מָה אִכְפַּת לְךָ, תָּנִיחַ תְּפִלִּין פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים שֶׁלְּךָ!' אֵין לִי מֻשָּׂג אֵיךְ וְלָמָּה, אֲבָל הִסְכַּמְתִּי. הַיְּהוּדִי הֵנִיחַ לִי תְּפִלִּין, אָמַרְתִּי יַחַד אִתּוֹ, פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי: 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד!' וְזֶהוּ. הָלַכְתִּי לְדַרְכִּי וְשָׁכַחְתִּי מֵהָאֶפִּיזוֹדָה הַחוֹלֶפֶת.

"אֲבָל מִסְתַּבֵּר, שֶׁכְּשֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ טוֹב, הַמַּעֲשֶׂה אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתוֹ מַהֵר כָּל כָּךְ. הֲנָחַת הַתְּפִלִּין וּקְרִיאַת הַ'שְּׁמַע' הָלְכוּ אִתִּי גַּם בְּלִי שֶׁאֶרְצֶה, וְאָז הִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת הַיּוֹמַיִם הָאֵלּוּ, שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

"בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי לֹא הֵבִינוּ מַה קּוֹרֶה לִי, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי חָזָק וְהֶחְלֵטִי. הֵם שָׁאֲלוּ אוֹתִי אֵיךְ שׁוֹמְרִים אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וַאֲנִי לֹא מַמָּשׁ יָדַעְתִּי מַה לּוֹמַר... בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֵשַׁבְתִּי: 'לֹא נִסַּע בָּרֶכֶב וּנְכַבֶּה אֶת הַפֶּלֶאפוֹנִים!' וְכָכָה עָשִׂינוּ, הַיּוֹמַיִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עָבְרוּ עָלֵינוּ בַּחֲגִיגִיּוּת שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ. וְאָז הִגִּיעַ יוֹם כִּפּוּר וְהוֹדַעְתִּי לַיְלָדִים שֶׁלִּי שֶׁגַּם אֶת יוֹם כִּפּוּר אֲנִי לֹא אֲחַלֵּל, וַאֲנִי מִתְכַּוֵּן לָצוּם. וְזֶהוּ, עָבְרוּ הַיָּמִים הָאֵלּוּ, הִגִּיעַ סֻכּוֹת, וְאָז שִׂמְחַת תּוֹרָה...

"הָאַזְעָקוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ בַּהַתְחָלָה לֹא הִטְרִידוּ אוֹתָנוּ בִּמְיֻחָד. בַּיִּשּׁוּב שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ גָּרִים, אַזְעָקוֹת מֵהַסּוּג הַזֶּה הֵן כִּמְעַט לֶחֶם חֻקֵּינוּ. אֲבָל מַהֵר מְאֹד הֵבַנּוּ שֶׁהַפַּעַם בְּכָל זֹאת מְדֻבָּר בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר. שָׁמַעְנוּ קוֹלוֹת בְּעַרְבִית בָּרְחוֹבוֹת, יְרִיּוֹת קְרוֹבוֹת מְאֹד... קָלַטְנוּ שֶׁהַמִּקְרֶה שׁוֹנֶה מִמַּה שֶּׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים, אֲבָל עֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ אֵיזֶה חֲלוֹם בַּלָּהוֹת נִרְקָם מוּל עֵינֵינוּ.

"נָעַלְנוּ אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת וְנִכְנַסְנוּ לַמַּמָּ"ד, רוֹעֲדִים מִפַּחַד וּמֵאֵימָה. לְפִי הַצְּרָחוֹת, הַקּוֹלוֹת וְהַיְרִיּוֹת הֵבַנּוּ לְאַט לְאַט שֶׁמְּחַבְּלִים מִתְרוֹצְצִים בַּיִּשּׁוּב שֶׁלָּנוּ, בֵּין הַבָּתִּים. סְבִיבֵנוּ צְעָקוֹת וּצְרָחוֹת, יְרִיּוֹת וּבְכִיּוֹת - וַאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בַּחֶדֶר הַסָּגוּר.

"אַחֲרֵי זְמַן קָצָר שֶׁל יְשִׁיבָה בַּחֶדֶר שָׁמַעְנוּ 'בּוּם'. הַמְחַבְּלִים יָרוּ בְּדֶלֶת הַכְּנִיסָה, פָּרְצוּ אֶת הַבַּיִת, וְנִכְנְסוּ פְּנִימָה. נִשְׁאַרְנוּ לָשֶׁבֶת בַּחֶדֶר הָאָטוּם, נוֹתְנִים יָדַיִם זֶה לָזֶה, רוֹעֲדִים. הַמְחַבְּלִים כְּבָר לֹא הָיוּ בַּחוּץ, הֵם הָיוּ כָּאן, בְּיַחַד אִתָּנוּ, חוֹלְקִים אִתָּנוּ אֶת הַבַּיִת... יָדַעְנוּ שֶׁאוּלַי אֵלּוּ הָרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלָּנוּ.

"נִשְׁמְעוּ צְרָחוֹת וּקְלָלוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, פּוֹגְרוֹם בַּמִּטְבָּח, בַּחֲדָרִים... בְּעוֹד רֶגַע הֵם יְגַלּוּ אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הַחֶדֶר הָאָטוּם וְיִפְרְצוּ לְתוֹכוֹ. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לוֹמַר תְּהִלִּים, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל, אַף אֶחָד לֹא לִמֵּד אוֹתִי מָה עוֹשִׂים בִּרְגָעִים שֶׁל פַּחַד מָוֶת כָּזֶה. אֲבָל לְפֶתַע נִזְכַּרְתִּי שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי כֵּן יוֹדֵעַ! לְהַגִּיד 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל...' מְחַבְּלִים צוֹרְחִים בַּבַּיִת שֶׁלִּי, וַאֲנִי, רוֹעֵד כֻּלִּי, אוֹמֵר 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד'. וְשׁוּב: 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד!' זֶה הַפָּסוּק הַיָּחִיד שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לוֹמַר, וְהוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת קֶרֶן הַתִּקְוָה שֶׁלִּי. תִּקְוָה זְהִירָה וּמְלֵאַת חֲשָׁשׁוֹת.

"הַמְחַבְּלִים הִמְשִׁיכוּ לְהִסְתּוֹבֵב בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ, אֲבָל קָרָה לָנוּ נֵס שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֶסְבֵּר טִבְעִי: הֵם לֹא גִּלּוּ אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הַחֶדֶר הָאָטוּם! עָבְרוּ עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת מְלֵאוֹת אֵימָה וּפַחַד מָוֶת, כָּל אַחַת מֵהֶן נִמְשְׁכָה כְּמוֹ נֶצַח. וְאָז הֵם, כַּנִּרְאֶה, הִתְיָאֲשׁוּ וְעָזְבוּ אֶת הַבַּיִת.

"הַיּוֹם עָבַר לְאִטּוֹ, הַלַּיְלָה הִגִּיעַ שׁוּב, וְרַק בְּיוֹם שֵׁנִי בַּבֹּקֶר הִצְלִיחוּ הַחַיָּלִים לְהִכָּנֵס לַיִּשּׁוּב וּלְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ מֵהַמְחַבְּלִים. רַק אָז הֵבַנּוּ שֶׁנִּשְׁאַרְנוּ מְתֵי מְעַט - שֶׁהַקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ הָרוּס כֻּלּוֹ, שֶׁבְּנֵי עַוְלָה קָטְפוּ חַיִּים צְעִירִים, אִמְלְלוּ מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת, רָצְחוּ וְלָקְחוּ בַּשְּׁבִי אֶת הַיְדִידִים וְאֶת הַקְּרוֹבִים שֶׁלָּנוּ. וַאֲנַחְנוּ כָּאן. נִבְחַרְנוּ לְחַיִּים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָצָה שֶׁנִּשָּׁאֵר.

"בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם", מְסַיֵּם הַיְּהוּדִי הַנִּרְגָּשׁ, וּמֵיטִיב אֶת הַכִּפָּה הַטְּרִיָּה שֶׁעַל רֹאשׁוֹ, "אֲנִי מִסְתּוֹבֵב עִם הַפָּסוּק 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל', הַפָּסוּק הַיָּחִיד שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לְהַגִּיד. הַפָּסוּק שֶׁלִּוָּה אוֹתִי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי צִרְחוֹת אֵימִים בְּעַרְבִית. הַפָּסוּק שֶׁמִּלְמַלְתִּי שׁוּב וָשׁוּב כְּשֶׁאֲנִי כִּמְעַט מְעֻלָּף, רוֹעֵד מִפַּחַד מָוֶת. הַפָּסוּק שֶׁנֶּאֱחַזְתִּי בּוֹ כְּמוֹ טוֹבֵעַ הַנֶּאֱחָז בְּגַלְגַּל הַצָּלָה. וְעַכְשָׁו יְהוּדִים יְקָרִים, אַתֶּם לִפְנֵי תְּפִלַּת עַרְבִית, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מִמְּכֶם - לַמְּדוּ אוֹתִי לְהִתְפַּלֵּל!"... (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	ויגש תשפ"ד
	הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים – בָּעוֹלָם הַבָּא!
	"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (יב-ג) הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל פֵּרֵשׁ בְּדֶּרֶךְ הָרֶמֶז אֶת שְׁמוֹנַת הַיָּמִים כִּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וְאֶת הָעִנְיָן כֻּלּוֹ כְּרֶמֶז לַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה. "אִשָּׁה" - הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, "כִּי תַזְרִיעַ" בְּהִתְעוֹרְרוּתָהּ, כִּי אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה. "וְיָלְדָה זָכָר" - זוֹ הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה (עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ, שֶׁכָּל הַשִּׁירוֹת עַד כֹּה הָיוּ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, וְאִלּוּ הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא - נִכְתַּב בִּלְשׁוֹן זָכָר, "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ"). "וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים" - אֵלּוּ שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, לְצָרֵף וּלְזַקֵּק וּלְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה הַנִּזְכָּרִים בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (צז.), וּנְקַוֶּה שֶׁכְּבָר עֲבַרְנוּן. "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל" - כִּי אָז יַעֲבִיר ה' בְּחִינַת הָעָרְלָה מֵהָעוֹלָם, דִּכְתִיב "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ". יוֹם רְבִיעִי אַחֲרֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה - אַרְבָּעָה יָמִים חָלְפוּ מֵאָז שֶׁהָעוֹלָם הִתְמוֹטֵט עָלֵינוּ. פּוֹגְרוֹם תשפ"ד יִכָּנֵס, כַּנִּרְאֶה, לַהִיסְטוֹרְיָה עֲקֻבַּת הַדָּם שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי. כֻּלָּם מִתְהַלְּכִים אֲפוּפֵי טְרָאוּמָה, בֶּהָלָה וְאֵבֶל. אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּבֵית כְּנֶסֶת קָטָן בְּבַיִת וָגַן, תְּפִלַּת עַרְבִית עוֹד רֶגַע מַתְחִילָה. יְהוּדִי נִכְנָס פְּנִימָה וְשׁוֹאֵל אִם אֲנַחְנוּ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁעוֹנִים לוֹ שֶׁכֵּן, הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַגִּיד כַּמָּה מִלִּים לִפְנֵי הַתְּפִלָּה. "אֲנִי מַגִּיעַ מִקִּבּוּץ בְּאֵרִי", מְסַפֵּר הַיְּהוּדִי, קוֹלוֹ רוֹעֵד כְּשֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַקִּבּוּץ. גַּם בָּנוּ חוֹלֵף רַעַד, קִבּוּץ שֶׁעַד לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים אֲנָשִׁים רַבִּים לֹא יָדְעוּ עַל קִיּוּמוֹ, וּבַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הוּא מֻזְכָּר בְּפִי כֹּל בְּרַחַשׁ שֶׁל אֵימָה, שֶׁל תְּחִנָּה וְשֶׁל תְּפִלָּה. קִבּוּץ שֶׁבּוֹ הִתְרַחֲשׁוּ זְוָעוֹת שֶׁרַק בְּנֵי עַוְלָה יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתָּם. "יוֹמַיִם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב", הוּא מַמְשִׁיךְ לְסַפֵּר, "וּפִתְאֹם שָׁאַל אוֹתִי מִישֶׁהוּ הַאִם אֲנִי רוֹצֶה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן רָצִיתִי לְהָשִׁיב 'לֹא' נֶחֱרָץ וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה. בַּחַיִּים שֶׁלִּי לֹא הֵנַחְתִּי תְּפִלִּין, אָז מַה פִּתְאֹם שֶׁאָנִיחַ עַכְשָׁו?! אֲבָל הַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ הִתְחַלְּפָה כְּהֶרֶף עַיִן, וְקוֹל פְּנִימִי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶת מְקוֹרוֹ אָמַר לִי: 'מָה אִכְפַּת לְךָ, תָּנִיחַ תְּפִלִּין פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים שֶׁלְּךָ!' אֵין לִי מֻשָּׂג אֵיךְ וְלָמָּה, אֲבָל הִסְכַּמְתִּי. הַיְּהוּדִי הֵנִיחַ לִי תְּפִלִּין, אָמַרְתִּי יַחַד אִתּוֹ, פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי: 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד!' וְזֶהוּ. הָלַכְתִּי לְדַרְכִּי וְשָׁכַחְתִּי מֵהָאֶפִּיזוֹדָה הַחוֹלֶפֶת. "אֲבָל מִסְתַּבֵּר, שֶׁכְּשֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ טוֹב, הַמַּעֲשֶׂה אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתוֹ מַהֵר כָּל כָּךְ. הֲנָחַת הַתְּפִלִּין וּקְרִיאַת הַ'שְּׁמַע' הָלְכוּ אִתִּי גַּם בְּלִי שֶׁאֶרְצֶה, וְאָז הִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת הַיּוֹמַיִם הָאֵלּוּ, שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. "בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי לֹא הֵבִינוּ מַה קּוֹרֶה לִי, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי חָזָק וְהֶחְלֵטִי. הֵם שָׁאֲלוּ אוֹתִי אֵיךְ שׁוֹמְרִים אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וַאֲנִי לֹא מַמָּשׁ יָדַעְתִּי מַה לּוֹמַר... בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֵשַׁבְתִּי: 'לֹא נִסַּע בָּרֶכֶב וּנְכַבֶּה אֶת הַפֶּלֶאפוֹנִים!' וְכָכָה עָשִׂינוּ, הַיּוֹמַיִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עָבְרוּ עָלֵינוּ בַּחֲגִיגִיּוּת שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ. וְאָז הִגִּיעַ יוֹם כִּפּוּר וְהוֹדַעְתִּי לַיְלָדִים שֶׁלִּי שֶׁגַּם אֶת יוֹם כִּפּוּר אֲנִי לֹא אֲחַלֵּל, וַאֲנִי מִתְכַּוֵּן לָצוּם. וְזֶהוּ, עָבְרוּ הַיָּמִים הָאֵלּוּ, הִגִּיעַ סֻכּוֹת, וְאָז שִׂמְחַת תּוֹרָה... "הָאַזְעָקוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ בַּהַתְחָלָה לֹא הִטְרִידוּ אוֹתָנוּ בִּמְיֻחָד. בַּיִּשּׁוּב שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ גָּרִים, אַזְעָקוֹת מֵהַסּוּג הַזֶּה הֵן כִּמְעַט לֶחֶם חֻקֵּינוּ. אֲבָל מַהֵר מְאֹד הֵבַנּוּ שֶׁהַפַּעַם בְּכָל זֹאת מְדֻבָּר בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר. שָׁמַעְנוּ קוֹלוֹת בְּעַרְבִית בָּרְחוֹבוֹת, יְרִיּוֹת קְרוֹבוֹת מְאֹד... קָלַטְנוּ שֶׁהַמִּקְרֶה שׁוֹנֶה מִמַּה שֶּׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים, אֲבָל עֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ אֵיזֶה חֲלוֹם בַּלָּהוֹת נִרְקָם מוּל עֵינֵינוּ. "נָעַלְנוּ אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת וְנִכְנַסְנוּ לַמַּמָּ"ד, רוֹעֲדִים מִפַּחַד וּמֵאֵימָה. לְפִי הַצְּרָחוֹת, הַקּוֹלוֹת וְהַיְרִיּוֹת הֵבַנּוּ לְאַט לְאַט שֶׁמְּחַבְּלִים מִתְרוֹצְצִים בַּיִּשּׁוּב שֶׁלָּנוּ, בֵּין הַבָּתִּים. סְבִיבֵנוּ צְעָקוֹת וּצְרָחוֹת, יְרִיּוֹת וּבְכִיּוֹת - וַאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בַּחֶדֶר הַסָּגוּר. "אַחֲרֵי זְמַן קָצָר שֶׁל יְשִׁיבָה בַּחֶדֶר שָׁמַעְנוּ 'בּוּם'. הַמְחַבְּלִים יָרוּ בְּדֶלֶת הַכְּנִיסָה, פָּרְצוּ אֶת הַבַּיִת, וְנִכְנְסוּ פְּנִימָה. נִשְׁאַרְנוּ לָשֶׁבֶת בַּחֶדֶר הָאָטוּם, נוֹתְנִים יָדַיִם זֶה לָזֶה, רוֹעֲדִים. הַמְחַבְּלִים כְּבָר לֹא הָיוּ בַּחוּץ, הֵם הָיוּ כָּאן, בְּיַחַד אִתָּנוּ, חוֹלְקִים אִתָּנוּ אֶת הַבַּיִת... יָדַעְנוּ שֶׁאוּלַי אֵלּוּ הָרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלָּנוּ. "נִשְׁמְעוּ צְרָחוֹת וּקְלָלוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, פּוֹגְרוֹם בַּמִּטְבָּח, בַּחֲדָרִים... בְּעוֹד רֶגַע הֵם יְגַלּוּ אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הַחֶדֶר הָאָטוּם וְיִפְרְצוּ לְתוֹכוֹ. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לוֹמַר תְּהִלִּים, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל, אַף אֶחָד לֹא לִמֵּד אוֹתִי מָה עוֹשִׂים בִּרְגָעִים שֶׁל פַּחַד מָוֶת כָּזֶה. אֲבָל לְפֶתַע נִזְכַּרְתִּי שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי כֵּן יוֹדֵעַ! לְהַגִּיד 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל...' מְחַבְּלִים צוֹרְחִים בַּבַּיִת שֶׁלִּי, וַאֲנִי, רוֹעֵד כֻּלִּי, אוֹמֵר 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד'. וְשׁוּב: 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד!' זֶה הַפָּסוּק הַיָּחִיד שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לוֹמַר, וְהוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת קֶרֶן הַתִּקְוָה שֶׁלִּי. תִּקְוָה זְהִירָה וּמְלֵאַת חֲשָׁשׁוֹת. "הַמְחַבְּלִים הִמְשִׁיכוּ לְהִסְתּוֹבֵב בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ, אֲבָל קָרָה לָנוּ נֵס שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֶסְבֵּר טִבְעִי: הֵם לֹא גִּלּוּ אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הַחֶדֶר הָאָטוּם! עָבְרוּ עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת מְלֵאוֹת אֵימָה וּפַחַד מָוֶת, כָּל אַחַת מֵהֶן נִמְשְׁכָה כְּמוֹ נֶצַח. וְאָז הֵם, כַּנִּרְאֶה, הִתְיָאֲשׁוּ וְעָזְבוּ אֶת הַבַּיִת. "הַיּוֹם עָבַר לְאִטּוֹ, הַלַּיְלָה הִגִּיעַ שׁוּב, וְרַק בְּיוֹם שֵׁנִי בַּבֹּקֶר הִצְלִיחוּ הַחַיָּלִים לְהִכָּנֵס לַיִּשּׁוּב וּלְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ מֵהַמְחַבְּלִים. רַק אָז הֵבַנּוּ שֶׁנִּשְׁאַרְנוּ מְתֵי מְעַט - שֶׁהַקִּבּוּץ שֶׁלָּנוּ הָרוּס כֻּלּוֹ, שֶׁבְּנֵי עַוְלָה קָטְפוּ חַיִּים צְעִירִים, אִמְלְלוּ מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת, רָצְחוּ וְלָקְחוּ בַּשְּׁבִי אֶת הַיְדִידִים וְאֶת הַקְּרוֹבִים שֶׁלָּנוּ. וַאֲנַחְנוּ כָּאן. נִבְחַרְנוּ לְחַיִּים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָצָה שֶׁנִּשָּׁאֵר. "בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם", מְסַיֵּם הַיְּהוּדִי הַנִּרְגָּשׁ, וּמֵיטִיב אֶת הַכִּפָּה הַטְּרִיָּה שֶׁעַל רֹאשׁוֹ, "אֲנִי מִסְתּוֹבֵב עִם הַפָּסוּק 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל', הַפָּסוּק הַיָּחִיד שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לְהַגִּיד. הַפָּסוּק שֶׁלִּוָּה אוֹתִי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי צִרְחוֹת אֵימִים בְּעַרְבִית. הַפָּסוּק שֶׁמִּלְמַלְתִּי שׁוּב וָשׁוּב כְּשֶׁאֲנִי כִּמְעַט מְעֻלָּף, רוֹעֵד מִפַּחַד מָוֶת. הַפָּסוּק שֶׁנֶּאֱחַזְתִּי בּוֹ כְּמוֹ טוֹבֵעַ הַנֶּאֱחָז בְּגַלְגַּל הַצָּלָה. וְעַכְשָׁו יְהוּדִים יְקָרִים, אַתֶּם לִפְנֵי תְּפִלַּת עַרְבִית, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מִמְּכֶם - לַמְּדוּ אוֹתִי לְהִתְפַּלֵּל!"... (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)