Otzarot-Article

"רֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר" (לב-לג) מוּבָא בַּסֵּפֶר "עֵדוֹת מְסַפְּרוֹת", מַעֲשֶׂה בְּחוֹלֶה שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל, שֶׁהָיָה כַּיָּדוּעַ רוֹפֵא הַמֶּלֶךְ צָאלָח אַ-דִּין, וּבִקֵּשׁ תְּרוּפָה לְחָלְיוֹ. אָמַר: "כְּבָר הָיִיתִי אֵצֶל כָּל הָרוֹפְאִים וְלֹא מָצְאוּ רְפוּאָה. אַתָּה תִּקְוָתִי הָאַחֲרוֹנָה".

אִבְחֵן הָרַמְבַּ"ם אֶת מַחֲלָתוֹ, וְרָאָה שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא תְּרוּפָה אַחַת: לִשְׁתּוֹת אֶרֶס נָחָשׁ. אַךְ אָמַר לְעַצְמוֹ: אִם אֶתֵּן לוֹ תְּרוּפָה זוֹ, יִתְפָּאֵר בָּהּ בִּפְנֵי הָרוֹפְאִים. יִבְדְּקוּהָ, וְיַאֲשִׁימוּנִי בְּנִסָּיוֹן לְרָצְחוֹ נֶפֶשׁ. אָמַר לוֹ: "אַף אֲנִי אֵין בְּיָדִי תְּרוּפָה". הָלַךְ הָאִישׁ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ.

גָּרַר רַגְלָיו מְאֻכְזָב וּמְדֻכְדָּךְ, הַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה עַל רֹאשׁוֹ וְהֵרֵעָה שִׁבְעָתַיִם אֶת הַרְגָּשָׁתוֹ. שָׁכַב לָנוּחַ בְּצִלּוֹ שֶׁל עֵץ, וְהַצָּמָא הֵצִיק לוֹ כִּיקוֹד אֵשׁ. רָאָה כַּמָּה טִפּוֹת שֶׁנֶּאֶגְרוּ עַל עָלֶה, אָמַר: "אַרְטִיב בָּהֶן גְּרוֹנִי". לִקְּקָן, וְחָשׁ שֶׁכָּל גּוּפוֹ בּוֹעֵר. וְעִם זֹאת, הִרְגִּישׁ שֶׁנִּרְפָּא מֵחָלְיוֹ! מְאוֹשָׁשׁ קָם, וְחָזַר אֶל הָרַמְבַּ"ם. סִפֵּר עַל הַנֵּס שֶׁקָּרָהוּ, מִן הַשָּׁמַיִם אִנּוּ לְיָדוֹ תְּרוּפַת פֶּלֶא - אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הִיא.

אָמַר לוֹ הָרַמְבַּ"ם: "שׁוּב לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וּרְאֵה מֵהֵיכָן נָשְׁרוּ הַטִּפּוֹת!"

שָׁב וְנָשָׂא עֵינָיו, וְרָאָה נָחָשׁ עֲנָק מְפֻתָּל סְבִיב עָנָף, פִּיו פָּעוּר וְהָאֶרֶס מְטַפְטֵף וְנִגָּר אַרְצָה.

וְהַדְּבָרִים כֹּה מַזְכִּירִים פָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ, הַמְּדַבֵּר בְּצָרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל: "רֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר", מְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: כִּמְרִירוּת נְחָשִׁים כּוֹס מִשְׁתֶּה פֻּרְעָנוּתָם. אַךְ לִפְעָמִים, אֶרֶס הַנָּחָשׁ הוּא הַתְּרוּפָה, וּכְאוֹתוֹ נָחָשׁ שֶׁמַּכִּישׁ אֶת הָאַיָּלָה כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לָלֶדֶת (ב"ב טז.) - כְּצָרוֹת עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא שֶׁיָּבִיאוּ אֶת הַגְּאֻלָּה. (עדות מספרות)

עוֹמְדִים אָנוּ בְּעִצּוּמָם שֶׁל יְמֵי הַדִּין, וּמְיַחֲלִים לִגְמַר חֲתִימָה טוֹבָה וּלְשָׁנָה מְבֹרֶכֶת וּמְעֻטֶּרֶת בִּרְכַּת מָרוֹם. לְשֵׁם כָּךְ, הִשְׁמִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, עָלֵינוּ לָדַעַת מַה מֻּנָּח עַל הַכַּף, לָבוֹא בַּהֲכָנָה הָרְאוּיָה. בִּפְתִיחַת הַלֵּב כִּדְבָעֵי. וְכֵיצַד נַעֲשֶׂה זֹאת, פָּסוּק הוּא בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם", מֶה עָשָׂה בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו, "בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר", דּוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁהֵצִיף עֲלֵיהֶם מֵי אוֹקְיָנוֹס, וְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁשְּׁטָפָם".

אִתָּנוּ, יֵשׁ כַּנִּרְאֶה לְדַבֵּר בְּשָׂפָה אַחֶרֶת, בְּהַמְחָשָׁה מְצִיאוּתִית. לֹא דַּי לְצַוּוֹתֵנוּ לִזְכֹּר. הֶרְאוּ לָנוּ אֵיךְ לְפֶתַע קוֹרְסִים סְכָרִים, גּוֹאִים מִפְלָסִים, מוּצָפוֹת עָרִים, הַמַּיִם מַגִּיעִים לְגֹבַהּ הַתַּמְרוּרִים, וּכְפִי שֶׁבָּאוּ כָּךְ נָסוֹגוּ. אֶל מִי דִּבְּרוּ, לְמִי אוֹתְתוּ, אִם לֹא לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ מָה אֵרַע לְדוֹר אֱנוֹשׁ וּמַה קָּרָה לְדוֹר הַמַּבּוּל, וְהִנֵּה, רְאוּ: מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה! הַתְּאוֹמִים קוֹרְסִים, קַרְחוֹנִים מוּמָסִים, סְעָרוֹת נִתָּכוֹת, הָרֵי גַּעַשׁ מִתְפָּרְצִים. צוּנָאמִי תּוֹקֵף. לְכַמָּה אִיתוּתִים נִצְרָכִים?

נִתֵּן אֶל לִבֵּנוּ, נָבוֹא בִּכְפִיפוּת קוֹמָה. נְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, נַעֲבִיר רֹעַ הַגְּזֵרָה, נֵיטִיב דֶּרֶךְ, וְנִשְׁתַּפֵּר. וְנָשׁוּבָה אֶל ה' וִירַחֲמֵנוּ, וְיַחְתְּמֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, נַחַת וְשִׂמְחָה, לְמִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. לַהֲרָמַת קֶרֶן הַתּוֹרָה וְלִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה!

וְעוֹד נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי, וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי", וְכָתַב רַשִּׁ"י: "לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, זוֹרֵק חֵץ - וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲשִׁיבוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרֵק חִצָּיו - וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבָם כְּאִלּוּ אוֹחֲזָם בְּיָדוֹ". מְשֻׁנָּן הוּא בְּרַק חַרְבּוֹ, אֲבָל יָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּפֻּרְעָנוּת וִיכוֹלָה לְעַכְּבָהּ וְלַהֲשִׁיבָהּ אָחוֹר.

כַּמָּה מַתְאִימִים הַדְּבָרִים לְיָמִים אֵלּוּ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִכְתַּבְנוּ וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים נֶחְתַּמְנוּ - כָּל אֶחָד לִמְאֹרְעוֹתָיו, לִפְרָטֵי בְּרִיאוּתוֹ, פַּרְנָסָתוֹ, אָשְׁרוֹ וְכָל הַשְּׁאָר.

וְאִם לָדוּן לְפִי מְאֹרְעוֹת הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ, לֹא הַכֹּל הָיָה כֹּה חָלָק. וְהִנֵּה, "אוֹחֶזֶת בַּמִּשְׁפָּט יָדוֹ" יִתְבָּרַךְ, מוּכָן הוּא לְעַכֵּב כָּל פֻּרְעָנוּת שֶׁלֹּא תָּבוֹא, לְבַטֵּל כָּל צָרָה וּלְהַסִּיג אָחוֹר כָּל עָגְמַת נֶפֶשׁ, אִם אַךְ נֵיטִיב דְּרָכֵינוּ, נִפְתַּח לִבֵּנוּ בִּתְפִלָּה וְנַרְבֶּה בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד, בִּתְפִלָּה וּתְשׁוּבָה וּצְדָקָה הַמַּעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה, וְנֵחָתֵם בְּפִתְקָא טָבָא, לְחַיִּים טוֹבִים וּמְאֻשָּׁרִים, לְמִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישלח תשפ"ד
	הַיֵּצֶר הָרַע לְעִתִּים מַרְאֶה לָנוּ שֶׁהָעֲבֵרָה הִיא מִצְוָה
	"רֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר" (לב-לג) מוּבָא בַּסֵּפֶר "עֵדוֹת מְסַפְּרוֹת", מַעֲשֶׂה בְּחוֹלֶה שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָצָ"ל, שֶׁהָיָה כַּיָּדוּעַ רוֹפֵא הַמֶּלֶךְ צָאלָח אַ-דִּין, וּבִקֵּשׁ תְּרוּפָה לְחָלְיוֹ. אָמַר: "כְּבָר הָיִיתִי אֵצֶל כָּל הָרוֹפְאִים וְלֹא מָצְאוּ רְפוּאָה. אַתָּה תִּקְוָתִי הָאַחֲרוֹנָה". אִבְחֵן הָרַמְבַּ"ם אֶת מַחֲלָתוֹ, וְרָאָה שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא תְּרוּפָה אַחַת: לִשְׁתּוֹת אֶרֶס נָחָשׁ. אַךְ אָמַר לְעַצְמוֹ: אִם אֶתֵּן לוֹ תְּרוּפָה זוֹ, יִתְפָּאֵר בָּהּ בִּפְנֵי הָרוֹפְאִים. יִבְדְּקוּהָ, וְיַאֲשִׁימוּנִי בְּנִסָּיוֹן לְרָצְחוֹ נֶפֶשׁ. אָמַר לוֹ: "אַף אֲנִי אֵין בְּיָדִי תְּרוּפָה". הָלַךְ הָאִישׁ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. גָּרַר רַגְלָיו מְאֻכְזָב וּמְדֻכְדָּךְ, הַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה עַל רֹאשׁוֹ וְהֵרֵעָה שִׁבְעָתַיִם אֶת הַרְגָּשָׁתוֹ. שָׁכַב לָנוּחַ בְּצִלּוֹ שֶׁל עֵץ, וְהַצָּמָא הֵצִיק לוֹ כִּיקוֹד אֵשׁ. רָאָה כַּמָּה טִפּוֹת שֶׁנֶּאֶגְרוּ עַל עָלֶה, אָמַר: "אַרְטִיב בָּהֶן גְּרוֹנִי". לִקְּקָן, וְחָשׁ שֶׁכָּל גּוּפוֹ בּוֹעֵר. וְעִם זֹאת, הִרְגִּישׁ שֶׁנִּרְפָּא מֵחָלְיוֹ! מְאוֹשָׁשׁ קָם, וְחָזַר אֶל הָרַמְבַּ"ם. סִפֵּר עַל הַנֵּס שֶׁקָּרָהוּ, מִן הַשָּׁמַיִם אִנּוּ לְיָדוֹ תְּרוּפַת פֶּלֶא - אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הִיא. אָמַר לוֹ הָרַמְבַּ"ם: "שׁוּב לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וּרְאֵה מֵהֵיכָן נָשְׁרוּ הַטִּפּוֹת!" שָׁב וְנָשָׂא עֵינָיו, וְרָאָה נָחָשׁ עֲנָק מְפֻתָּל סְבִיב עָנָף, פִּיו פָּעוּר וְהָאֶרֶס מְטַפְטֵף וְנִגָּר אַרְצָה. וְהַדְּבָרִים כֹּה מַזְכִּירִים פָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ, הַמְּדַבֵּר בְּצָרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל: "רֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר", מְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: כִּמְרִירוּת נְחָשִׁים כּוֹס מִשְׁתֶּה פֻּרְעָנוּתָם. אַךְ לִפְעָמִים, אֶרֶס הַנָּחָשׁ הוּא הַתְּרוּפָה, וּכְאוֹתוֹ נָחָשׁ שֶׁמַּכִּישׁ אֶת הָאַיָּלָה כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לָלֶדֶת (ב"ב טז.) - כְּצָרוֹת עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא שֶׁיָּבִיאוּ אֶת הַגְּאֻלָּה. (עדות מספרות) עוֹמְדִים אָנוּ בְּעִצּוּמָם שֶׁל יְמֵי הַדִּין, וּמְיַחֲלִים לִגְמַר חֲתִימָה טוֹבָה וּלְשָׁנָה מְבֹרֶכֶת וּמְעֻטֶּרֶת בִּרְכַּת מָרוֹם. לְשֵׁם כָּךְ, הִשְׁמִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, עָלֵינוּ לָדַעַת מַה מֻּנָּח עַל הַכַּף, לָבוֹא בַּהֲכָנָה הָרְאוּיָה. בִּפְתִיחַת הַלֵּב כִּדְבָעֵי. וְכֵיצַד נַעֲשֶׂה זֹאת, פָּסוּק הוּא בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם", מֶה עָשָׂה בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו, "בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר", דּוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁהֵצִיף עֲלֵיהֶם מֵי אוֹקְיָנוֹס, וְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁשְּׁטָפָם". אִתָּנוּ, יֵשׁ כַּנִּרְאֶה לְדַבֵּר בְּשָׂפָה אַחֶרֶת, בְּהַמְחָשָׁה מְצִיאוּתִית. לֹא דַּי לְצַוּוֹתֵנוּ לִזְכֹּר. הֶרְאוּ לָנוּ אֵיךְ לְפֶתַע קוֹרְסִים סְכָרִים, גּוֹאִים מִפְלָסִים, מוּצָפוֹת עָרִים, הַמַּיִם מַגִּיעִים לְגֹבַהּ הַתַּמְרוּרִים, וּכְפִי שֶׁבָּאוּ כָּךְ נָסוֹגוּ. אֶל מִי דִּבְּרוּ, לְמִי אוֹתְתוּ, אִם לֹא לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ מָה אֵרַע לְדוֹר אֱנוֹשׁ וּמַה קָּרָה לְדוֹר הַמַּבּוּל, וְהִנֵּה, רְאוּ: מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה! הַתְּאוֹמִים קוֹרְסִים, קַרְחוֹנִים מוּמָסִים, סְעָרוֹת נִתָּכוֹת, הָרֵי גַּעַשׁ מִתְפָּרְצִים. צוּנָאמִי תּוֹקֵף. לְכַמָּה אִיתוּתִים נִצְרָכִים? נִתֵּן אֶל לִבֵּנוּ, נָבוֹא בִּכְפִיפוּת קוֹמָה. נְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, נַעֲבִיר רֹעַ הַגְּזֵרָה, נֵיטִיב דֶּרֶךְ, וְנִשְׁתַּפֵּר. וְנָשׁוּבָה אֶל ה' וִירַחֲמֵנוּ, וְיַחְתְּמֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, נַחַת וְשִׂמְחָה, לְמִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. לַהֲרָמַת קֶרֶן הַתּוֹרָה וְלִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה! וְעוֹד נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי, וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי", וְכָתַב רַשִּׁ"י: "לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, זוֹרֵק חֵץ - וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲשִׁיבוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרֵק חִצָּיו - וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבָם כְּאִלּוּ אוֹחֲזָם בְּיָדוֹ". מְשֻׁנָּן הוּא בְּרַק חַרְבּוֹ, אֲבָל יָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּפֻּרְעָנוּת וִיכוֹלָה לְעַכְּבָהּ וְלַהֲשִׁיבָהּ אָחוֹר. כַּמָּה מַתְאִימִים הַדְּבָרִים לְיָמִים אֵלּוּ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִכְתַּבְנוּ וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים נֶחְתַּמְנוּ - כָּל אֶחָד לִמְאֹרְעוֹתָיו, לִפְרָטֵי בְּרִיאוּתוֹ, פַּרְנָסָתוֹ, אָשְׁרוֹ וְכָל הַשְּׁאָר. וְאִם לָדוּן לְפִי מְאֹרְעוֹת הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ, לֹא הַכֹּל הָיָה כֹּה חָלָק. וְהִנֵּה, "אוֹחֶזֶת בַּמִּשְׁפָּט יָדוֹ" יִתְבָּרַךְ, מוּכָן הוּא לְעַכֵּב כָּל פֻּרְעָנוּת שֶׁלֹּא תָּבוֹא, לְבַטֵּל כָּל צָרָה וּלְהַסִּיג אָחוֹר כָּל עָגְמַת נֶפֶשׁ, אִם אַךְ נֵיטִיב דְּרָכֵינוּ, נִפְתַּח לִבֵּנוּ בִּתְפִלָּה וְנַרְבֶּה בְּמַעֲשֵׂי חֶסֶד, בִּתְפִלָּה וּתְשׁוּבָה וּצְדָקָה הַמַּעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה, וְנֵחָתֵם בְּפִתְקָא טָבָא, לְחַיִּים טוֹבִים וּמְאֻשָּׁרִים, לְמִלּוּי כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)