Otzarot-Article

"אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (כה-יד) צַחִי רָצָה לִקְנוֹת רֶכֶב טוֹב. מֶה עָשָׂה? בְּעֵת שֶׁהָלַךְ בָּרְחוֹב הִבְחִין בְּאִישׁ מְבֻגָּר שֶׁפָּתַח אֶת מִכְסֵה הַמָּנוֹעַ שֶׁל מְכוֹנִיתוֹ הַיָּפָה עַל מְנָת לִבְדֹּק אֶת הַתַּקָּלָה. הִתְקָרֵב אֵלָיו כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה לַעֲזֹר לוֹ, הִסְתַּכֵּל בִּפְנִים וְאָמַר: "תַּקְשִׁיב, אֲנִי מֵבִין בִּמְכוֹנִיּוֹת, יֵשׁ כָּאן בְּעָיָה רְצִינִית, לֹא שָׁוֶה לְךָ לְתַקֵּן אֶת הַמְּכוֹנִית, תִּמְכֹּר אוֹתָהּ בְּזוֹל, הָעִקָּר לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה".

לְמָחֳרָת כְּבָר רָאָה שֶׁלֶט "לִמְכִירָה" עַל הַשִּׁמְשָׁה הָאֲחוֹרִית שֶׁל הַמְּכוֹנִית עִם מִסְפַּר טֵלֵפוֹן.

הוּא רָשַׁם אֶת מִסְפַּר הַטֵּלֵפוֹן וְנָתַן אוֹתוֹ לַחֲבֵרוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הָעִסְקָה עֲבוּרוֹ, וְכָךְ קָנָה אֶת הָרֶכֶב בְּפָחוֹת מִשְּׁלִישׁ מִמְּחִיר הַמְּחִירוֹן.

כְּבָר בַּדֶּרֶךְ לְבֵיתוֹ מִבֵּית חֲבֵרוֹ, צַחִי עָשָׂה תְּאוּנָה עִם הָרֶכֶב כְּשֶׁדִּבֵּר בַּטֵּלֵפוֹן עִם אֵיזֶה סוֹכֵן בִּטּוּחַ. בָּרוּךְ ה' יָצָא לְלֹא פֶּגַע, אַךְ דֶּלֶת הַמְּכוֹנִית נִזּוֹקָה קָשֶׁה. כְּשֶׁהָלַךְ לַמּוּסָךְ לְתַקֵּן אֶת הַדֶּלֶת, הַמּוּסַכְנִיק אָמַר לוֹ שֶׁאֵין מַה לְּתַקֵּן, וְהוּא חַיָּב לְהַזְמִין דֶּלֶת חֲדָשָׁה.

"זֶה יַעֲלֶה לְךָ 6,500 ₪ - לְלֹא מע"מ", אָמַר מִבְּלִי לְהָנִיד עַפְעַף.

"טוֹב, אֲנִי אֶחֱשֹׁב עַל זֶה". אָמַר צַחִי וְנָסַע תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מִתְקַשֵּׁר לְ"אַחְמֶד חֲלָפִים", עַרְבִי מֵהַכְּפָר שֶׁ"מַשִּׂיג" כָּל חֵלֶק מְבֻקָּשׁ בִּמְחִירִים לְלֹא תַּחֲרוּת.

"אַחְמֶד, אֲנִי צָרִיךְ דֶּלֶת יְמָנִית, כְּחֻלָּה, שֶׁל מַזְדָּה 6".

"אֵין בְּעָיָה, בַּשּׁוּק יֵשׁ הַרְבֵּה מְכוֹנִיּוֹת כָּאֵלּוּ, עוֹד הַלַּיְלָה אֲנִי "אַשִּׂיג" לְךָ דֶּלֶת כָּזוֹ, תָּכִין לְמָחָר אֶלֶף שֶׁקֶל".

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר צַחִי מְקַבֵּל טֵלֵפוֹן מֵאַחְמֶד: הִשַּׂגְתִּי לְךָ אֶת הַדֶּלֶת! אַתָּה יָכוֹל לָבוֹא לָקַחַת אוֹתָהּ. צַחִי יָרַד לָרֶכֶב אַךְ לֹא מָצָא אוֹתוֹ, הָרֶכֶב נִגְנַב!...

צַחִי הִתְקַשֵּׁר מִיָּד לְאַחְמֶד וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "תַּגִּיד אֵיזֶה דֶּלֶת הִשַּׂגְתָּ לִי?"

"דֶּלֶת שְׂמָאלִית כְּחֻלָּה, מַזְדָּה 6 – כְּמוֹ שֶׁבִּקַּשְׁתָּ".

"אֲבָל אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי דֶּלֶת יְמָנִית!!!" צָעַק צַחִי לְתוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת הַטֵּלֵפוֹן כִּמְעַט מִתְעַלֵּף. הוּא יָדַע שֶׁאֶת מְכוֹנִיתוֹ כְּבָר לֹא יְקַבֵּל בַּחֲזָרָה כִּי הִיא מְפֹרֶקֶת לְגוֹרְמִים. הַפַּעַם הַדֶּלֶת הַמִּסְתּוֹבֶבֶת פָּגְעָה בּוֹ! (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)

	וישלח תשפ"ד
	חֲבִיבוּתָם שֶׁל צַדִּיקִים וְדִקְדּוּק הַדִּין
	"אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (כה-יד) צַחִי רָצָה לִקְנוֹת רֶכֶב טוֹב. מֶה עָשָׂה? בְּעֵת שֶׁהָלַךְ בָּרְחוֹב הִבְחִין בְּאִישׁ מְבֻגָּר שֶׁפָּתַח אֶת מִכְסֵה הַמָּנוֹעַ שֶׁל מְכוֹנִיתוֹ הַיָּפָה עַל מְנָת לִבְדֹּק אֶת הַתַּקָּלָה. הִתְקָרֵב אֵלָיו כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה לַעֲזֹר לוֹ, הִסְתַּכֵּל בִּפְנִים וְאָמַר: "תַּקְשִׁיב, אֲנִי מֵבִין בִּמְכוֹנִיּוֹת, יֵשׁ כָּאן בְּעָיָה רְצִינִית, לֹא שָׁוֶה לְךָ לְתַקֵּן אֶת הַמְּכוֹנִית, תִּמְכֹּר אוֹתָהּ בְּזוֹל, הָעִקָּר לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה". לְמָחֳרָת כְּבָר רָאָה שֶׁלֶט "לִמְכִירָה" עַל הַשִּׁמְשָׁה הָאֲחוֹרִית שֶׁל הַמְּכוֹנִית עִם מִסְפַּר טֵלֵפוֹן. הוּא רָשַׁם אֶת מִסְפַּר הַטֵּלֵפוֹן וְנָתַן אוֹתוֹ לַחֲבֵרוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הָעִסְקָה עֲבוּרוֹ, וְכָךְ קָנָה אֶת הָרֶכֶב בְּפָחוֹת מִשְּׁלִישׁ מִמְּחִיר הַמְּחִירוֹן. כְּבָר בַּדֶּרֶךְ לְבֵיתוֹ מִבֵּית חֲבֵרוֹ, צַחִי עָשָׂה תְּאוּנָה עִם הָרֶכֶב כְּשֶׁדִּבֵּר בַּטֵּלֵפוֹן עִם אֵיזֶה סוֹכֵן בִּטּוּחַ. בָּרוּךְ ה' יָצָא לְלֹא פֶּגַע, אַךְ דֶּלֶת הַמְּכוֹנִית נִזּוֹקָה קָשֶׁה. כְּשֶׁהָלַךְ לַמּוּסָךְ לְתַקֵּן אֶת הַדֶּלֶת, הַמּוּסַכְנִיק אָמַר לוֹ שֶׁאֵין מַה לְּתַקֵּן, וְהוּא חַיָּב לְהַזְמִין דֶּלֶת חֲדָשָׁה. "זֶה יַעֲלֶה לְךָ 6,500 ₪ - לְלֹא מע"מ", אָמַר מִבְּלִי לְהָנִיד עַפְעַף. "טוֹב, אֲנִי אֶחֱשֹׁב עַל זֶה". אָמַר צַחִי וְנָסַע תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מִתְקַשֵּׁר לְ"אַחְמֶד חֲלָפִים", עַרְבִי מֵהַכְּפָר שֶׁ"מַשִּׂיג" כָּל חֵלֶק מְבֻקָּשׁ בִּמְחִירִים לְלֹא תַּחֲרוּת. "אַחְמֶד, אֲנִי צָרִיךְ דֶּלֶת יְמָנִית, כְּחֻלָּה, שֶׁל מַזְדָּה 6". "אֵין בְּעָיָה, בַּשּׁוּק יֵשׁ הַרְבֵּה מְכוֹנִיּוֹת כָּאֵלּוּ, עוֹד הַלַּיְלָה אֲנִי "אַשִּׂיג" לְךָ דֶּלֶת כָּזוֹ, תָּכִין לְמָחָר אֶלֶף שֶׁקֶל". לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר צַחִי מְקַבֵּל טֵלֵפוֹן מֵאַחְמֶד: הִשַּׂגְתִּי לְךָ אֶת הַדֶּלֶת! אַתָּה יָכוֹל לָבוֹא לָקַחַת אוֹתָהּ. צַחִי יָרַד לָרֶכֶב אַךְ לֹא מָצָא אוֹתוֹ, הָרֶכֶב נִגְנַב!... צַחִי הִתְקַשֵּׁר מִיָּד לְאַחְמֶד וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "תַּגִּיד אֵיזֶה דֶּלֶת הִשַּׂגְתָּ לִי?" "דֶּלֶת שְׂמָאלִית כְּחֻלָּה, מַזְדָּה 6 – כְּמוֹ שֶׁבִּקַּשְׁתָּ". "אֲבָל אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי דֶּלֶת יְמָנִית!!!" צָעַק צַחִי לְתוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת הַטֵּלֵפוֹן כִּמְעַט מִתְעַלֵּף. הוּא יָדַע שֶׁאֶת מְכוֹנִיתוֹ כְּבָר לֹא יְקַבֵּל בַּחֲזָרָה כִּי הִיא מְפֹרֶקֶת לְגוֹרְמִים. הַפַּעַם הַדֶּלֶת הַמִּסְתּוֹבֶבֶת פָּגְעָה בּוֹ! (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)