Otzarot-Article

"מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כח, כ-כא) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ בַּחְיֵי: הַזָּהָב, בָּסִיס לָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְהָאֲבָנִים - בָּסִיס לָאוֹתִיּוֹת, "וְיֵשׁ בְּכָאן הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה עַל מַעֲלַת הַתּוֹרָה, כִּי הִיא יְקָרָה מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצִים 'לֹא יִשְׁווּ בָהּ' (מִשְׁלֵי ג-טו). כִּי מִפְּנֵי שֶׁהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, חֶמְדַּת בְּנֵי אָדָם, וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת לְמַעְלָה מִן הַזָּהָב, עַל כֵּן בָּא הַכָּתוּב לְעוֹרֵר כִּי הַתּוֹרָה עוֹלָה עַל כָּל הַקִּנְיָנִים כֻּלָּם. שֶׁהֲרֵי הַזָּהָב בָּסִיס לָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת וְהָאֲבָנִים בָּסִיס לָאוֹתִיּוֹת, אִם כֵּן הָאוֹתִיּוֹת עִקַּר הַכֹּל".

וְהִקְשָׁה הֶ"חָפֵץ חַיִּים": כְּשֶׁיֵּשׁ יַחַס בֵּין שְׁנֵי דְּבָרִים, שַׁיָּךְ לְהַשְׁווֹתָם זֶה לְעֻמַּת זֶה וְלִשְׁאֹל מִי חָשׁוּב מִמִּי. אַךְ כֵּיצַד נִתָּן בִּכְלָל לְדַמּוֹת אֶת הַתּוֹרָה הָאֱלֹקִית לַפְּנִינִים הַגַּשְׁמִיּוֹת? אֶלָּא, בִּקְּשׁוּ לְהַעֲמִידֵנוּ עַל צַד שָׁוֶה שֶׁקַּיָּם בֵּינֵיהֶם. הַזָּהָב נֶעֱרָךְ לְפִי מִשְׁקָלוֹ, כַּאֲשֶׁר שְׁתֵּי מִדּוֹת זָהָב שָׁווֹת כִּפְלַיִם מִמִּדָּה אַחַת. מַה שֶׁאֵין כֵּן בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. כַּאֲשֶׁר אֶבֶן-חֵן אַחַת גְּדוֹלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ רַק בִּמְעַט, כְּבָר שָׁוָה הִיא כִּפְלַיִם מִמֶּנָּה. וְאִם גְּדוֹלָה הִיא בְּכִפְלַיִם שָׁוָה פִּי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה מִמֶּנָּה, בְּלֹא כָּל יַחַס.

כֵּן הַדָּבָר גַּם לְגַבֵּי הַתּוֹרָה. דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (בַּחֲגִיגָה ט:) אֶת הַפָּסוּק "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא..." (מַלְאָכִי ג-יח), שֶׁ'עֲבָדוֹ' וְ'לֹא עֲבָדוֹ', שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה הַשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לַשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים וְאַחַת. וּבְתוֹסֶפֶת זוֹ שֶׁל פַּעַם אַחַת עַל הַמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת, כְּבָר הוּא נֶחְשָׁב לְסוּג אַחֵר כַּאֲשֶׁר כָּל הַמֵּאָה פְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת מוּאָרוֹת בְּאוֹר אַחֵר. כְּאוֹתָהּ פְּנִינָה שֶׁאִם גְּדוֹלָה הִיא יוֹתֵר, מִשְׁתַּנֶּה עֶרְכָּהּ מִן הַיְּסוֹד.

וּבֵאֵר, זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (בָּבָא בָּתְרָא עה.) לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. אַף שֶׁיָּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם כִּי יְקַבֵּל שָׂכָר גָּדוֹל יוֹתֵר בְּיֶתֶר עֲמָלוֹ, בְּכָל זֹאת לֹא שִׁעֵר שֶׁעַד כְּדֵי כָּךְ יִגְדַּל הַשָּׂכָר בְּתוֹסֶפֶת עָמָל, וְיִצְטַעֵר צַעַר נִצְחִי מַדּוּעַ לֹא הִתְאַזֵּר עֹז אַף הוּא לַעֲמֹל כָּמוֹהוּ. (ח"ח הֶחָדָשׁ, נֶצַח הַתּוֹרָה)

	לך לך תשפ"ד
	הַיִּסּוּרִים מִשְׁתַּלְּמִים – בִּשְׁבִיל מִצְוָה נוֹסֶפֶת!
	"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (כג-ז) מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁהוּבָא בִּ"מְאוֹרוֹת הַדַּף הַיּוֹמִי" אֶפְשָׁר לִלְמֹד לֶקַח מוּסָרִי מְאַלֵּף בְּיוֹתֵר "מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כח, כ-כא) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ בַּחְיֵי: הַזָּהָב, בָּסִיס לָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְהָאֲבָנִים - בָּסִיס לָאוֹתִיּוֹת, "וְיֵשׁ בְּכָאן הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה עַל מַעֲלַת הַתּוֹרָה, כִּי הִיא יְקָרָה מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצִים 'לֹא יִשְׁווּ בָהּ' (מִשְׁלֵי ג-טו). כִּי מִפְּנֵי שֶׁהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, חֶמְדַּת בְּנֵי אָדָם, וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת לְמַעְלָה מִן הַזָּהָב, עַל כֵּן בָּא הַכָּתוּב לְעוֹרֵר כִּי הַתּוֹרָה עוֹלָה עַל כָּל הַקִּנְיָנִים כֻּלָּם. שֶׁהֲרֵי הַזָּהָב בָּסִיס לָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת וְהָאֲבָנִים בָּסִיס לָאוֹתִיּוֹת, אִם כֵּן הָאוֹתִיּוֹת עִקַּר הַכֹּל". וְהִקְשָׁה הֶ"חָפֵץ חַיִּים": כְּשֶׁיֵּשׁ יַחַס בֵּין שְׁנֵי דְּבָרִים, שַׁיָּךְ לְהַשְׁווֹתָם זֶה לְעֻמַּת זֶה וְלִשְׁאֹל מִי חָשׁוּב מִמִּי. אַךְ כֵּיצַד נִתָּן בִּכְלָל לְדַמּוֹת אֶת הַתּוֹרָה הָאֱלֹקִית לַפְּנִינִים הַגַּשְׁמִיּוֹת? אֶלָּא, בִּקְּשׁוּ לְהַעֲמִידֵנוּ עַל צַד שָׁוֶה שֶׁקַּיָּם בֵּינֵיהֶם. הַזָּהָב נֶעֱרָךְ לְפִי מִשְׁקָלוֹ, כַּאֲשֶׁר שְׁתֵּי מִדּוֹת זָהָב שָׁווֹת כִּפְלַיִם מִמִּדָּה אַחַת. מַה שֶׁאֵין כֵּן בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. כַּאֲשֶׁר אֶבֶן-חֵן אַחַת גְּדוֹלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ רַק בִּמְעַט, כְּבָר שָׁוָה הִיא כִּפְלַיִם מִמֶּנָּה. וְאִם גְּדוֹלָה הִיא בְּכִפְלַיִם שָׁוָה פִּי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה מִמֶּנָּה, בְּלֹא כָּל יַחַס. כֵּן הַדָּבָר גַּם לְגַבֵּי הַתּוֹרָה. דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (בַּחֲגִיגָה ט:) אֶת הַפָּסוּק "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא..." (מַלְאָכִי ג-יח), שֶׁ'עֲבָדוֹ' וְ'לֹא עֲבָדוֹ', שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה הַשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לַשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים וְאַחַת. וּבְתוֹסֶפֶת זוֹ שֶׁל פַּעַם אַחַת עַל הַמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת, כְּבָר הוּא נֶחְשָׁב לְסוּג אַחֵר כַּאֲשֶׁר כָּל הַמֵּאָה פְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת מוּאָרוֹת בְּאוֹר אַחֵר. כְּאוֹתָהּ פְּנִינָה שֶׁאִם גְּדוֹלָה הִיא יוֹתֵר, מִשְׁתַּנֶּה עֶרְכָּהּ מִן הַיְּסוֹד. וּבֵאֵר, זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (בָּבָא בָּתְרָא עה.) לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. אַף שֶׁיָּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם כִּי יְקַבֵּל שָׂכָר גָּדוֹל יוֹתֵר בְּיֶתֶר עֲמָלוֹ, בְּכָל זֹאת לֹא שִׁעֵר שֶׁעַד כְּדֵי כָּךְ יִגְדַּל הַשָּׂכָר בְּתוֹסֶפֶת עָמָל, וְיִצְטַעֵר צַעַר נִצְחִי מַדּוּעַ לֹא הִתְאַזֵּר עֹז אַף הוּא לַעֲמֹל כָּמוֹהוּ. (ח"ח הֶחָדָשׁ, נֶצַח הַתּוֹרָה)