Otzarot-Article

כְּלָלֵי הַטֶּקֶס קוֹבְעִים, כִּי בִּמְאֹרָע בּוֹ מִשְׁתַּתֵּף הַנָּשִׂיא - הוּא מַגִּיעַ אַחֲרוֹן. שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְחַכּוֹת. שֶׁיְּחַכּוּ לוֹ. בְּמַתַּן תּוֹרָה, לֹא כָּךְ הָיָה. לְהֵפֶךְ: "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים... וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה... וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹקִים" (שְׁמוֹת יט-טז). וְכָתַב רַשִּׁ"י: "שֶׁהִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדָם, מַה שֶּׁאֵין דֶּרֶךְ בָּשָׂר וָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיְּהֵא הָרַב מַמְתִּין לַתַּלְמִיד". וְכֵן מָצִינוּ – וְהַפַּעַם לֹא בְּמַתַּן תּוֹרָה, וְלֹא בְּמַעֲמַד כָּל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּמַרְאֵה יְחֶזְקֵאל: "קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה... וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה' עֹמֵד" (יְחֶזְקֵאל ג-כג).

כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה, שֶׁזּוֹ הַנְהָגַת ה' עִמָּנוּ, עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, מֵאָז וְעַד הַיּוֹם: ה' עוֹמֵד, ה' מַמְתִּין, ה' מְיַחֵל וּמְצַפֶּה לְבוֹאֵנוּ...

הוּא שָׁתַל אוֹתָנוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וְנָטַע בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַמֻּשְׁרֶשֶׁת וְאֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת - וּמְצַפֶּה שֶׁנּוֹצִיא אוֹתָן אֶל הַפֹּעַל.

הוּא מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ בְּ"קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן", פְּעָמִים בַּחֲסָדִים וּבְטוֹבוֹת, בִּבְחִינַת בָּרָק מֵאִיר, פְּעָמִים בְּיִסּוּרִים וְצָרוֹת, בִּבְחִינַת עָנָן חָשׁוּךְ, שֶׁנָּקוּם - וְנֵצֵא לִקְרָאתוֹ. עַד מָתַי נַנִּיחַ לוֹ לְהַמְתִּין לָנוּ בָּהָר? מָתַי נֵצֵא לִקְרָאתוֹ, וְנֹאמַר: "הִנְנוּ, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה!"

הָיָה אָדָם שֶׁהִתְחִיל לְאַבֵּד תִּקְוָה. רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּבָר כִּמְעַט הִגִּיעַ, וְהוּא חָשַׁב עַל כָּל הַהַחְלָטוֹת שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. לְצַעֲרוֹ, שׁוּם דָּבָר בְּחַיָּיו לֹא הִשְׁתַּנָּה. הוּא נִשְׁאַר אוֹתוֹ אָדָם, עִם אוֹתָן הַבְּעָיוֹת וְאוֹתָם הַחֶסְרוֹנוֹת. הַיֵּאוּשׁ כִּרְסֵם בְּלִבּוֹ, עַד שֶׁפָּנָה לְהִתְיַעֵץ עִם רַבּוֹ.

הָרַב הִקְשִׁיב וְשָׁאַל: "הַאִם יָדוּעַ לְךָ כַּמָּה זְמַן לוֹקֵחַ לַבַּמְבּוּק הַסִּינִי הָעֲנָק לִצְמֹחַ עַד לְגֹבַהּ שֶׁל בִּנְיָן?

בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה, מַשְׁקִים וּמְדַשְּׁנִים אֶת הַשְּׁתִיל הַזָּעִיר... וּכְלוּם לֹא קוֹרֶה. מַמְשִׁיכִים לְהַשְׁקוֹת וּלְדַשֵּׁן אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה נוֹסֶפֶת. וְאַחֲרֶיהָ עוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת. וַעֲדַיִן שׁוּם דָּבָר לֹא קוֹרֶה. וְאָז, בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית, הַבַּמְבּוּק "מְזַנֵּק" לַשָּׁמַיִם! וּבְתוֹךְ שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת צוֹמֵחַ לְגֹבַהּ 30 מֶטְרִים!

אִם כֵּן, כַּמָּה זְמַן לוֹקֵחַ לַבַּמְבּוּק לִצְמֹחַ לְגֹבַהּ שֶׁכָּזֶה?".

"שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת", עָנָה הָאִישׁ.

"זֹאת הַטָּעוּת שֶׁלְּךָ - זֶה לוֹקֵחַ לוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים. אִם בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ בְּמֶשֶׁךְ אוֹתָן הַשָּׁנִים הָאִכָּר הָיָה מַפְסִיק לְהַשְׁקוֹת אֶת הַשְּׁתִיל הָרַךְ, הוּא הָיָה נוֹבֵל וּמֵת.

"וּמַה בֶּאֱמֶת קָרָה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה? מִתַּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה, הִתְפַּתְּחָה רֶשֶׁת מְסֹעֶפֶת שֶׁל שָׁרָשִׁים שֶׁתּוּכַל לִתְמֹךְ בִּצְמִיחָתוֹ הַמִּתְפָּרֶצֶת שֶׁל הַבַּמְבּוּק.

"זְכֹר, צְמִיחָה מַצְרִיכָה סַבְלָנוּת וְהַתְמָדָה. כָּל טִפַּת מַיִם חֲשׁוּבָה! כָּל צַעַד קָטָן מַשְׁפִּיעַ לְטוֹבָה. יִתָּכֵן וְלֹא תַּבְחִין מִיָּד בַּהֶבְדֵּל. אֲבָל הַצְּמִיחָה מִתְרַחֶשֶׁת. אַל תִּתְיָאֵשׁ. בִּנְחִישׁוּת עִקֶּשֶׁת הַמְשֵׁךְ לְטַפֵּחַ אֶת שָׁרְשֵׁי הַשִּׁנּוּי. וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר תִּפְרֹץ גַּם אַתָּה וְתַגִּיעַ לִגְבָהִים עֲצוּמִים".

גַּם בַּחַיִּים, לְעִתִּים נִרְאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים וְעוֹשִׂים וּמַשְׁקִיעִים בַּעֲבוֹדַת ה', אַךְ כְּלַפֵּי חוּץ, כִּבְיָכוֹל אֵין תּוֹצָאוֹת. לִפְעָמִים יֵשׁ פַּעַר בֵּין רֶגַע הַפְּעֻלָּה שֶׁלָּנוּ לְבֵין הָרֶגַע בּוֹ אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַתּוֹצָאָה, מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּצֶמַח הַבַּמְבּוּק.

לָכֵן, גַּם אִם הִשְׁקַעְתָּ בַּעֲבוֹדַת ה' פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם וְלֹא הִבְחַנְתָּ בְּשִׁנּוּי מַשְׁמָעוּתִי, תִּזְכֹּר אֶת סִפּוּר הַבַּמְבּוּק וְתַתְמִיד בַּתִּרְגּוּל שֶׁלְּךָ, כִּי הַצְּמִיחָה וְהַיְּשׁוּעָה שֶׁלְּךָ בַּדֶּרֶךְ!

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כּוֹתֵב: "כִּי שֶׁבַע, יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (מִשְׁלֵי כד-טז). כְּלוֹמַר, כָּךְ זֶה הַסֵּדֶר בַּעֲבוֹדַת ה' גַּם אֵצֶל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר - לִפֹּל וְלָקוּם, לִפֹּל וְלָקוּם. הַנְּפִילוֹת הֵן הַמְּבִיאוֹת אֶת הָאָדָם לַעֲלִיָּה בַּעֲבוֹדַת ה'. כֵּיצַד? כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל, הוּא מָלֵא כַּעַס עַל הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁהִפִּיל אוֹתוֹ, וְאָז הוּא גּוֹדֵר אֶת עַצְמוֹ, וּמִתְרַחֵק מֵהָרַע יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

תְּחוּשַׁת הַיֵּאוּשׁ, הִיא חֵלֶק מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁעוֹבֵר כָּל אָדָם בַּעֲבוֹדַת ה'. הָעִקָּר, לֹא לְהִתְיָאֵשׁ, הַמְשֵׁךְ בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל הַכּוֹחַ, תַּמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם וְתִשָּׁמֵר מִנְּפִילוֹת, וּבְסוֹף הַדֶּרֶךְ אַתָּה תַּצְלִיחַ.

כַּמָּה שִׂמְחָה יֵשׁ לְבוֹרֵא עוֹלָם לִרְאוֹת כַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמְנַסֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, גַּם אִם אַתָּה לֹא תָּמִיד מַצְלִיחַ, כַּמָּה חָשׁוּב לְךָ הַקֶּשֶׁר עִמּוֹ, כַּמָּה חָשׁוּב לְךָ לְהַמְשִׁיךְ וּלְטַפֵּס וּלְהִתְעַלּוֹת. (אֵשׁ הַתּוֹרָה)

	בראשית תשפ"ד
	לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵ-ל וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה
	כְּלָלֵי הַטֶּקֶס קוֹבְעִים, כִּי בִּמְאֹרָע בּוֹ מִשְׁתַּתֵּף הַנָּשִׂיא - הוּא מַגִּיעַ אַחֲרוֹן. שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְחַכּוֹת. שֶׁיְּחַכּוּ לוֹ. בְּמַתַּן תּוֹרָה, לֹא כָּךְ הָיָה. לְהֵפֶךְ: "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים... וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה... וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹקִים" (שְׁמוֹת יט-טז). וְכָתַב רַשִּׁ"י: "שֶׁהִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדָם, מַה שֶּׁאֵין דֶּרֶךְ בָּשָׂר וָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיְּהֵא הָרַב מַמְתִּין לַתַּלְמִיד". וְכֵן מָצִינוּ – וְהַפַּעַם לֹא בְּמַתַּן תּוֹרָה, וְלֹא בְּמַעֲמַד כָּל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּמַרְאֵה יְחֶזְקֵאל: "קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה... וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה' עֹמֵד" (יְחֶזְקֵאל ג-כג). כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה, שֶׁזּוֹ הַנְהָגַת ה' עִמָּנוּ, עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, מֵאָז וְעַד הַיּוֹם: ה' עוֹמֵד, ה' מַמְתִּין, ה' מְיַחֵל וּמְצַפֶּה לְבוֹאֵנוּ... הוּא שָׁתַל אוֹתָנוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וְנָטַע בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַמֻּשְׁרֶשֶׁת וְאֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת - וּמְצַפֶּה שֶׁנּוֹצִיא אוֹתָן אֶל הַפֹּעַל. הוּא מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ בְּ"קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן", פְּעָמִים בַּחֲסָדִים וּבְטוֹבוֹת, בִּבְחִינַת בָּרָק מֵאִיר, פְּעָמִים בְּיִסּוּרִים וְצָרוֹת, בִּבְחִינַת עָנָן חָשׁוּךְ, שֶׁנָּקוּם - וְנֵצֵא לִקְרָאתוֹ. עַד מָתַי נַנִּיחַ לוֹ לְהַמְתִּין לָנוּ בָּהָר? מָתַי נֵצֵא לִקְרָאתוֹ, וְנֹאמַר: "הִנְנוּ, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה!" הָיָה אָדָם שֶׁהִתְחִיל לְאַבֵּד תִּקְוָה. רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּבָר כִּמְעַט הִגִּיעַ, וְהוּא חָשַׁב עַל כָּל הַהַחְלָטוֹת שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. לְצַעֲרוֹ, שׁוּם דָּבָר בְּחַיָּיו לֹא הִשְׁתַּנָּה. הוּא נִשְׁאַר אוֹתוֹ אָדָם, עִם אוֹתָן הַבְּעָיוֹת וְאוֹתָם הַחֶסְרוֹנוֹת. הַיֵּאוּשׁ כִּרְסֵם בְּלִבּוֹ, עַד שֶׁפָּנָה לְהִתְיַעֵץ עִם רַבּוֹ. הָרַב הִקְשִׁיב וְשָׁאַל: "הַאִם יָדוּעַ לְךָ כַּמָּה זְמַן לוֹקֵחַ לַבַּמְבּוּק הַסִּינִי הָעֲנָק לִצְמֹחַ עַד לְגֹבַהּ שֶׁל בִּנְיָן? בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה, מַשְׁקִים וּמְדַשְּׁנִים אֶת הַשְּׁתִיל הַזָּעִיר... וּכְלוּם לֹא קוֹרֶה. מַמְשִׁיכִים לְהַשְׁקוֹת וּלְדַשֵּׁן אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה נוֹסֶפֶת. וְאַחֲרֶיהָ עוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת. וַעֲדַיִן שׁוּם דָּבָר לֹא קוֹרֶה. וְאָז, בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית, הַבַּמְבּוּק "מְזַנֵּק" לַשָּׁמַיִם! וּבְתוֹךְ שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת צוֹמֵחַ לְגֹבַהּ 30 מֶטְרִים! אִם כֵּן, כַּמָּה זְמַן לוֹקֵחַ לַבַּמְבּוּק לִצְמֹחַ לְגֹבַהּ שֶׁכָּזֶה?". "שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת", עָנָה הָאִישׁ. "זֹאת הַטָּעוּת שֶׁלְּךָ - זֶה לוֹקֵחַ לוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים. אִם בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ בְּמֶשֶׁךְ אוֹתָן הַשָּׁנִים הָאִכָּר הָיָה מַפְסִיק לְהַשְׁקוֹת אֶת הַשְּׁתִיל הָרַךְ, הוּא הָיָה נוֹבֵל וּמֵת. "וּמַה בֶּאֱמֶת קָרָה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה? מִתַּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה, הִתְפַּתְּחָה רֶשֶׁת מְסֹעֶפֶת שֶׁל שָׁרָשִׁים שֶׁתּוּכַל לִתְמֹךְ בִּצְמִיחָתוֹ הַמִּתְפָּרֶצֶת שֶׁל הַבַּמְבּוּק. "זְכֹר, צְמִיחָה מַצְרִיכָה סַבְלָנוּת וְהַתְמָדָה. כָּל טִפַּת מַיִם חֲשׁוּבָה! כָּל צַעַד קָטָן מַשְׁפִּיעַ לְטוֹבָה. יִתָּכֵן וְלֹא תַּבְחִין מִיָּד בַּהֶבְדֵּל. אֲבָל הַצְּמִיחָה מִתְרַחֶשֶׁת. אַל תִּתְיָאֵשׁ. בִּנְחִישׁוּת עִקֶּשֶׁת הַמְשֵׁךְ לְטַפֵּחַ אֶת שָׁרְשֵׁי הַשִּׁנּוּי. וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר תִּפְרֹץ גַּם אַתָּה וְתַגִּיעַ לִגְבָהִים עֲצוּמִים". גַּם בַּחַיִּים, לְעִתִּים נִרְאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים וְעוֹשִׂים וּמַשְׁקִיעִים בַּעֲבוֹדַת ה', אַךְ כְּלַפֵּי חוּץ, כִּבְיָכוֹל אֵין תּוֹצָאוֹת. לִפְעָמִים יֵשׁ פַּעַר בֵּין רֶגַע הַפְּעֻלָּה שֶׁלָּנוּ לְבֵין הָרֶגַע בּוֹ אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַתּוֹצָאָה, מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּצֶמַח הַבַּמְבּוּק. לָכֵן, גַּם אִם הִשְׁקַעְתָּ בַּעֲבוֹדַת ה' פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם וְלֹא הִבְחַנְתָּ בְּשִׁנּוּי מַשְׁמָעוּתִי, תִּזְכֹּר אֶת סִפּוּר הַבַּמְבּוּק וְתַתְמִיד בַּתִּרְגּוּל שֶׁלְּךָ, כִּי הַצְּמִיחָה וְהַיְּשׁוּעָה שֶׁלְּךָ בַּדֶּרֶךְ! שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כּוֹתֵב: "כִּי שֶׁבַע, יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (מִשְׁלֵי כד-טז). כְּלוֹמַר, כָּךְ זֶה הַסֵּדֶר בַּעֲבוֹדַת ה' גַּם אֵצֶל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר - לִפֹּל וְלָקוּם, לִפֹּל וְלָקוּם. הַנְּפִילוֹת הֵן הַמְּבִיאוֹת אֶת הָאָדָם לַעֲלִיָּה בַּעֲבוֹדַת ה'. כֵּיצַד? כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל, הוּא מָלֵא כַּעַס עַל הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁהִפִּיל אוֹתוֹ, וְאָז הוּא גּוֹדֵר אֶת עַצְמוֹ, וּמִתְרַחֵק מֵהָרַע יוֹתֵר וְיוֹתֵר. תְּחוּשַׁת הַיֵּאוּשׁ, הִיא חֵלֶק מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁעוֹבֵר כָּל אָדָם בַּעֲבוֹדַת ה'. הָעִקָּר, לֹא לְהִתְיָאֵשׁ, הַמְשֵׁךְ בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל הַכּוֹחַ, תַּמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם וְתִשָּׁמֵר מִנְּפִילוֹת, וּבְסוֹף הַדֶּרֶךְ אַתָּה תַּצְלִיחַ. כַּמָּה שִׂמְחָה יֵשׁ לְבוֹרֵא עוֹלָם לִרְאוֹת כַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמְנַסֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, גַּם אִם אַתָּה לֹא תָּמִיד מַצְלִיחַ, כַּמָּה חָשׁוּב לְךָ הַקֶּשֶׁר עִמּוֹ, כַּמָּה חָשׁוּב לְךָ לְהַמְשִׁיךְ וּלְטַפֵּס וּלְהִתְעַלּוֹת. (אֵשׁ הַתּוֹרָה)