Otzarot-Article

"עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (ב-כד) אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה וְקָשִׁין לְזַוְּגָן כִּקְרִיעַת יַם סוּף. (סוֹטָה ב.) מְפֻרְסֶמֶת הַתְּמִיהָה: מַה דִּמּוּי הוּא זֶה? הֲלֹא קְרִיעַת יַם סוּף מְבַטֵּאת חֲלֻקָּה שֶׁל הַיָּם, וְאִלּוּ זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם הוּא עִנְיָן שֶׁל חִבּוּר!

כְּדֵי לְיַשֵּׁב זֹאת, יֵשׁ לְהַקְדִּים קֻשְׁיָא: מַדּוּעַ נִקְרְאוּ הַנִּשּׂוּאִין "כְּרִיתַת בְּרִית"? הַלֹא הַכְּרִיתָה הִיא פְּעֻלָּה בְּדִיּוּק הֲפוּכָה מִנִּשּׂוּאִין, שֶׁהֵם הִתְחַבְּרוּת. וּמְיַשְּׁבִים, שֶׁהֶחָתָן וְהַכַּלָּה, כָּל אֶחָד בָּא מִסְּבִיבָה אַחֶרֶת, גָּדַל בְּמִשְׁפָּחָה מֵרֶקַע שׁוֹנֶה, וּמֵבִיא יַחַד עִמּוֹ אֶת הֶרְגֵּלָיו. כְּדֵי לִגְרֹם לַחִבּוּר בֵּינֵיהֶם שֶׁהֵם יִהְיוּ שְׁנַיִם שֶׁהֵם אֶחָד, יֵשׁ צֹרֶךְ שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יָסִיר אֶת הֶרְגֵּלָיו הַמְּנֻגָּדִים לְהֶרְגֵּלֵי בֶּן-זוּגוֹ, וְכָךְ יִתְאַחֲדוּ וְהָיוּ לַאֲחָדִים.

הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי גְּזִירֵי עֵץ בִּלְתִּי מְהֻקְצָעִים שֶׁלְּכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ בְּלִיטוֹת בִּקְצוֹתָיו. כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה הַנַּגָּר לְחַבְּרָם וּלְהַצְמִידָם אֶחָד לַשֵּׁנִי, יִהְיֶה עָלָיו לְשַׁיֵּף אֶת הַבְּלִיטוֹת, וְרַק כָּךְ יִהְיֶה נִתָּן לְחַבְּרָם וּלְהָפְכָם לְקֶרֶשׁ אֶחָד. הוּא הַדָּבָר בְּנִשּׂוּאִין. עַל כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַזּוּג לְהָסִיר אֶת הַבְּלִיטוֹת הַמְּנֻגָּדוֹת, וְיַחַד עִם זֹאת לְהַעֲלִים עַיִן מֵהַבְּלִיטוֹת שֶׁל זוּלָתוֹ. וְזוֹהִי בְּעֶצֶם כְּרִיתַת הַבְּרִית בְּנִשּׂוּאִין - כְּרִיתָה שֶׁעַל יָדָהּ בָּאָה הַהִתְחַבְּרוּת.

וְעַתָּה יוּבְנוּ כְּמִין חֹמֶר דִּבְרֵי הַגְּמָרָא: "קָשֶׁה זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם" - קָשֶׁה עַד מְאֹד לְזַוֵּג וּלְאַחֵד בְּנֵי זוּג שֶׁלְּכָל אֶחָד מֵהֶם תְּכוּנוֹת שׁוֹנוֹת מֵחֲבֵרוֹ. וַהֲרֵי זֶה "כִּקְרִיעַת יַם סוּף" כְּמוֹ הַנֵּס שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁהַחוֹמוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַמַּיִם שֶׁהָיוּ מְפֹרָדוֹת בֵּינֵיהֶן, הָפְכוּ לְאֶחָד כַּאֲשֶׁר שָׁב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ.

וְכֵיצַד בֶּאֱמֶת מְאַחִים אֶת הַשְּׁבָרִים, אֵיךְ הוֹפְכִים אֶת שְׁתֵּי הַחוֹמוֹת לְמִבְצָר אֶחָד? עַל כָּךְ עוֹנֶה צִוּוּי הַתּוֹרָה: "עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ", כְּשֶׁבָּא הָאִישׁ לְהִנָּשֵׂא, עָלָיו לַעֲזֹב אֶת הַהֶרְגֵּלִים שֶׁהָיָה רָגִיל בָּהֶם בְּבֵית אָבִיו וּבְבֵית אִמּוֹ וּמַפְרִיעִים לְבֶן זוּגוֹ, וְאָז: "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", אָז תָּבוֹא הָאַחְדוּת, כִּי בְּלֹא לְשַׁנּוֹת אֶת הַהֶרְגֵּלִים הַמְּנֻגָּדִים, לֹא יַגִּיעוּ בְּנֵי הַזּוּג לְעוֹלָם לִידֵי אַחְדוּת מֻשְׁלֶמֶת. זֶהוּ הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל, זוֹהִי הַמְּשִׂימָה, וְזֶה הָאֶתְגָּר!

מוֹסְרִים בְּשֵׁם הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין שֶׁאָמַר: כְּשֶׁהִפְלַגְתִּי לָלֶכֶת בָּעֳבִי הַיַּעַר, נִזְדַּמֵּן לִי לִרְאוֹת אָדָם הַמֵּקִים לְעַצְמוֹ בִּקְתָּה מֵעֵצִים שֶׁחָטַב. לְכָל עֵץ הָיָה גֶּדֶם וּבְלִיטָה. בִּמְקוֹם לִטְרֹחַ לְיַשֵּׁר וּלְהַחְלִיק אֶת הָעֵץ עִם הַבְּלִיטָה, נִקֵּב חֹר בְּזוּלָתוֹ לְמוּל הַבְּלִיטָה, וְכָךְ חִבֵּר אֶת הָעֵצִים אֶחָד לְאֶחָד...

לֶאֱהֹב - פֵּרוּשׁוֹ לְהַשְׁלִים אֶת עַצְמְךָ לְזוּלָתְךָ, וְלֹא עַל יְדֵי קִצּוּץ בְּלִיטוֹתָיו. עָלֶיךָ לִקְדֹּחַ חֹר כְּדֵי לְשַׁבֵּץ אוֹתוֹ בְּתוֹכְךָ. וְעַל יְדֵי שֶׁאַתָּה מְחַבְּרוֹ אֵלֶיךָ - אַתָּה מִתְחַבֵּר אֵלָיו!

בִּמְדִינָה אַחַת נִבְנָה עֲבוּר הַמֶּלֶךְ אַרְמוֹן מְפֹאָר מוֹשֵׁךְ עֵין כָּל רוֹאֶה. שָׁנִים רַבּוֹת עָמְלוּ טוֹבֵי הָאָמָּנִים עַל עִצּוּבוֹ וּבְנִיָּתוֹ, עֲדֵי הִגִּיעוּ לַתּוֹצָאָה הַמֻּשְׁלֶמֶת שֶׁהִשְׂבִּיעָה אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֲנִין הַטַּעַם וְהַנּוֹי. דָּבָר לֹא הָיָה חָסֵר בָּאַרְמוֹן הַמֻּשְׁלָם.

חֲלוֹם יָשָׁן הָיָה לוֹ לַמֶּלֶךְ הַמֶּגָלוֹמָן. מֵאָז הֻכְתַּר לְמֶלֶךְ, חָפֵץ הָיָה שֶׁצִּיּוּר דְּיוֹקָנוֹ יִתְנוֹסֵס עַל אַחַד הַקִּירוֹת הַמְּפֹאָרִים בִּטְרַקְלִינוֹ הֶחָדָשׁ.

זִמֵּן לְשֵׁם כָּךְ צַיָּר מֻמְחֶה, וְהַלָּה עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּדַיְקָנוּת, אֶלָּא שֶׁלֹּא לְגַמְרֵי בְּחָכְמָה. אוֹתוֹ מֶלֶךְ, שָׁכַחְנוּ לְסַפֵּר, חוֹבֵב מִלְחָמוֹת הָיָה, וּבְמַהֲלַךְ הַקְּרָבוֹת אִבֵּד יָד אַחַת, רֶגֶל אַחַת וְעַיִן אַחַת. בְּנוֹסָף לְכָךְ 'עִטְּרָה' אֶת גַּבּוֹ גִּבֶּנֶת בּוֹלֶטֶת. בַּצִּיּוּר הַמְּדֻיָּק נִרְאָה הַמֶּלֶךְ בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ לְהַפְלִיא, אַךְ גַּם מוּמָיו נִכְּרוּ הֵיטֵב.

בְּסִיּוּם מְלַאכְתּוֹ, נֶעֱרַךְ טֶקֶס חֲגִיגִי בְּהִשְׁתַּתְּפוּת כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁהִתְאַסְּפוּ לַחְזוֹת בַּצִּיּוּר הַנִּכְסָף. הַלּוֹט הוּסַר וּמִפִּיּוֹת כֻּלָּם בָּקְעוּ קְרִיאוֹת הִתְפַּעֲלוּת. הַמֶּלֶךְ נִרְאָה בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוּא בַּמְּצִיאוּת: גִּדֵּם, חִגֵּר, גִּבֵּן וּשְׁתוּם עַיִן. "מְדֻיָּק לְהַפְלִיא", הִסְכִּימוּ הַשָּׂרִים, "אֵין מַה לּוֹמַר, זֶה הֲרֵי בְּדִיּוּק אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ...". אֶלָּא שֶׁהַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ לֹא הִצְלִיחַ לִכְלֹא אֶת זַעֲמוֹ עַל הַצַּיָּר: "עַז פָּנִים וְגַס רוּחַ! כָּכָה אַתָּה רוֹצֶה לְבַזּוֹתֵנִי בִּפְנֵי כָּל הַמַּמְלָכָה?! הַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לַכֶּלֶא!".

לַמְרוֹת הַנִּסָּיוֹן הַכּוֹשֵׁל, לֹא וִתֵּר הַמֶּלֶךְ עַל הָרַעֲיוֹן, וְהִזְמִין צַיָּר אַחֵר. הַלָּה חָכַךְ בְּדַעְתּוֹ כֵּיצַד יְתַמְרֵן בְּאֹפֶן שֶׁהַמֶּלֶךְ יִהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן מִמְּלַאכְתּוֹ. אַחֲרֵי מַחְשָׁבָה, הֶחְלִיט פָּשׁוּט לְצַיְּרוֹ כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם בְּכָל אֵיבָרָיו: זָקוּף, בַּעַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם, שְׁתֵּי יָדַיִם וּשְׁתֵּי עֵינַיִם.

שׁוּב הִתְאַסְּפוּ בְּנֵי הַמַּמְלָכָה בְּצִפִּיָּה לַתּוֹצָאוֹת. בְּהִנָּתֵן הָאוֹת, הוּסַר הַלּוֹט, לְקוֹל הַתְּשׁוּאוֹת. בְּאַחַת עָצְרוּ כֻּלָּם אֶת נְשִׁימָתָם, כְּשֶׁחָזוּ בְּמַלְכָּם שָׁלֵם בְּלִי חֶסְרוֹנוֹת, וְשׁוּם זֵכֶר לֹא נִכָּר לְעִקְבוֹת הַמִּלְחָמוֹת.

רַק הַמֶּלֶךְ הִבִּיט נָבוֹךְ וְנִכְלָם. 'הַשְׁתָּלַת הָאֵיבָרִים' הַמְּלָאכוּתִית שֶׁבִּצֵּעַ הַצַּיָּר בְּגוּפוֹ, לֹא נָעֲמָה לוֹ. "הַלְהָתֵל בִּי הוּא מְבַקֵּשׁ?!", זָעַף הַמֶּלֶךְ, "הֲרֵי אֵין זֶה אֲנִי בֶּאֱמֶת". וְגַם אוֹתוֹ הִכְנִיס אַחַר כָּבוֹד מֵאֲחוֹרֵי סוֹרֵג וּבְרִיחַ.

וַעֲדַיִן סֵרֵב הַמֶּלֶךְ לִנְטֹשׁ אֶת חֲלוֹמוֹ. לָאַרְמוֹן זֻמַּן צַיָּר שְׁלִישִׁי שֶׁהִצְטַוָּה לְצַיֵּר אֶת הוֹד מַלְכוּתוֹ. מֵאַחַר שֶׁיָּדַע הַלָּה עַל כִּשְׁלוֹן שְׁנֵי הַצַּיָּרִים הָרִאשׁוֹנִים, מָצָא עַצְמוֹ בֵּין הַפַּטִּישׁ לַסַּדָּן, וְחָשַׁשׁ שֶׁמָּא גּוֹרָלוֹ יִהְיֶה כְּקוֹדְמָיו. שׁוּם אֶפְשָׁרוּת הֶגְיוֹנִית לֹא נוֹתְרָה לוֹ לִכְאוֹרָה, וְהוּא לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. אֶלָּא שֶׁצַּיָּר זֶה, בְּנוֹסָף לְכִשְׁרוֹנוֹ בְּצִיּוּר, גַּם חָכָם מְחֻכָּם הָיָה.

לְאַחַר שֶׁיִּגַּע אֶת מֹחוֹ, מָצָא פִּתְרוֹן מַפְתִּיעַ. הוּא עָשָׂה אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי בְּכָךְ שֶׁהִצְלִיחַ לְצַיֵּר אֶת דְּמוּת הַמֶּלֶךְ כְּפִי שֶׁהִיא, וְיַחַד עִם זֹאת לֹא נִכַּר שׁוּם חִסָּרוֹן. הֲכֵיצַד? תֵּכֶף נִרְאֶה...

אֶת הַמֶּתַח בְּטֶקֶס הַחֲשִׂיפָה נִתָּן הָיָה לַחְתֹּךְ בְּסַכִּין. הַלּוֹט הוּסַר, וִיצִירַת הַפְּאֵר נֶחְשְׂפָה לְעֵינֵי כֹּל. הַמֶּלֶךְ נִרְאָה בִּפְּרוֹפִיל מִן הַצַּד כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל סוּס אַבִּיר בֵּינוֹת לְעֵצִים מְלַבְלְבִים. אֶת הָרֶגֶל וְהַיָּד הַחֲסֵרִים לֹא רָאוּ בַּצִּיּוּר, שֶׁכֵּן הֵם 'הֻחְבְּאוּ' מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסּוּס, הַחֲטוֹטֶרֶת לֹא הֻרְגְּשָׁה, שֶׁכֵּן הַמֶּלֶךְ נִרְאָה רָכוּן קָדִימָה כְּדֶרֶךְ הַדּוֹהֲרִים. גַּם חֶסְרוֹן הָעַיִן לֹא הֻרְגַּשׁ, כִּי בַּצִּיּוּר נִרְאָה הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְּיָדוֹ קֶשֶׁת וּמְכַוֵּן אוֹתָהּ תּוֹךְ כְּדֵי רְכִיבָה לְעֵבֶר מַטָּרָה נַעֲלָמָה בָּאֹפֶק כְּשֶׁעֵינוֹ הָאַחַת עֲצוּמָה כְּדֵי לְדַיֵּק בַּקְּלִיעָה.

הַמֶּלֶךְ נִרְאֶה הָיָה מְרֻצֶּה עַד מְאֹד, וַהֲמוֹן הָעָם הֵרִיעַ בִּתְשׁוּאוֹת רָמוֹת. בְּרֹב רֹשֶׁם וְתוֹדוֹת הֻגַּשׁ לַצַּיָּר הַפִּקֵּחַ שָׂכָר כָּפוּל עַל עֲבוֹדָתוֹ הַמֻּצְלַחַת.

מַעֲשֶׂה מְעַנְיֵן זֶה יָכוֹל לְלַמְּדֵנוּ אֶת הַמַּתְכּוֹן לְחִבּוּר אֲמִתִּי בֵּין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ - בִּמְקוֹם לְהַבְלִיט בְּעָיוֹת מְיֻתָּרוֹת וּטְבָעִים מְנֻגָּדִים, נִנְהַג בְּחָכְמָה כְּאוֹתוֹ צַיָּר מֻפְלָא, וְנִתְמַקֵּד בַּטּוֹב שֶׁבְּבֶן הַזּוּג וְאוֹתוֹ נָשִׂים בַּמֶּרְכָּז. וּבְקִצּוּר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם: 'נַחְלִיק עִנְיָנִים'... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	שמיני עצרת תשפ"ד
	חֲשִׁיבוּת תְּפִלַּת הַגֶּשֶׁם
	"עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (ב-כד) אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה וְקָשִׁין לְזַוְּגָן כִּקְרִיעַת יַם סוּף. (סוֹטָה ב.) מְפֻרְסֶמֶת הַתְּמִיהָה: מַה דִּמּוּי הוּא זֶה? הֲלֹא קְרִיעַת יַם סוּף מְבַטֵּאת חֲלֻקָּה שֶׁל הַיָּם, וְאִלּוּ זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם הוּא עִנְיָן שֶׁל חִבּוּר! כְּדֵי לְיַשֵּׁב זֹאת, יֵשׁ לְהַקְדִּים קֻשְׁיָא: מַדּוּעַ נִקְרְאוּ הַנִּשּׂוּאִין "כְּרִיתַת בְּרִית"? הַלֹא הַכְּרִיתָה הִיא פְּעֻלָּה בְּדִיּוּק הֲפוּכָה מִנִּשּׂוּאִין, שֶׁהֵם הִתְחַבְּרוּת. וּמְיַשְּׁבִים, שֶׁהֶחָתָן וְהַכַּלָּה, כָּל אֶחָד בָּא מִסְּבִיבָה אַחֶרֶת, גָּדַל בְּמִשְׁפָּחָה מֵרֶקַע שׁוֹנֶה, וּמֵבִיא יַחַד עִמּוֹ אֶת הֶרְגֵּלָיו. כְּדֵי לִגְרֹם לַחִבּוּר בֵּינֵיהֶם שֶׁהֵם יִהְיוּ שְׁנַיִם שֶׁהֵם אֶחָד, יֵשׁ צֹרֶךְ שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יָסִיר אֶת הֶרְגֵּלָיו הַמְּנֻגָּדִים לְהֶרְגֵּלֵי בֶּן-זוּגוֹ, וְכָךְ יִתְאַחֲדוּ וְהָיוּ לַאֲחָדִים. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי גְּזִירֵי עֵץ בִּלְתִּי מְהֻקְצָעִים שֶׁלְּכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ בְּלִיטוֹת בִּקְצוֹתָיו. כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה הַנַּגָּר לְחַבְּרָם וּלְהַצְמִידָם אֶחָד לַשֵּׁנִי, יִהְיֶה עָלָיו לְשַׁיֵּף אֶת הַבְּלִיטוֹת, וְרַק כָּךְ יִהְיֶה נִתָּן לְחַבְּרָם וּלְהָפְכָם לְקֶרֶשׁ אֶחָד. הוּא הַדָּבָר בְּנִשּׂוּאִין. עַל כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַזּוּג לְהָסִיר אֶת הַבְּלִיטוֹת הַמְּנֻגָּדוֹת, וְיַחַד עִם זֹאת לְהַעֲלִים עַיִן מֵהַבְּלִיטוֹת שֶׁל זוּלָתוֹ. וְזוֹהִי בְּעֶצֶם כְּרִיתַת הַבְּרִית בְּנִשּׂוּאִין - כְּרִיתָה שֶׁעַל יָדָהּ בָּאָה הַהִתְחַבְּרוּת. וְעַתָּה יוּבְנוּ כְּמִין חֹמֶר דִּבְרֵי הַגְּמָרָא: "קָשֶׁה זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם" - קָשֶׁה עַד מְאֹד לְזַוֵּג וּלְאַחֵד בְּנֵי זוּג שֶׁלְּכָל אֶחָד מֵהֶם תְּכוּנוֹת שׁוֹנוֹת מֵחֲבֵרוֹ. וַהֲרֵי זֶה "כִּקְרִיעַת יַם סוּף" כְּמוֹ הַנֵּס שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁהַחוֹמוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַמַּיִם שֶׁהָיוּ מְפֹרָדוֹת בֵּינֵיהֶן, הָפְכוּ לְאֶחָד כַּאֲשֶׁר שָׁב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ. וְכֵיצַד בֶּאֱמֶת מְאַחִים אֶת הַשְּׁבָרִים, אֵיךְ הוֹפְכִים אֶת שְׁתֵּי הַחוֹמוֹת לְמִבְצָר אֶחָד? עַל כָּךְ עוֹנֶה צִוּוּי הַתּוֹרָה: "עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ", כְּשֶׁבָּא הָאִישׁ לְהִנָּשֵׂא, עָלָיו לַעֲזֹב אֶת הַהֶרְגֵּלִים שֶׁהָיָה רָגִיל בָּהֶם בְּבֵית אָבִיו וּבְבֵית אִמּוֹ וּמַפְרִיעִים לְבֶן זוּגוֹ, וְאָז: "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", אָז תָּבוֹא הָאַחְדוּת, כִּי בְּלֹא לְשַׁנּוֹת אֶת הַהֶרְגֵּלִים הַמְּנֻגָּדִים, לֹא יַגִּיעוּ בְּנֵי הַזּוּג לְעוֹלָם לִידֵי אַחְדוּת מֻשְׁלֶמֶת. זֶהוּ הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל, זוֹהִי הַמְּשִׂימָה, וְזֶה הָאֶתְגָּר! מוֹסְרִים בְּשֵׁם הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין שֶׁאָמַר: כְּשֶׁהִפְלַגְתִּי לָלֶכֶת בָּעֳבִי הַיַּעַר, נִזְדַּמֵּן לִי לִרְאוֹת אָדָם הַמֵּקִים לְעַצְמוֹ בִּקְתָּה מֵעֵצִים שֶׁחָטַב. לְכָל עֵץ הָיָה גֶּדֶם וּבְלִיטָה. בִּמְקוֹם לִטְרֹחַ לְיַשֵּׁר וּלְהַחְלִיק אֶת הָעֵץ עִם הַבְּלִיטָה, נִקֵּב חֹר בְּזוּלָתוֹ לְמוּל הַבְּלִיטָה, וְכָךְ חִבֵּר אֶת הָעֵצִים אֶחָד לְאֶחָד... לֶאֱהֹב - פֵּרוּשׁוֹ לְהַשְׁלִים אֶת עַצְמְךָ לְזוּלָתְךָ, וְלֹא עַל יְדֵי קִצּוּץ בְּלִיטוֹתָיו. עָלֶיךָ לִקְדֹּחַ חֹר כְּדֵי לְשַׁבֵּץ אוֹתוֹ בְּתוֹכְךָ. וְעַל יְדֵי שֶׁאַתָּה מְחַבְּרוֹ אֵלֶיךָ - אַתָּה מִתְחַבֵּר אֵלָיו! בִּמְדִינָה אַחַת נִבְנָה עֲבוּר הַמֶּלֶךְ אַרְמוֹן מְפֹאָר מוֹשֵׁךְ עֵין כָּל רוֹאֶה. שָׁנִים רַבּוֹת עָמְלוּ טוֹבֵי הָאָמָּנִים עַל עִצּוּבוֹ וּבְנִיָּתוֹ, עֲדֵי הִגִּיעוּ לַתּוֹצָאָה הַמֻּשְׁלֶמֶת שֶׁהִשְׂבִּיעָה אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֲנִין הַטַּעַם וְהַנּוֹי. דָּבָר לֹא הָיָה חָסֵר בָּאַרְמוֹן הַמֻּשְׁלָם. חֲלוֹם יָשָׁן הָיָה לוֹ לַמֶּלֶךְ הַמֶּגָלוֹמָן. מֵאָז הֻכְתַּר לְמֶלֶךְ, חָפֵץ הָיָה שֶׁצִּיּוּר דְּיוֹקָנוֹ יִתְנוֹסֵס עַל אַחַד הַקִּירוֹת הַמְּפֹאָרִים בִּטְרַקְלִינוֹ הֶחָדָשׁ. זִמֵּן לְשֵׁם כָּךְ צַיָּר מֻמְחֶה, וְהַלָּה עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּדַיְקָנוּת, אֶלָּא שֶׁלֹּא לְגַמְרֵי בְּחָכְמָה. אוֹתוֹ מֶלֶךְ, שָׁכַחְנוּ לְסַפֵּר, חוֹבֵב מִלְחָמוֹת הָיָה, וּבְמַהֲלַךְ הַקְּרָבוֹת אִבֵּד יָד אַחַת, רֶגֶל אַחַת וְעַיִן אַחַת. בְּנוֹסָף לְכָךְ 'עִטְּרָה' אֶת גַּבּוֹ גִּבֶּנֶת בּוֹלֶטֶת. בַּצִּיּוּר הַמְּדֻיָּק נִרְאָה הַמֶּלֶךְ בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ לְהַפְלִיא, אַךְ גַּם מוּמָיו נִכְּרוּ הֵיטֵב. בְּסִיּוּם מְלַאכְתּוֹ, נֶעֱרַךְ טֶקֶס חֲגִיגִי בְּהִשְׁתַּתְּפוּת כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁהִתְאַסְּפוּ לַחְזוֹת בַּצִּיּוּר הַנִּכְסָף. הַלּוֹט הוּסַר וּמִפִּיּוֹת כֻּלָּם בָּקְעוּ קְרִיאוֹת הִתְפַּעֲלוּת. הַמֶּלֶךְ נִרְאָה בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוּא בַּמְּצִיאוּת: גִּדֵּם, חִגֵּר, גִּבֵּן וּשְׁתוּם עַיִן. "מְדֻיָּק לְהַפְלִיא", הִסְכִּימוּ הַשָּׂרִים, "אֵין מַה לּוֹמַר, זֶה הֲרֵי בְּדִיּוּק אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ...". אֶלָּא שֶׁהַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ לֹא הִצְלִיחַ לִכְלֹא אֶת זַעֲמוֹ עַל הַצַּיָּר: "עַז פָּנִים וְגַס רוּחַ! כָּכָה אַתָּה רוֹצֶה לְבַזּוֹתֵנִי בִּפְנֵי כָּל הַמַּמְלָכָה?! הַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לַכֶּלֶא!". לַמְרוֹת הַנִּסָּיוֹן הַכּוֹשֵׁל, לֹא וִתֵּר הַמֶּלֶךְ עַל הָרַעֲיוֹן, וְהִזְמִין צַיָּר אַחֵר. הַלָּה חָכַךְ בְּדַעְתּוֹ כֵּיצַד יְתַמְרֵן בְּאֹפֶן שֶׁהַמֶּלֶךְ יִהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן מִמְּלַאכְתּוֹ. אַחֲרֵי מַחְשָׁבָה, הֶחְלִיט פָּשׁוּט לְצַיְּרוֹ כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם בְּכָל אֵיבָרָיו: זָקוּף, בַּעַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם, שְׁתֵּי יָדַיִם וּשְׁתֵּי עֵינַיִם. שׁוּב הִתְאַסְּפוּ בְּנֵי הַמַּמְלָכָה בְּצִפִּיָּה לַתּוֹצָאוֹת. בְּהִנָּתֵן הָאוֹת, הוּסַר הַלּוֹט, לְקוֹל הַתְּשׁוּאוֹת. בְּאַחַת עָצְרוּ כֻּלָּם אֶת נְשִׁימָתָם, כְּשֶׁחָזוּ בְּמַלְכָּם שָׁלֵם בְּלִי חֶסְרוֹנוֹת, וְשׁוּם זֵכֶר לֹא נִכָּר לְעִקְבוֹת הַמִּלְחָמוֹת. רַק הַמֶּלֶךְ הִבִּיט נָבוֹךְ וְנִכְלָם. 'הַשְׁתָּלַת הָאֵיבָרִים' הַמְּלָאכוּתִית שֶׁבִּצֵּעַ הַצַּיָּר בְּגוּפוֹ, לֹא נָעֲמָה לוֹ. "הַלְהָתֵל בִּי הוּא מְבַקֵּשׁ?!", זָעַף הַמֶּלֶךְ, "הֲרֵי אֵין זֶה אֲנִי בֶּאֱמֶת". וְגַם אוֹתוֹ הִכְנִיס אַחַר כָּבוֹד מֵאֲחוֹרֵי סוֹרֵג וּבְרִיחַ. וַעֲדַיִן סֵרֵב הַמֶּלֶךְ לִנְטֹשׁ אֶת חֲלוֹמוֹ. לָאַרְמוֹן זֻמַּן צַיָּר שְׁלִישִׁי שֶׁהִצְטַוָּה לְצַיֵּר אֶת הוֹד מַלְכוּתוֹ. מֵאַחַר שֶׁיָּדַע הַלָּה עַל כִּשְׁלוֹן שְׁנֵי הַצַּיָּרִים הָרִאשׁוֹנִים, מָצָא עַצְמוֹ בֵּין הַפַּטִּישׁ לַסַּדָּן, וְחָשַׁשׁ שֶׁמָּא גּוֹרָלוֹ יִהְיֶה כְּקוֹדְמָיו. שׁוּם אֶפְשָׁרוּת הֶגְיוֹנִית לֹא נוֹתְרָה לוֹ לִכְאוֹרָה, וְהוּא לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. אֶלָּא שֶׁצַּיָּר זֶה, בְּנוֹסָף לְכִשְׁרוֹנוֹ בְּצִיּוּר, גַּם חָכָם מְחֻכָּם הָיָה. לְאַחַר שֶׁיִּגַּע אֶת מֹחוֹ, מָצָא פִּתְרוֹן מַפְתִּיעַ. הוּא עָשָׂה אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי בְּכָךְ שֶׁהִצְלִיחַ לְצַיֵּר אֶת דְּמוּת הַמֶּלֶךְ כְּפִי שֶׁהִיא, וְיַחַד עִם זֹאת לֹא נִכַּר שׁוּם חִסָּרוֹן. הֲכֵיצַד? תֵּכֶף נִרְאֶה... אֶת הַמֶּתַח בְּטֶקֶס הַחֲשִׂיפָה נִתָּן הָיָה לַחְתֹּךְ בְּסַכִּין. הַלּוֹט הוּסַר, וִיצִירַת הַפְּאֵר נֶחְשְׂפָה לְעֵינֵי כֹּל. הַמֶּלֶךְ נִרְאָה בִּפְּרוֹפִיל מִן הַצַּד כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל סוּס אַבִּיר בֵּינוֹת לְעֵצִים מְלַבְלְבִים. אֶת הָרֶגֶל וְהַיָּד הַחֲסֵרִים לֹא רָאוּ בַּצִּיּוּר, שֶׁכֵּן הֵם 'הֻחְבְּאוּ' מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסּוּס, הַחֲטוֹטֶרֶת לֹא הֻרְגְּשָׁה, שֶׁכֵּן הַמֶּלֶךְ נִרְאָה רָכוּן קָדִימָה כְּדֶרֶךְ הַדּוֹהֲרִים. גַּם חֶסְרוֹן הָעַיִן לֹא הֻרְגַּשׁ, כִּי בַּצִּיּוּר נִרְאָה הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְּיָדוֹ קֶשֶׁת וּמְכַוֵּן אוֹתָהּ תּוֹךְ כְּדֵי רְכִיבָה לְעֵבֶר מַטָּרָה נַעֲלָמָה בָּאֹפֶק כְּשֶׁעֵינוֹ הָאַחַת עֲצוּמָה כְּדֵי לְדַיֵּק בַּקְּלִיעָה. הַמֶּלֶךְ נִרְאֶה הָיָה מְרֻצֶּה עַד מְאֹד, וַהֲמוֹן הָעָם הֵרִיעַ בִּתְשׁוּאוֹת רָמוֹת. בְּרֹב רֹשֶׁם וְתוֹדוֹת הֻגַּשׁ לַצַּיָּר הַפִּקֵּחַ שָׂכָר כָּפוּל עַל עֲבוֹדָתוֹ הַמֻּצְלַחַת. מַעֲשֶׂה מְעַנְיֵן זֶה יָכוֹל לְלַמְּדֵנוּ אֶת הַמַּתְכּוֹן לְחִבּוּר אֲמִתִּי בֵּין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ - בִּמְקוֹם לְהַבְלִיט בְּעָיוֹת מְיֻתָּרוֹת וּטְבָעִים מְנֻגָּדִים, נִנְהַג בְּחָכְמָה כְּאוֹתוֹ צַיָּר מֻפְלָא, וְנִתְמַקֵּד בַּטּוֹב שֶׁבְּבֶן הַזּוּג וְאוֹתוֹ נָשִׂים בַּמֶּרְכָּז. וּבְקִצּוּר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם: 'נַחְלִיק עִנְיָנִים'... (אוֹצְרוֹתֵינוּ)